הקינקט עשוי להיות עינו הפקוחה של האח הגדול

בספר 1984, שנכתב בשנת 1949, ג'ורג' אורוול דמיין עתיד מדהים אך מדכא בו הממשל, המתקרא "האח הגדול", משדר תעמולה תוך כדי שהוא צופה בכל אזרח דרך מסכי הטלסקרין בכל בית ובמקומות פומביים. זרם הוידאו מנוטר על ידי משטרת המחשבות, המחפשת תמיד הבעות פנים או שפת גוף המגלה "פשעי מחשבה". הם רוצים לדעת את כל מה שאתם חושבים עליו.

אלדוס האקסלי הציע גרסה אלטרנטיבית בספרו משנת 1932, עולם חדש מופלא. בעתיד של האקסלי, הממשל דוחף את מעלת הצרכנות כדרושה לכלכלה חזקה (נשמע מוכר?). הממשל גם מצפה מהאזרחים לקחת סומא, סם אנטי-דכאוני מעורר הזיות, בתור הצורה האוניברסלית של שעשוע ואסקפיזם, אופיום להמונים באופן מילולי שמחליף דתות, חופשות, תחביבים ואומנות, אבל שגם משמש כדרך להרגיע את כולם ולגרום להם להתערות בחברה.

יחדיו, אורוול והאקסלי חזו הכל נכון, מלבד שלושה דברים. הראשון הוא התזמון. העתיד של אורוול הקדים להתרחש בשנות ה-1980, בעוד שהעתיד של האקסלי איחר להתרחש ב-2540. שני הרומנים יכלו להתרחש בשנת 2011. השני הוא שהטלסקרינים של אורוול שימשו ככלי לתעמולה ושליטה בידי הממשל. בעולם שלנו, הטכנולוגיה הזו קיימת, אבל החל מהשנה הבאה היא תשמש למטרתה של בסומא של האקסלי: לבדר, להרגיע ולעודד צריכה. השלישי, והטעות הגדולה ביותר בשני הרומנים היה כוחה של הממשלה. בעתיד האמיתי (הווה אומר, ההווה שלנו), תאגידים מעצבים את התרבות למטרות מסחריות, לא הממשלה למטרות פוליטיות. אם נשלב את שני החזונות הדיסטופיים הללו, נמקם אותם בשנת 2011 ונשים את התאגידים בשלטון, את מה נקבל?

האח הקטן מהעסק הגדול צופה בכם

שתי יוזמות משמעותיות שעלו השבוע משמשות כמובילות הבשורה של הדרך בה חזונותיהם של אורוול והאקסלי ישתלבו לאחד.

הראשון הוא הקינקט של מיקרוסופט, שהוא מצלמה מיוחדת לאקסבוקס 360. קינקט מאפשר לשחקנים לשלוט במשחק על ידי תנועות גוף, וגם להתחבר למשחק באמצעות זיהוי פנים. דניס דורקין, שהוא גם מנהל התפעול וגם סמנכ"ל כספים בקבוצת אקסבוקס של מיקרוסופט, אמר למשקיעים השבוע כי קינקט יכול גם לשמש מפרסמים כדי לראות כמה אנשים נמצאים בחדר כשמודעה משודרת על המסך, ולהתאים באופן אישי תוכן על פי האנשים אותם הוא מזהה. כשאתם רוכשים קינקט, אתם מכניסים לבית שלכם טלסקרין של מיקרוסופט, שיכול לזהות מי נמצא בחדר ולפרש שפת גוף - ובסופו של דבר גם הבעות פנים.

היוזמה השנייה היא שיתוף פעולה בין אוניברסיטה בריטית לבין חברת אבטחה קנדית. חוקרים ב-University of West England ובחברת Aralia Systems חשפו פרוייקט של שלוש שנים לניטור הבעות הפנים של הקהל בתיאטראות תוך שהם צופים בסרטים ובפרסומות שמלוות אותם. המערכת תתעד תנועה ותזהה רגשות תוך שימוש במצלמות דו- ותלת-מימדיות באינפרא-אדום כמו גם במצלמות רגילות. הרעיון הוא ללכוד את התגובה הקולקטיבית למה שקורה על המסך ולאסוף מידע דמוגרפי באותה העת. האם אנשים מתנועעים בחוסר נחות? האם כולם צוחקים? האם אנשים מאבדים עניין? האם אנשים יושבים בקבוצות של משפחה, זוגות, או לבד? Aralia וה-UWE מקווים שהמערכת תשמש גם ללכידת פיראטי סרטים.

גם הקינקט של מיקרוסופט וגם המערכת של Aralia וה-UWE יזהו וינטרו, בסופו של דבר, את הבעות הפנים ושפת הגוף של אנשים תוך שהם צורכים תוכן על מסך, הכל כדי לדעת מי אתה ומה אתה חושב.

למה מדובר בטרנד אמיתי

אלו רק שתי טכנולוגיות שהוכרזו לאחרונה שנותנות לנו הצצה לעתיד האורווליאני-האקסליאני שהולך להתגשם בשנה הבאה. הסיבה שבגללה מדובר בטרנד אמיתי היא שמערכת שיכולה לשפוט את תגובת הקהל ולאסו מידע דמוגרפי - ולעשות זאת בזמן אמת - היא הגביע הקדוש של תעשיית הפרסום. זה יפתיע אותי מאוד אם גוגל לא עובדת על מערכת שמנטרת את תגובות המשתמשים למודעות ואתרים תוך שימוש במצלמות האינטרנט המובנות הלפטופים ומתחברות למחשבים שולחניים. טכנולוגיה כזו, כשתיושם באופן אוניברסלי במשחקי מחשב, טלוויזיה, סרטים ואינטרנט, תיצור מהפכה בפרסום תלוי הקשר. בשילוב עם טכנולוגיות אחרות, היא תוכל לאפשר למפרסם להציג את סוג המודעות הנכון עבור אנשים ספציפיים ברגע הנכון. מפרסמים יוכלו לבחון חמישה, עשרה, או אפילו מאה קמפיינים בו זמנית, תוך שהם בוררים ביניהם ומבטלים את המודעות אליהן אנשים לא מגיבים ומחליפים אותן במודעות מוצלחות.

ברגע שהטכנולוגיות הנפרדות פותחו - ורובן כבר פותחו - זה רק עניין של זמן לפני שחוק מור יאפשר הטמעה רחבה של יישומים חכמים שיקלו על הקבלה בקרב המשתמשים. ומשתמשי הקצה אכן יקבלו את הטכנולוגיה הזו. יש לכך שתי סיבות. ראשית, בני אדם לא באמת ישבו שם וינטרו את זרם הוידאו. מחשבים יבצעו את החישובים ויפעלו על פי הנתונים, בהצגת מודעות לאיסוף מידע דמוגרפי. כבר קיבלנו משהו כזה. ג'ימייל של כוכל, לדוגמא, קורא את כל האימייל שלכם ומגיש לכם מודעות הקשורות לנושאים עליהם דנתם עם בני משפחה או חברים. אם זה לא מטריד אנשים, גם גרסה משופרת של זה עם וידאו לא תטריד אותם. ושנית, אנשים יעדיפו פרסום מוכוון טוב יותר. אם המערכת הופכת להיות כל כך טובה שהיא יכולה באמת לצפות מה אתם רוצים, ויכולה להראות לכם מודעות מהם תהנו על ידי הצגת מוצרים שאתם באמת רוצי לגלות ולקנות, ובכן, יש אנשים שישלמו עבור השירות הזה.

אני צופה שבשנה הבאה, הרעיון של מצלמות שמנטרות את תנועות הפנים והגוף שלכם כדי להציג מודעות תלויות הקשר ולאסוף נתונים דמוגרפיים יהפוך לרעיון נפוץ בציבור הרחב. כמו מסכי הטלסקרין של אורוול ומשטרת המחשבות, ניטור מצלמות ינסה להבין מה אתם חושבים בזמן שאתם צופים במסך. וכמו הסומא של האקסלי, הוא יעשה זאת כדי לבדר אתכם בזמן שהוא משכנע אתכם לקנות עוד דברים. אורוול והאקסלי לא ראו את הנולד - לא בנפרד, לפחות. אבל ביחד, הם פחות או יותר פגעו בול.