מצא את עצמו בגוגל - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מצא את עצמו בגוגל

"אני בא ממשפחה של רופאים ומורים, ואני הכבשה השחורה כי הלכתי לביזנס. אצלנו מעריכים דוקטורטים, ולי אין". מאיר ברנד, מנכ"ל החברה הכי מדוברת בישראל, מספר על החיים מחוץ לרשת

תגובות


מאיר ברנד לא רגיל לדבר על עצמו. תשאלו אותו על גוגל - והוא יפרוץ בנאום נרגש, מדגיש כל משפט בהתלהבות, כאילו נאמר בפעם הראשונה ולא היה סיסמה שחוקה וממוחזרת לעייפה. אבל כשהשיחה עוברת אליו, הוא נע באי נחת בכיסא, מסמיק, ותוהה בקול למה זה בעצם מעניין מישהו.

לא מזמן חזר ברנד, מנכ"ל הסניף המקומי של גוגל ישראל, מפגישת מחזור של בוגרי הרווארד. ברנד, הנמנה עם קבוצה מצומצמת של ישראלים שסיימו MBA במוסד היוקרתי, מספק מעט פרטים על המפגש: "היה מאוד מרגש. אלה אנשים מכל העולם שלמדת אתם וחווית אתם חוויה מאוד אינטנסיווית, ולחלקם אתה מרגיש מאוד קרוב. לרוב אלה אנשים מאוד מיוחדים ומוכשרים, וכיף להתעדכן במה כל אחד עושה".

ברנד עם כמה מעובדי גוגל ישראל. משפיעים לחיוב על התעשייה
תצלום יעל אנגלהרט

כשאתה מסתכל על עצמך יחסית לאחרים, אתה מרגיש שאתה במקום טוב?

"תלוי מה מדד ההשוואה. אם מדד ההשוואה הוא כמה כסף עשיתי, אז ההצלחה ביחס לחברי היא לכל היותר בינונית. יש אנשים שהצליחו יותר מבחינה כלכלית. אם מדד ההשוואה הוא האהבה שיש לי לתפקיד ולמיצוי הפוטנציאל האישי בתחום שאני עוסק בו, אז יש לי מקום טוב ומכובד".

איך היו הלימודים עצמם?

"הלימודים היו אחת החוויות המשמעותיות בחיי, הנאה אמיתית. זו חוויה גם מבחינת חשיפה לאנשי עסקים מובילים, שמגיעים לפגישות עם הסטודנטים. עד היום אני זוכר את השיחה עם וורן באפט, שהיתה מיוחדת במינה. הוא לא רק איש עסקים מדהים, אלא גם אדם מאוד צנוע".

ברנד סיים את לימודיו ב-1998 ונשאר בארה"ב כמה שנים. ההחלטה הראשונה שקיבל היתה לעבור מהחוף המזרחי למערבי, כי "הקור היה יותר מדי בשבילי. אני אוהב שמש וים, אז עברתי לסן פרנסיסקו". ברנד עבד שנה בחברת הייעוץ

מאיר ברנד (מימין) עם מייסד גוגל סרגיי ברין. לא מסתכלים על מוצרים כהצלחה או כישלון
תצלום: קובי קנטור / יח"צ
העסקי בוז אלן אנד המילטון. "אבל מהר מאוד הבנתי שהגעתי לסן פרנסיסקו לא כדי לעסוק בייעוץ, אלא כדי לעסוק באינטרנט", הוא אומר. "עברתי לחברת Excite@home (ספקית אינטרנט שפשטה רגל ב-2001 - מ"כ), שהפעילה בין השאר את אחד ממנועי החיפוש הראשונים באינטרנט".

ואז מה?

"גדלתי בבית ציוני, והיה לי ברור שאשאר תקופה מוגבלת בארה"ב. שירתתי ביחידה עילית של חיל האוויר. אני בא ממשפחה של רופאים ומורים, ואני הכבשה השחורה כי הלכתי לביזנס. אצלנו מעריכים דוקטורטים, ולי אין".

