מנכ"ל וויז: החוכמה היא לא רק לגייס כסף, אלא גם לשלב נשים וחרדים

האחריות לשילוב מוטלת על החברות בלבד, או גם על מערכת החינוך? זו אחת השאלות שנידונה בכנס הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker ■ הצעירות המבטיחות דיברו גם על התשוקה שלהן לעשייה בתחומי האקדמיה, האקלים והחברה: "מתגמל לעשות את מה שאני מאמינה בו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדב לידור (מימין) ואסף רפפורט. "הדבר היחיד שעלול להגביל את ההיי-טק והצמיחה - זה כוח אדם"צילום: תומר אפלבאום

כנס הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker שהתקיים אמש (א') בתל אביב, במתכונתו הפיזית לאחר הקורונה, התמקד בנושאים שנמצאים על סדר היום בעת הזאת – הגאות בהיי-טק ומשבר האקלים. אף על פי כן, חלק נכבד מהשיח נגע גם לפן החברתי, עם התייחסות לכך שההיי-טק מהווה כלכלה נפרדת ועובדיו זוכים לשכר גבוה יותר מעובדים בענפים אחרים. 

בתשובה לשאלה כיצד ניתן לשלב אוכלוסיות נוספות בהיי-טק, השיב אסף רפפורט, מייסד ומנכ"ל וויז (ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר) כי "זה לא שרביט קסם - זה תהליך. הקטר הישראלי של ההיי-טק לא יצליח להמשיך להתקדם בלי שילוב אוכלוסיות שלא הצלחנו לשלב עד כה, כמו נשים וחרדים. זו החובה הגדולה שלנו כסטארט-אפים, שמצליחים לגייס הרבה כסף ולהשאיר את ההנהלה בארץ. זה פותח את הדלת לתפקידים נוספים לא רק מעולם ה-R&D, שלא היו קיימים בארץ בעבר".

לדבריו, כיום מרגישים שינוי - חברות הענק הישראליות שצומחות משאירות גם את ההנהלה בישראל, זאת בניגוד לעבר, כשחברות בינלאומיות לרוב היו רוכשות רק את הטכנולוגיה ואת הטאלנט - במקרה הטוב.

נדב לידור, מנכ"ל Brex ישראל שנבחר השנה אף הוא לרשימת הצעירים המבטיחים, הוסיף כי "הדבר היחיד שעלול להגביל את ההיי-טק והצמיחה - זה כוח אדם. אני חושב שיש אחריות מאוד גדולה גם לחברות ההיי-טק לקחת חלק בזה אך גם צריך לחזק את המערכת הציבורית. בסופו של דבר, מערכת החינוך אמונה על חינוך עם ישראל, וטוב שכך, וככל שיצליחו לחזקה ולהביא יותר אנשים, לא רק מפתחים ומפתחות או אנשי פרודקט אלא גם אנשי תמיכה,  עיצוב ומגוון מקצועות, זה יחזק את ההיי-טק ואת הכלכלה".

הסטארט-אפ שהקים לידור בתחום הפינטק ביולי 2020, גייס באפריל האחרון את הגיוס הראשון שלו (של 4.3 מיליון דולר), וכמה חודשים לאחר מכן כבר נמכר ב-50 מיליון דולר לחברת Brex האמריקאית, כשלידור עתיד להקים בישראל את מרכז הפיתוח של החברה. לדבריו הסיבה שזה יקרה דווקא בישראל היא "הם משתפים איתנו פעולה ובנוסף הם זיהו פוטנציאל גדול בשוק הישראלי. האקו-סיסטם בארץ משוגע בכל קנה מידה, והוא מתחרה בשווקים הגדולים בעולם. מעבר לסייבר, בשנים האחרונות צומח בישראל אקו-סיסטם נוסף, ואפשר לכנותו פינטק ניישן". לידור התייחס לקצב הזמנים בו אירעה המכירה של החברה שלו וציין כי "כמו הרבה דברים בשנה וחצי האחרונות, העולם קצת משוגע, והרבה דברים לא היו כמו שציפינו".

רפפורט, שהחברה שהקים בתחום הסייבר כבר שווה 6 מיליארד דולר - שנה וחצי בלבד לאחר שהוקמה - הוסיף: "הנושא של בועה עולה כל הזמן. גם כשגייסנו את הגיוס הראשון נאמרה המילה בועה, גם כשגייסנו מאה מיליון דולר, וגם עכשיו כשהגענו לשווי של 6 מיליארד. אני רוצה לשים את המספרים בצד. זה לא המספרים שאני קם וישן איתם. מה שבאמת חשוב זה לבנות צוות וביזנס אמיתי". 

מימין לשמאל: איתן אבריאל, חולוד חרוב עיוטי, ד"ר ויויאן סלון ויערה פרץצילום: תומר אפלבאום

לגבי השאלה מה יקרה לתעשייה אם הבועה תתפוצץ כמו שהיה בשנת 2000 השיב רפפורט כי "חברות שקפצו לשווי גבוה וגייסו מעט כסף או שלא הצליחו לייצר ביזנס אמיתי - יהיו בבעיה. אבל הרבה חברות ישראליות בנו ביזנס אמיתי וזה לא רק כסף על הנייר. וויז למשל גייסה 600 מיליון דולר ועדיין מתקשה להוציא את כל הכסף, אז זה נותן מספיק אוויר לנשימה לחצות את המשברים".

"הסללה שלא קיימת בחברה הערבית"

למסר החברתי התחברה גם פזית גרפינקל, מנהלת חוויית לקוח ובנקאות ישירה בבנק הפועלים, וציינה כי "כשמנהיג טוב פועל למען מטרה טובה, הקהילה נושאת את העול שלו".

לגרפינקל היו שני מסרים עיקריים בדבריה לצעירים המבטיחים, שמגיעים מתוך ניסיון החיים האישי שלה. "המסר הראשון הוא נחישות ולא רק במקום העבודה אלא גם בחיים. המסר השני הוא רגישות, כי להיות חזק ומצליח זה גם הרבה אחריות ודוגמה אישית. התפקיד של כולנו הוא לחשוב איך ניתן לחזק את החוליה החלשה בחברה שלנו, לא ממקום של חסד ורחמים אלא ממקום של חוזק, דוגמה אישית ועוצמה".

גרפינקל סיפרה לדוגמה שלפני שבועיים התקשרה אליה מנהלת משאבי אנוש עם כוונה לפטר צעיר שרק התחיל את עבודתו. "היא אמרה שהיא לא מצליחה להכשיר אותו לתפקיד אליו גויס. התקשרתי לאמא שלו, כי הוא בן 18, ובנינו לו תהליך התאקלמות הדרגתי מאוד. זה נכון שזה עולה לנו תקן ומחייב הרבה חניכה והשקעה, אבל בעיניי זה משתלם. היום הוא כבר עושה בהצלחה שיחות ללקוחות חדשים. זו דוגמה לרגישות וזה מכפיל כוח משמעותי".

פזית גרפינקל. "כשמנהיג טוב פועל למען מטרה טובה, הקהילה נושאת את העול שלו"צילום: תומר אפלבאום

במהלך הכנס נערך פאנל בהנחיית איתן אבריאל, עורך מגזין TheMarker, בו השתתפו חלק מהצעירות המבטיחות שנבחרו השנה. הן ציינו כי על אף היוקרה של מקצועות כמו רפואה או תחום ההיי-טק, הן בחרו את התחומים שלהן – אקדמיה, העולם החברתי ותחום האקלים, בהתאם למקום בו נמצאת התשוקה שלהן.

"סבא שלי ז"ל היה שואל אותי 'מתי את מסיימת ללמוד' והתשובה שלי הייתה אף פעם", אמרה ד"ר ויויאן סלון, חוקרת גנום, שהקימה מעבדת DNA עתיק באוניברסיטת תל אביב. "עולם האקדמיה קשה ותחרותי ולא נתפס הרבה פעמים כעבודה אמיתית, אבל אני לא עושה את זה מתוך כוונה ליוקרה ובטח לא לכסף, אלא מתוך סקרנות".

לדבריה, "תמיד התעניינתי בהיסטוריה בתקופות שלפני המצאת הכתב. לתקופות האלו אין שום עדות ישירה, ואפשר לבחון אותן דרך ארכיאולוגיה או דרך הגנטיקה. מה שאנחנו למדים מהדי.אן.איי הקדום - לאחר מאות גנומים עתיקים שרוצפו - הוא שכולנו תוצר של ערבובים בין אוכלוסיות".

גם לדברי יערה פרץ, פעילה סביבתית־פוליטית לקידום צדק אקלימי – "אם הייתי מעוניינת בכסף, הייתי הולכת לחפש עבודה במשהו שיביא לי כסף. נכנסתי לתחום משבר האקלים בגיל 14 וזה מאוד מתגמל כי אני עושה את מה שאני מאמינה בו ויש לי תשוקה לגבי זה".

הפגנה בוועידת האקלים, נובמבר 2021. "הוועידה הייתה כישלון בעיקר מצד המדינות החזקות שהגיעו אליה"צילום: בלומברג

פרץ שבה בשבוע שעבר מוועידת האקלים מגלזגו ולדבריה "הוועידה הייתה כישלון בעיקר מצד המדינות החזקות שהגיעו אליה, כאילו היא הייתה הזדמנות עסקית ולא המשבר הגדול ביותר שידעה האנושות". לשאלה מדוע מאה אלף הצעירים שיצאו לרחובות, לא שינו את הדינמיקה של הועידה השיבה פרץ כי "זה תלוי איך מודדים שינוי. אנחנו רואים גל של התעוררות, כמו מדינות שהכריזו על מצב חירום אקלימי, וועידת אקלים שהייתה כל כך מדוברת ומסוקרת – וכל זה בגלל פעילות אקטיביסטית".

לדבריה, ישראל לא נמצאת בקצב של מדינות אחרות והציבור פה גם הרבה פחות מעורב. "אנחנו על 6% של ייצור חשמל מאנרגיה סולרית במדינה שהיא שטופת שמש. יש גם גופים פיננסים שמשקיעים בדלקים פוסיליים בצד השני של העולם ומשרד האנרגיה מקדם עשרות פרויקטים לקידוחי גז במקום להשקיע באנרגיות מתחדשות. אם הייתי אזרחית לא מודעת, לא הייתי מתעסקת במשבר האקלים כי זה לא היה נראה שזה נושא שחשוב לאף אחד פה. אבל יש שינוי משמעותי בשנים האחרונות ויש יותר אנשים מעורבים וארגונים שקמים".

"גם אבא שלי לא יתנגד שאהיה רופאה" אומרת חולוד חרוב עיוטי, מנכ"לית משותפת של ארגון פרזנטנס לקידום יזמים וסטארט-אפים בקרב אוכלוסיות בתת ייצוג, כמו ערבים, חרדים ובני הקהילה האתיופית. אף שהיא עוסקת בקידום אוכלוסיות להיי-טק, היא אומרת שהגיעה לנושא כדי לייצר שינוי חברתי: "אני גרה ביפו, שני ק"מ מרוטשילד, לא בפריפריה גיאוגרפית, ולא הכרתי את עולם היזמות לפני שהצטרפתי לארגון. לא מזמן עשינו מחקר ממנו עלה ש-64% מהחברה הערבית לא שמעו על עולם ההיי-טק והיזמות ו-78% לא מכירים אף אחד מהתחום. יש בעיה משמעותית של חשיפה גם במערכת החינוך. אם נודה על האמת, האנשים הסופר מצליחים כאן מנו כהצלחה את היותם בוגרי 8200. יש פה הסללה, אפשרויות שלא קיימות בחברה הערבית ולכן החשיפה שלנו מאוד חשובה. יש שני אקו סיסטם – אחד של הפריפריה והשני הכללי שבכלל לא רואה את הפריפריה".

לדבריה, יש תסכול גדול מצד יזמים שכבר מצליחים לפתח מוצר אבל לא מצליחים להגיע למשקיעים. "בחנו במחקר ובניגוד לעבר, יש שינוי ויותר הבנה ועידוד של הצעירים מצד ההורים שהילדים ילכו למקצועות ההיי-טק, אבל יש צורך במודלים לחיקוי, כדי שיבינו מה זה אומר להיות סטרט-אפיסט".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker