יוצאי אוורגרין מקימים קרן הון סיכון בהיקף של כ-100 מיליון דולר - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוצאי אוורגרין מקימים קרן הון סיכון בהיקף של כ-100 מיליון דולר

בלעדי: הקרן החדשה, קומרה קפיטל, צפויה להתמקד בחברות היי-טק בוגרות, שרושמות הכנסות שנתיות של 10-20 מיליון דולר. השותפים בקרן, בועז דינטי וארז שחר, פרשו מקרן אוורגרין לפני כשנה

שנה חלפה מאז נחשף כי השותפים המנהלים ארז שחר ובועז דינטי עוזבים את קרן ההון סיכון אוורגרין, אחת מקרנות ההון סיכון המוכרות בישראל. כעת נודע ל-TheMarker כי דינטי ושחר מגייסים קרן הון סיכון חדשה בשם קומרה קפיטל (Qumra Capital), שם שניתן בהשראת מגילות קומראן. הקרן מגייסת בימים אלה כ-100 מיליון דולר, והחלה במגעים עם משקיעים לקבלת התחייבויות להשקעה.

קומרה בחרה להתמקד בהשקעותיה בקבוצת חברות שהיא זיהתה כפוטנציאל השקעה שטרם התגלה על ידי קרנות ההון סיכון הישראליות הקיימות. הקרן עתידה להתמקד רק בחברות היי-טק בוגרות שרושמות הכנסות שנתיות של 10-20 מיליון דולר, וזקוקות להיקפי השקעה של 10-15 מיליון דולר כדי לבצע קפיצת מדרגה. הקרן צפויה לבצע שתיים-שלוש השקעות בשנה, ובסך הכל כעשר השקעות.

קומרה קפיטל צפויה להשקיע בחברות אינטרנט, תקשורת, טכנולוגיה ומדיה. לפי הערכות בשוק הישראלי פועלות כיום כ-150 חברות היי-טק שעשויות להיות רלוונטיות להשקעה עבור הקרן. בקרן מאמינים שניתן לרשום מכפיל של פי שלושה על הכסף גם בחברות בוגרות על ידי יצירת אפיק מימוני מתאים.

הקרן החלה במגעים עם חלק מהמשקיעים באוורגרין כדי לצרף אותם לקרן החדשה. על פי הערכות, הקרן תשלים את הגיוס עד סוף 2012. בקרן בוחנים הכנסת משקיעים ישראלים, כמו גם הגנה על המשקיעים המוסדיים בהון סיכון במסגרת תוכנית "יתרון יחסי" של משרד האוצר. הבחירה של דינטי ושחר להקים קרן שממוקדת בשלב הצמיחה של חברות (Growth Fund) אינה מובנת מאליה. רוב הקרנות הישראליות מתמקדות בהשקעות בחברות צעירות (Seed Investment). לפי נתוני חברת המחקר IVC Online, 62% מההשקעות של קרנות ההון סיכון ב-2011 היו בסבבי גיוס ראשונים, ושניים של חברות. בשנים קודמות שיעור זה היה גבוה משמעותית.

"החלטה אמיצה"

כבר כשדינטי ושחר היו באוורגרין הם חשו שאין מספיק קרנות הון סיכון ישראליות שמשקיעות בשלבים אלה, וכשהחליטו להקים קרן חדשה, הם התמקדו בפלח זה. "זו היתה החלטה אמיצה. אנחנו לא חושבים שזה עדיף על השקעות בחברות צעירות, אך חסרות כיום השקעות כאלה", טוען דינטי. "יש קרנות שמשקיעות בחברות טכנולוגיה בשלבים מאוחרים, אבל אין אף קרן שבוחנת רק השקעות בשלב צמיחה" מוסיף שחר.

בשנתיים האחרונות בוצעו כמה השקעות בשלבי צמיחה, ואולם בקומרה מצביעים על כך שמדובר בהיקפי השקעה גדולים יחסית. בין היתר בחברת סולאראדג' (37 מיליון דולר), אאוטבריין (35 מיליון דולר), וויקס (40 מיליון דולר) ו-Waze (30 מיליון דולר). ואולם, השקעות אלה הן גבוהות, ולעתים מתאימות באופיין להיקפי השקעות של קרנות פרייבט אקווייטי ולא קרנות הון סיכון.

בישראל לא פועלות קרנות רבות הממוקדות בסטארט-אפים בשלבים בוגרים. בין הקרנות הפועלות בזירה זו ניתן לציין את כרמל ונצ'רס עם ויולה, וינטג' ופורטיסימו, כמו גם הקרן החדשה של JVP להשקעות בחברות בוגרות. לאלה יש להוסיף את קרן סילבר לייק, שנכנסה לישראל בשנה שעברה והשקיעה 50 מיליון דולר בפריים-סנס. ואולם, סילבר לייק היא קרן פרייבט אקוויטי, שפרופיל ההשקעה והיקפי ההשקעה שלה שונים.

הקרנות הקיימות לעתים קרובות לא משקיעות בחברות בשלב מתקדם, למרות שיש להן טכנולוגיה מוכחת והן מציגות הכנסות. בקומרה מסבירים זאת בכך שבמצב הכלכלי הנוכחי קרנות ההון סיכון מעדיפות לעתים קרובות להשקיע כמה שיותר כסף בחברות הפורטפוליו שלהן שלדעתן יכולות להגיע למגה אקזיטים. מצד שני, הן חוששות שלא יגייסו קרנות המשך ועל כן קיים לחץ למכור חברות ולממש השקעות.

לטענת דינטי, הצורך במימון בשלב צמיחה נובע מכך שזמן ההגעה לאקזיט התארך בעשור האחרון. לפי ניתוח שערכו בקרן, משך הזמן החציוני מהשקעת ההון סיכון הראשונה שמקבלת החברה ועד לאקזיט התארך בישראל ליותר משמונה שנים. לדבריו, "כיום הממוצע של חברה עד לאקזיט מגיע לעשר שנים, ופעם זה היה שלוש שנים. כדי לממן חברה שתגיע לאקזיט מוצלח לאורך עשר שנים היא צריכה מימון גם בשלבים מאוחרים".

לא רק קרנות ההון סיכון מפסידות מכך שהן לא משקיעות בשלבים מאוחרים, אלא גם המשק מפסיד חברות שעשויות היו לצמוח לחברות גדולות ומבוססות. לטענת שחר, אין מספיק קרנות שמתמקדות בשלב הצמיחה בגלל שהמשקיעים "דוחפים" חברות טובות להגיע לרווחיות, כשהן עוד יכולות לצמוח ולהיהפך לגדולות. "כשאין מימון לחברה בשלב צמיחה נוצר מצב שחברות מצוינות מסתפקות בצמיחה אטית יותר, כי הן צריכות להשקיע בקיום שלהן. זה גורם לכך שצומחות כאן פחות חברות היי-טק גדולות שמצליחות.

"באמצעות ההשקעה שלנו אנחנו מקווים שהחברות בפורטפוליו שלנו יוכלו לכבוש את הפסגה. אם לא, הן ישארו מספר 2 או 3, וההבדל באקזיט בין חברה שמובילה שוק לחברה שממוקמת שנייה הוא דרמטי. זה ההבדל בין מכירה של סטארט-אפ ב-150 מיליון דולר, ל-400 מיליון דולר לחברה שמובילה את השוק".

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה קרן ישראלית יוצאת לגיוס הון המיועד להשקעה בחברות טכנולוגיה בשלות. במהלך המשבר ב-2008 ניסו שלמה קליש מג'רוזלם גלובל ונצ'רס ופועלים שוקי הון לגייס קרן כזו, אך לא הצליחו בגלל המצב הקשה ששרר בשוק באותה תקופה.

לקומרה קפיטל הצטרפו דניאל סלוצקי, לשעבר סמנכ"ל הכספים של קרן בנצ'מרק, וסיוון שמרי דהאן מאוורגרין.

 -

 השתתף בהכנת הכתבה: גיא גרימלנד


 

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#