ממפים את אוקיינוס המידע - דיגיטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממפים את אוקיינוס המידע

מקום העבודה שלכם יכול לדעת כמה מיילים שלחתם או באילו מקשים השתמשתם. למרות זאת, ארגונים משתמשים רק ב-5% מהמידע שברשותם. ניתוח אוטומטי של כמויות נתונים יהיה אחד התחומים הצומחים ביותר של השנים הקרובות

תגובות

כריס לואיס ורונג או, עובדי גוגל, חשפו באחרונה שיטה מהפכנית שמסייעת לענקית האינטרנט לאתר במהירות קטעי קוד בעייתיים בהררי הקודים שמייצרים מהנדסי החברה. באופן לא מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר בגוגל, השיטה משלבת בין כוח עיבוד לבין נוסחאות מתמטיות ומידע שהמשתמשים מספקים בלא יודעין - אותו שילוב שאיפשר לגוגל בראשית שנות ה-2000 לכבוש את זירת האינטרנט עם אלגוריתם החיפוש שלה, שדירג רלוונטיות של אתרים לפי מספר ההפניות מאתרים אחרים.

האלגוריתם החדש לא נסמך על סימולציות מורכבות של ביצועים, ואפילו לא על חיפוש אפיונים של קוד בעייתי - הוא פשוט בוחן את מספר הפעמים שבהן בוצעו בקטע הקוד שינויים בעבר. קטע קוד שהמהנדסים שבו וחזרו אליו פעמים רבות מסומן כבעייתי, ובעת הגישה אליו מקבלים מהנדסי גוגל אזהרה המבשרת להם כי הם נכנסים לשדה מוקשים.

שיטה זו היא רק חלק קטן מתופעה רחבה בהרבה. במהלך העשור האחרון מנסות יותר ויותר חברות לנצל באופן דומה את המהפכה הטכנולוגית שהתחוללה בארגונים בשנות ה-90 - מחשוב תהליכי העבודה וכניסתן של התוכנות לניהול משאבים ארגוניים וקשרי לקוחות. מטרתן הראשית של תוכנות אלה היתה לייעל את תהליכי העבודה בתחומים אלה, אך כתוצר לפעולתן קיבלו הארגונים נתונים מצטברים בהיקפי ענק. אם ינוצלו כהלכה, נתונים אלה יכולים כעת לשנות את אופני הניהול של הארגון עצמו.

מבין החברות שניסו לעשות שימוש במשאבי המידע הבלתי מנוצלים זכו מאמציה של יבמ לתיעוד המדוקדק ביותר. ב-2000, רגע לפני קריסת בועת הדוט.קום, הצטרף ליבמ סאמר תכריתי, מתמטיקאי סורי שעבד לפני כן באנרון. עשרות כתבות תיארו את המהפכה שאותה ניסה תכריתי לחולל בחברה, המעסיקה יותר מ-400 אלף עובדים. המטרה שהציב תכריתי היתה שאפתנית: החלפת חוות הדעת של המנהלים האנושיים או HiPPOS - (Highest Paid Person's Opinions) - במערכות ממוחשבות שיידעו לתגמל את העובדים הטובים ביותר באמת. את מקומן של שיחות הברזייה בקביעת יכולותיו של העובד הציע תכריתי להחליף במדדים מתמטיים ברורים, כמו כמות המיילים שהעובד מייצר.

התוכנה שתכריתי עמד בראש צוות הפיתוח שלה משמשת לניהול יותר מ-50 אלף עובדים ביבמ, ועוסקת בניטור מתמיד של פעולותיהם - החל בהקשות המקלדת, עבור במיקומם הפיסי וכלה בשיחות הטלפון שהם מבצעים. בראיונות הסביר תכריתי שמסלול המיילים שהעובד שולח יכול למפות את רשת הקשרים החברתיים בארגון, לעזור באיתור עובדים המבזבזים את זמנם של אחרים ובגילוי "מנהיגים חבויים" בארגון. נתוני העובדים משוקללים, מעובדים ונהפכים לסט של המלצות המוגשות לאחר מכן למנהלי החברה במטרה לייעל את ניצול משאבי האנוש בחברה. כך למשל, המערכת המיושמת ביבמ מצאה קשר ישיר בין מספר המנכ"לים המופיעים ברשימות אנשי הקשר של יועצים בחברה לבין ההכנסות שהניבה עבודתו של אותו עובד.

לאתר פורשים פוטנציאליים

יבמ אינה היחידה, כמובן. גם במיקרוסופט מפעילים תוכנות דומות וכך גם בגוגל. לפי מחקרים מ-2010, כ-2% מהחברות בעולם משתמשות במערכות איסוף נתונים שמטרתן קביעת רמת הביצועים של העובדים ואיסוף מידע על כישוריהם. בגוגל משמשות מערכות אלה כדי לאתר עובדים שעשויים לפרוש מהחברה; מיקרוסופט משתמשת בהן כדי לדעת מיהם "מנועי היצירתיות" שלה. עם זאת, עד לשנים האחרונות נראה כי הפוטנציאל בתחום לא מומש.

"הקפיצה הקונצפטואלית בוצעה בסופו של דבר רק על ידי חברות הווב", מסביר אופיר קרא-עוז, מנהל מרכז הפיתוח של חברת EMC בבאר שבע. חברות אלה לקחו את המתודולוגיות שבראשית דרכן שימשו לניתוח התנהגות של עובדים, והחילו אותן על קהל רחב בהרבה - קהל הלקוחות. לחברות כמו גוגל או פייסבוק יש מאות מיליוני משתמשים אם לא מיליארדים. העיסוק בניתוח היקפי נתונים אלו המגיעים מהמשתמשים בזמן אמת זכה גם לשם חדש, "כריית מציאות" (Reality Mining), המתייחס בין השאר לעובדה שהניתוחים מבוצעים בזמן אמת.

"לפייסבוק יש כיום 750 מיליון משתמשים", מסביר קרא-עוז. "החברה מכירה את רשימת החברים שלך, יודעת מה אתה אוהב, ועבור משתמשים שנרשמו לשירות המיקום גם איפה אתה נמצא. כש-750 מיליון אנשים מבצעים 30 פעולות ביום, מדובר בסקאלות חדשות של מידע איכותי. פעם היה קשה להשיג מידע, וכיום הבעיה היא איך להתמודד עם כמויות המידע. אם פעם דיברו על מסדי מידע שיש בהם 10 מיליון רשומות או 100 מיליון רשומות - מסד נתונים רגיל של סופרמרקט, או של ממשלות - כיום אנחנו מדברים על מסדי נתונים שבכל יום עולים בהם מיליארדי רשומות. אנחנו רואים את זה גם בבנקים וגם בכרטיסי אשראי, בעיקר בכל מה שקשור לפעילות באינטרנט. פתאום נפתחות אפשרויות רחבות מאוד להגיע למידע עסקי עם תובנות חדשות על איך לשרת את הצרכנים טוב יותר".

תפקיד חדש: מדען המידע

במבט קדימה, המידע המתועד כיום על התנהגות הגולשים נראה כקצה הקרחון. עיקר המידע שייווצר בשנים הבאות ברשת ומחוצה לה לא יגיע כלל לידיהם של בני אדם - הוא יעבור בין מכונות. חיישנים במכונית יעבירו דיווחים שוטפים על צריכת דלק, בלאי ותקלות; תגי RFID ינטרו את המלאי ברשתות שיווק ובארגונים כמו בתי חולים; ומכשירים רפואיים ישלחו איתות קבוע על רמות תנועה, לחץ דם ומדדים נוספים כדי להתריע מפני חריגות במצבם של חולים ששוחררו לביתם אך נותרו ברמת סיכון גבוהה. לא מדובר בעתיד הרחוק - זה קורה כאן ועכשיו.

החשיבות הגדלה של ניתוח מסדי נתונים אדירים כאלה הולידה בשנים האחרונות תפקיד חדש בארגונים: מדען המידע (Data Scientist). "כדי להיות מדען מידע אתה צריך, כמובן, את היכולות הטכניות הבסיסיות - אתה צריך לדעת לתכנת ולהיות מנוסה בביצוע מניפולציות על מספרים", הסבירה באחרונה מוניקה רוגאטי, מדענית המידע הראשית בלינקדאין, בראיון ל"פורבס". לצד זאת ציינה רוגאטי שמכיוון שמדובר בתחום מתפתח, נדרשת גם היכולת לקשר את היתרונות שבשינוי התרבותי ובמעבר מ-HiPPOS לתרבות מבוססת נתונים. רוגאטי עצמה, שהצטרפה ללינקדאין ב-2008, פיתחה מערכת להתאמת משרות למועמדים ויצרה דו"חות סטטיסטיים שזכו לתפוצה עולמית, כמו דו"ח הד.נ.א של יזמים או מדד השמות הנפוצים בתפקיד המנכ"ל.

האנליסטים כבר מכריזים על 2012 כשנת ה-Big Data. חברות הרשת הגדולות כבר מתחרות זו בזו כמה שנים על גיוס מדעני המידע הבכירים, וחברת המחקר מקינזי מעריכה כי עד 2018 ייווצרו בארה"ב לבדה יותר מ-1.5 מיליון משרות ניהול הדורשות "ידע מעשי בשימוש ב-Big Data ובניתוחו". לצדן ייווצרו לא פחות מ-200 אלף משרות נוספות למדעני מידע ראשיים, הדורשות ידע מעמיק יותר בניתוח נתונים.

כדי לענות על הדרישה הגוברת קמו בארה"ב חברות ייעודיות שמטרתן היא אספקת שירותי ניתוח מידע - Mu Sigma, Opera Solutions, Odiago ו-Platfora הן כמה מהבולטות שבהן. "אם Big Data ימשיך לצמוח בקצב שבו הוא צומח היום, בסופו של דבר המתמטיקאי הוא זה שיזכה בתואר מלכת הכיתה", קבע מנכ"ל Mu Sigma, דיראז' ראז'אראם, בראיון לאתר GigaOM.

הצד האפל של הנומראטי

אם שמות כמו "מדעני מידע" או "מדעני נתונים" נשמעים לכם אפרוריים, לא חסרים גם תיאורים צבעוניים יותר לאנשים שתפקידם ליצור את הנוסחאות שינתבו את דרככם למוצר הבא בסופר. בספרו "אשפי המספרים" שיצא ב-2010 (הוצאת מודן) מתאר סטיבן בייקר את האליטה החדשה, המורכבת מ"מתמטיקאים ומדעני מחשב שיכולים לשלוט במידע ששולט בחיינו". התחזיות של אנשי אליטה זו, הוא מסביר, עוסקות בהתנהגות אנושית במגוון תחומים - מהצבעה ותעסוקה, עבור בצריכה, פשע, מחלה, בלוגים וכלה בקשרי נישואים.

בראיונות שנערכו עמו הסביר בייקר שבחר עבור אליטה זו את השם נומראטי (Numerati) בשל המצלול הדומה לשם אילומינאטי (Illuminati) - השם שניתן לכמה אגודות סתרים אירופיות, חלקן היסטוריות וחלקן מומצאות. אגודות האילומינאטי, שהמוחשיות יותר מביניהן פעלו בתקופת ההשכלה, מככבות בין השאר בספר "צופן דה וינצ'י" של דן בראון, ובדומה להן גם הנומראטי, כפי שהם מוצגים בספר של בייקר, אפופות מסתורין. יכולותיהם המתקדמות מאפשרות להם למצוא את דרכם בסבך המספרים, במקום שבו בן אנוש פשוט יאבד.

המשבר הכלכלי של 2008 הראה שוב שהנומראטי - כמו אחיהם הפיננסיים, המכונים קוואנטס - עדיין לא מצאו את הנוסחה לחיים, ליקום ולכל השאר. אחת הסיבות שנמנו למשבר האג"ח מגובות המשכנתאות היתה הסתמכות היתר על נוסחאות לחישוב רמות סיכון, נוסחאות שנשענו על מחירי עבר של דיור. משבר הנדל"ן שנוצר בעולם חרג מהתרחישים ההיסטוריים שעל נתוניהם נסמכו הקבועים בנוסחאות. נוסחאות התחשיב לסיכונים פיננסיים אינן הכבשה השחורה היחידה במשפחה הנומראטית. למעשה, גם אחיותיה המכובדות יותר חוות לא פעם כשלים מביכים. אחת הסיבות לכך היא שמדובר בנוסחאות שעושות שימוש במידע על התנהגות אנושית וזו נוטה להשתנות, לפחות עד לרמה מסוימת.

כך, למשל, זוכה גוגל לביקורת רבה על הירידה באיכות תוצאות החיפוש שהיא מציגה. גוגל אמנם ממשיכה לטעון שתוצאות החיפוש רק משתפרות, אך העובדה היא שיותר תוכן שיווקי שאינו מסייע לקורא מטפס בסולם החיפושים. "תוצאות החיפוש בגוגל נהפכו לג'ונגל: גן עדן טרופי לספאמרים ולמשווקים", טען ויווק וודווה, מרצה באוניברסיטת ברקלי, לאחר שנתן לתלמידיו משימה פשוטה לכאורה: איתור קורות החיים של מייסדיהן של קרנות סיכון. "כמעט כל חיפוש לוקח אותך לאתר שרוצה שתלחץ על לינקים שיכניסו להם כסף, או שתיכנס לאתרים ממומנים שיכניסו לגוגל כסף".

תופעה דומה מצא ד"ר פול קדרובסקי, בעל הבלוג הפיננסי Infectious Greed, כשחיפש בגוגל ביקורות על מדיחי כלים. "כשזה נוגע לביקורת על מכשירי חשמל, נראה כי כל הרשת היא ספאם", כתב. "דפים על גבי דפים של תוצאות בגוגל הם למעשה פרסומות במסווה קלוש של מאמרים. יוצרי תוכן משתמשים בגוגל נגד עצמה, מאכילים את התולעים הרעבות שלה בדברים שגוגל אוהבת לצרוך ופוגעים בתוצאות החיפוש ובתועלתן".

התיאור הציורי של קדרובסקי על כך ש"יוצרי התוכן משתמשים בגוגל נגד עצמה" מדויק להפליא. העוצמה הכלכלית שמביאים עמם המקומות הראשונים בחיפושים של גוגל יצרה תעשייה שלמה של קידום אתרים - יועצים וחברות שכל מטרתם היא להתל באלגוריתם של גוגל כדי להביא אתרים למקומות הראשונים בחיפוש. המנוע בוחן נוכחות של מלים מסוימות? צפו לראותן מופיעות פעמים רבות באתר. המנוע מחפש קישורים מאתרים אחרים? חברות קידום האתרים ישתלו עבורכם לינקים באתרים, למשל בתגובות בפורומים או בטוקבקים.

חרף הבעיות המובנות ביצירת מודלים מתמטיים בניסיון לחזות התנהגות אנושית, נראה שתחום ה-Big Data רק מתחזק והולך. במהלך החודשים האחרונים רכשה יבמ שתי חברות בינה עסקית העוסקות בתחומי Big Data תמורת סכום כולל של יותר מ-800 מיליון דולר. במהלך חמש השנים האחרונות השקיעה החברה לא פחות מ-14 מיליארד דולר ברכישת חברות בינה עסקית.

"האם שווה להשקיע את המאמץ ולבחון על מה כל ההייפ? בהחלט!", קובעת חברת המחקר פורסטר בדו"ח שפירסמה בסוף ספטמבר. "ל-Big Data יש את הפוטנציאל לקבוע את המתחרים והמפסידים העתידיים בשוק", נכתב. נכון להיום, חברות מנצלות פחות מ-5% מהמידע שנאגר אצלן. כלי Big Data יוכלו לאפשר להן לנצל את ה-95% הנותרים. כששתי חברות מתחרות מנתחות מידע באותה היעילות והאחת מנצלת 5% מהמידע והשנייה 15%, מי לדעתכם תנצח?

"מדי פעם מצליחה חברה אחת לעקוף במהירות את המתחרות כדי להתנחל בפסגה", נכתב בדו"ח. "וולמארט ייעלה את שרשרת האספקה שלה, הורידה מחירים והיכתה את המתחרות. גוגל, יאהו ופייסבוק עשו שימוש ב-Big Data כדי להתמודד עם חיפושים ברשת, קביעת רלוונטיות של תוכן ומציאת חיבורים חברתיים והפכו שווקים שלמים. אם אתם עדיין לא חושבים כיצד לנצל את ה-Big Data כדי להוציא יותר ערך מ-95% של המידע הלא מנוצל שברשותכם, זכרו שהמתחרים כבר עושים זאת. בעידן המידע, חברות שיידעו לנצל את המידע שברשותן כדי להשיג יתרון יזכו בתחרות. ה-Big Data יסייע להם לעשות זאת", נכתב בסיכום הדו"ח.


מחפשים פרטיות במקום העבודה? החוק עומד לצדכם / אור הירשאוגה

במקומות עבודה רבים מקובל לחסום אתרים ושירותי אינטרנט מסוימים ולסרוק את חשבונות המייל של העובדים, אך יש מעסיקים רבים שעושים יותר מזה. חלקם אף בודקים מה מפרסמים העובדים ברשתות חברתיות ובבלוגים, באילו אתרים הם גולשים ומהם דפוסי הפעילות שלהם באותם אתרים. ארגונים מסוימים עוקבים גם אחרי שיחות יוצאות והודעות טקסט היוצאות מהטלפון הנייד של העובד ושומרים אותן, וביכולתם לאתר את מיקומו הפיסי של העובד באמצעות ה-GPS המובנה בסמארטפונים. ברוב המקרים, אנשי ה-IT הם אלה שנדרשים לעשות את העבודה הדיגיטלית המלוכלכת. אך האם זה חוקי בישראל?

"זכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה מוסדרת בחוק הגנת הפרטיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה", מסביר עו"ד חיים רביה, העוסק בייעוץ משפטי בתחום דיני מחשבים, חתימה אלקטרונית, קניין רוחני ושימוש באינטרנט. "בית הדין הארצי מצא שלמעסיק יש זכות להגן על רכושו הפיסי והווירטואלי. לפיכך, הוא רשאי לנקוט אמצעי אבטחה, ובין השאר לפקח על פעילות עובדיו כדי לוודא שלא יעשו שימוש בלתי מורשה או בלתי חוקי במשאביו, לרבות אמצעי המחשב והתקשורת שהוא מעמיד לרשותם".

עם זאת, מעקב אחרי העובד במקום העבודה, חדירה למחשב ולמייל ואיבוד השליטה על הפרטיות במידע האישי שלו עלולים לפגוע בכבודו, בפרטיותו ובאוטונומיה שלו. יש לאזן בין זכות העובד לפרטיות לזכות המעסיק בקניינו". רביה מציין כי "על המעסיק ליידע בבירור את עובדיו אודות טכנולוגיות המידע והתקשורת במקום העבודה, תוך אבחנה בין אלה לבין הטכנולוגיות שביכולתו ובדעתו לנקוט בנוגע למעקב (לרבות חדירה לתיבות מייל שהוקצו לעובד ולתוכן התכתובת בהן). במסגרת זו, על המעסיק לקבוע בבירור כללי התנהלות במרחב הווירטואלי, במחשב ובטכנולוגיות המידע במקום העבודה, ואת גבולות המותר והאסור בשימוש בהם ובגישה לאתרים".


 

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#