ברודקום הודיעה רשמית: רכשנו את ברודלייט ב-230 מיליון דולר

(עדכון) שתי החברות חתמו על מכתב הצהרת כוונות כבר לפני ארבעה חודשים, אבל כעת המשא ומתן בין שני הצדדים הגיע לסיומו ■ מאז תחילת 2012 היקף המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי מסתכם ב-6 מיליארד דולר

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

עכשיו זה רשמי וסופי: ברודקום הודיעה בשעות הצהריים כי רכשה את חברת ברודלייט הישראלית. "הצורך בשירותי פס רחב עבור שירותי IPTV, כמו טלוויזיה באיכות HD וקצבים מהירים ברשות אינטרנט, מהווים כוח מניע להטמעת רשתות מבוססות סיבים אופטיים", אמר דן מרטואה, סגן נשיא ומנהל חטיבת פס רחב בברודקום.

רענן גבירצמןצילום: דודו בכר

בהודעה מפרסמת ברודקום כי רוכשת את ברודלייט עבור 195 מיליון דולר. הסכום האמיתי, כולל אופציות לעובדים, הוא 230 מיליון דולר, כפי שדווח ב-TheMarker כבר בחודש דצמבר האחרון. שתי החברות חתמו על מכתב הצהרת כוונות כבר לפני ארבעה חודשים אבל כעת המו"מ בין שני הצדדים הגיע לסיומו.

בברודקום נמנעו באופן עקבי לאשר את המשא ומתן בין שתי החברות. על פי תכנון ראשוני, ההכרזה על העסקה היתה אמורה לצאת לפועל בשבוע השלישי של ינואר, עם פרסום התוצאות הכספיות של ברודקום. אבל אז שני הצדדים הגיעו לאי הסכמות - וההליך התארך. על פי הערכות, ברודקום תצא בהודעה רשמית מחר (ד') על הרכישה.

בברודלייט, המספקת ברודלייט שבבים לקופסאות תקשורת המותקנות בבתים פרטיים ובמרכזות, הושקעו עד כה כ-55 מיליון דולר. החברה מפתחת שבבים לתקשורת אופטית (PON) בתקן GPON. כלומר, Gigabit Passive Optical Network. מדובר בסטנדרט שמאפשר קצב של מקסימום 2.5 ג'יגה-ביט בשנייה בתעבורת קול ונתונים, באמצעות הנחת קו הסיב האופטי קרוב יותר מהנהוג כיום למשרדים ולבנייני מגורים רבי קומות. כיום ישנם פרויקטי GPON עצומים בסין, בהודו, באירופה ובארה"ב, בהם נפרסים קווי תקשורת אופטית.

ברודלייט הוקמה ב-2000 על ידי חמישה יזמים: רן דרור ודויד לוי רענן עברי, חיים בן עמרם ודידי איבנקובסקי. רענן גבירצמן משמש מנכ"ל החברה. המרוויחות הגדולות מעסקת ברודקום-ברודלייט הן קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה: אזורה קפיטל פרטנרס, בנצ'מרק, ברודקום, פלנוס, דלתה, יזראל סיד, סימנס, סטאר וטלאבס. גורם המעורה בפרטים מציין כי בנצ'מרק היא בעלת המניות הגדולה בחברה.

במקביל למגעים עם ברודקום, ברודלייט ניהלה משא ומתן גם עם חברת קוואלקום. אבל ברודוקם היתה נחושה יותר לקיים את העסקה, וסיפקה הצעה טובה יותר, שגרמה לבעלי המניות של ברודלייט להעדיף אותה על פני קוואלקום. בנוסף, ברודקום נחשבת לחברה מסודרת ומועדפת על ידי חברות סטארט אפ מתחום השבבים.

ברודלייט מצטרפת לפרוביג'נט, שנמכרה לברודקום עבור 313 מיליון דולר; מובייל אקסס שנמכרה לקורנינג עבור 180 מיליון דולר; ווינטגרה שנמכרה ל-PMC עבור 300 מיליון דולר.

לברודקום, העוסקת בפיתוח שבבים לתקשורת קווית ואלחוטית, זו רכישה עשירית בישראל. בשנים האחרונות הפכה ברודקום לאחר הרוכשות הסדרתיות של טכנולוגיות ישראליות בשורה של תחומים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הדחיפה העצומה של שלמה מרקל להמשיך ולשדרג את מרכז הפיתוח של ברודקום ולהוסיף לתוכו טכנולוגיות נוספות. סקוט מקגרגור, נשיא ומנכ"ל ברודקום העולמית, אמר לפני שבוע כשביקר בישראל: "הכוונה שלנו היא להמשיך ולקנות חברות בישראל". כעת נראה שברודקום פורעת את הצ'ק מהר מאוד מאז אותה הצהרה.

החודשיים האחרונים היו פוריים מאוד להיי-טק הישראלי בהיבט של אקזיטים. ביום חמישי האחרון הודיעה סיסקו על רכישת NDS הישראלית עבור 5 מיליארד דולר. לפי בדיקת TheMarker, מאז תחילת 2012 היקף המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי מסתכם ב-6 מיליארד דולר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker