"אל תחיו באשליות, התרכזו במה שמכניס כסף" - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אל תחיו באשליות, התרכזו במה שמכניס כסף"

אחרי שנפתלי בנט, לשעבר היזם של הסטארט-אפ סאיוטה, שרד את משבר בועת הדוט.קום ורשם אקזיט תלת ספרתי, הוא חולק תובנות שצבר ומייעץ לחברות כיצד להתמודד עם המשבר הנוכחי

תגובות

נפתלי בנט פעיל כבר תשע שנים בתחום הסטארט-אפים. כמעט עשור שבו הספיק לחוות כיצד בועת ההיי-טק מתנפחת ומתפוצצת ברעש גדול ב-2001; את תקופת המשבר שליוותה את תעשיית הסטארט-אפים וההיי-טק לאחר מכן ב-2002-2003; את הצמיחה ההדרגתית ב-2004-2005; ואת הבום ב-2006 - שנה שהוגדרה כ"שנת האקזיט הגדולה" (שהסתכמה בהיקף כולל של כ-10 מיליארד דולר).

בנט הוא יזם לשעבר שהקים, עם שותפים, את הסטארט-אפ סאיוטה ב-99', שנמכר ב-145 מיליון דולר ל-RSA סקיוריטי ב-2005. הוא רשם גם פרק קצר בפוליטיקה המקומית כמנהל המטה של בנימין נתניהו, עד שפרש באחרונה, כשלפי פרסומים שונים בכלי התקשורת הפרישה נבעה מסכסוך עם שרה נתניהו.

כעת הוא שב לתחום הסטארט-אפים כיועץ לחברות טכנולוגיה צעירות עם מייסד שותף נוסף של סאיוטה, ליאור גולן. השניים יושבים בדירקטוריון החברות שלהן הם מייעצים וחולקים מניסיונים תמורת אופציות. אחת החברות שסייעו לה באחרונה היא הסטארט-אפ הישראלי Payoneer, האחראית לפיתוח של מערכת תשלומים מקוונת, שגייסה 8 מיליון דולר משתי קרנות - כרמל וגריילוק.

עד אוגוסט 2006 שימש בנט מנהל חטיבה בחברת RSA האמריקאית, לאחר שסאיוטה נמכר ל-RSA. "ב-99' הקמנו את סאיוטה (בנט עשה זאת בשיתוף עם ליאור גולן, בן אנוש, אמיר אורעד וד"ר מיכל צורה - ג"ג). הבועה באותה תקופה היתה בשיא. באפריל התפוצצה בועת הדוט.קום, וביולי 2001 נקראתי להחליף את מנכ"ל החברה האמריקאי (באותה תקופה חברות סטארט-אפ רבות נהגו למנות מנכ"לים אמריקאים - ג"ג). חודשיים לאחר מכן נפלו מגדלי התאומים. למעשה, עברנו כמה סוגי משברים. מעבר למשברים הכלליים, המוצר הראשון שפיתחנו - מספרי כרטיסי אשראי חד-פעמיים - נכשל".

מה עשיתם כדי להתמודד עם כל המשברים?

"כל מה שעשינו תקף כמובן גם להתמודדות עם המשבר כיום. ביצענו קיצוצים עמוקים במשכורות העובדים. למיטב זיכרוני, קיצצו כ-5% ממשכורות העובדים ואחוז גבוה יותר (יותר מ-20%) במשכורות ההנהלה. חסכנו כך הרבה מאוד כסף וגם היינו דוגמה אישית. הצעד שנקטנו (קיצוץ נרחב במשכורות המנהלים) סייע לעובדים לקבל את הצעד הזה. גם פיטרנו - מתוך כ-80 עובדים נותרו כ-25. אך עשינו טעות, במקום לבצע גל פיטורים עמוק אחד מלכתחילה עשינו זאת בשני בגלים. זה גרם לנזק ויצר אי ודאות בקרב העובדים שנותרו.

לבצע גל פיטורים אחד

"האמת שהיה טוב לו העובדים היו מפוטרים קודם לכן, כי כשביצענו את גל הפיטורים השני העובדים נפלטו למעגל העבודה כשהשוק היה במצב קשה. חצי שנה קודם לכן שוק העבודה היה במצב טוב יותר. אני מאמין שמנכ"ל שלא מבצע כיום קיצוצים הכרחיים מתוך לב רחום חוטא לתפקידו ומסכן את קיום החברה. מספר העובדים הגיע ל-25, וכיום יש בסאיוטה (שנמכרה ל-RSA ולאחר מכן ל-EMC) כ-300 עובדים. אם לא היינו עושים את הקיצוץ אז, 300 איש בישראל לא היו עובדים כיום.

"דבר נוסף, חשוב בתקופת משבר לא לרמות את עצמך. אנחנו חיינו תקופה מסוימת באשליות שהמצב יהיה יותר טוב בעתיד. צריך לעשות בתקופה שכזו הערכת מצב כנה ומפוקחת במטרה להבין את השפעת המשבר. צריך לעבור על תחזית המכירות, לבדוק כל לקוח ולראות מי מהלקוחות ימשיך לשלם ומי לא. צריך להבין שבתקופה כזו הלקוחות מגיעים לספקים ודורשים הורדת עלויות. זה קרה לנו. לכן צריך לעקוב באופן אגרסיווי אחר כל לקוח ולראות אילו עסקות יתבצעו ואילו לא. עד כמה היקף המכירות יקטן. הכל נע סביב תזרים מזומנים. במשבר אתה נכנס למנהרה שהאורך שלה לא ידוע, ואין לך מושג אם זה ייגמר בתוך שנה או בתוך שבע שנים".

כמה זמן לקח לכם לצאת מהמשבר?

"שיא המשבר היה ביולי 2001. נשמנו לרווחה רק ב-2004. במשך שלוש שנים היינו במצב של משבר וסיכון קיומי לחברה".

אילו עוד המלצות יש לך?

"חברה עוסקת בתקופה רגילה בתחומים רבים. בתקופת משבר צריך להעיף, כלומר לא להתעסק בכל מה שלא קשור לפעילות הליבה. להבין מי מהמוצרים מכניס כסף ולהתמקד בו. דבר נוסף צריך לנצל הזדמנויות. אם יש פרויקט והחברה לא תיכננה להיכנס אליו, אבל הוא יכול להכניס כסף - אז צריך לשקול לעשות אותו. אני ממליץ לחברה לבצע את הצעדים האלה בצורה פתוחה ושקופה עם העובדים.

"נכון שמדובר בתקופת 'בונקר', אבל המנכ"ל לא יכול להיכנס לבונקר. הוא צריך לדבר ולהסביר לעובדים מה ההשפעה על החברה, והכי חשוב מה הוא מתכוון לעשות. זה יכאב בכל מקרה, אבל לפחות יעריכו את הכנות".

במשבר לא הכל שחור, יש גם הזדמנויות.

"נכון, לא הכל שחור. גם בתקופה כזו יש הזדמנויות. חלק מהחברות הכי מוצלחות הוקמו בתקופת משבר. בתקופת משבר מה שמעניין צרכנים הם רק מוצרים ושירותים זולים. זאת לעומת מוצרים עשירים בתכונות ופיצ'רים. כל חברה סלולרית שתצא עם מכשיר שהוא זול, גם אם הוא לא תומך בדור 3 ואין לו את כל התכונות, תצליח. מי שיצליח הוא מי שיפתח מוצרים דלים בפונקציות וזולים מאוד.

"למשל, מי שימציא מחשב זול שאפשר לגלוש אתו, אבל אין לו כל מיני פיצ'רים מתוחכמים אחרים. בנוסף, אנחנו נכנסים לתקופה שהרגולטור הולך ומתחזק ויוצאים מתקופה שהתאפיינה ברגולוציה חלשה. זה מתבטא בכל מיני תחומים, בעיקר בתחום הפיננסי. חברות ירכשו מוצרים שמאפשרים לעמוד בחוקי רגולוציה. נקודה נוספת, חברות שפונות לסין והודו עדיין יצליחו. עדיין יש מאות מיליוני סינים שעוברים מהכפרים לערים ומעמד הביניים מתפתח בצורה חזקה בשתי המדינות האלה. צריך לספק לאותם אנשים שירותי תקשורת ושירותים פיננסיים".

בתקופת משבר הוקמו חברות מאוד מוצלחות

מה בנוגע לפרויקטים מול פיתוח מוצר?

"עדיף בתקופה כזו להתמקד בעבודה על פרויקט ולקבל כסף על כך מאשר לחשוב על רעיון טכנולוגי, לצאת לגייס כסף ואז לפתח מוצר. עדיף למצוא לקוח שמחפש פרויקט ספציפי והוא משלם על כך מהרגע הראשון. לאט לאט את אותה מערכת אתה יכול למכור גם לחברות אחרות".

מה עוד נראה בתקופת המשבר הנוכחית?

"נראה התגברות של מה שאני מכנה 'אקזיטונים' (אקזיטים קטנים). אם אקזיט מכובד בחברות מבוססות הון סיכון היה 30-50 מיליון דולר, המגמה כעת תהיה מכירה של חברות בהיקף של 6-12 מיליון דולר. לכאורה זה כישלון, אבל תלוי איך אתה בונה את החברה. אם אתה מקבל השקעה בהיקף של 300 אלף דולר והיא נמכרת ב-10 מיליון דולר - זו הצלחה מסחררת. אלה מודלים חדשים שאולי קרנות ההון סיכון צריכות לאמץ. לבצע מיקרו השקעות".


האם חברת ההיי-טק או הסטארט-אפ שלכם עומדים לקצץ, לפטר או לצמצם? דווחו לנו. סודיות מובטחת.

עוד בנושא - ההיי-טק עשוי דווקא להרוויח מהמשבר הנוכחי | קומברס תפטר כ-150 עובדים - מחציתם בישראל - במהלך החודש הקרוב | איך מחסלים סטארט-אפ |

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#