מדעי השכר

מחפשים עבודה בהיי-טק? לכו ללמוד בטכניון ובתל אביב

האם לחברות היי-טק ישראליות יש העדפה לבוגרים ממוסד אקדמי מסוים? ■ מבדיקה עולה: למעסיקים יש העדפות, אך אלה אינן חופפות את הדירוגים הבינלאומיים

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> באוגוסט פורסם בדירוג שנחאי - רשימת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. הרשימה הזאת עוררה לא מעט עניין, בעיקר בקרב סטודנטים הלומדים מקצועות היי-טק, ובפרט בקרב סטודנטים למדעי המחשב והנדסת המחשב. הם קיוו להבין בעזרת הדירוג אילו מוסדות לימוד מבוקשים יותר על ידי המעסיקים.

הדירוג מצביע על כך שבתחום מדעי מחשב (Computer Science) דורג מכון ויצמן במקום 11, מיד לאחר אוניברסיטת קליפורניה, שדורגה עשירית. במקום 15 דורג הטכניון. האוניברסיטה העברית דורגה בתחום מדעי המחשב במקום 26. בתחום הנדסה, טכנולוגיה ומדעי מחשב דורג הטכניון במקום 42, ואוניברסיטת תל אביב במקום 76.

מי שמסתפק בקריאת הכותרת עשוי להניח שהאוניברסיטאות המצויות בראש הדירוג הן גם אלו שבסופו של דבר מגדילות את הסיכוי להתקבל לעבודה במקצועות ההיי-טק - אלא שתיאור מצב זה רחוק מהמציאות.

צילום: טס שפלן

לקראת פתיחת שנת הלימודים באקדמיה ערכנו בדיקה מקיפה של TheMarker עם ארבע חברות השמה המתמחות בהשמת עובדי היי-טק, כדי לבדוק אם חברות היי-טק מעדיפות בוגרים ממוסד אקדמי מסוים. בדיקה נוספת שערכנו היתה מול ארבע האוניברסיטאות הגדולות: הטכניון, תל אביב, בן-גוריון והעברית. בדיקה זו נועדה לגלות מהו השיעור של בוגרי הנדסת מחשבים ומדעי מחשב שמצאו עבודה בתוך שנה או שנתיים מיום סיום התואר.

ביקוש חזק לבוגרי הטכניון ותל אביב

הבדיקה גילתה, אולי כצפוי, שאין כל קשר בין דירוגים אקדמיים לביקוש לבוגרים ממוסד אקדמי מסוים. מתברר שיש ביקוש חזק דווקא לבוגרי הטכניון ואוניברסיטת תל אביב. גם סטודנטים מהאוניברסיטה העברית נחשבים, אבל קצת פחות - ולמכון ויצמן אין בכלל השפעה על מעסיקים.

"מעקב אחרי בוגרים זו משימה קשה מאוד. אין אוניברסיטה שיכולה להגיד לך בדיוק איפה כל הבוגרים שלה", אומרת זהר מרקוביץ', מנהלת אדמיניסטרטיבית באוניברסיטה העברית. "כ-160 סטודנטים מסיימים מדי שנה הנדסת מחשבים והנדסה עם התמחות בפיסיקה יישומית. קרוב ל-100% מתלמידי שנה ב' וג' כבר עובדים והשתלבו בתעשייה". גם באוניברסיטת תל אביב אומרים שיש דרישה מאוד גבוהה לבוגרים שלהם. פרופ' אהוד היימן, דקאן הפקולטה להנדסה, אומר שאינו מכיר מקרה של בוגר שחיפש עבודה ולא מצא.

ומה לגבי הטכניון? החוקרים אמנון פרנקל ושלמה מי-טל ממוסד שמואל נאמן בדקו במחקר שכותרתו "טכניון ניישן (Technion Nation) - תרומת הטכניון לישראל ולאנושות" באיזו מידה מצליחים בוגרי הטכניון למצוא תעסוקה בהיי-טק הישראלי. השניים מצאו שהשיעור של בוגרי הטכניון המועסקים בתעשיות הטכנולוגיה העילית גבוה פי 2.8 מהשיעור של כלל המועסקים בענף התעשייה העובדים בתעשיות הטכנולוגיה העילית.

"הדירוג של שנחאי קנה לעצמו שם יוקרתי בעולם ואוניברסיטאות מוכנות להשקיע המון מאמצים בשביל להופיע בו, אבל חשוב לשמור על פרופורציות", מסבירה חיה בורנשטיין, מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג. "מסקירה מהירה של הפרמטרים המשמשים את דירוג שנחאי ניתן לראות שהם חשובים בעיקר ליוקרתה של האוניברסיטה ולסטודנטים שמתעתדים להמשיך לתארים מתקדמים או לקריירה אקדמית. בוגרי התואר הראשון מושפעים פחות מהשם המחקרי של האוניברסיטה. לכן, בעוד שבדירוג שנחאי לימודי מדעי המחשב במכון ויצמן זכו במקום הראשון, בשוק העבודה כמעט שאין להם אזכור".

