מחקר: השימוש בשיטת מיקור החוץ בממשלה "בזבזני" ונעשה "מטעמים שגויים" - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: השימוש בשיטת מיקור החוץ בממשלה "בזבזני" ונעשה "מטעמים שגויים"

מחברי מחקר בבר-אילן טוענים ששינוי שיטת ההעסקה של עובדי מחשוב בממשלה תוכל לחסוך למדינה 54 מיליון שקלים בשנה. סגן החשכ"ל: יש גורמים שהמחקר לא מתייחס אליהם

תגובות

בעוד שהדיו עדיין על מכרז העסקת עובדי המחשוב של הממשלה דרך חברות חיצוניות עדיין לא יבשה ובעוד הסערה הציבורית סביבו נמשכת - גם לאקדמיה יש מה לאמר בנידון. "גישת מיקור חוץ לא נועדה לשימושים הנעשים בה בפועל במגזר הממשלתי. השימוש הנוכחי מסתבר כבזבזני ביותר וזאת מטעמים שגויים של נהלים, תקנים, והתנערות מהנהגה וניהול מקצועיים", כך טוען מחקר שהוגש לתוכנית לתואר שני במערכות מידע באוניברסיטת בר-אילן. המחקר, אותו חיבר הסטודנט נועם קוריאט בהדרכתו של דר' רועי גלברד, ראש התוכנית, מעריך כי הממשלה יכולה היתה לחסוך 54 מיליון שקל בשנה על ידי שינוי שיטת ההעסקה של עובדי מחשוב בממשלה. חסכון שכזה, לפי נתוני המחקר, יאפשר לממשלה להעסיק כ-280 עובדי מחשוב נוספים. לדברי דר' גלברד תאפשר העסקת העובדים המדוברים כעובדי ממשלה "בחירה, בהתאם להעדפות המדינה, בין המשך העסקת כוח אדם בהיקפים הנוכחיים וחסכון של כ-54 מיליון שקל בשנה, ובין המרה של החיסכון הנ"ל בתוספת כוח אדם לצורך האצה ו/או הרחבה של פרוייקטי מחשוב".

הממשלה לא נהנית מהיתרונות הכרוכים במיקור חוץ

בשנת 1998 קיבלה הממשלה החלטה שלא להגדיל את כוח האדם במשרדי הממשלה בתחום המחשוב. החלטה זו התקבלה, לדברי טל הרמתי, סגן החשב הכללי האחראי על נושא המחשוב בממשלה, "בין היתר, מתוך ההבנה שקצב התפתחות הטכנולוגיה אינו מאפשר לממשלה להעסיק עובדי מחשוב המתאימים לה במודלים הנוכחיים של העסקה". הרמתי מוסיף כי "גם ההסתדרות הכירה בשנים האחרונות באפשרויות לעבודה במבני העסקה גמישים יותר".

המחקר מבר-אילן מבסס את מסקנותיו על מכלול נתונים, חלקם לקוחים מדוחות של מרכז המידע והמחקר בכנסת. דו"ח אחד שכזה, מ-2007, מציין כי 174 עובדים מתוך 232 עובדי מחשוב במשרד החינוך הועסקו במשרד במיקור חוץ למעלה מ-5 שנים - כלומר כ-75% מסך כל עובדי המחשוב במשרד. המחקר מניח כי נתון זה נכון גם עבור עובדי מיקור החוץ בממשלה. בהסתמך על נתון זה מסיק המחקר כי כ-1125 עובדים המועסקים בממשלה במודל מיקור חוץ מועסקים במשך 5 שנים רצופות ומעלה. פרק זמן ארוך שכזה לעבודה רצופה יכול להצביע על כך שבהעסקתם של עובדים אלו לא נהנית הממשלה מן היתרונות הכרוכים בעבודה במודל מיקור חוץ - הקטנת עלויות גיוס, העסקה לפרקי זמן קצרים, והשמה דינמית. המחקר עושה שימוש בסקר שבחן את הרכבה הממוצע של מחלקת מחשוב לפי התמחות כדי לקבוע את עלות שכרו הממוצע של עובד מחשוב בממשלה. נתונים אלו מושווים לתעריפי העסקת עובדים כפי שאלו נקבעו במכרז החשכ"ל לבתי התוכנה.

התאמה בין רמות השכר תגדיל את החסכון ל-54 מיליון שקל

לפי הניתוח המובא במחקר עלות ההעסקה החודשית של עובד מחשוב חיצוני בממשלה עומדת על 20,024 שקל. לפי נתון זה, ולפי ההנחה כי בתי התוכנה גובים מהממשלה תקורה של לפחות 10%, מסיק המחקר כי העסקה ישירה של עובדים אלו היתה חוסכת למדינה כ-2000 שקלים בחודש לעובד, או 27 מיליון שקלים בשנה. כשהם מסתמכים על נתוני הלמ"ס, קובעים המחברים כי השכר הממוצע במגזר הממשלתי נמוך בכ-2000 שקלים מן השכר הממוצע לעובד מחשוב חיצוני, וכי התאמה בין רמות השכר, דהיינו הורדה של שכר עובדי המחשוב ב-2000 שקלים, תגדיל את החסכון ל-54 מיליון שקל. כפיצוי על ההורדה בשכר, מציינים המחברים, יזכו העובדים בתנאים המועדפים שניתנים לעובדי המדינה, ביניהם 22 ימי חופש בשנה, ימי עבודה של 8.5 שעות, והטבות דוגמת הלוואות ושירותי בנק מוזלים.

לפי נתוני שכר אלו יאפשר החסכון הוספה של כ-280 עובדים על מצבת עובדי המחשוב הנוכחיים בממשלה כ-12% מסך כוח העבודה הנוכחי. "גישת מיקור חוץ לא נועדה לשימושים הנעשים בה בפועל במגזר הממשלתי. בנוסף, השימוש מסתבר כבזבזני ביותר, וזאת מטעמים שגויים של נהלים, תקנים, והתנערות מהנהגה וניהול מקצועיים. למדינה, כמעסיק הגדול במשק, השפעה נורמטיבית ואתית על המשק כולו. לפיכך, ראוי שהחשכ"ל והממשלה ירימו את הכפפה וייקחו אחריות לא רק במישור התקציבי, אלא גם במישור המקצועי. אין מקום להיקף המנופח של שירותי מיקור החוץ, היקף הנמצא בשיעור הגבוה פי 4 מהמקובל במדינות המפותחות", מסכמים המחברים.

סגן החשכ"ל: "גמישות שווה כסף"

בתגובה על מסקנות המחקר ציין סגן החשכ"ל, טל הרמתי, כי "המחקר אינו לוקח בחשבון את העובדה שמנגנוני ההעסקה הנוכחיים של המדינה אינם גמישים מספיק". הרמתי הוסיף כי המחקר לא התייחס גם לגורמים דוגמת הפגיעה בגמישות ההעסקה של הממשלה. "כשנגמר פרוייקט מסתיימת העסקתם של עובדים במודל ההשמה. אצל עובדי מדינה לא ניתן לבצע את זה. התקורות של בתי התוכנה מכסות במקרים רבים מצבים בהם עובד שוחרר ממשרד אחד מחכה חודש ואז עובר למשרד אחר. גמישות שווה כסף", הוא מסכם, אך מוסיף כי שינוי שיטת ההעסקה בממשלה נבחן כעת בדיונים בין הממונה על השכר, אגף התקציבים ובין האגף הכללי - אולם רק לגבי עובדי מחשוב בכירים בתפקידי ליבה.

למחקר המלא לחצו כאן 


 עקבו אחרינו בטוויטר
 רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם