עשרת אתגרי הניהול של מנכ"לי חברות ההיי-טק בשנת 2011 - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשרת אתגרי הניהול של מנכ"לי חברות ההיי-טק בשנת 2011

בשנת 2011 תעלה התחרות מול סין והודו ומנהלי חברות היי-טק בישראל יצטרכו להציע שכר אטרקטיבי, לעודד חדשנות ולהכשיר בארץ ארסנל מומחים בתחומים מבוקשים כמו מחשוב ענן

תגובות

רבות נכתב ונאמר על החדשנות והיזמות הישראלית, הרבה פחות על יכולת הניהול הישראלית. כיום בתחילתה של שנת עסקים חדשה ובפתחו של עוד עשור לתעשיית ההייטק הישראלית, הגיעה העת להבין כי הצלחתה של כל חברה, קטנה או גדולה, ישראלית או זרה, תלויה לא רק במוצריה ובחדשנותה אלא בעומדים בראשה, ובמיוחד במנכ"ל המוביל אותה. בנוסף למיקוד במשימות האסטרטגיות של החברה, בטיפוח הארגון ובצמיחתו, ניצבים בפני מנכ"לי חברות ההיי-טק הישראליות אתגרים נוספים:

תחרותיות - כל חברת היי-טק נשענת על כוח אדם איכותי. מנכ"ל סטארט אפ המבקש לגייס עובדים איכותיים, חייב להציע להם תנאי שכר אטרקטיביים. החברות הגדולות נוקטות בהעלאות שכר כדי להשאיר את העובדים המוכשרים אצלם ומנהלי הסטארט-אפים מיישרים קו. שער הדולר היורד מאפשר תנאי שכר דומים לאלו שבקליפורניה, אולם התעשיה הישראלית מאבדת מכושר התחרותיות שלה מול המהנדסים בארצות אסיה, בהן רמות השכר נמוכות יותר. המנכ"ל המקומי חייב למצוא פתרונות יצירתיים כדי להשאיר אצלו עובדים מוכשרים ולגייס חדשים.

עידוד החדשנות - הדרך היחידה של ישראל להתמודד עם כמות המהנדסים והמשאבים בסין והודו, היא עידוד היצירתיות. אנחנו כישראלים צריכים להתמקד בערך המוסף שלנו ולהמשיך לחשוב מחוץ לקופסה. על המנכ"ל לעודד חדשנות, יצירתיות ויזמות. מנכ"ל של חברת סטארט-אפ יעשה נכון אם ימצא חברה גדולה אחת או יותר כשותפות אסטרטגיות. למנכ"ל חברה גדולה כדאי לאפשר לעובדים היצירתיים לתת ביטוי לכושר החדשנות שלהם על-ידי הקמת סטארט אפ בתוך הארגון. מומלץ לשתף פעולה גם עם אוניברסיטאות ועם החוקרים היצירתיים שבאקדמיה.

מיומנויות חסרות - כשהמנכ"ל פונה למנהל משאבי אנוש בחברתו ומבקש שיגייס עוד כמה מתכנתי ג'אווה או מומחי מחשוב עננים, הוא יודע שזו משימה קשה למדי. גם בתחום טכנולוגיות האנלוג וה-RF יש לנו מחסור גדול. הבעיה מתחילה באקדמיה, שם חסרים אנשי סגל שיכשירו את אותם המהנדסים וידאגו להשלים את המיומנויות החסרות כיום להתפתחות החברות בתעשייה.

שינויים בשערי המטבע - תעשיית ההיי-טק הישראלית נסמכת באופן מהותי על ייצוא מוצריה לרחבי העולם. הלקוחות משלמים לחברה הישראלית במטבע זר. בשנים בהם סבלה הכלכלה הישראלית מאינפלציה גדולה, נהנו היצואנים מעליה מתמדת בהכנסות בשקלים. אך כיום, כשהשקל הולך ומתחזק נוצרה בעיה אמיתית. ההוצאות למשכורות, לרכישת ציוד ותשתיות נשארו בשקלים, ואילו ההכנסות הולכות ופוחתות ככל שהדולר ומטבעות אחרים נחלשים אל מול השקל. השינויים בשערי המט"ח נעים בטווחים של 10-15% ומשפיעים משמעותית על רווחיות החברות. על המנכ"ל לקחת נתון זה בחשבון בעת בניית תוכניות העבודה ולהתחשב בכך בעת תמחור המוצרים ובתכנון רמת ההוצאות הצפויה.

גיוס משאבים כספיים - היקף ההשקעות בתעשיית ההיי-טק נמוך היום בסדרי גודל של 30-40% מההיקפים אליהם הורגלנו בשנים 2004-2008. מנכ"ל חברת סטארט-אפ יתקשה לגייס כסף ממשקיעי הון סיכון גם ב-2011. מנכ"ל חברה בוגרת יתקשה לגייס הון בנסדא"ק או בבורסה בת"א. לכן האתגר העומד בפני המנכ"ל הוא להגיע לרווחיות בהקדם האפשרי.

איתור מנהלים/צוות ניהולי - מנכ"ל טוב הוא מנכ"ל היודע לאתר צוות ניהולי איכותי, שישלים אותו ויסייע לו להוביל את החברה. כיום, כאשר יש תחרות על המנהלים המוכשרים, המנכ"ל צריך לדעת לאתר את האנשים המתאימים, לקלוט אותם כהלכה, לתת להם מרחב פעולה ולדאוג לאתגר אותם, להניע אותם ולתגמל אותם. מנכ"ל נבון יודע שכדאי להאזין לאנשיו, להראות סימפטיה בעת הצורך וגם לא לחסוך במילות תודה והערכה על ביצועיהם.

שיפור יעילות - כתוצאה מההתייקרות המשמעותית במחירי כוח האדם חייב המנכ"ל להפוך את ארגונו ליעיל יותר כלומר, להסתפק בפחות אנשים שיבצעו בהצלחה יותר משימות. אין מקום לאבטלה סמויה, אין מקום לנסיעות יקרות ואין מקום להוצאות לא הכרחיות. במקרים מסוימים עדיף להשתמש במיקור חוץ או לשכור עובדים זמניים למשימות נקודתיות.

כניסה לשווקים חדשים - בעבר, הברירה הטבעית לחברות היי-טק ישראליות היתה כניסה לשוק האמריקאי אשר נחשב לשוק ההומוגני הגדול בעולם ובעל פתיחות גבוהה לקליטת מוצרים ישראלים. בשנים האחרונות השתנתה מפת הצריכה הגלובלית והשווקים הצומחים ביותר נמצאים דווקא במזרח. המנהל המודרני חייב למקד את מאמצי השיווק של חברתו אל מול אותם שווקים באסיה. שווקים אלו קשים יותר לחדירה ובחלק מהמקרים התהליך יהיה ארוך ומייגע, אך שם טמון הפוטנציאל הגדול ביותר וככל שתקדים חברתו לחדור אליהם , כך יגדלו סיכוייה להפוך לספק מוביל של כמות הצרכנים ההולכת וגדלה במדינות כמו סין, הודו ומדינות מתפתחות נוספות בדרום מזרח אסיה.

נאמנות לקוחות - פתיחות השווקים וגמישות הספקים בעולם הגלובלי מגדילה את יכולת התחרותיות מחד אך מקטינה את נאמנות הלקוחות מאידך. אחד מאתגרי המנכ"ל היא לבנות תוכנית שיווקית אשר תדאג לשמר לקוחות ע"י הדגשת הבידול של מוצרי החברה לעומת המתחרים, ע"י פרסום סיפורי הצלחה של לקוחותיו, וכמובן על שמירת קשר אישי עם הלקוחות המרכזיים בכנסי לקוחות ובפגישות אישיות עם לקוחות המפתח של החברה.

תגובה מהירה לשינויים - בעולם הדינמי בו משתנים הנתונים והתנאים חדשות לבקרים, על המנכ"ל להיות מוכן לשינויים מהירים ולהגיב בהתאם. שינויים יכולים לכלול טיפול יעיל בלקוח גדול המצפה לאספקת מוצר מהירה, התארגנות למציאת לקוחות חדשים כתוצאה מאיבוד לקוח אסטרטגי, מציאת עובדים מתאימים בעקבות זכייה בפרויקט חדש, או תמחור מוצרים מחדש כתוצאה משינויים בשערי המטבע או בשווקי היעד המרכזיים של החברה. התגובה המהירה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בטיפול באנשים או במחלקות שאינן מתפקדות כראוי לאחר שינויים בסביבה העסקית של החברה.

עמידה של המנכ"ל באתגרים המורכבים תשפיע באופן משמעותי על הצלחת חברתו ועל המשך פריחת התעשייה, המהווה קרוב ל50% מהיצוא התעשייתי של ישראל ומשמשת כמנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל.

שלמה גרדמן הוא מנכ"ל חברת ASG ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק של המרכז הישראלי לניהול


עוד בנושא:

6 מנכ"לים בולטים מתארים את עתיד ההיי-טק הישראלי
המסע להודו של חברות ההיי-טק הישראליות

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#