תואר ראשון - לא חשוב מאיפה

כדי לבדוק סטטיסטית אם יש הבדלי ביקוש בין בוגרי האוניברסיטאות הישראליות, חברת דיאלוג בדקה את כל משרות התוכנה (מדעי המחשב והנדסת תוכנה) במאה הימים האחרונים. מהמשרות הללו נופו משרות שהגיעו ללא דרישות לתואר ראשון חובה. בדיאלוג מצאו ש-66% מהמשרות הגיעו עם דרישה לתואר ראשון, ללא חשיבות למוסד שבו נרכש, ובלבד שלמועמדים יש ניסיון של כמה שנים בתחום. "כאשר לעובדי ההיי-טק יש ניסיון של כמה שנים, חשיבותם של זהות המוסד שבו למדו ושל ממוצע התואר שלהם פוחתת משמעותית בשני שלישים מהמקרים. די בנתון זה כדי להראות שהשפעתו של דירוג שנחאי בשוק ההיי-טק המקומי מוגבלת", אומרת בורנשטיין.

לגבי השליש הנותר של המשרות מצאו בדיאלוג כי משרות אלו התחלקו לשני סוגים: הסוג הראשון כלל משרות שהעדיפו תואר ממוסד מסוים או העדיפו תואר מאוניברסיטאות, אבל זו לא היתה דרישה החלטית. משרות אלו התאפיינו בדרישות שנוסחו כך: "תואר במדעי המחשב מהטכניון - יתרון" או "תואר במדעי המחשב מאוניברסיטאות - יתרון"; הסוג השני כלל משרות שהתעקשו על תואר ממוסד או ממוסדות ספציפים. משרות כאלו התאפיינו בדרישות שנוסחו כך: "תואר במדעי המחשב מהטכניון בלבד", או "תואר במדעי המחשב מאוניברסיטאות - חובה".

מתוך כל המשרות שהגיעו לדיאלוג במאה הימים האחרונים, הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון הגיעו למקום הראשון - 25.4% כל אחת. במקום השני, ובפער זעום, נמצאות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית (24.8% כל אחת), מה שמדגים בצורה טובה את העובדה שכמעט שאין הבדלים בדרישה לבוגרי ארבעת המוסדות המובילים. הרבה מתחת נמצאות אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן (13% כל אחת), ומתחת להן, בפער זעום, ממוקמת האוניברסיטה הפתוחה עם 12.4%.

"השוק מוטה לאוניברסיטאות"

אייל סלומון, מנכ"ל אתוסיה, בדק גם את ההשמות שביצעה אתוסיה עצמה בקרב מועמדים שעברו דרכה. 24% מההשמות של אתוסיה, בראש הרשימה, היו של בוגרי אוניברסיטת תל אביב. 22% הגיעו מהטכניון, 20% מהעברית ו-19% מבן גוריון. סלומון אומר כי הממצאים מעידים שמעסיקים מעדיפים סוג מסוים של אוניברסיטאות: "זה לא אומר שבוגרים של אוניברסיטאות ומכללות אחרות אינם טובים. אני מכיר כמה אנשי היי-טק שלמדו במכללה והם מצוינים, אבל השוק מוטה לאוניברסיטאות. 90% מהמנהלים שיישאלו אם ההחלטה שלהם להעסיק בוגר מאוניברסיטה מסוימת הוכיחה את עצמה יאמרו שכן. הם מאוד טוטאליים בעניין הזה".

האם ההתעקשות הזאת על מוסדות אקדמיים מסוימים מצדיקה את עצמה? האם סטודנטים צריכים לכוון את עצמם למוסד מסוים נוכח הממצאים?

"אי אפשר לחנך את השוק, ולכן אני ממליץ ללמוד במוסדות השכלה גבוהה שמעלים את הסיכוי של סטודנט להיות מועסק לאחר מכן. למעסיקים אני אומר שלא כל אחד צריך תואר אקדמי כדי להצליח. לגיל שוויד אין תואר".

מדוע האוניברסיטה העברית, שמדורגת גבוה במדד שנחאי, אינה זוכה להעדפה מצד המעסיקים בישראל? לדברי פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה, ישנה הילה גדולה יותר שאופפת את בוגרי הטכניון בהשוואה לבוגרי מדעי המחשב בעברית. "כשאני מסתובבת בחברות אני לא רואה הרבה בוגרי מדעי מחשב שהגיעו מהאוניברסיטה העברית", היא אומרת. לדבריה, הדרישה לבוגרים ממוסד אקדמי מסוים נובעת לעתים מהמנכ"לים של החברות, שמעוניינים בבוגרים מאותו מוסד אקדמי שבו למדו. "אם מנהל למד בטכניון, הוא מעוניין בבוגרים של הטכניון. הוא מכיר את הרמה, והוא יודע עם אילו מרצים הסטודנטים למדו".

מה סוד קסמו של הטכניון? האם ההילה מוצדקת?

"התנאים לקבלה שם גבוהים והלימודים קשים. זוהי הסיבה להילה שאופפת אותו. באוניברסיטת בן גוריון עשו בשנים האחרונת צעדים משמעותיים לשיפור תוכניות הלימוד במדעי מחשב. הם שיפרו מאוד את תוכנית הלימודים, וכיום מרגישים שמעסיקים מבקשים בוגרים משם. זה לא היה המצב לפני עשור. לכן הרבה תלוי באוניברסיטה ובעבודה שלה לשיפור התואר", אומרת צוקר.

מההיכרות שלך עם המעסיקים, האם קבלה לפי מוסד אקדמי באמת מנבאת אם עובד יהיה טוב יותר?

"זה מנבא, ומעסיקים לא יכולים לדלג על זה. אני שומעת מפעם לפעם ממעסיקים שהם החליטו להתפשר בנושא של קליטת עובדים ואז הם נכשלו, שהם גייסו מאוניברסיטה שהם לא תיכננו מראש לגייס ממנה וזה לא עבד להם. אבל האמת היא שהקליטה של עובד היי-טק תלויה באדם ובמקום העבודה הקולט. מעסיקים יסתכלו על השירות הצבאי, הציונים והמוסד האקדמי", אומרת צוקר.

קרין מיטל, מנהלת המחקר ב-AllJobs, מסבירה: "הרוב המכריע של המועמדים המוצאים עבודה הם בוגרי תואר ראשון, ובמידה מסוימת קורסים מקצועיים. רק 8% ממוצאי העבודה הם בעלי תואר שני במדעי המחשב. הבדיקה מראה כי להבדיל מלימודים לתואר ראשון, שהם כמעט תנאי בל יעבור למציאת עבודה בתחום, לימודים לתואר שני אינם תנאי מהותי".

כמה מרוויחים מהנדסים בשנה הראשונה

>> השנה זכה בפרס נובל לכימיה הישראלי פרופ' דן שכטמן, מהנדס חומרים בהכשרתו, אך הביקוש בקרב צעירים בישראל למקצועות ההנדסה פוחת והולך. יותר ויותר חברות מדווחות על קושי בגיוס מהנדסים, ומנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי הביקוש למהנדסים הגיע לשיא.

הביטחון התעסוקתי במקצועות ההנדסה והשכר הנאה שהם מציעים אינם גורמים לצעירים לדפוק על דלתות הפקולטות להנדסה באוניברסיטאות ובמכללות. הקושי הלימודי, התואר הארוך יחסית (ארבע שנים), לימודי המתמטיקה והפיסיקה המרתיעים והיעדר הסקס-אפיל של המקצוע מרחיקים את הסטודנט הישראלי מלימודי ההנדסה.

יוסי שלוש, סמנכ"ל חטיבת היועצים ושירותי המומחה של חברת פילת איי.טי.קום מקבוצת פילת טכנולוגיות, מסביר כי "פעמים רבות המציאות בשטח שונה לגמרי, והתנהגות המעסיקים מצד אחד והמועמדים מצד שני תלויה במצב בענף. בתקופה שבה יש קשיים ומיתון, אנו רואים שוק של מעסיקים - המעסיקים הם אלה שמכתיבים את רמות השכר. שוק כזה מביא לירידות בשכר המשולם לעובדים כמעט בכל רמות הוותק.

"המצב השני הוא שוק של עובדים, שהוא מצב שבו ישנו היצע גדול של משרות בעקבות פריחה כלכלית וגידול בצרכים הטכנולוגיים של החברות. במצב כזה החברות מחזרות אחר מועמדים ומציעות להם הצעות שכר אטרקטיביות כדי למשוך אותם אליהן. העובדים מצדם מנצלים זאת ומבקשים שכר גבוה. מצב כזה מעלה את רמות השכר בשוק.

"כשמדובר במועמדים שהם בעלי ניסיון של עד שנתיים בשוק, רמות השכר המוצעות הן די דומות, ויש חוקיות מסוימת בשוק לגבי טווח ניסיון זה והשכר המגיע בעבורו. אותה חוקיות מתחילה להשתבש ככל שאנו עולים בשנות הניסיון, עד שהיא נעלמת לגמרי בתפקידים מסוימים וברמות ותק מסוימות".

עינת חצבני, מנהלת ההכוון התעסוקתי של מכללת אפקה להנדסה, מציינת כי: "אכן קיימת דרישה מהתעשייה לבוגרים איכותיים בתחום ההנדסה והנדסת תוכנה בפרט. חברות משקיעות מאמץ רב בבניית מיתוג מעסיק גבוה, ולכן מחזרות אחר הבוגרים הטובים ביותר שמכשירים המוסדות האקדמיים מובילים. אני חווה מדי יום חיזוק לכך גם בהיענות הסטודנטים למשרות והגשת מועמדותם למשרות הנחשקות ביותר בחברות בעלות מיתוג גבוה. מניסיוננו, מרבית ההשמות בפרט בשנה האחרונה, הן בחברות פיתוח כמו נייס, SAP וצ'ק פוינט".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker