"פרטיות היא המצאה של מעמד הבורגנות" - דיגיטל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פרטיות היא המצאה של מעמד הבורגנות"

פרשת גוגל באזז העלתה לכותרות את סוגיית הפרטיות באינטרנט, אבל פרופ' שיזף רפאלי סבור שרוב הציבור מעוניין בהרבה פחות פרטיות מכפי שמייחסים לו

תגובות

פיאסקו גוגל באזז, שבמהלכו נחשפו פומבית אנשי הקשר של משתמשי שירות הדוא"ל ג'ימייל, העלה על סדר היום את סוגיית הפרטיות ברשת. גם הרשת החברתית פייסבוק סופגת השכם והערב ביקורת על הסכנה לפרטיות שנשקפת מצדה, וכמוה הרשת החברתית פורסקוור, שבה מדווחים גולשים לחבריהם היכן הם נמצאים. הנחת המוצא היא כי לגולשים, כמו לאזרחים במדינות דמוקרטיות, יש זכות לפרטיות - אך מתברר שיש מי שמטילים ספק בקיומה של זכות זו או בנחיצותה של הפרטיות.

לקראת כנס 2010 Info של חברת טלדן אירח TheMarker פאנל בהשתתפות שניים מבכירי מומחי האינטרנט בישראל, פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע וראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה, וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה לדון במשמעותה של פרטיות בכלל ובאינטרנט בפרט.

נפח הגלישה ברשתות חברתיות גדל והולך, ועמו נפח המידע הפרטי שזורם לשרתי התאגידים הללו. אומרים לנו שאנחנו צריכים להיות מודאגים. האמנם?

להערכת רפאלי, "ככל שיחלוף הזמן נשמע דווקא פחות על פרטיות. זה שתהיה פחות פרטיות ידוע לכולם, אבל הטענה שלי היא שיהיה גם פחות דיון על פרטיות, כי הציבור רוצה פחות פרטיות מאשר הרטוריקה השוררת. יש מי שמרוויחים מפרטיות, כמו עורכי דין, אבל בכל מקום שנותנים לאנשים לבחור בין פרטיות לגרוש וחצי, הם יבחרו בגרוש וחצי. "הנקודה הכי מעניינת ושנויה במחלוקת היא מאין בכלל הגיע מושג הפרטיות. זו המצאה חדשה. את עלה התאנה הוסיפו לתמונות הרנסאנס 200 שנה אחרי שצוירו".

אשליית הפרטיות מסוכנת

עמיחי-המבורגר מסכים ומוסיף כי "פרטיות בעידן המודרני היא המצאה של הבורגנות, כי לעניים לא היתה אף פעם פרטיות. זה פינוק של עשירים - ואפילו הם מוכנים לוותר עליו". "מה זה פרטיות?", מקשה רפאלי. "לא ברור מה זה. האם זו פרטיות מול ממשלה? מול תאגידים? מול אנשים שמכירים אותי? הכי מסוכנת היא האשליה שלפיה יש פרטיות. או האשליה שמגיעה לנו פרטיות, שיש זכות בסיסית מוקנית לפרטיות. זה לא באמת קיים".

"אובדן האנונימיות משרת אותנו", אומר עמיחי-המבורגר, "ומאפשר לקבל שירות שתפור יותר למידות שלנו. עשינו מחקר ב-2005-2006 וגילינו שלאנשים קשה עם ריבוי אלטרנטיבות. הם חשים אי נוחות באתר מרובה לינקים. אם אדם יהיה מוכן לחשוף את עצמו, ניתן יהיה לבנות לו סביבה אינטרנטית שמתאימה לאישיותו. מצד שני יש הרבה יתרונות פסיכולוגיים לאינטרנט האנונימי, או לפחות לאשליה שלו. זו יכולה להיות סביבה מפצה שבה גולשים יכולים לבטא את מה שהם לא מסוגלים לבטא בעולם האמיתי. לשניהם יש מקום זה לצד זה. במחקר לפני שנתיים גילינו שלאנשים מופנמים וביישנים שלא משתמשים ברשתות חברתיות יש יותר סיכוי לפיצוי חברתי על ידי האינטרנט. הם יעדיפו סביבה אנונימית כמו משחקי מלחמה, שם יש להם יותר סיכוי לצאת מקופסת ההגדרה העצמית. מופנמים שמשתמים ברשתות יישארו מופנמים, רק שהם יעתיקו לרשת החברתית את הדפוס מהעולם האמיתי".

המשחק הציני של התאגידים

"יש מספיק כוחות שיודעים להשתמש בחופש כדי לשרת את המטרות הציניות שלהם", טוען עמיחי-המבורגר. "אחד האבסורדים הוא שהתאגידים הגדולים חוברים לגיקים, שהמציאו את האינטרנט, ושתי הקבוצות יחד מניעות פגיעה בחופש באינטרנט. אותם תאגידים משחקים בתוך המגרש הזה ומשתמשים באופן ציני בבלוגים ובטוקבקים, מכניסים פרסומות סמויות ומפנים לכל מיני אתרים. אדם מהיישוב לא קולט שחברה מסחרית עומדת מאחורי המשוב הידידותי של משה מרעננה. יש שכבה שהבינה שיש הרבה מניפולציות, אבל היא לא מייצגת".

"אני לא מסכים", אומר רפאלי. "הטיעון הזה מתבטל כי גם ההפך הוא נכון - את כל המניפולציות באמצעות חוכמת ההמונים הם הפעילו מאז ועד היום גם באמצעות ההפך של חוכמת ההמון, שזה המומחים. למשל לתעשיית הפרמצבטיקה יש מערכת תועמלנות שנועדה להביא את הרופאים להמליץ על תרופה כזו או אחרת. תעשיית המזון מנסה להשפיע על דיאטנים. חוכמת ההמונים היא לא קורבן יחיד או חלש יותר מול ניסיונות השכנוע. אבל דווקא לחוכמת ההמונים יש יותר חסינות בפני מניפולציה. אם יש עריץ חכם ומוכשר, אז למה בכלל צריך דמוקרטיה שנתונה למניפולציה? כי יש בה איזונים ובלמים ופחות מניפולציה מאשר בעריצות. בסביבה שבה הכל מתווך על ידי מומחים, אתה אפילו לא רואה את ניסיונות המניפולציה".

גם אם השתכנעתי שחוכמת ההמונים מועילה לי, שפרטיות זו בכלל המצאה של הבורגנות, שהיא לא קיימת ושהדיון בה הולך להיעלם - זה לא ממש מרגיע אותי אם חברת האשראי שלי אוספת עלי פרטים שלא בחרתי לתת לה ועושה בהם שימוש.

רפאלי: "ישנה אגדה אורבנית שמספרת שחלק ניכר ממרשם האוכלוסין דלף ליועץ של אחת המפלגות ונמכר למפרסמים כדי לשלוח דואר לכל הילדות בנות ה-12 ולמכור להן טמפונים. קמה צעקה גדולה - הכיצד ייתכן שמרשם האוכלוסין ישמש למכירת טמפונים.

"אני אומר רגע, מה נורא כל כך? במקרה אחר, רשמת מאגרי המידע כפתה על חברות האשראי לחדול מלמכור לתאגידים את האפשרות להצמיד לחשבון החודשי קופונים לאחר שרשת פיצות קנתה ממסלקה של ויזה את המידע על אנשים שקנו פיצות. כל מי שקנה פיצה בעבר קיבל קופון לפיצרייה בשכונות מגוריו. הרשמת טענה שזו חדירה איומה לפרטיות.

"לכן כיום לא מקבלים יותר קופונים לפיצות במקום מגורינו, והפרטיות על המידע שנהגנו לקנות פיצות נשמרת הודות להתערבותה של הרשמת. מי הפסיד ומי הרוויח? אני לא הרווחתי. ולא רק אני. לדעתי רוב האנשים מוכנים לוותר על פרטיות תמורת הנחה במכולת.

"תמורת ביטחון אישי אני מוכן שיצלמו אותי בשירותים, ועוד לא דיברנו על ביטחון לאומי. בלונדון פיזרו מצלמות ברחובות ואנשים נזעקו, אבל שיעורי האלימות ירדו".

האם אפשר להבין מזה שאתה פשוט מתנגד לפרטיות?

רפאלי: "לא בדיוק. צריך להסיר את המעטה של הפרטיות שמאחוריו מסתתרות אלימות במשפחה, העלמת מס וכל מיני דברים שמתביישים בהם. אסור שתהיה האדרת הפרטיות בלי להבין את מחירה. בחיים, ככל שיש יותר היפתחות כך יש יותר הנאה. עסקים עושים בין אנשים שמוכנים להיחשף ולתת אמון זה בזה. המושג של פתיחות עד כדי פגיעות נכון, ונדרש במערכות רומנטיות כמו גם בעסקים. המשוואה היא אכזרית: יותר פרטיות משמע פחות סולידריות חברתית, פחות מסחר, פחות רומנטיקה, פחות דיפלומטיה. היכן שיש הכי הרבה פרטיות צריך מודיעין שיציצו לאויב, כי הכל שם סודי. קוראים לזה ביטחון שדה.

"אני חושב שהרשת היא החיים האמיתיים, וכמו בחיים האמיתיים יש בה לפעמים מסיבות מסיכות פה ושם. אבל החיים ברשת הם חיים אמיתיים של אנשים אמיתיים. אני לא שולל את קיומן של מסיבות מסיכות, אבל העיקר זה חיים מזוהים עם נטילת אחריות, שדורשת הזדהות והסרת פרטיות. אל תשכח שאף אחד לא מונע ממך להשאיר את הטלפון בבית. זה עדיין לא שבב שמותקן לנו מאחורי הראש", מוסיף רפאלי. עמיחי-המבורגר: "כאשר הטכנולוגיה תהפוך לפולשנית וחודרנית מדי, למין גלאי אמת טוטאלי, אנשים יירתעו, אף על פי שהשוק דווקא ייתן מוטיבציה להתחבר".


עוד בנושא:

איבדתי אמון בפייסבוק
"פרטיות היא כל כך המאה ה-20'"
פרטיות באתרי אינטרנט - איך עושים את זה באירופה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם