משחקי מלחמה: כך מתכונן צה"ל למלחמה הבאה - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחקי מלחמה: כך מתכונן צה"ל למלחמה הבאה

הסימולטורים של צה"ל נהפכו לאמצעי אימון חשוב שחוסך לצבא מיליוני שקלים מדי שנה ■ לקראת יום העצמאות עלה TheMarker על מדים והטיס יסעור, השיט סטי"ל וירה בתומ"ת - וכל זה מבלי להתלכלך בבוץ

37תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

>> ביום חמישי המריא משדה דב מסוק יסעור לגיחת אימון שגרתית. לאחר עצירת ביניים על גג בניין המטכ"ל בקריה המשיך רס"ן אסף, מפקד מאמן מסוקים, בטיסה לכיוון נתב"ג. לפתע, תנאי הראות נהפכו ללקויים ובעוד אסף המשיך לנווט ללא אפשרות לראות את המתרחש מחוץ למסוק, הוא הבחין, לפי הלחץ המשתנה בשעונים, כי אחד ממנועי המסוק הפסיק לפעול. למרבה המזל, הטיסה נחתה בשלום בנתב"ג מבלי שנגרם נזק למסוק או לצוות. למעשה, גם אם המסוק היה מתרסק לא היה נגרם נזק משמעותי. זאת, מכיוון שהטיסה האמורה התרחשה בתוך סימולטור המדמה טיסה במסוק קרב, שלא עזב את הקרקע ולא יצא משטח בסיס פלמחים.

בעשור האחרון נהפכו הסימולטורים לכלי אימון שכיח במרב חיילות צה"ל. השימוש בסימולטורים מאפשר לחסוך משאבים יקרים כמו דלק ופצצות, מאפשר לתרגל מצבי קיצון מסוכנים ומצמצם את הסיכון לתאונות אימונים.

לקראת יום העצמאות יצאנו לביקור בחיל הים, בחיל האוויר ובזרוע היבשה כדי להיחשף למגוון השימושים שנעשים בסימולטורים בצה"ל. מי שמקשר אימונים לחום, מנות קרב ואיסוף תרמילים, יופתע כשיגלה כיצד הטכנולוגיה משנה את השגרה הצבאית ומשלבת בה אלמנטים שמזכירים לעתים משחק מחשב.

מבין כל הסימולטורים שבהם ביקרנו, מאמן הטיסה ביסעור בבסיס פלמחים היה המרשים ביותר - מדובר בתא טייס שמורכב על זרוע שמטלטלת ומניעה אותו בזמן הטיסה המדומה. סימולטור המסוק הוא חלק מטייסת מאמני מסוקים ומאמני כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים), שנמצאת בבסיס וכוללת תשעה סימולטורים שמבצעים 6,500 גיחות הדרכה בשנה - 30-40 גיחות ביממה. לטענת מפקד הטייסת, סא"ל אורן, מדובר בכמות טיסות שמתחרה בזו של טייסת מבצעית. בסך הכל קיימים בחיל האוויר כ-20 מאמנים - הכינוי שניתן לסימולטורים. המאמנים נרכשים מחברות בתעשייה הביטחונית, כמו חברת ארמדיליו, וחברות שמייצרות פלטפורמות טיס, כמו לוקהיד מרטין. חלק מהפיתוח נעשה בתוך החיל.

טייסים טובים יותר

השימוש במאמנים בחיל האוויר החל בשנות ה-50, ואולם בשנים האחרונות השימוש בהם הבשיל. "בראשית העשור הקודם החיל הבין שנכון להשקיע בתחום. זה הגיע עם הבשלה של טכנולוגיה - כיום אפשר לעשות הרבה יותר דברים עם המאמנים", קובע אורן. סיבה נוספת להקמת מערך המאמנים הוא אסון המסוקים. המאמן בפלמחים עובד לפחות חמישה ימים בשבוע - מ-7 בבוקר עד חצות, ומדי שעה מתחלף הצוות המתאמן.

אחד השימושים במאמנים הוא הכנת צוותים לקראת מבצעים באמצעות הדמיה של פעילות בעזה, איו"ש או דרום לבנון. "בעופרת יצוקה, למשל, המפקדים הגיעו עם הצוות שהלך לטוס וביצעו את הטיסה בסימולטור אחד לאחד - אותו גובה, אותו מבנה ואותו חלון שבו רוצים לפגוע. עשו את זה בשישי בלילה, ובשבת פרצה עופרת יצוקה", מספר אורן. "זה מכפיל כוח אמיתי", הוא מוסיף.

יתרון מהותי של המאמנים הוא האפשרות לתרגל תרחישי קיצון מסוכנים. "בגיחה אחת של שעה ורבע במאמן טיסה אפשר לגעת בנקודות קיצון ומצבים המורכבים שאני לא יכול לתת באוויר. אי אפשר לקחת מסוק באוויר, לכבות לו את שתי מערכות הרוטור ולראות איך הוא מתמודד. במאמן אפשר להגיד לצוות שהוא לא תיפעל טוב, ולא עשה את הפעולות הנדרשות כצוות והתרסק", אומר אורן. "יש חבר'ה שמנסים לקחת את זה לכיוון של משחק, אבל הרוב מבינים שזה מקום רציני", אומרת רב"ט ניצן, מדריכת סימולטור בפלמחים. "גם אם רוצים סתם לרסק את המסוק, אנחנו לא נותנים לזה לקרות".

יכולת נוספת של המאמן הוא האפשרות לתרגל על הקרקע שיתוף פעולה בין כמה כלי טיס המקושרים ביניהם. אורן מספר כי בבסיס חצור נבנה פרויקט משמעותי של מאמנים טקטיים מקושרים בשיתוף אלביט - חוות אימונים ענקית שכוללת שמונה תאי טייס של מטוס F-16. הטייסים יכולים לטוס ברביעייה, לתרגל קרבות אוויר ולדמות מטוס אויב.

המאמנים משמשים גם את חניכי קורסי הטיס, שמתאמנים בהם במשך כמה שבועות במחצית השנה האחרונה של הכשרתם. "אנחנו היינו טייסים פחות טובים כשסיימנו קורס טיס - ארגז הכלים שסיימתי אתו הוא לעין ערוך פחות מזה שאתו מסיים טייס כיום", קובע אורן. לטענתו, הודות לשימוש במאמן החניכים מגיעים לרמה שהם יודעים להטיס מטוס ולהתמודד עם מצבי חירום. לטענת אורן, החיסכון בשעות טיס שמתבצעות במאמן מאפשר לחיל להשקיע בכישורים מתקדמים יותר באוויר.

השימוש בסימולטורים חוסך לחיל האוויר הוצאות כבדות. "בעידן שצריך להסתכל על מדיניות כלכלית, הצבא כיום עובד כגוף כלכלי יעיל", אומר אורן. כך ניתן לתרגל ירי מדומה של טילים שעלותם יכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים. בעבר טייסי חיל האוויר הוטסו למאמנים בארה"ב כדי לשמור על כשירותם - עלות שנחסכה במקרים רבים, למעט מקרים כמו טייסת האפאצ'י, שטרם רכשה מאמן. להערכתו, עלות כוללת של טיסה במאמן היא 10%-25% מעלות שעת טיסה אמיתית, בשקלול של עלויות התפעול, תשלום לחברות חיצוניות ועלויות נוספות.

סימולטור טיסה
תומר אפלבאום

ההשקעה משתלמת

הסימולטורים אינם מנת חלקו של חיל האוויר בלבד. בבסיס ההדרכה של חיל הים בחיפה הוקם סימולטור המדמה גשר של כלי שיט ומשמש את הצוערים בקורס חובלים. "מה שיפה בסימולטור זה הפשטות", אומר סא"ל אמיר וסלר, מפקד בית הספר לקצינים בחיל הים. בכל אימון מתרגלים שמונה צוערים, בהם אחד שמתרגל את תפקיד המפקד והשאר תפקידים שונים. בינתיים, הסימולטורים לא צימצמו את התרגולים בים. בשנים הקרובות צפויים לעבור בסימולטור 300-500 צוערים בשנה.

בשעת הביקור, מתנהל תרגול על סטי"ל שמשייט ברצועת החוף של חיפה. תמונת חופי העיר מוקרנת על מסכים, מתחתיהם מותקן מכשור ניווט הקיים בכלי שיט בחיל וג'ויסטיקים. הצוערים מתאמנים בעזרת הסימולטור בניווט בחופים שאותם יפגשו בהמשך שירותם. "הדגש שלנו הוא פיקודי" אומר וסלר. "הרעידות והגלים פחות משחקים תפקיד מהיכולת לדמות תמונה ימית אותנטית של יום ולילה", מוסיף סרן אסף כהן, מפק"ץ בקורס חובלים ומפקד הסימולטור. "צוער יכול לעלות על החוף, לדרוס מצוף ולעשות הרבה שגיאות שבים הייתי עוצר ומסביר לו מה עלול לקרות. כאן אין לי בעיה שיטעה ואחרי זה אני משחזר את האירוע ומתחקר אותו", אומר וסלר. המשוב מתאפשר כי מי שמדריכים את הצוערים בסימולטורים הם אותם מפקדים שגם מפליגים אתם בים.

גם בחיל הים סבורים שהודות לסימולטור רמת הצוערים בוגרי הקורס עלתה. "הקפיצה הראשונה למים רכה הרבה יותר בזכות הסימולטור. איכות שעות הים שונה לחלוטין ממה שעשינו בעבר ומגיעים לרמת ביצוע יותר טובה", אומר וסלר. זאת, מכיוון שההיכרות הראשונית עם המערכות ותרגול התרחישים הבסיסיים, שבעבר נעשו בלב ים, נעשים כיום ביבשה, ואילו בים מתבצע אימון מתקדם יותר.

מאז 2007 ועד להקמת הסימולטור לפני כחצי שנה, נעשה שימוש בסימולטורים אזרחיים. "יום תרגול עלה 50 אלף שקל, ואם היינו שולחים צוות אחד, כל צוער היה מקבל 40 דקות תרגול", אומר כהן. לדברי וסלר, עלות הקמת הסימולטורים כרוכה במיליוני דולרים בודדים. ואולם לטענתו העלות ביחס לתפוקה ולכמות המשתמשים אינה גבוהה. "בתוך חצי שנה ההשקעה החזירה את עצמה", הוא אומר. עיקר הפיתוח של הסימולטור נעשה בתוך חיל הים, וגם חברת תלתן, שאחראית על הגרפיקה, לקחה חלק בפיתוח. מאחר שרוב הפיתוח נעשה בחיל, עלויות האחזקה השוטפות זניחות.

לדברי כהן, "כל מי שמפליג בים בחיל יכול להתאמן פה ברמה כזו או אחרת - מהספינות הקטנות ביותר של שייטת 13, דרך פלגות הבט"ש, הדבורות, הסטי"לים, השייטת והצוללות". בחיל קיים סימולטור נוסף - סימולטור צוללן - המדמה צוללת, שנועד גם הוא לחניכים בקורס.

250 פצצות ביום

לקריית מאמני היבשה בבסיס ג'וליס, הכוללת מגוון סימולטורים ובהם מטווח ירי לחיילי חי"ר ותותח מתנייע (תומ"ת) לאימון צוותי תותחנים, הגענו בשעת אחר הצהריים מאוחרת. המקום המה מילואימניקים שהגיעו ליום אימון, וכבר מיהרו לצאת הביתה. הסימולטורים השונים במתקן משמשים בעיקר לשיפור יכולות הירי ועבודת הצוות. השנה נרשמה עלייה של 75% בשימוש ובאימון במאמני החי"ר בג'וליס בהשוואה לשנה שעברה. הלוחמים ירו בסך הכל כ-7 מיליון כדורים מדומים בנשק קל וקרוב למיליון פגזים מדומים, כך שהחיסכון ניכר.

"המשאבים של צה"ל לצורך אימונים פוחתים והולכים ועלות האימונים עולה כי האמל"ח נהיה מורכב יותר ויקר לשימוש", אומר סא"ל דורון מאיר, ראש ענף מאמנים בזרוע היבשה על הצורך בשימוש בסימולטורים. "כמובן שזה לא מחליף את האימונים הרגילים", הוא מוסיף. מדי שנה משקיעה זרוע היבשה כ-80 מיליון שקל בהפעלת מערך המאמנים בזרוע, בהם מאמן לאימון גדוד שריון, סימולטור מתב"ת (מרכז תכנון ובקרת תרגילים) בצאלים המאפשר אימונים טקטיים למפקדים, ומאמן צוות טנק.

"המודל שלנו הוא צבא ארה"ב - יש להם סימולטור כמעט לכל משימה, מתוך הבנה שיש עוצמה להכשרה בסימולטור", אומר מאיר. "בשנים הקרובות כנראה תימשך המגמה של קיצוצי משאבים לטובת אימונים, ולכן אם אנחנו רוצים לשמר את הכשירות ולא לפגוע במבצעיות, נהיה חייבים לפצות על קיצוצי המשאבים באימונים בסימולטור".

כדי לתמוך בהרחבת מערך המאמנים, גיבשה זרוע היבשה תוכנית שממתינה לאישור המטה הכללי. מדובר בתוכנית רחבת היקף למשך עשר שנים שעוסקת בהתעצמות ובהמשך אחזקת והפעלת מערכי הסימולטורים. לטענת מאירי, תוכנית זו מוערכת בהשקעה של 600-800 מיליון שקל בשנים הקרובות.

בסימולטור מסגרת חי"ר, שבו מתורגל ירי עם רובים לעבר מסך שעליו נעות מטרות בתנאי שטח משתנים, התאמנה כיתה באמצעות שימוש במגוון כלי ירי. החיילים אמנם לבשו מדים, קסדה ואפוד ואחזו בנשק, אך התחושה היא שמדובר בחוויה שדומה למשחק מחשב, שבמסגרתו יורים לעבר דמויות וירטואליות נעות. בין השאר יכולים החיילים לתרגל ירי בחושך, לקבל משוב מהמחשב על הפגיעות ולשפר את רמת הדיוק בקליעה. בנוסף, ניתן לתרגל בעלות אפסית ירי בכלי נשק שהתחמושת שלהם יקרה, כמו טיל לאו או מטול רימונים. כלי הנשק הקיימים בסימולטור מתעדכנים בהתאם לכלי הנשק שבהם משתמשים בצה"ל.

הסימולטור בג'וליס מופעל בשיתוף עם חברה חיצונית בשם בגירה, המפעילה כמה מהסימולטורים בג'וליס ובמקומות נוספים בצבא. לדברי יוסי שפירא, מנהל מחלקת התפעול של בגירה, השימוש בסימולטור מייעל את האימון, שכן ניתן לרכז אימון של יומיים בשטח לכדי שעה וחצי בסימלוטור.

קבוצת חיילי מילואים נוספת מתרגלת באותו זמן ירי בתותח באמצעות סימולטור תומ"ת. צוות התותחנים מבצע את סדר הפעולות אותו רגיל לבצע בשטח - הם מכינים מערום וחומר נפץ, המפקד מכין תוכנית אש, טוענים את התחמושת בתותח ויורים. הסימולטור מאפשר לצוות תותחנים להתאמן בירי בתותח, וכל זאת מבלי לשאת בהוצאות הכרוכות בכך - כ-3,000 שקל לפצצה - ומבלי להסתכן בפגיעה באנשים אשר נמצאים בטווח הפגיעה של התותח.

עיקר השימוש בסימולטור זה הוא לתרגול עבודת הצוות בתותח, והוא משמש כמתקן אימון חד-יומי לחיילי מילואים. "האתגר הוא שצוות יירה 12 פגזים בשלוש דקות, אחרת הם לא יתרגלו את הכשירות", מסביר רס"ן מיכאל שפיר, ראש מדור מאמני חי"ר בזרוע היבשה. האימון מתבצע בתוך פלטפורמה של תומ"תים שהוסבו לסימולטורים, הותקנה בהם חומרה ייחודית, ונעשו התאמות ושיפורים. המערכת מותאמת לסוגי התומ"תים השונים שישנם בצבא. מתקן דומה קיים גם בבסיס שבטה.

לדברי שפיר, מאז 2000 הגיעו בהדרגה לג'וליס ארבעה מאמנים ומתוכננת רכישת שניים נוספים. עלות כל תומ"ת שמוסב לסימולטור היא כ-2 מיליון דולר - השקעה שלטענת שפיר החזירה את עצמה כמה וכמה פעמים. ביום אימון צוות מילואים נורות 250 פצצות. "באימונים ירו את מספר הפצצות הזה במהלך 10 שנים", אומר שפירא. גם המשקל של התחמושת תואם את משקלו האמיתי 43-48 ק"ג לפגז. אלא שבמקום לירות פצצה אמיתית, קנה התותח נופל ויוצאים ממנו המערום וחומר הנפץ שהוכנסו אליו. בסוף התרגול מפקד הפלוגה מרוצה מתוצאות האימון בסימולטור שבו התנסה הצוות לראשונה, ואילו חיילי המילואים מרוצים בעיקר מכך שהיום נגמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#