משרד הפנים: המאגר הביומטרי לא אתר קופונים; לא יפרצו אותו - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הפנים: המאגר הביומטרי לא אתר קופונים; לא יפרצו אותו

גון קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי: "הקישור בין דליפת פרטי כרטיסי האשראי ובין המאגר הביומטרי נובעת מחוסר הכרת המציאות"

24תגובות

"הניסיון לקשר בין דליפת פרטי כרטיסי אשראי מאתרי קניות וקופונים ברמת אבטחה נמוכה וללא פיקוח לבין המאגר הביומטרי, נובע, במקרה הטוב, מחוסר הכרת המציאות והעובדות", כך אומר היום גון קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי.

בהודעה לעיתונות ששיגר בצהריים (א') קמני הוא ציין כי המאגר הביומטרי הוא היחיד שיכול להבטיח לתושבי המדינה שקט נפשי וביטחון שזהותם לא תיגנב.

לדבריו, כל החששות מפני פריצת האקרים לאתרים שונים היו ידועים בזמן הדיונים על המעבר לתיעוד חכם והקמת המאגר הביומטרי. לטענתו זאת הסיבה שכנסת ישראל חוקקה את חוק הביומטריה (2009), ובמסגרתו הוקמה במשרד הפנים רשות ממלכתית ייעודית, הרשות לניהול המאגר הביומטרי. תפקידה של הרשות, לנהל ולאבטח את מאגר הנתונים הביומטריים.

לדברי קמני, בניגוד לאתרי אינטרנט שהתמחותם בתחום הספורט או הקופונים, בהם לא הושקעו משאבי אבטחה ברמה לאומית, המאגר הביומטרי מוגדר, על פי חוק הביומטריה, 'סודי ביותר' ומאובטח בהתאם, ועל פי כללי האבטחה המחמירים ביותר של גופי הביטחון.

עוד מציין קמני כי המאגר הביומטרי יישמר בנפרד מכל מאגר אחר ומכל רשת מחשבים או רשת תקשורת ולא תהיה אליו גישה באמצעות האינטרנט, כך שהוא לא ניתן לפריצה על ידי האקרים. כל תהליכי העבודה והעובדים ברשות לניהול המאגר הביומטרי יפוקחו ויבוקרו על ידי הרשות לאבטחת מידע בשב"כ וכן על ידי ועדות הכנסת הרלוונטיות.

נוסף על כך, טוען קמני כי הגישה למאגר תותר למספר מצומצם בלבד של בעלי תפקידים שעברו, ועוברים באופן תדיר, ביקורת של גופי הביטחון. מעבר לכך, במאגר ישמרו, בצורה מוצפנת, אך ורק תמונת תווי פנים ותמונות של טביעת 2 אצבעות, ותו לא. ואין במאגר הביומטרי פרטים נוספים כגון: שם, כתובת או אפילו מספר זהות.

קמני מוסיף כי "עם ההתקדמות הטכנולוגית הקיימת אנו רואים כי העולם סביבנו מתקדם לכיוון של אימות זהות אזרחים תוך שימוש בטכנולוגיה ביומטרית. בצרפת, שוייץ, פינלנד ומדינות נוספות, כבר קיימים ומנוהלים מאגרי נתונים ביומטריים של מחזיקי תעודות זהות, רישיונות נהיגה או דרכונים של אזרחי אותן המדינות".

קמני מציין כי בשנים האחרונות, כל ישראלי שטס לארה"ב נתן, ללא כל חשש, טביעות של כל אצבעותיו, הצטלם צילום ביומטרי ונתוניו נכנסו למאגר האמריקאי. איש לא התלונן על כך ואיש לא נמנע מלטוס לארה"ב בשל כך. זאת למרות שהחוק האמריקאי מקל הרבה יותר ומתיר שימושים שונים בנתונים שנאספו.

עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה, פירסם באחרונה באתר האגודה כי "בשנים האחרונות אנחנו שבים ומתריעים על הסכנות הנשקפות מהטיפול הקלוקל של הממשלה בכל נושא המאגר הביומטרי. מבקר המדינה מצא כי משרד הפנים הפקיר את תושבי ישראל ומנע מהם תעודות זהות חדשות רק כדי 'לשווק' את המאגר הביומטרי, אולם לכל אורך הדרך, המשרד פועל באופן דורסני להחנקת כל דיון ציבורי בנושא המאגר, סכנותיו, ועצם נחיצותו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#