קומברס העמידה למכירה את סטארהום ב-60-80 מיליון דולר - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קומברס העמידה למכירה את סטארהום ב-60-80 מיליון דולר

קומברס פנתה לקרנות השקעה פרטית, ומציעה מידע עסקי חסוי על החברה הבת; בנק ההשקעות ברקליס קפיטל מוביל את הליך המכירה

5תגובות

>> קומברס ממשיכה בניסיונות מימוש הנכסים. חברת סטארהום, ספקית פתרונות בתחום שירותי נדידה סלולריים (Roaming) המוחזקת על ידי קומברס, מוצעת בימים אלה לקרנות וגופי השקעה תמורת סכום של 60 עד 80 מיליון דולר.

עופר וקנין

מי שמוביל את ניסיונות המכירה הוא בנק ההשקעות ברקליס קפיטל, אך לפי שעה לא ידוע על גוף שנכנס למו"מ מואץ לרכישת סטארהום. גורם אחר שמעורה בפרטים אומר כי ברקליס מנסה לעניין קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) שונות, ככל הנראה לא בישראל. לטענת הגורם מדובר בהליך מכירה מובנה שבמסגרתו חברה מכינה חדר מידע הכולל מידע פיננסי חסוי, מעין תשקיף, שבו היא מפרטת אודותיה. תהליך מסוג זה מתאים למכירת חברות ותיקות יחסית.

משקיע הון סיכון אישר ל-TheMarker כי קיבל מידע על כך שהחברה נמצאת בהליך שבו היא מנסה לעניין רוכשים. המוצר המרכזי של סטארהום מאפשר לחברות הסלולר לקבוע על איזו רשת בחו"ל ינדדו לקוחותיה. משרדי החברה ממוקמים ברעננה, ומועסקים בה עשרות בודדות של עובדים.

בעבר פורסם כי קומברס מנסה למכור את סטארהום ללא הצלחה. אנליסטים אומרים כי הנהלת קומברס מנסה כיום לממש נכסים ולמכור לא רק את סטארהום, אלא גם את פעילות הליבה של קומברס (Comverse Network Systems). בתחילת ינואר הודיעה חברת האחזקות קומברס טכנולוג'יס (CTI), המחזיקה במניות קומברס (CNS), ורינט וסטארהום, כי תחלק את הון המניות של החברה הבת קומברס לבעלי המניות שלה. לאחר השלמת המהלך יחזיקו המשקיעים בנפרד במניות קומברס, שתהיה סחירה, ובמניות חברת האחזקות עצמה.

בחודשים האחרונים מנסה קומברס להעמיד למכירה את חטיבת הבילינג שלה, ששוויה מוערך במיליארד דולר. בדומה להליך המכירה בסטארהום, גם בהליך המכירה של חטיבת הבלינג העמידה החברה מידע פיננסי לרשות גורמים שהביעו עניין ברכישה. בין המתעניינות ניתן לציין את אמדוקס ואורקל.

המוצר הראשון של סטארהום, שנקרא Short Code, איפשר לאנשים שנסעו לחו"ל לחייג למספרים המקוצרים של חברת הסלולר גם ממדינות אחרות, כך שאדם שרצה לפנות לשירות הלקוחות של פלאפון, למשל, לא יצטרך לחייג את קידומת מדינת ישראל לפזני החיוג. מאוחר יותר הצטרפו מוצרים נוספים, בהם מוצר המאפשר לחייג את המספרים בסלולרי של הלקוח ללא שימוש בקידומת המדינה, ומוצר המאפשר למפעיל הסלולרי שאליו שייך המנוי לקבוע בשירותיה של איזו חברה ישתמש במדינה זרה שבה הוא נוחת, כך שהמפעיל יכול לכוון למפעיל זר שעמו יש לו הסכמים טובים ורווחיים יותר. מודל ההכנסות של סטארהום מבוסס על חלוקת הכנסות עם מפעילי הסלולר מתוך השיחות שלהן מסייעת סטארהום. לחברה הסכמים עם עשרות מהמפעילים הגדולים בעולם.

מקומברס נמסר בתגובה כי החברה אינה מגיבה לשמועות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#