הבינלאומי ו-EDS: פיצוץ הסכם מיקור החוץ הגדול במדינה - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבינלאומי ו-EDS: פיצוץ הסכם מיקור החוץ הגדול במדינה

סכסוכים חוזרים ונשנים ומריבות על טיב השירות בין EDS והבינלאומי אפיינו את היחסים בין הצדדים לאורך השנים. זו אינה הפעם הראשונה ששוק ה-IT הישראלי חווה פיצוץ שכזה

תגובות

אחד מהסכמי המיחשוב הגדולים והיקרים בישראל, והגדול ביותר בתחום מיקור החוץ - הופסק על ידי הבנק הבינלאומי. בהודעה שפרסם הבנק נאמר כי הוא מפסיק את ההסכם לשירותי מיקור חוץ עם חברת EDS ו-HP. מדובר בהסכם עצום שהיקפו כ-870 מיליון שקל. זהו ההסכם הגדול ביותר שנחתם אי פעם בשוק ה-IT הישראלי בכל הקשור למיקור חוץ. EDS תפעלה ותחזקה את מערכת ה-IT של הבנק הבינלאומי. כעת יחזור הבנק ויפעיל את יחידת ה-IT שלו בעצמו באמצעות יחידת מת"ף שמעסיקה כ-100 איש.

ההתקשורת בין הבנק הבינלאומי ל-EDS עברה לא מעט עליות וירידות מאז נחתם ההסכם בשנת 2005. בין הצדדים פרצו לא מעט סכסוכים על אופי העבודה המשותפת. בדצמבר 2008 נחתם הסכם הרחבה ועלות ההתקשורת האמירה ל-870 מיליון שקל לאחר שבתחילת הדרך שתי החברות חתמו על הסכם בגובה 637 מיליון שקל. בין הצדדים נתגלע סכסוך לאחר שהבנק הבינלאומי דרש מ-EDS להרחיב את התמיכה במערך ה-IT בעקבות רכישת בנק מסד, יובנק ובנק אוצר החייל. ל-EDS היו את ההשגות שלה לגבי רמת השירות המצדיקה את התשלום של הבינלאומי, אבל לבסוף החליטה להגיע לפשרה, וההסכם הורחב. בבנק הבינלאומי סברו שהסכם מיקור חוץ יחסוך כסף - 17 מיליון שקל לשנה - אבל לאחר בדיקה מחודשת התברר שלא כך. מה בעצם גרם לבנק לשנות את דעתו בתוך חצי שנה בלבד, שהרי את אותם חישובים יכול היה הבנק לבצע כבר בדצמבר 2008? איך קורה שבתוך כמה חודשים הבנק מחליט שהסכם שרק לא מזמן נחתם כבר לא משתלם? גורמים בשוק מעריכים כי מדובר בניסיון של הבנק לחסוך בכסף, אבל זו לא התמונה כולה.

"תחילת ההסכם בחטא, לידתו בעוון וסופו במוות קליני"

 גורם המעורה בפרשה שופך מעט אור ומבטא הסתכלות שונה על ההסכם. "תחילתו של ההסכם בין הבנק הבינלאומי ו-EDS בחטא, לידתו בעוון וסופו במוות קליני. מדוע בחטא? כי מהרגע הראשון EDS עשתה מעשה שלא יעשה. בעוד ספקים אחרים נוטים לאחר שחותמים על הסכם מיקור חוץ לפתוח מעט את ההסכם ולשנות אותו, ב-EDS עשו זאת בצורה נרחבת. הם טענו שכדי לעמוד בתקן ה-SLA (איכות רמת שירות) הם צריכים יותר כסף ממה שנחתם בתחילה. התחיל סכסוך בין הצדדים, אפילו הביאו את המנהלים של EDS מאירופה. בסופו של דבר הבנק הבינלאומי ו-EDS הגיעו לפשרה. הבינלאומי אמנם חסך פחות והיה צריך לשלם יותר כסף על ההסכם, אבל לפחות סוכמה רמת שירות מפורטת שבה EDS צריכה לעמוד. היתה ציפיה שרמת השירות אותו EDS תספק בטיפול בתשתיות ובסיסטם תהיה גבוהה, מה שיצדיק את ההסכם למרות שהבנק שילם יותר כסף. אבל מה שקרה הוא שרמת השירות שניתנה על ידי EDS לא היתה לשביעות רצון הבנק בחצי השנה האחרונה. ב-EDS לא עמדו בפרקטיקות הבסיסיות של ההסכם. כבר היה עדיף שלא יהיה הסכם, ויחד עם העובדה של החסכון המזערי - זה מה שהוביל לפיצוץ, לאחר ניסיונות רבים לגישור. ההסכם הופסק בצדק".

הנקודה המעניינת בסיפור הוא שאותה חברה, EDS, אחראית לכמה מהסכמי מיקור החוץ הטובים שנחתמו כאן בשנים האחרונות, ומצד שני שמה נקשר גם לכמה הסכמים שהתפוצצו. EDS חתמה למשל הסכמים טובים עם תנובה, ECI ואמדוקס. אותה חברה שמפעילה את אותן פרקטיקות נכשלת בהסכמי מיקור חוץ מסוימים ומצליחה באחרים. מדוע?

אבנר שטראוס: "נישואים קתוליים שדורשים התאמה תרבותית"

אבנר שטראוס, מנכ"ל חברת הייעוץ שטראוס אסטרטגיה, סבור שהתשובה לכך נובעת מהייחודיות הרבה של הסכמי מיקור חוץ, השונים משמעותית מפרויקטי מיחשוב. "הצלחת הסכמים כאלו נקבעת לפי הדי-אן-איי של הלקוח. מדובר בנישואים קתוליים שדורשים התאמה תרבותית, ארגונית ואישית בין שני הארגונים. זה שונה לגמרי מפרויקט מיחשוב שבו חברה עושה משהו ואז מסיימת את ההתקשרות. ברוב המקרים זה מתפוצץ כשספק לא באמת קשוב ללקוח ומנסה לפתוח את ההסכם. אלו חומרים שמרכיבים דרמות המובילות לפיצוצים בסוג כזה של הסכמים".

שטראוס צודק. הסכמי מיקור חוץ בישראל נוטים להיות שבריריים בשל העובדה שמדובר במערכת יחסים נפיצה מראש. התלות בספק מיקור חוץ מצד הלקוח גורמת לחיכוך מתמיד ומובנה ביחסים שבין השניים. הלקוח בטוח שספק מיקור חוץ יכול לעשות יותר. הספק מנסה מצידו לחסוך. התוצאה היא ששני הצדדים נמצאים במחלוקת מתמדת על איכות התפוקה שנובעת מההסכם.

ד"ר משה אורגד, מרצה למערכות מידע באוניברסיטת ת"א ובמכללת ת"א-יפו, אחד מוותיקי ענף המיחשוב ומומחה לתחום מיקור חוץ, מאמין שיש לצאת למיקור חוץ כאשר מתקיימים שני תנאים: "כאשר רמת השירות בתוך יחידת ה-IT אינה גבוהה, וכאשר עלויות תפעול מערך ה-IT גבוהות". גם הוא טוען שהסכם מיקור חוץ דומה לחתונה. "זו עסקה ששני הצדדים שנכנסים אליה צריכים להגיע עם רצון טוב, כמו חתן וכלה. אם זה לא קורה זה מתפוצץ". אורגד אומר שבישראל הלקוחות לא תמיד מבינים שחשוב שספק מיקור חוץ יהיה מרוצה. "יש לקוחות שמעוניינים לחסוך ב-40% בעקבות הסכם מיקור חוץ. אין סיכוי שזה יקרה. מה שמקובל בעולם הוא חסכון של 15% עד 20% בהסכמים שכאלו". אורגד אומר שלעיתים הספק הוא זה שאשם, כאשר הוא נכנס להסכם על מנת שספק אחר לא יקבל אותו. "הוא מוכן להפסד קטן מתוך מטרה שאחר כך אולי יצליח להרחיב את ההסכם. אבל בסוף קורה שהוא לא מרוצה. וכשהספק מפסיד ולא מרוצה גם הלקוח לא מרוצה. התרבות בארץ היא שמנסים להוריד את העלויות למינימום, אפילו במחיר שהספק יפסיד. כתוצאה מכך הוא מספק שירות גרוע, ואז נוצרת מריבה".

גלית פיין, אנליסטית בחברת המחקר STKI המתמחה במיקור חוץ, אומרת שבתקופה האחרונה נראה שחלה ירידה במספר הסכמי מיקור החוץ שנחתמים בישראל. "ההסכמים היחידים שנחתמים הם של הממשלה, למשל ההסכם של משרד המשפטים עם מלם-תים והטאבו עם EDS. ישנה מגמה ברורה של ירידה בהסכמי מיקור חוץ שנחתמים. השוק הפרטי הופך לחשדן. נראה שלפני כמה שנים, כשהבאזז סביב הסכמי מיקור חוץ היה גבוה, כולם דיברו על חסכון. אבל עם הזמן לקוחות ראו שזה לאו דווקא מביא לחסכון אמיתי. מה שכן, יש לקוחות שכן יצאו למיקור חוץ ומאוד מרוצים ממנו. זה מאפשר להם להתעסק במקום בתפעול השוטף של מערך המיחשוב בצדדים אחרים ועסקיים".


 עקבו אחרינו בטוויטר
 רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם