היכונו לעולם היוטה-בייט - דיגיטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היכונו לעולם היוטה-בייט

כיצד ניתן לרתום את הררי המידע כדי לעצור מגפות, למנוע משברים פיננסיים ולחסוך הוצאות מיותרות של מאות מיליארדים בכל שנה? התשובה בנתונים

תגובות

סרט DVD ממוצע מכיל כ-4 ג'יגה-בייט של נתונים. אם אתם זקוקים למחשב שיוכל לאחסן 500 סרטים כאלה - תוכלו לקנות מחשב ביתי עם כונן של 2 טרה-בייט (2,048 ג'יגה-בייט), שמחירו כיום מתחיל ב-1,500 שקל. לעומת זאת, אם אתם מעוניינים לאחסן 250 אלף סרטי DVD, תזדקקו למיליון ג'יגה-בייט - פטה-בייט (Petabyte) - קנה המידה שבו נמדד כיום מידע ארגוני. כמה זה יעלה לכם? לפי חברת המחקר פורסטר, עד 2018 עלות האחסון של מידע בנפח פטה-בייט תסתכם ב-4 דולרים בלבד.

בין אם מדובר בזינוק בהיקף של נתוני הווידאו שנוצרים על ידי משתמשי סמארטפונים, בכמויות המידע האדירות שגולשים יוצרים ברשתות חברתיות, בהררי המיילים שנשלחים בכל יום, בנתוני מיקום מה-GPS או במידע המועבר בחיישני RFID (טכנולוגיית זיהוי בתדר רדיו), יותר ויותר מידע נוצר כיום, ויותר ממנו מאוחסן.

ב-2011, מעריכה חברת האחסון EMC, נוצרו ואוחסנו בעולם לראשונה יותר מ-1,000 מיליארד ג'יגה-בייט - 1.2 זטה-בייט (Zettabyte) של מידע. ב-2012 צפוי היקף המידע המאוחסן בעולם לגדול ב-50%. כבר כיום נבנים מרכזי שרתים שמטרתם לאפשר אחסון מידע בנפח של יוטה-בייט (Yottabyte) - מיליארד פטה-בייט. בשילוב עם ירידת מחירי האחסון, הזמינות הגבוהה של מידע משנה את עולם העסקים.

"העידן הדיגיטלי הביא עמו זינוק קוואנטי בכמות המידע הזמינה לארגון המודרני", קובעים מחברי דו"ח מיוחד של "אקונומיסט" וחברת התוכנה SAS. "ענקית הקמעונות וול-מארט מזינה יותר ממיליון עסקות בשעה למאגרי המידע שלה, שהיקפם מוערך ב-2.5 פטה-בייט. מאות מיליוני המשתמשים בפייסבוק יוצרים בממוצע 90 סטטוסים בכל שבוע למשתמש, ו-294 מיליארד מיילים נשלחים בכל יום.

"ואולם, אין זה היקף המידע שמראה על השינוי ההיסטורי שמתחולל", נכתב בדו"ח. "המהירות שבה הארגונים מקבלים את המידע, ריבוי הצורות שבו הוא מגיע, והתובנות שהוא מאפשר, משנים את כל מה שחשבנו על איסוף, ניתוח וניהול של מידע. שינויים אלה מייצגים את תחילתו של עידן ה-Big Data - שבו היקף הנתונים, והנתונים על נתונים, יכולים לחשוף בפנינו אמיתות משמעותיות על הדרך שבה העולם פועל, הדרך שבה מחלות מתפשטות, הדרך שבה ניתן להימנע ממשברים פיננסיים, והדרך לשפר את יכולתן של חברות להתמודד בשוק".

יותר מהתמ"ג של יוון

במידה רבה הגידול בכמויות המידע המאוחסן אינו נובע מתוכנית של ארגונים להשתמש במידע. למעשה, מרבית הארגונים לא יכולים לעשות ברובו כל שימוש, וגם המידע שנאגר לא בהכרח יועיל להם. השם שלו זכה התחום של ניתוח היקפי המידע האלו - Big Data או נתוני עתק - מייצג יותר מכל את הבעייתיות בניסיונות אלה. מרבית הארגונים כיום אינם יודעים להתמודד עם כמויות המידע שאותן הם מאחסנים. הם רק יודעים שייתכן כי מדובר במכרה זהב. מחקר של אריק בריניולפסון, כלכלן ב-MIT, העלה כי חברות שעושות שימוש ב"קבלת החלטות מוטת מידע", המאופיינת "לא רק באיסוף מידע, אלא גם בשימוש מושכל בו", נהנות מצמיחה של 5%-6% ביעילות שלהן.

"ניתוח הנתונים הקיימים יוכל לסייע לארגוני בריאות, למשל, לוודא שחולה לוקח את התרופות שלו, או למנוע מצב שבו חולים מקבלים מרשמים שונים מרופאים שונים, עם השפעה הדדית שלילית", הסביר שיזף רפאלי מבית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה, בדיון שהוקדש ל-Big Data בכנס שערכה חברת טלדן.

דו"ח שפירסמה לפני כשנה חברת מקינזי קובע כי "חברות כמו טסקו הצליחו בזכות שימוש מושכל בנתונים להעביר אליהן נתחי שוק שהיו בידי המתחרים, ודוגמאות נוספות קיימות בכל המגזרים". כך, רשתות כמו וול-מארט משתמשות בניתוחי Big Data של מכירות ותמחור, נתונים כלכליים ודמוגרפיים ונתוני מזג אוויר, כדי להתאים את מבחר המוצרים בחנויות ספציפיות, ולקבוע את תזמון ההנחות והמבצעים. חברות שילוח כמו UPS אוספות נתונים על זמני שילוח ודפוסי תנועה, כדי לתאם את נתיבי השילוח.

במקרים אחרים יכולים ניתוחים כאלה לסייע לארגונים לבצע שינויים דינמיים בתמחור לפי נתוני שוק בזמן אמת, או ליצור מודלים עסקיים חדשים. כך, רולס רויס יכולה לחייב לקוחות של מנועי הסילון שלה לפי שימוש, ולהשתמש בחיישני ביצועים כדי לדווח ללקוחות מתי כדאי להם להחליף מנוע.

להבדיל מבריניולפסון, שבחן את ההשפעה הנוכחית על ארגונים, הדו"ח שפירסמה מקינזי בחן את הפוטנציאל הכלכלי העתידי של השימוש בהררי המידע שנאגרים. ההערכות של מקינזי על שוויים של "מיליארדי הבייטים שארגונים אוספים על לקוחות, ספקים, ופעולות" עשויות להיראות דמיוניות. "אם מגזר הבריאות בארה"ב היה משתמש ב-Big Data בצורה יצירתית ויעילה כדי לשפר את יעילות ואיכות עבודתו, אנחנו מעריכים את פוטנציאל הרווח משימוש שכזה ב-300 מיליארד דולר בשנה - בין השאר על ידי חיסכון של 8% בהוצאה הלאומית על בריאות", קובע הדו"ח.

הערכות אלה אינן מתייחסות למידע שהארגונים יוכלו לאגור אם יישמו מערכות חדשות - מדובר בנתונים שנאספים כבר עתה. האתגר המשמעותי, עם זאת, הוא לבנות מערך טכנולוגי ואנושי המסוגל להתמודד עם נתונים אלה. "בשוק הפרטי, אנו מעריכים שרשת קמעונית שתצליח להפיק את מלוא הפוטנציאל מהנתונים שברשותה, תוכל להגדיל את הרווח התפעולי שלה ביותר מ-60%", מוסיפים מחברי הדו"ח. המגזר הציבורי באירופה, לדבריהם, יוכל לייצר הכנסות שנתיות בשווי של 250 מיליארד יורו משימוש שכזה - יותר מהתמ"ג של יוון ל-2011.

הדו"ח של "אקונומיסט" מציג חלוקה לארבעה סוגי חברות בהתייחסות למידע שנאגר בהן: "בזבזניות המידע" הן חברות שכמעו אינן משתמשות במידע שנאגר בהן; "אספניות המידע" הן אלה שטורחות לאגור כמויות גדולות של מידע, אך לא מנצלות אותו באופן עקבי; "מנהלות המידע העתידיות" מבינות את הערך של אוצרות המידע שלהן ועושות מאמצים להפיק אותו; ואילו "אסטרטגיות המידע" מנצלות את המידע שברשותן ומשקיעות מאמצים בזיהוי המידע החיוני ביותר עבורן.

"במרבית החברות כיום יש נתונים זמינים בשפע, אך אלה כמעט שאינם מנוצלים", כותבים מחברי הדו"ח של מקינזי. לפי סקר שערכו, נציגי אחת מכל ארבע חברות שנבדקו ציינו כי בארגון שלהם מרבית המידע המאוחסן אינו מנוצל. יותר ממחצית המשיבים ציינו כי יותר ממחצית מהמידע שברשות הארגון שבו הם עובדים אינו מנוצל. ואולם, 73% מהמשיבים ציינו כי איסוף המידע בארגון שבו הם עובדים צמח באופן משמעותי בשנה החולפת. "מרבית החברות מתקשות להתמודד גם עם ההיבטים הבסיסיים ביותר של ניהול מידע, כמו ניקוי, אימות ויישוב נתונים סותרים בתוך הארגון", נכתב בדו"ח.

"קיים כיום נתק בין יכולתנו לאסוף מידע לבין יכולתנו לקבל החלטות על סמך המידע", מסביר אריק ברדלואו, מרצה לשיווק בוורטון, בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילווניה, המצוטט בדו"ח של "אקונומיסט". "נוצר פחד מאובדן מידע, גם אם השולי ביותר. חברות שומרות רשומות של 500 מיליון פעולות כדי שיוכלו בעתיד לבצע חיזוי ביצועים במקרה של הורדת מחירים. הן יכלו להסתפק במערכת נתונים מצומצמת בהרבה", הוא מוסיף. בישראל, מעיד רפאלי, רוב הארגונים אוגרים "טרה-בייטים של נתונים" על רישומי כניסות של עובדים לרשת, אף שלא נעשה בהם שימוש, לדבריו.

דרושים 1.5 מיליון מנהלים לניהול Big Data

רשת הקמעונות האמריקאית Target נקלעה בשנה האחרונה לסערה תקשורתית, לאחר שקיבלה פנייה זועמת מאב שתהה מדוע הרשת שולחת לבתו תלמידת התיכון קופונים לבגדי ילדים ועריסות. הקופונים הותאמו אליה על סמך ניתוח נתונים מרכישות שביצעה - בין השאר של מוצרי בדיקת הריון. ההיסק שאותו ביצעו המערכות של Target חשף בפני הורי הנערה את עובדת הריונה.

 

"הבעיה המרכזית בניתוח הררי המידע עשויה להיות סוגיית הפרטיות", קובע לודוויג סיגל מ"אקונומיסט". "אנו צועדים אל עבר עולם היוטה-בייט - עולם שבו מאוחסנים בכל שנה מיליון מיליארדי ג'יגה-בייט. בעולם כזה, כל צעד שלנו יקודד ויאוחסן. נכון לעכשיו, נראה לא סביר שנרצה לחיות בעולם כזה".

גם אם הכעס הציבורי על אובדן הפרטיות צפוי לגבור, נראה כי את המשקיעים, לפחות כעת, זה לא מרתיע. חברות טכנולוגיה העוסקות בפיתוח כלים שנועדו לסייע לארגונים להתמודד עם אתגר ה-Big Data, מעוררות כיום עניין רב. Splunk, אחת החברות האלה, זכתה לפני כמה שבועות לאחת ההנפקות המוצלחות בשנים האחרונות בנאסד"ק, ומנייתה זינקה ב-109% ביום המסחר הראשון. ביום רביעי הודיעה Palantir Technologies, חברת כלי Big Data שבה מעורב המשקיע פיטר תיל, על השלמת סבב גיוס שביעי בהיקף של 56 מיליון דולר.

הצורך בכלים שמייעלים את העבודה עם היקף הנתונים העצום צפוי למעשה רק להתחזק, בהינתן המחסור בכוח אדם מתאים לטיפול בנתונים. לפי הערכות מקינזי, ב-2018 יחסרו בארה"ב 140-190 אלף עובדים בעלי כישורים מתאימים. בנוסף צופה החברה כי יידרשו כ-1.5 מיליון מנהלים שמסוגלים לבסס את החלטותיהם על נתונים כאלה.

"מחסור בעובדים בעלי כישורים נדרשים, כמו מומחיות בסטטיסטיקה ובבינה מלאכותית, הוא חסם מרכזי בדרך למימוש הפוטנציאל הקיים בתחום, וכך גם המחסור במנהלים ובאנליסטים שיודעים לנהל חברות על סמך תובנות שהושגו באמצעות שימוש ב-Big Data", קובעים מחברי הדו"ח של מקינזי. כדי לענות על הדרישה הגוברת, קמו בארה"ב חברות ייעודיות, שמטרתן לספק שירותי ניתוח מידע. Mu Sigma ,Opera Solutions Odiago ו-Platfora הן כמה מהבולטות.

בהיבט הכמותי, לפי הדו"ח, ארה"ב מובילה בעולם במספר העובדים בעלי סט כישורים מתאים שמגיעים לשוק בכל שנה. עם זאת, קצב הצמיחה במספרם של עובדים כאלה בארה"ב ב-2004-2008 היה 3.8% בלבד. בסין, המדינה השנייה במספר מומחי ה-Big Data, היה שיעור הצמיחה 10.4%. "אנו צופים שהדרישה למומחיות בתחום תהיה גלובלית", נכתב בדו"ח של מקינזי. "מדינות בעלות שיעור יחסי גבוה של בוגרים בעלי כישורים אנליטיים מקיפים, יוכלו לייצא עובדים כאלה או לשמש מוקדי מיקור חוץ לצרכים אלה".

"יש פה קריאת השכמה למוסדות האקדמיים בישראל", ציין רפאלי בכנס. "באוניברסיטאות ובמכללות יש מחסור חמור בקורסים מתאימים. למעשה, ככל שיוקרתו של המוסד האקדמי גבוהה יותר, גובר המרחק בין התכנים שהוא מציע לסטודנטים לבין הצרכים שעולים כיום. אני לא מכיר מוסד אקדמי בישראל שמציע קורס פופולרי ב-Data Visualiztion (המחשת מידע)", אמר. "קורס כזה דרוש לא רק למי שעוסק בתחום, אלא למגוון רחב של סטודנטים".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#