ברנד בילה באקסייט מ-1999 עד 2001 ושם, לדבריו, חווה את העלייה המטאורית של האינטרנט ואת התרסקותו: "היה לי ברור גם לאחר ההתרסקות שהיא זמנית, ושלעולם האינטרנט יש פוטנציאל עצום, שרחוק מאוד ממימוש", הוא אומר. "לכן החלטתי שאני רוצה לעסוק בתחום הזה וללמוד אותו. כשחזרתי לישראל הצטרפתי ל-icq בתור סמנכ"ל שיווק ומכירות. שם, מכיוון שזו חברה גלובלית, מצאתי את עצמי טס די הרבה ולא נמצא בישראל. רציתי להמשיך בתחום הטכנולוגי-דיגיטלי, אבל להיות יותר זמן בישראל וגם להכיר יותר את השוק המקומי, אז הצטרפתי למיקרוסופט". במיקרוסופט ניהל ברנד את מגזר העסקים הקטנים, ואז הגיעה ההצעה מגוגל.

"כשאתה עובד במיקרוסופט אתה תמיד מקבל הצעות מ'ציידי ראשים' (Headhunters), וכמעט תמיד אתה עונה בנימוס 'לא תודה'", מספר ברנד. "אבל כשקיבלתי טלפון לגבי חברה בינלאומית אינטרנטית, הסתקרנתי".

וכך מצאת את עצמך יושב בחדר עם מחשב, וזוהי גוגל ישראל.

"זה היה ככה, וגם כיום זה נראה לי קצת הזוי. בשיטה של גוגל, שאופן הפעולה שלה הוא מאד סטארט-אפי, זורקים אותך לבד ואומרים לך תקים חברה. אבל זה גם היופי של החברה, כי השיטה הזאת מחייה את היופי והנעורים של חברת סטארט-אפ. ככה צצים סניפים שהם סטארט-אפים גדולים בעצמם, ובדרך משפיעים לחיוב על התעשייה, על העובדים בתעשייה, על האתרים, ובמיוחד על הגולשים".

מה אתה עושה כדי לנקות את הראש מהעבודה?

"מנגן בפסנתר מוסיקה ברזילאית וישראלית, יוני רכטר, אריק איינשטיין. אני אוהב להאזין למוסיקה, לעשות הליכות ארוכות בים או בפארק. אני מטייל המון".

כמה פעמים בשנה אתה יוצא לחופש?

"משתדל לפחות פעם בשנה".

לאן?

"ברזיל. מבחינתי ברזיל זה סמל לשמחה ואהבה, לחופש. הייתי שלוש פעמים בקרנבל. אני אוהב את השפה, אוהב את המוסיקה, את הריקודים".



יש מי שמחבק

גיא אליאב, ממקימי תפוז ומנכ"ל בלוג TV כיום, למד עם ברנד כלכלה באוניברסיטת תל אביב, שם כיהנו יחד כנציגי החוג לכלכלה באגודת הסטודנטים ומאז הם חברים טובים. "מאיר תמיד ידע להיות חבר של כולם, לתת מעצמו ולשנות דברים", אומר אליאב. "האופי שלו הוא האופי שהכי מתאים למנהל גוגל במדינה. זה אופי גמיש, נותן שירות ורואה קדימה שינויים בשוק".

ינון לנדנברג, מנכ"ל חברת האינטראקטיב אידיאולוג'יק, מכיר את ברנד מימיו במיקרוסופט: "מאיר הוא איש עם רקורד מרשים בעולם האונליין, עוד לפני שהגיע למיקרוסופט. יש לו הבנה בתחום הזה ובאינטרנט בכלל, נעים לעבוד אתו. הוא גם איש עבודה. הוא לא בא לשחק, אלא לעבוד". על כניסתה של גוגל ישראל לשוק אומר לנדנברג: "כל כניסה של שחקן בינלאומי היא טובה. גוגל היא שחקן אגרסיווי, והיא עושה עבודה טובה. הדבר המשמעותי שעושים שם זה להגדיל את הזנב הארוך (פנייה למספר גדול יותר של עסקים קטנים במקום למספר מצומצם של עסקים גדולים - מ"כ). בקרב המפרסמים הגדולים, רוב העבודה נעשית דרך משרדי הפרסום. המפרסם הגדול רוצה לדבר עם מישהו אחד שיבין את הצרכים שלו, הוא לא רוצה לדבר עם יותר מדי אנשים".

על הכניסה של גוגל לישראל אומר אליאב כי שינתה את השוק המקומי לחלוטין: "היא הגדילה את המיקוד, הורידה את המחיר להעברת לקוח והוזילה את השוק".

ואולם כצפוי, לא כולם מפרגנים לברנד: "זו לא חוכמה להצליח בתור מנכ"ל גוגל", טוען פעיל בענף. "כשהמותג הוא כל-כך חזק, צריך רק מישהו שיידע לזרום עם מדיניות הארגון". לדברי אותו פעיל, "צביעות היא אחת מאבני היסוד של התנהלות גוגל בעולם. היא יצרה אמנות של להגיד הרבה ולא להגיד כלום. באשר לברנד, בסופו של דבר, מדובר במנהל מכירות מוצלח של גוגל בישראל ותו לא". על כך אומר אליאב: "בסופו של דבר, מנכ"ל חברה צריך לפעול לפני הכל לגידול בהכנסות. בגוגל ישראל חינכו מפרסמים - מקטנים ועד גדולים - לקנות מדיה בגוגל, וזה העיקר. אנשים מפרשים את הנחמדות והעממיות של מאיר כצביעות. מדובר בכנות אמיתית של מישהו שחשובה לו ההצלחה - שלו ושל הלקוח".


עובדי גוגל ישראל עם מייסד גוגל סרגיי ברין (יושב במרכז). "בשנתיים וחצי האחרונות התבססנו כאחת משלוש חברות המדיה המובילות"
תצלום: יניב קנטור / יח"צ

גוגל ישראל הוקמה בפברואר 2006. את 2007 כבר סיימה עם מחזור מכירות שהוערך ב-50 מיליון דולר. הכנסות וואלה!, לשם השוואה, היו באותה שנה כרבע מאלה של גוגל ישראל - כ-100 מיליון שקל. ב-2008 צפויה גוגל ישראל להכפיל את הכנסותיה, ולסיים את השנה עם הכנסות המוערכות ב-100 מיליון דולר (סכום הכולל הכנסות מחברות ישראליות המפרסמות בחו"ל).

עם כניסתה לישראל לא נהנתה גוגל ישראל, בלשון המעטה, מחיבה מיוחדת בקרב משרדי הפרסום האינטראקטיוויים. זאת בשל מדיניות החברה שלא לשלם עמלות למשרדים.

שמעת כבר את השאלה הזאת בעבר, ובכל זאת: ענף האינטראקטיב בישראל מחבק אותך?

"אגיד לך מי מחבק אותי משמעותית: המפרסמים הקטנים והגדולים, שרואים את התוצאות ומודדים אותן, וככל שהם מודדים יותר הם משקיעים יותר".

ומי מקמץ בחיבוקים?

"אנחנו מקבלים מספיק אהבה וחום מהמפרסמים (צוחק). חל פה שינוי לא קטן בשנתיים וחצי האחרונות. קמו משרדי פרסום שמתמחים בעולם הזה, וקמו הרבה מאוד חברות ומשרדי פרסום שמתמחים בפרסום במנועי חיפוש. יש יותר מ-20 כאלה. חלק עצמאיים, חלק נקנו, וגם חלק ממשרדי הפרסום הגדולים פתחו יחידות כאלה. לכן אני חושב שיש שינוי משמעותי בתחום הזה. הפוטנציאל הוא גדול, כי הלקוחות מודעים לצורך העצום להשקיע במדיום הזה, ורוצים להגדיל את ההשקעה. בכל פעם שיש שינוי טכנולוגי שמשפיע על עולם הפרסום, יש תהליך של אימוץ, שמאופיין ברמות שונות.

"יש כאלה שמפנימים את היתרונות של המדיום וממוקדים בהבאת הערך המקסימלי למפרסמים. אלה דוחפים את המדיום, לעומת כאלה שאטיים יותר, וגם הם בסופו של דבר עושים פולו. זה תהליך אטי יותר, והוא קורה. בסופו של דבר, המפרסמים יודעים מה הנתח שפרסום במנועי חיפוש צריך לתפוס מהתעשייה המקוונת. בבריטניה זה תופס נתח של 60% מהפרסום המקוון, בארה"ב זה 45% ובסופו של דבר מפרסם שלא נמצא שם שואל את עצמו למה. משרד הפרסום שאמון על ההצלחה וההישגים והתוצאות צריך לתת לו את התשובה".

ומתי ישראל תדביק את הפער הזה, להערכתך?

"בישראל, ביחס לעולם, יש הטיה לא מוסברת או לא הגיונית לכיוון באנרים, אבל הצמיחה העצומה בפרסום במנועי חיפוש מצמצמת ומקטינה את העיוות הזה. האינטרנט הישראלי עוסק במיוחד בבאנרים, בעוד שבעולם הבאנר הוא השני בגודלו - 20% מהפרסום המקוון. הפער הזה מצטמצם והולך עם הזמן. בסופו של דבר זה יגיע לאותו יחס".

ברנד גאה על העבודה עם המפרסמים הגדולים: "יש כמה לקוחות שכבר עברו את קו מיליון הדולר", הוא אומר. "המפרסמים המתקדמים ביותר מתחילים להטמיע את גוגל כחלק מהתוכנית השיווקית שלהם, ומשתמשים בגוגל בצורה יותר מתוחכמת. יש שלוש רמות בפרסום בגוגל: הרמה הראשונה היא כיסוי כל הביקושים, כולל ביקושים של המתחרה. ברמה השנייה, המתוחכמת יותר, הם רוצים לכסות חיפושים שהם יצרו באמצעות פרסום בטלוויזיה או ברדיו, או כאלה שהמתחרה יצר. הרמה השלישית, שיש מעטים שהגיעו אליה, זה להסיק תובנות שיווקיות מעולם האונליין, כדי לבנות אסטרטגיה מנצחת בעולם האופליין.

"לדוגמה, חברת רכב שמתלבטת בין שלושה סוגי קריאייטיב - חיסכון בדלק, ביטחון הרכב או עיצוב סקסי. במקום להמר, היא יכולה לעשות פרסום מקדים בגוגל כשהיא מכסה את כל מלות החיפוש הקשורות לאותו קריאייטיב. פעם היא תעלה בטיחות, פעם מחיר זול ופעם עיצוב. היא תראה מה ההיענות לכל אחד מהקריאייטיווים - וכך תדע מה האסטרטגיה המנצחת".

באחרונה השיקה גוגל את דירוג גוגל טרנדס לאתרים, פרי פיתוח המרכז שלה בתל אביב. איך לדעתך ישפיע הכלי הזה על התעשייה בישראל?

"גוגל טרנדס לחיפוש הוא כלי שמאפשר לך להסיק תובנות שיווקיות, ומראה לך את האפקטיוויות, ההשפעה והעניין שנוצרו לפי ההשפעה של קמפיין על מגמת החיפוש. לגבי גוגל טרנדס לאתרים, זה עוד כלי מעניין וחשוב, שנותן עוד אינפורמציה לגבי הפופולריות והטראפיק באתרים, ויש לזה הרבה ערך בארסנל הכלים".



יש זנב ארוך בישראל

אז איך אתה מסכם כמעט שנתיים וחצי של פעילות בישראל?

"מבחינת גוגל, אני חושב שבשנתיים וחצי האחרונות התבססנו כאחת משלוש חברות המדיה המובילות. פתחנו שני מרכזי פיתוח, צמחנו מעובד אחד ליותר מ-100, ודורגנו כמקום העבודה הנחשק ביותר. ההישגים שלנו, לדעתי, מתחלקים לשלושה תחומים. ראשית, שיפור חוויית הגלישה של המשתמש הישראלי על-ידי התאמה ולוקליזציה של המוצרים לשוק המקומי, כמו gmail, igoogle או בלוגר (פלטפורמת הבלוגים של גוגל - מ"כ).

"בשנתיים האחרונות השקנו יותר מעשרה מוצרים בעברית, והתוצאות מדברות בעד עצמן. לפי סקרי TNS, בשנתיים שחלפו מאז שהתחלנו לפעול בישראל החשיפה שלנו עלתה מכ-70% לכ-90%. ההישג השני הוא שיפור אפקטיוויות הפרסום לכלל המפרסמים על-ידי ייעוץ והטמעה של כלי הפרסום והמדידה של גוגל, וההישג השלישי הוא יצירת ערך מוסף לשותפים העסקיים שלנו, על-ידי מקסום ההכנסות מפרסום".

גיור של עשרה מוצרים בשנתיים זה הישג?

