הדומיין שלכם נחטף? איגוד האינטרנט הישראלי יחזיר אותו - דיגיטל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדומיין שלכם נחטף? איגוד האינטרנט הישראלי יחזיר אותו

מומחים לקניין רוחני ממליצים למי שחשב לעשות כסף קל ברכישת דומיינים עם שמות של חברות מוכרות - לחשוב שוב. איגוד האינטרנט הישראלי יכול להורות על מחיקת הדומיין ובית המשפט עשוי לחייב בפיצויים

תגובות

עד לפני כעשרה ימים, מי שהקיש את הכתובת של בנק דיסקונט BankDiscount.co.il בשורת הכתובת בדפדפן, הגיע לאתר בו הוצג קמפיין לקידום מכירות של מתקני טיהור המים הביתיים תמי ארבע. הדומיין (שם מתחם - כתובת אלקטרונית של אתר אינטרנט), כך הסתבר, היה בבעלותו של אדם בשם ניר אוחיון מנתניה, שרכש את הכתובת "בנק דיסקונט" לפני כחצי שנה.

"קניתי את הדומיין לפני כחצי שנה, הוא היה פנוי. אני שם בו פרסומות", אמר אוחיון ל-TheMarker במסגרת כתבה שהתפרסמה באחרונה בנושא. "אני מחובר למאגר פרסומות שממנו אני בוחר איזה פרסומת אני רוצה לשבץ, והם משלמים לי. לא מדובר בכסף גדול", הסביר אוחיון. הוא הוסיף כי בנק דיסקונט לא יצר אתו קשר במטרה לקבל לידיו את כתובת האתר. "אם יפנו אליי אוריד את המודעות", הוא הצהיר. באותה כתבה התבקש הבנק להגיב מדוע לא רכש את הכתובת. תגובת הבנק היתה: "בנק דיסקונט מגן בכלים רבים ומגוונים מהמתקדמים בתחום כדי למנוע הונאות או שימוש לרעה באתריו. במקרה הזה, לא בוצע שימוש כלשהו ברכוש הבנק. לא נגרם כל נזק לבנק מכל סוג שהוא. הבנק קנה עשרות דומיינים שהשם שלהם דומה לשם אתר הבנק DiscountBank.co.il".

והנה, ראה זה פלא, זמן קצר לאחר הפרסום, האתר של אוחיון כבר לא היה פעיל. האם דיסקונט הביא להסרת הדומיין? מבנק דיסקונט נמסר בתגובה לפניית TheMarker: "כחלק ממדיניות אבטחת המידע, פועל הבנק באופן שוטף ועקבי בדרכים רבות ותוך השקעת מאמצים רבים, לאיתור איומים פוטנציאליים ולמאבק בתופעת הפישינג (התחזות מקוונת לאתר או לאימייל של ארגונים גדולים כדי להוציא במרמה פרטי גולשים כמו מספר כרטיס אשראי) והופעת אתרים מתחזים. במסגרת זו, משאותרה כתובת האתר המפנה לתמי 4, נקט הבנק מיידית בפעולות הנדרשות, הן מכוח מדיניות הבנק בנושא אבטחת מידע והן מכוח הוראות בנק ישראל, להסרת האיום הפוטנציאלי".

מומחים לדיני קניין רוחני ואינטרנט מביעים תמיהה על קביעת הבנק המקורית כי לא נגרם לו נזק כתוצאה מהשימוש של אוחיון בדומיין - שכן הבנק יכול לטעון לנזק כתוצאה מפגיעה במוניטין וכתוצאה ממניעת הגישה לאתר האמיתי. לכן, סבורים המומחים, הבנק יכול להגיש תביעה נגד אוחיון והוא בעל סיכוי טוב לזכות בפיצוי כספי משמעותי. ואולם, ל-TheMarker נודע כי הבנק לא נקט אמצעים נגד אוחיון וגם אינו מתכוון להגיש תביעה נגדו, שכן מבירור שערך, רכישת הדומיין על ידו לא היתה בלתי חוקית. נודע כי מי שהחליט בסופו של דבר להסיר את הדומיין שנתפס היה ספק האינטרנט בארה"ב שמכר לו את הדומיין.

עו"ד אריאל דובינסקי, בעל משרד בוטיק המתמחה בקניין רוחני אומר כי הסיבה לכך שאוחיון הצליח לרשום את הדומיין של הבנק נעוצה בכך שרישום דומיינים מתבצע בהליך טכני בלבד, שלפיו כל הקודם זוכה. כלומר, מי שהקדים להגיש בקשת רישום תקינה למרשם, בקשתו תאושר. גם הסכום שיש לשלם עבור רישום כתובת הדומיין אינו מהווה מכשול והוא כ-15 יורו בשנה בלבד.

בין 20 ל-30 אלף שקל פיצויים בבתי המשפט

המקרה של בנק דיסקונט, אם כך, הוא דוגמה לתופעה המכונה חטיפת דומיינים, או בשפת האינטרנט: Cybersquatting. זוהי תופעה ידועה ונפוצה, שהחלה כבר מראשית ימי האינטרנט. חברות רבות מבקשות לרכוש דומיין הכולל את שמן או את שם המותג שלהן, ומגלות כי הוא כבר תפוס על ידי צד שלישי. אם לדוגמה תנסו להקיש את כתובת האינטרנט facebook.co.il, תמצאו שהגעתם לעמוד שאינו פעיל. ואכן, הדומיין המבוקש נתפס ב-2006 על ידי אדם פרטי בשם גל ארל ממבשרת ציון.

דוגמה אחרת לתפיסת דומיין היא המקרה של www.144.co.il. במקרה זה הדומיין נתפס עוד בסוף 1998 על ידי אדם בשם נגב נוסצקי, שהיה בעת רישום הדומיין תלמיד תיכון בן 16. עד לימים אלה נאלצת בזק להשתמש ב-b144.co.il כדומיין חלופי. גם הדומיין bezek.co.il, נתפס על ידי אדם פרטי בשם יניב בנינו.

עו"ד יעל רואש-קבילי ממשרד עורכי דין איתן מהולל, המתמחה בדיני אינטרנט וקניין רוחני, מסבירה כי בנק דיסקונט, וחברות רבות אחרות שנתקלות במצב של Cybersquatting, יכולות להילחם להשבת הדומיין שנרשם על ידי צד שלישי באמצעים משפטיים שונים. "ישנן כמה דרכים משפטיות להשבת הדומיין", מסבירה רואש-קבילי. המרכזיות שבהן הן הגשת תביעה לבית המשפט נגד המחזיק בדומיין, או הגשת עתירה לאיגוד האינטרנט הישראלי. התביעה לבית המשפט מבוססת בדרך כלל על עילות כגון: הפרת סימן מסחרי, עשיית עושר ולא במשפט וגניבת עין.

דובינסקי אומר כי בתי משפט קבעו כי שימוש בסימן מסחרי כשם של דומיין מהווה הפרה של פקודת סימני המסחר. הוא מסביר כי הסימן BankDiscount אמנם עדיין לא נרשם בפנקס רשם סימני המסחר, אולם הוא סימן מסחרי מוכר היטב, הנהנה מהמוניטין הרב של הבנק ולכן ניתן לתבוע על הפרתו. "בתי המשפט לא מהססים לאכוף את זכויות הקניין הרוחני גם ברשת האינטרנט, הנחשבת לכאורה פרוצה, וקובעים תג מחיר שאינו נופל מסכומי פיצויים דומים של הפרות סימני מסחר בהפצת מוצרים מזויפים", אומר דובינסקי. סכומי הפיצויים נעים בין 20 ל-30 אלף שקל. לכן, לדברי דובינסקי, "האנשים שרכשו דומיינים מפורסמים בעשרות שקלים מתוך כוונה להתעשר מהם בעתיד, מסתכנים בקנסות גבוהים".

דוגמה למקרה בו פסק בית המשפט פיצוי לחברה בשל הפרת סימן מסחר כתוצאה משימוש מטעה בדומיין היה בעניינה של חברת התיירות האמריקאית Expedia, שתבעה אדם בשם דרורי יקותיאלי ואת חברת התיירות שבבעלותו, בטענה כי דרורי רשם את שם המתחם www.expedia.co.il, ללא רשותה. החברה טענה כי הוא משתמש בשם המתחם כקישור ישיר לאתר החברה שלו, תוך הפרת סימן מסחרי רשום של החברה ותוך התעשרות על חשבונה. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לפני כשנתיים כי על דרורי והחברה להעביר את הזכויות בדומיין לידי החברה האמריקאית ולהפסיק לעשות בו שימוש, וכי עליהם לפצותה ב-20 אלף שקל.

במקרה אחר, חייב בית המשפט המחוזי בירושלים בסוף 2007 חברה בשם שורשים מכינות לעיצוב ואדריכלות ואת בעליה, לוי ציון, שהחזיקו בדומיין www.hamehina.co.il, לפצות את המכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות בסכום של 20 אלף שקל וכן בהוצאות משפט של 25 אלף שקל, בשל שימוש בדומיין הדומה מאוד בשמו לשמות הדומיינים של המכינה הבינתחומית: www.hamechina.co.il ו-www.hamechina.com. חברת מעבדות ים המלח, המייצרת את מוצרי הקוסמטיקה הידועים AHAVA, הגישה בקשה לצו מניעה נגד אדם בשם לשנו פליקס וכמה אחרים, לאחר שגילתה כי אלה מפעילים את אתר האינטרנט www.ahavashop.com הכולל תצלומים וכיתוב מהחומר השיווקי של AHAVA, מבלי שקיבלו את רשותה.

מחזיקי הדומיין טענו כי לנוכח העובדה שהם משווקים את מוצריה של AHAVA כדין, רישום סימן המסחר אינו יכול לשלול מהם את הזכות להשתמש בסימן כחלק מהדומיין. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, דחה טענה זו, וקבע ב-2005 כי השימוש בסימן המסחר כחלק מהדומיין של אתר המשווקים יוצר לכאורה רושם שמדובר באתר שהחברה מעניקה לו חסות, ומפר את סימן המסחר של AHAVA.

פייזר קיבלו חזרה את השם ויאגרה

לדברי רואש-קבילי, הדרך המהירה והזולה יותר להשבת דומיין שנתפס היא דווקא באמצעות עתירה לאיגוד האינטרנט הישראלי - עמותה ללא כוונת רווח האחראית על רישום של שמות מתחם עם סיומת ישראלית (il). אדם הסבור כי שם מתחם כלשהו מפר סימן מסחר שבבעלותו, מטעה לקוחות או פוגע במוניטין שלו, יכול לפנות אל הIL-DRP-, הגוף האחראי באיגוד על יישוב מחלוקות שעניינן הקצאת דומיינים תחת הסיומת של ישראל. גוף זה רשאי להורות על מחיקת הדומיין או על העברתו לבעלות אחרת. לדברי רואש-קבילי מדובר בהליך בוררות שהוקם למטרה זו: להשיב לבעלי מותגים את הדומיין שנלקח מהם שלא כדין. אם בעל המותג זוכה בהליך, הדומיין מועבר אליו בתוך כשלושה חודשים.

לפי כללי האיגוד, התנאים להעברת הדומיין לבעל המותג הם: כשהדומיין זהה לסימן מסחר או שם חברה של בעל המותג, כשלבעל המותג יש זכויות בשם (למשל סימן מסחרי רשום), כשלמחזיק הנוכחי בדומיין אין זכויות בשם, וכשהדומיין נרשם בחוסר תום לב או נעשה בו שימוש בחוסר תום לב על ידי המחזיק.כיצד מוכיחים שימוש בחוסר תום לב של מחזיק הדומיין? דובינסקי מסביר כי בין הראיות לכך ניתן להוכיח כי "המחזיק התכוון למשוך, בעבור יתרון מסחרי, משתמשי אינטרנט לאתר האינטרנט שלו או אתר מקוון אחר, על ידי יצירת סבירות לבלבול עם שמו של המתלונן באשר למקורו של אתר האינטרנט".

דוגמה למקרה שבו פסק האיגוד כי נעשה שימוש בחוסר תום לב בדומיין הוא המקרה של חברת מיקרוסופט, שאותה ייצג משרדה של רואש-קבילי. מיקרוסופט תבעה במסגרת הליך שהתנהל באיגוד את מי שהחזיק בדומיין windows.co.il (משפחת לוי מסביון). המחזיקים טענו כי מטרת האתר windows.co.il היא לבנות אתר משפחתי לפרסום תמונות משפחתיות אשר אינן נגישות לכלל הציבור. האיגוד דחה את הטענה, וקבע בסוף 2004 כי האתר הוא מסחרי גרידא וכי הדומיין נועד לפתות גולשים להגיע לאתר למטרות רווח, על ידי הטעיית צרכנים. עוד נקבע כי המחזיקים נהגו בחוסר תום לב וניסו להפיק מהאתר תועלת חומרית. במקרה אחר, חברת Sao Paulo Alpargatas S.A, בעלת המותג Havaianas של כפכפי האצבע הברזילאים, הגישה עתירה לאיגוד האינטרנט הישראלי נגד אילן עומר, שהחזיק בדומיין havaianas.co.il. האיגוד קבע לפני כשנה כי יהיה מאוד לא סביר להניח שהמחזיק לא היה מודע לקיומו של סימן המסחר Havaianas ולקיומם של המוצרים הנושאים אותו, בזמן שהגיש את בקשתו לרישום הדומיין. לפיכך נפסק כי המחזיק רשם את הדומיין מתוך כוונה למשוך משתמשים למטרות עשיית רווח מסחרי, באמצעות הדמיון שבין הדומיין לסימן המסחר Havaianas.

במקרה דומה הוגשה תלונה על ידי חברת המחשוב דל (Dell) נגד אזרח בשם רמי ציון, שרכש את הדומיין Dell_israel.co.il, קבע האיגוד בפברואר 2009 כי יש לבטל את הקצאת הדומיין לציון ולהעבירו לחברת דל. האיגוד נימק זאת בכך שבין היתר ציון היה חסר תום לב שכן הוא ניסה למשוך אליו תנועת משתמשים לאתר באמצעות קישור עם שמה של דל.

במקרה אחר מ-2008 קיבל האיגוד את תביעתה של חברת התרופות פייזר, בעלת הזכויות בסימן המסחר Viagra, נגד אדם בשם יניב קרקוקלי שהחזיק באתר תחת שם הדומיין viagra.org.il, שבמסגרתו הציע למכירה תרופה המכונה ויאגרה. האיגוד קבע כי פייזר הוכיחה כי המחזיק רשם את שם המתחם והשתמש בו בחוסר תום לב, כדי למשוך משתמשי אינטרנט לרכוש את התרופה ויאגרה באתר, על ידי יצירת הטעייה מכוונת וקישור בין שם העותרת למקור התרופות הנמכרות באתר.


עוד בנושא:

בנק דיסקונט ברשת - לא מי שחשבתם

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#