"המדען הראשי משקיע בפרויקטים שאינם חדשניים או פורצי דרך; זה כסף מבוזבז" - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדען הראשי משקיע בפרויקטים שאינם חדשניים או פורצי דרך; זה כסף מבוזבז"

הצרכים והסיכונים של תעשיית ההיי-טק בישראל השתנו מהותית בשנים האחרונות, אך מדיניות המדען הראשי לא התעדכנה בהתאם ■ אנשי מפתח בתעשייה ובכירים בלשכת המדען מסכימים: דרוש שינוי

5תגובות

המדען הראשי במשרד התמ"ת הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו תומכת המדינה בתעשייה עתירת הידע. מדי שנה מזרים המדען מקופת המדינה כ-2-1 מיליארד שקל בכל מסלולי התמיכה שלו. הכסף מופנה לסטארט-אפים, לחברות צעירות ולחברות בוגרות, במטרה לעודד צמיחה בריאה של תעשיית ההיי-טק. עם זאת, בשנים האחרונות מתגברות והולכות הביקורות המושמעות כלפי המדען הראשי.

נטען שהמדען הראשי ארכאי ושהתוכניות מורכבות מדי; שהמאעכרים, אותן חברות ייעוץ שמסייעות לסטארט-אפים להגיש בקשות למענקים, גורפות עמלות שמנות כי הביורוקרטיה מקשה על יזמים להבין איך עושים זאת נכון; גם לא ברורים תמיד הקריטריונים אילו חברות זכאיות למענק; ויש כאלה שאפילו מפנים ביקורת אישית כנגד המדען הנוכחי, אבי חסון, בטענה שאין לו את היכולת להתמודד כרישי האוצר.

לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ממונה על ביצוע המדיניות הממשלתית לתמיכה במו"פ תעשייתי. מטרת המדען הראשי היא לפתח את הטכנולוגיה בישראל כאמצעי לעידוד יזמות טכנולוגיות. הוא מבצע זאת בראש ובראשונה באמצעות קרן המו"פ, תוכנית התמיכה המרכזית לפיתוח מוצרים. במסגרת זו מופעלות תוכניות תמיכה ייעודיות ומתבצעת תמיכה בתחומים מועדפים כגון: מו"פ באזורי פיתוח, תעשייה מסורתית, ננו-טכנולוגיה, קלינטק וביוטכנולוגיה, לצד שיתופי פעולה עם תאגידים רב-לאומיים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

שיעור המענק לחברות נע בין 20% ועד לשיעור תמיכה מרבי של 50% מהוצאות המו"פ המאושרות.למדען יש גם תוכניות מגוונות אחרות, למשל לעידוד תעשייה מסורתית, עידוד מו"פ גנרי ושיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה.

אחת הביקורות המשמעותיות שהושמעו באחרונה הגיעה מכיוון מכון ירושלים לחקר השווקים. "המדען נתן מענקים לעשרות חברות בשליטת משפחת עופר ונוחי דנקנר בחמש השנים האחרונות" - כך קבע נייר עמדה של המכון שהתפרסם בשבוע שעבר. בין חברות אלה נכללו טאואר מקבוצת עופר ומכתשים אגן מקבוצת אי.די.בי של דנקנר.

במסגרת נייר העמדה נטען עוד שלא רק חברות הפירמידה של הטייקונים זכו במענקים, אלא גם 23 מתוך 50 החברות המרכיבות את מדד בלו-טק 50 בבורסה בתל אביב, המייצג את 50 חברות הטכנולוגיה והביומד בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. עם חברות אלה נמנות טבע, נייס מערכות ואלביט.

במדען הראשי לא אהבו את הביקורת שפירסם מכון ירושלים ומיהרו לשגר את התגובה הבאה: "המענקים ניתנים על בסיס בדיקת החדשנות הטכנולוגית וסיכויי החברות לתרום למשק הישראלי. תמיכת המדען הראשי מספקת מימון וסיוע להשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) ותורמת דווקא להקטנת הריכוזיות, שכן היא מעודדת צמיחה ותחרותיות ומאפשרת גם ליזמים ולחברות שאין להן אמצעים מספקים לביצוע מחקר ופיתוח בטכנולוגיות חדשות. הנתונים מראים כי לא רק שלא קיימת העדפה לחברות גדולות במענקי המדען הראשי, אלא כי תמיכת המדען הראשי בחברות אלה נעשית לרוב בחברות בפריפריה או כשהמו"פ הוא גנרי".

זו אינה הפעם הראשונה שהמדען הראשי זוכה לביקורת. בשנתיים האחרונות, בייחוד מאז מונה חסון לתפקיד המדען, יש לא מעט מנהלים בכירים במגזר ההיי-טק הישראלי הטוענים שמשהו צריך להשתנות; שתפקיד המדען הראשי ב-2012 לא יכול להימשך בדומה לשנים עברו; שהמציאות המאקרו-כלכלית מחייבת שינוי תפישה בעידן טכנולוגי משתנה ודינמי.

"אין צורך להשקיע באלווריון ו-ECI"

וקנין עופר

מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק, ביטא בשנה האחרונה בסדרת טורים שפירסם בבלוג שלו ביקורת נוקבת על תפקיד המדען הראשי. לטענתו, יש צורך בשינוי מהיסוד. "תפקיד המדען הראשי הוא להשקיע במחקר, תשתיות ופיתוח הון אנושי", אומר אייזנברג בראיון ל-TheMarker ומציין שהעובדה שהמדען משקיע ב-1,000-1,200 פרויקטים בשנה היא בעוכריו, מאחר שאין מיקוד. "בלי מאסה קריטית קשה מאוד לבנות תעשייה מומחית. אם רוצים לייצר יתרון תחרותי עבור ענפים מסוימים בכלכלה הישראלית צריך להשקיע באופן ממוקד - ולא לפזר השקעות. אם אתה רק מגיב לשוק אתה לא מייצר יתרון תחרות".

משלם המסים הישראלי צריך לסמוך על המדען הראשי שיסתכן ויבחר תחומים מועדפים, אף כי אולי בעוד כמה שנים יתברר שזאת היתה השקעה גרועה?

"כן, המדען צריך להמר.בשביל זה אנחנו בוחרים אנשים טובים בממשלה - שיהיו מוכשרים ואמיצים דים כדי להמר. יכול להיות שהוא יטעה, אבל הוא לפחות ייצור מסה קריטית בתחום מסוים. אם המדען הראשי היה בוחר, למשל, להשקיע יותר בתחום הרובוטיקה יכול להיות שהתחום הזה היה נכשל, אבל זה היה יוצר מספיק אנשים מוכשרים בתחום הזה. נשיא המדינה, שמעון פרס, דיבר על השקעה בננו-טכנולוגיה עוד לפני שהתחום הזה הבשיל, ובזכות זה ישראל לא נתפסת לא מוכנה בתחום הזה. פרויקט הלביא הוא דוגמה טובה - הוא נכשל, אבל המדינה התעשרה והרוויחה בעקבותיו מומחים בתחום התעופה".

מוטי מילרוד

אייזנברג מלין גם על כך שמכל חברות הטכנולוגיה שבהן המדען הראשי השקיע בעשור האחרון, לא יצאו חברות גדולות ומבטיחות. "רוב החברות שמקבלות תמיכה מהמדען הראשי אינן החברות הטובות ביותר שיש במשק הישראלי. התוצאה היא שמשלם המסים מימן פרויקטים בינוניים".

אייזנברג אומר שהוא מסכים עם הביקורת של מכון ירושלים על כך שאין טעם שהמדען יממן פרויקטים בחברות גדולות. "המדען הראשי תומך בחברות כמו ECI, טאואר ואלווריון. החברות האלה לא צריכות את התמיכה של המדען כדי להקטין סיכונים בקיום פרויקטי מו"פ".

להשקיע בכשלי שוק

בכיר בהיי-טק הישראלי המעורה מאוד בתוכניות מו"פ ומעדיף להישאר בעילום שם, אומר כי אם המדען הראשי מממן כל כך הרבה חברות בשנה וסף קבלת מענק המו"פ נמוך, כבר עדיף לעבור להטבות של פרויקטי מו"פ באמצעות מס הכנסה. "כך קורה בצרפת, ובמקרה של חברות סטארט-אפ שלא מרוויחות, מס ההכנסה הוא שלילי. זה מודל שקוף וידוע. אם המדען הראשי מגיע למצב שבו הוא מעניק מענקי מו"פ למאות חברות, אז בכמות כזאת גדולה זה לא אפקטיבי".

הבכיר אומר שהמדיניות הנייטרלית של המדען הראשי של מתן מענקים לחברות מסוגים שונים, כמו IT, מדעי החיים, אינטרנט ואנרגיה נקייה, היא מדיניות שגויה, ועדיף למקד השקעות בתחומים שבהם יש כשל שוק, כלומר, שהמשקיעים נמנעים מהם. "קח לדוגמה את תחום מדעי החיים. עשו מהלך מעניין ויצרו קרנות ממשלתיות לתחום מדעי החיים. זה היה מהלך נועז מוצלח, בין אם הוא יצליח או לא".

הבכיר אומר שעדיף לממן פחות חברות ולתת להן מענקים גדולים יותר. "כשהמדען נייטרלי בהשקעות שלו זה אומר שהוא בעצם פסיבי. אי אפשר לצפות כשמחלקים מאות אלפי דולרים לכל חברה מ-1,300 חברות בשנה שיהיה לכך אפקט. צריך לבצע שינוי גדול באופן שבו המדען מסייע לחברות. המדען צריך להבין יותר את הסביבה העסקית שבהן פועלות כל החברות שמקבלות ממנו מימון. המדען צריך לשים דגש על איך אפשר לעזור לחברות לקבל מימון מקרנות השקעה פרטיות, ואיך לחבר אותן לחברות בינלאומיות גדולות".

וקנין עופר

יהודה זיספאל, נשיא קבוצת רד ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה היוצא, אומר שהמדען הראשי נהפך בשנים האחרונות לכלי לא אטרקטיבי למשקיעים. "הייתי מנסה לפשט את הביורוקרטיה וכמות האישורים שכל חברה צריכה להגיש כדי לקבל מענק. הייתי מקטין את היקף התמלוגים - זה מונע ממשקיעים להשקיע בחברות של המדען".

זיספאל אומר שהמדען הראשי חייב להיות שקוף הרבה יותר. "צריך להתפרסם דו"ח ציבורי שמפרט באילו חברות הוא משקיע, מה היה גודלן, כמה חברות שקיבלו מענק נסגרו, כמה תמלוגים שילמה כל חברה ועוד. צריך הרבה יותר שקיפות".

זיספאל גם מלין על הריטואל הקבוע שבו תקציב התמיכה מקרן המו"פ אוזל באמצע השנה, וכתוצאה מכך עשרות, אם לא מאות, חברות סטארט-אפ נתקעות. לטענתו, הפתרון הוא להגדיל את תקציב המדען. "תקציב המדען לא שומר על פרופורציה יחסית לגודל התעשייה והצרכים שלה. תעשיית ההיי-טק צמחה ב-20 השנים האחרונות, אבל תקציב המדען לא גדל באופן יחסי".

נמאס ממלחמות "אכלו לי שתו לי"

אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד קרנות תעשיות ההיי-טק, מבקר אף הוא את התנהלות המדען בהפסקת התמיכות באמצע השנה לחברות. "המלחמות של המדען של 'אכלו לי, שתו לי' נמאסו. כל שנה רואים שלמדען נגמר הכסף ואין לו מספיק. אפשר לנהל את זה אחרת", הוא מסביר.

מנקובסקי טוען כי תוכניות המדען צריכות להיות פשוטות הרבה יותר עם קריטריונים ברורים. "יש יותר מאכערים שמעורבים בהגשת תוכניות מדען". מנקובסקי מחזיק אף הוא בדעה שתקציב של 1-1.5 מיליארד שקל תמיכה בכ-1,300 חברות בשנה לא יוצר אפקט. "המדען הראשי משקיע בפרויקטים שהם לא חדשניים ולא פורצי דרך. זה כסף מבוזבז. אין מיקוד בתחומים מסוימים. אין בחינה אילו חברות ותחומים מייצרים יותר מקומות עבודה. אני גם לא מבין מדוע המדען מממן תוכניות הרחבה בפרויקטי מו"פ, כשאת הפרויקט הראשוני החברה כבר גמרה לפתח לפני שנים". מנקובסקי אומר שבמדען הראשי חייבים לשתף פעולה בצורה הדוקה יותר עם השטח.

למרות הביקורת הנוקבת מצד בכירי ההיי-טק, אף אחד מהם לא טוען שצריך לבטל את המדען הראשי או להימנע מתמיכה במו"פ. דו"ח של חברת אפלייד בנושא השפעת התמיכה הממשלתית במו"פ תעשייתי על המשק הישראלי מ-2008 מאושש את הדעה שהשקעה במו"פ טובה לכלכלה. תוצאות המחקר שניתח מידע מ-2,800 מפעלי תעשייה הראו כי התמיכה הממשלתית יוצרת מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק לולא התמיכה הממשלתית, בהיקף כולל של פי 2-3 מסכום המענק הממשלתי.

לפי הדו"ח, המענקים מייצרים מכפיל של פי 5-6 בין ההשקעה הממשלתית והתוספת העתידית הכוללת לתוצר התעשייה.

אין יכולות לנתח אילו תחומים לתעדף

שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי, שמכיר היטב תוכניות מו"פ וכיום מייעץ למדינות בנושא, אומר שאסור לחשוב שיש להפסיק את את תמיכות המו"פ של המדען או לשנות אותן בצורה קיצונית. "בשנות ה-60 היתה אמונה שכדי לקדם מדינות מתפתחות צריך להשקיע בתשתיות, בסכרים וכבישים, כיום מגיעים למסקנה שצריך להשקיע בהון אנושי ואת זה עושים באמצעות השקעה במו"פ".

גלייטמן לא מסכים לדעה שהמדען הראשי לא אמיץ דיו בבחירת תחומי השקעה מועדפים, כלומר לתעדף חברות מתחום ספציפי. "גם חברות גדולות לא יודעות אילו תחומים יבשילו כשהן מתכננות מדיניות מו"פ. לממשלות אין יכולות לנתח אילו תחומים לתעדף. לכן אני מאמין שהתוכנית לעידוד חברות סטארט-אפ שיפתחו תחליפי נפט היא שגיאה. גם ההחלטה לתעדף ננו-טכנולוגיה וביוטכנולוגיה לא נכונה. המדינה לא צריכה להעדיף תחום מסוים, רק השוק יחליט".

גלייטמן אומר שאחת הבעיות הקשות כיום היא היעדר היכולת של המדען הראשי לפתור את בעיית "עמק המוות של חברות בוגרות חממה שקיבלו מענק מהמדען הראשי. חברות שלא מצליחות לקבל מימון פרטי אף שהן מצד אחד לא בוננזה, ומצד שני מוכרות בהיקף של מיליון דולר לפחות.

גלייטמן אומר שעל המדען לבצע גם שני שינויים - להקטין את מספר התוכניות ולפשט את הביורוקרטיה. השנייה היא להפנות את תשומת הלב לשיתופי הפעולה הבינלאומיים לטובת שוקי המזרח, בעוד כיום רוב תשומת הלב מופנית לאירופה.

המדען: ללא התערבות לא תצמח תעשייה

מלשכת המדען הראשי נמסר: "הערך הכלכלי של מענקי מו"פ ברור, ולכן אסור להפסיקם או לקצץ בהם. הממשלה צריכה להקטין את הסיכון של פרויקטים עתירי סיכון גם במחיר שייכשלו כי המשקיעים הפרטיים לא ייקחו על עצמם את אותו סיכון.

"גם פרויקטים שקיבלו מענק מו"פ וכשלו, תורמים בסופו של דבר למדינה בשל ידע שנצבר אצל יזמים ועובדים שעובר לפרויקט אחר. בלשכת המדען מנסים להוביל מהלך של מתן מענקים גדולים יותר לפחות חברות. בנוסף, הנייטרליות ואי העדפת החברות תישמר - אסור לממשלה לקבוע מראש שסקטורים מסוימים מועדפים.

"ללא התערבות ממשלתית בעידוד תשתיות לא תצמח תעשייה במקום שבו יש כשל שוק. היקף המענקים לחברות גדולות הוא בסך הכל 15% מהתקציב של המדען. בהיעדר תקציבים צריך להתמקד קודם כל בהשקעה במו"פ, שכן התרומה השולית שלו גדולה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#