"אני תמיד רוצה עוד. מצד שני, אני חושב שזו בהחלט עשייה משמעותית בכל מדד שתבחרי ביחס למספר המוצרים שהשקנו לפני פתיחת הסניף הישראלי. אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן, ואנחנו רואים בזה רק נקודת פתיחה. אנחנו חברה שמשקיעה יותר אנרגיה בעשייה, ופחות בסיפורים ותחזיות. זה חלק אסטרטגי בתוכנית העבודה שלנו".

איך התקבל בלוגר בישראל?

"הצמיחה מאוד מהירה, ורואים אותה בעיקר בקהלים שיש להם אוריינטציה בינלאומית, שחושבים להגיע לקהל העולמי".

מותר כבר להגדיר את גוגל ניוז ככישלון?

"לא. כחברה אנחנו לא מסתכלים על מוצרים כהצלחה או כישלון, אלא מחפשים את השיפור, וזה נכון לגבי המוצרים הפופולריים כמו גם למוצרים הפחות פופולריים. ברוח זו נסתכל על גוגל ניוז ונגיד שיש דברים טעוני שיפור. הייתי רוצה למשל שמהירות העדכון במוצר תגדל, שהקטגוריזציה של גוגל ניוז תשתפר עוד יותר. זה לא אומר שאנשים לא מוצאים ערך בגוגל ניוז. להפך, הרבה אנשים מספרים לי על דברים שונים שעוזרים להם כמו התאמה אישית, או עדכון מנקודת מבט של כלי החדשות בארה"ב. לא הייתי חורץ שזה כישלון, אבל אני בהחלט חושב שאפשר לשפר אותו, כמו את כל המוצרים, כולל המוצרים המוצלחים ביותר".

אמרת קודם שהתבססתם כחברת מדיה מובילה.

"אני מתכוון לחברת מדיה מזווית הראייה של המודל העסקי. אנחנו חברת טכנולוגיה, אבל המודל העסקי בנוי על פרסום. אם אנחנו מסתכלים על התחום הזה, עשינו חינוך משמעותי לכלל השוק ברמת העסקים הקטנים. הצמחנו את הזנב הארוך. יש לזה משנה חשיבות, כי העסקים הקטנים הם קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ובסיוע להכנסות האלה יש חשיבות למדינה שלנו".

אז יש זנב ארוך בישראל?

"כן. אחת התרומות של גוגל היא מתן האפשרות לכל עסק קטן להשתתף במעגל הפרסום".

שמעת פעם תלונות של בעלי אתרים שהיתה להם בעיה בעבודה עם גוגל, וכשניסו לפתור אותה הם גילו שקצת מתסכל לדבר עם רובוט?

"גוגל היא חברת אינטרנט, וכחברת אינטרנט אנחנו מאמינים שהדרך הטכנולוגית היא הטובה ביותר לשרת מאות מיליונים של אנשים. הממשק הוא לא מושלם, צריך לתת עוד מידע, שאלות יותר נכונות, פורומים. אבל אנחנו מאמינים שאוטומטיזציה היא הפתרון לבעיה, כי בדרך אנושית זה פשוט בלתי אפשרי".

כיצד מתנהלת העבודה עם גוגל העולמית?

"גוגל העולמית פותחת סניפים בעולם כדי להתקרב לצרכנים, לשותפים שלה ולמפרסמים. יודעים שם שהסניף המקומי מבין את השוק המקומי בצורה הכי טובה. עם זאת, יש יתרונות להיותה של גוגל חברה גלובלית, שבאים לידי ביטוי בפגישות עם המנכ"לים של החברות השונות, בשיתוף מידע ולימוד מפרה. אפשר לומר שאנחנו נהנים משני העולמות".

האם לדעתך המעמד של ישראל כמעצמת היי-טק מאוים ממזרח?

"יש השפעות גלובליות, חלקן קצרות טווח וחלקן ארוכות טווח, שבהחלט מאתגרות את ההיי-טק הישראלי. השפעה קצרת טווח, למשל, היא שער החליפין של הדולר, שהופך את התעשייה ליקרה יותר. השפעה ארוכת טווח, למשל, היא הצמיחה המטאורית שאנחנו רואים במזרח, ובמיוחד בסין והודו. בשנתיים האחרונות הצמיחה בתל"ג במזרח היתה גבוהה יותר מהצמיחה בתל"ג בעולם המערבי. עוד דוגמה מעניינת היא שארה"ב מכשירה 137 אלף מהנדסים בשנה, ואילו סין מכשירה כיום 352 אלף מהנדסים בשנה. יש תנועה עצומה להודו ולסין, גם ברמת הצמיחה וגם בייצור של מהנדסים. אלה השפעות שאי-אפשר להתעלם מהן.

"מצד שני, היתרון התחרותי של ההיי-טק הישראלי לא מאופיין בכוח עבודה זול. היתרון היחסי של הישראלים הוא ביכולת החדשנות, בחשיבה מחוץ לקופסה. העובדות מדברות בעד עצמן: לרוב חברות ההיי-טק המובילות יש נוכחות בישראל, חלקן פתחו סניפים רק באחרונה, כגון יאהו. גוגל פתחה שני מרכזי פיתוח בישראל, מה שמציב את ישראל בשורה אחת עם מעצמות כמו סין, רוסיה והודו, שהן המדינות היחידות שיש בהן שני מרכזי פיתוח. אני מאמין בתעשיית ההיי-טק המקומית וחושב שהיא כאן כדי להישאר. אבל זה דורש מאתנו להמשיך ולייצר מוחות מבריקים, ולהיות צעד אחד קדימה ביחס לתחרות העולמית".

איך עושים את זה?

"אנחנו צריכים להתמקד בדברים שיש לנו השפעה עליהם, ולא בדברים כמו שער הדולר או מספר המהנדסים שמייצרת סין. אנחנו יכולים להבטיח את כל ההשכלה הגבוהה, להשקיע במוחות שיהיו מוטי טכנולוגיה ולדאוג שלמהנדסים החדשים שמצטרפים לשוק יהיו הזדמנויות לצבור ניסיון בחברות מקומיות ובינלאומית".

לפרוץ את שוק הסלולר

מה אתה חושב על שיתוף הפעולה בתחום הפרסומות בין גוגל העולמית ליאהו?

"העסקה הזאת היא win-win".

תסביר.

"הכי טוב יהיה לשאול את יאהו. אני גם משוכנע שהיא חושבת שזה טוב לה, ויניב לה רווחים יפים. זו עסקה שתחומה לאזור ארה"ב בלבד, והיא לא בלעדית, וזה טוב כי זה מאפשר המשך תחרות בריאה, שאנחנו תמיד בעדה".

וחוץ מהתחרות הבריאה, מה צופן לנו העתיד?

"אחד הטרנדים החזקים לדעתי הוא קלאוד קומפיוטינג (מחשוב עננים - קבלת משאבים כמו עיבוד נתונים, אחסון מידע, שליחת הודעות ומסדי נתונים ממקור חיצוני לארגון - מ"כ). זה עובר תהליך - מפתרונות לצרכנים לפתרונות לתאגידים. קרתה פה אנומליה, הצרכנים קיבלו כלים יותר טובים ברשת ממה שקיבלו במקומות העבודה. המגמה הזאת גם עוברת לתחום הארגוני.

"דבר נוסף הוא המובייל. אני מאמין שעולם הסלולר כיום דומה לעולם האינטרנט לפני 14 שנה, שהיה חסום בגנים סגורים כמו AOL עד שחברות כמו יאהו פתחו את האפשרויות וזה יצר גל של חדשנות. כיום קשה לפתח מוצרים לעולם המובייל, כי יש כל-כך הרבה ממשקים שונים והבדלים בין חברות סלולר. יש סטנדרטים שונים לכל מכשיר, וזה מקשה על פיתוח להמונים. אני מאמין שזה ישתנה. גם תחום הווידאו תופס תאוצה, זה נהיה נפוץ ביותר ויותר תחומים - דייטינג, חינוך, בידור. בכל תחום רואים את זה".

ואיפה אתה תהיה בעוד שנתיים?

"אני מאחל לעצמי להיות במקום שמאפשר לי לצמוח ולעסוק בתחום שאני הכי אוהב, בתחום האינטרנט, ואני מאמין שזה יהיה בדיוק אותו מקום שנותן לי את הדברים האלה היום".

Google ישראל

שנת הקמה:2006
מספר עובדים: כ-100
מיקום: משרדים בחיפה ובתל אביב
תחזית הכנסות ל-2008: 100 מיליון דולר
תחומי פעילות: פרסום באינטרנט ופיתוח מוצרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם