לאן נעלמים הקווים? - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמים הקווים?

כמעט 10% ממשקי הבית בישראל אינם מחוברים לקו טלפון נייח. בבזק לא אוהבים את ההעדפות החדשות של הלקוחות, אבל מנסים להשתמש בנתונים להוכחת טענתם, כאילו איבדה מעמדה כמונופול בתחום התקשורת הפנים ארצית

קו טלפון ביתי נחשב כבר שנים רבות למוצר הכרחי. כל מי שקנה בית יודע שמיד לאחר הקנייה יש להסדיר את חיבורי החשמל, הגז, המים והטלפון. בשנים האחרונות נהפך קו הטלפון למוצר חיוני פחות. דווקא היום, כשבזק רודפת אחר לקוחות שיחברו קו אחד ורצוי שניים או שלושה, יש המוותרים על השירות של בזק (בזק: ת"א) , ומסתדרים יפה עם טלפון סלולרי אחד או שניים.

אחד המדדים המעניינים לרמת חיים ופיתוח טכנולוגי הוא היחס בין מספר קווי הטלפון הנייחים למספר התושבים. בתחום הסלולר, שוק נחשב לרווי אם הגיע לשיעור חדירה של 80%-70%, ואילו בתחום הקווי גדול מספר הקווים הנייחים ממספר התושבים במדינות המפותחות. ואולם ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי בשנים האחרונות משתנה המגמה.

שיעור משקי הבית בישראל שברשותם לפחות קו נייח אחד הגיע ב-97' לשיא של 95%. בשלוש השנים שלאחר מכן הסתמנה ירידה של כחצי אחוז, וב-2001 נרשמה ירידה חדה של 2.7%. ב-2001 היה שיעור משקי הבית שברשותם קו טלפון אחד 91.7%. כלומר: ליותר מ-8% ממשקי הבית בישראל אין קו טלפון נייח.

נתוני 2002 יסוכמו רק בשנה הבאה, אבל נתונים פנימיים של בזק מצביעים על ירידה חדה נוספת במספר הקווים. קשה לשער כי עשרות אלפי משפחות בישראל אינן זקוקות לקו טלפון. סביר יותר להניח שחלק גדול מהן משתמשות בטלפון סלולרי, כתחליף לקו נייח.


שוכרי הדירות מעדיפים את הסלולרי

הסיבה העיקרית לירידה היא התרחבות השימוש בטלפון הסלולרי. משכירי דירות רבים מגלים בשנים האחרונים כי שוכרי הדירות מבקשים מהם לנתק את הטלפון בדירה. שוכרים שאינם זקוקים לקווי אינטרנט אינם מעוניינים לשלם דמי שימוש קבועים לבזק כאשר הם ממילא מחזיקים בטלפונים סלולריים ועושים בהם את מרבית שימושי התקשורת שלהם.

בזק זוכה לפיצוי מסוים על הירידה באמצעות התרחבות השימוש בקו נייח נוסף. הקו הנוסף נהפך בעידן האינטרנט חיוני בבתים שבהם יש מחשב. העלייה ברמת החיים הגבירה את הביקוש לקו נוסף לשימוש הילדים במשפחה. בשנים 1997-2000 נהפך האינטרנט משירות נדיר (4.6% ממשקי הבית) לשירות החודר ל-22.5% ממשקי הבית בישראל. העלייה במספר משקי הבית בעלי שני קווי טלפון ויותר באותה תקופה היתה מתונה יותר, מ-7.9% ל-9.6%. אחד הממצאים המעניינים הוא שליותר ממחצית המשתמשים באינטרנט אין קו נוסף. נראה כי גם כאן ממלא הטלפון הסלולרי את תפקיד הקו השני.

לפני שנתיים ניסתה בזק לקדם מכירת שירות "ממתינט", המאפשר חיווי (סימון) של שיחה ממתינה על צג המחשב בעת שהגולש משתמש בקו. השירות לא זכה להצלחה בקרב לקוחות בזק.

על פי ההערכות, נבלם הגידול במספר המשתמשים בקו נוסף כתוצאה מהירידה החריפה ברמת החיים והתפשטות השימוש בקווי אינטרנט מהיר המאפשרים העברת שיחות ואינטרנט על קו יחיד או הופכים את קו הכבלים לקו אינטרנט, מבלי לפגוע בקו הטלפון בדירה.


מוכנים לשלם תמורת הסלולרי הרבה יותר

בבזק לא אוהבים את ההעדפות החדשות של הלקוחות, אבל מנסים להשתמש בנתונים להוכחת טענתם, כאילו איבדה החברה את מעמדה כמונופול בתחום התקשורת הפנים ארצית. אלא שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם חד-משמעיים. התחליפיות בין השירות הסלולרי לשירות הנייח אינה גבוהה עדיין. תופעת הוויתור על הקו הנייח קיימת, אך היא עדיין שולית. השירות הנייח חיוני למשתמשי האינטרנט בחיוג. שירותי הטלוויזיה בלוויין בנויים באופן בלעדי על תקשורת טלפונית בין המנוי למרכז השידורים.

הצרכנים מוכנים לשלם תמורת התקשורת הסלולרית הרבה יותר מאשר הם מוכנים לשלם תמורת תקשורת נייחת. אילו השירות הסלולרי היה מתחרה שוה כוחות לשירות הקווי, ניתן היה לצפות שמחירי הסלולר יצנחו בעשרות אחוזים, כדי להתחרות בשירותי בזק. אולם חשבון סלולרי ממוצע לצרכן הוא 264 שקל לחודש, לעומת 190 שקל בלבד לחשבון בזק.

כאשר חישבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את חשבון בזק, היא כללה בו העברות לספקים סלולריים בו. בניכוי העברות אלה, מסתכם חשבון התקשורת הנייחת בכמחצית מחשבון בזק. בעוד שחשבון הבזק נמצא במגמת ירידה בארבע השנים האחרונות, עלה החשבון הסלולרי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-250 שקל ב-97' ל-264 שקל לחודש ב-2000. בתקופה זו ירדו ההוצאות לחשבון בזק בכ-3%.

על פי נתוני החברות הסלולריות, ירדה ההכנסה הממוצעת ממנוי בתקופה זו בכ-10%, אבל נתוני הלמ"ס מודדים את ההוצאה המשפחתית, שעלתה עקב הגידול במספר המכשירים הסלולריים למשפחה. הלמ"ס אינה מביאה בחשבון את העובדה שמשפחות רבות משתמשות במכשירים הממומנים במלואם או בחלקם על ידי מקום העבודה.


התמודדות באמצעות התייעלות

הממונה על ההגבלים ומשרד התקשורת אינם משתכנעים לעת עתה שבזק מתמודדת כבר היום, בטרם נפתח השוק, בתנאי תחרות. ההוכחה המובהקת ביותר לטענת משרד התקשורת להיעדר תחרות בשוק התקשורת למשקי הבית היא דרישתה הנשנית של בזק להעלות את המחירים בסקטור משקי הבית. המפקחים מכירים, עם זאת, בקיומה של תחרות מסוימת על שירותי תקשורת בסקטור העסקי, המתבטאת בדיכוי מחירי שירותים לסקטור זה. האמת היא שהמחירים מושפעים בעיקר מהתחרות הצפויה בתחום זה, ופחות מהתחרות הקיימת.

בזק אינה היחידה הנאלצת להתמודד עם קיפאון בצמיחה וירידת ההכנסות. חברות הטלקום בארה"ב סובלות מתופעה דומה, ומדווחות על ירידה מדאיגה במספר הקווים הנייחים. בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריכים כי הירידה במספר הקווים ברבעון הראשון של 2002 לעומת התקופה המקבילה אשתקד הסתכמה ב-2.7%. נתון זה כולל את המגזר העסקי ומשקף במידה רבה גם את השפל העסקי בארה"ב ואת ההאצה שחלה בשימוש בתקשורת סלולרית מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001.

מנהלי חברות התקשורת האמריקאיות מייחסים את הירידה בעיקר לשפל הכלכלי שבו שרויה ארצות הברית בשנה האחרונה. החברות האמריקאיות מנסות להתמודד עם הירידה באמצעים שיווקיים, טכנולוגיים וגם בבקשת הקלות רגולטוריות. ואולם אין מדינה בעולם שבה נשקלת ביטול ההכרה במפעיל הטלפון המרכזי כמונופול תקשורת פנים ארצית.

האיום של החברות הסלולריות על בזק אינו דומה למכה שספגו הכבלים כאשר חברת הלוויין הציגה לשוק מוצר דומה ואף משופר בהיבטים מסוימים, ונגסה בתוך שנתיים ב-20% ממספר המנויים. אגב, אפילו מהלומה זו לא הסירה מהכבלים את תג המונופול שלהם.

בזק יכולה היתה להתמודד עם ירידת ההכנסות ושחיקת הרווחיות באמצעות התייעלות. הקיפאון והירידה בביקוש לשירותי החברה גורמים גם לעודפי ייצור וכוח אדם בחברה. בזק יכולה היתה, למשל, להוציא לקבלנים חיצוניים את כל הטיפול בהפקה ובמשלוח החשבונות שלה. בכך היו נחסכים מיליוני שקלים מדי רבעון. נראה שיישום תוכנית התייעלות מקיפה יסייע לבזק הרבה יותר מניסיון עקר לשכנע שהיא חדלה להיות מונופול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#