יוסי ורדי מחפש את סוד ההצלחה

כתב "סן חוזה מרקיורי" התארח בביתו של ורדי, למד על היוזמות החדשות שלו, האזין לתובנותיו על הניצוץ הגאוני המצוי בבסיסו של מוצר טכנולוגי מצליח ושאב עידוד ואופטימיות לעתיד

דן גילמור
SV.com

כשבועת האינטרנט התקרבה לשיאה, הכריז יוסי ורדי "הכנסות הן הסחת דעת" - שורה שיש המוצאים בה עדות לאותם זמנים מטורפים. האם הוא מביע חרטה מסוימת על דברים אלו?

"זה עבד בפעם הראשונה", הוא משיב בחיוך שובבי.

את השיחה ניהלנו באחד הערבים האחרונים בביתו של ורדי, בקומת המרתף בה שוכן משרדו של אחד האנשים הידועים והמקושרים ביותר בישראל, וללא ספק איש הטכנולוגיה המפורסם ביותר בישראל. סגנונו החופשי אינו מצליח להצניע את אורח חשיבתו יוצא הדופן.

פרסומו של ורדי נובע בעיקר מחברת אינטרנט שלא ייצרה כל הכנסות עד שמצאה את הלקוח שחיפשה. החברה נקראה בשם מירביליס והמוצר שפיתחה היה מערכת המסרים המיידיים ICQ.

ICQ התפשטה ברחבי העולם כדליקה בשדה קוצים לאחר השקתה ב-1996. היא הפכה למותג המוביל של תופעת "השיווק הויראלי", הבאה לתאר דבר מה העובר ממשתמש למשתמש בקצב מהיר וחסר שליטה.

וכשמכר ורדי, שמימן את פיתוח המוצר ואת העסק, את החברה לאמריקה אונליין ב-1998, עמד מחירה על 400 מיליון דולר. העסקה חוללה תמורה בחוגי הטכנולוגיה הישראליים וסייעה ביצירתה של בהלת יזמים שהסתערו על זירת האינטרנט המקומית - זירה שרבות מחברותיה לא שרדו את התכווצות הבועה.

ורדי, שיחגוג השנה את יום הולדתו ה-60, ניהל מספר משרדי ממשלה. הוא היה חבר בצוות המו"מ לשלום עם מספר מדינות ערביות וזמן רב לפני הקמתה של מירביליס הוא סייע בהקמתן של מספר חברות טכנולוגיה מצליחות.

"גם אני הייתי שותף במספר חברות שלא הגיעו לשום מקום", מציין ורדי.

ורדי מנהל יחסים אישיים עם רבים בצמרת הפוליטית והכלכלית של ישראל. אם הוא אינו מכיר מישהו, קרוב לוודאי שהוא מכיר מישהו המקורב אליו. כשגיליתי עניין בראיון עם בכיר בממשלה לדוגמה, ערך לי ורדי היכרות שהובילה אותי מייד לראיון.

"בישראל", הוא אומר, "דרגת הריחוק בין כל שני אנשים היא בת שלב אחד בלבד".

מאז מכר את מירביליס, שמר ורדי על קשרים עם AOL. הוא המשיך גם להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. כעת הוא מדבר על חברה בשם ספידביט (SpeedBit), המפתחת את התוכנה הסופר-פופולרית Download Accelerator, תוכנה הפועלת במערכת ההפעלה חלונות ומאיצה הורדת קבצים מן האינטרנט.

לאמיתו של דבר, ספידביט רושמת כבר הכנסות. היא מציעה גרסה חינם של התוכנה המכילה פרסומות, אך מוכרת גרסה נטולת פרסומות. החברה עברה גם אל השוק העסקי, כשהיא ממנפת את הטכנולוגיה שפיתחה לשם ניהול יעיל יותר של רוחב פס התקשורת באינטרנט.

כמו מירביליס, גם ספידביט פועלת על בסיס השקעה ראשונית קטנה והזרמה יומיומית זעומה. זה עולה בקנה אחד עם מה שורדי מכנה "הפרדוקס של הרשת" - מצב בו עומד ערך המוצר פעמים רבות "ביחס הפוך לסכום ההשקעה המקורי".

מדפי הספריה של משרדו הביתי של ורדי עמוסי ספרים. מעבר לספרי טכנולוגיה ועסקים, ניתן למצוא שם גם מגוון רחב של כרכים העוסקים בנושאים חברתיים ואחרים. ערימות מסמכים - תדפיסים ודו"חות - מעידים על אדם שסקרנותו אינה יודעת שובע.

הוא מפשפש באחת הערימות ושולף מתוכה מצגת. אני מחייך למקרא הכותרת - "מאה מיליון המשתמשים הראשונים הם תמיד הקשים ביותר" - אך היא שופעת מחשבה ותובנות.

המצגת הינה למעשה טיוטה ארוכה אשר ורדי חיבר לאחר שמכר את מירביליס. מטרתו היתה להבין, אחת ולתמיד, מה גורם לצרכני טכנולוגיה להשתגע אחר דברים מסוימים ולא אחר מוצרים אחרים - מה בחוויה של המשתמשים עם מוצר פופולרי מסוים היה כה ייחודי.

"במשך שנתיים ניסיתי ליצור תיאוריה כללית של חוויית המשתמש", אומר ורדי. "מסתבר שהייתי נאיבי".

הוא לא מצא אותה. אך הוא הבין דבר מה בסיסי.

"כדי שדבר מה יספק חוויה נפלאה למשתמש, יש צורך בניצוץ של גאונות" - של אמנות, אומר ורדי. "חוויה נהדרת למשתמש קשורה לאיכות נדירה וייחודית כלשהי".

למצות את כל זה בנוסחה חד מימדית "דומה לניסיון למצוא את הנוסחה לאושר המושלם".

על מנת שטכנולוגיה תזכה להצלחה, עליה להיות שימושית ויש לה צורך במודל עסקי.

כך היה תמיד. פגשתי את ורדי לראשונה בישראל ב-1998, לפני שמכר את מירביליס. הסתנוורתי מתוכנת ה-ICQ אך לא הצלחתי להבחין במודל העסקי. מי יהיו הלקוחות שישלמו?

ורדי הבין את מה שנשגב מבינתי. היה צורך בלקוח אחד בלבד.

כמה מחבריו איבדו את הלהט ברבות השנים, אך ורדי אומר שהטכנולוגיה עדיין מעוררת בו ריגוש עז.

טרם מוצו היתרונות הטמונים באפשרויות שהטכנולוגיה עשויה להעניק לעולמנו, אומר ורדי. "מרבית העבודה עדיין לפנינו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker