בענף ההיי-טק הנחשק יש 13 אלף משרות פנויות. אבל לא כולם יכולים להתקבל

מה קרה לעובדים הלא מנוסים, למה החברות הקטנות נפגעו יותר ואיך הקורונה השפיעה על שיעור העובדים שעוזבים את מקום העבודה מרצון ■ תעשיית ההיי־טק נפגעה פחות במשבר, אך דו"ח של רשות החדשנות וסטארט־אפ ניישן סנטרל שופך אור על המגמות בשנה האחרונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חלקן של הנשים מקרב כלל העובדים הערבים ירד מ-42% ל-32%צילום: עופר וקנין. למצולמת אין קשר לכתבה

מספר המועסקים במשק ירד ב-2020, אך תעשיית ההיי־טק צלחה את המשבר בצורה טובה יחסית. בבנק ישראל אף קבעו באחרונה כי המשק היה עובר את המשבר הרבה פחות טוב בלי ההיי־טק. כמויות הכסף שזרמו לסטארט־אפים ישראליים שוברות שיאים פעם אחר פעם, והסנטימנט כלפי מצבו של ההיי־טק הוא חיובי, מכיוון שהוא גם נהנה ממגמות שנבעו ממשבר הקורונה, כמו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לעבודה ולימוד מרחוק.

אולם מאחורי החוסן הזה מסתתרת תמונה מורכבת יותר. לצד חברות שמספר העובדים שלהן גדל במהירות ויציבות יחסית, יש גם חברות שנפגעו מהמשבר. בנוסף, תחושת המשבר השפיעה על ההעדפות של העובדים והמגייסים. דו"ח חדש של רשות החדשנות וסטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC) מנסה לשפוך אור על המגמות, הנתונים וההבדלים בין תחומים שונים בתוך ההיי־טק הישראלי.

בין היתר, הדו"ח מבוסס על סקר שנשלח למדגם של חברות היי־טק בסוף 2020, בשיתוף עם חברת צבירן. בסקר השתתפו 292 חברות היי־טק המעסיקות מעל 100 אלף עובדים, שהם כשליש מהעובדים בתעשייה. הנה כמה מהמסקנות שעולות ממנו:

מחסור כרוני בעובדים טכנולוגיים

למרות שתעשיית ההיי־טק שמרה כביכול על חוסן, ניתן לראות כי המשבר צימצם את מספר המשרות הטכנולוגיות הפנויות בה - מ-18.5 אלף בסוף 2019 ל-13 אלף בסוף 2020. חלק מהצמצום מיוחס לירידה בעזיבה מרצון של משרות, למשל, אבל המשמעות היא שמדובר במחסור כרוני.

קשה להסביר ממה המחסור נובע, בין אם בגלל חוסר התאמה בין הצרכים של החברות לעובדים שמחפשים עבודה, עובדים שעוברים לחברות אחרות ומפנים משרות או סיבה אחרת, ופחות ידועה. נתון חיובי שמופיע בדו"ח הוא מספר בוגרי תואר ראשון במקצועות היי־טק באקדמיה, שנמצא בעלייה מתמדת והגיע בסוף 2019 ל-6,134.

בוגרים טריים של האקדמיה לא בהכרח מוצאים עבודה בקלות, אך ניתן לראות כי החברות שהושפעו לחיוב מהמשבר הגדילו את מצבת הג'וניורים (עובדים לא מנוסים) ב-37%, ככל הנראה בגלל הצורך לגדול מהר. הג'וניורים שילמו את המחיר בחברות שנפגעו מהמשבר, בהן מצבת העובדים הלא מנוסים ירדה ב-24%.

בסך הכל, מספר העובדים בתעשייה ברבעון הרביעי היה גבוה ב-0.6% ממספרם בסוף 2019. זאת בזמן שמספר העובדים השכירים במשק התכווץ, אך נותר נמוך משמעותית מהעלייה השנתית הממוצעת של קרוב ל-6% בעשור האחרון.

הנפגעות הגדולות: החברות הקטנות

ההשפעה של המשבר על תעשיית ההיי־טק מתחלקת לשני חלקים. חששות מהמשבר, בעיקר ברבעון השני של 2020, גרמו לשיתוק הפעילות העסקית ויצרו אי ודאות לגבי הכנסות עתידיות ולגבי היכולת לגייס הון. לכן, חברות הקפיאו גיוסים ועובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו. לאחר מכן, חלק מהחברות נהנו מכך שהפעילות שלהן התאוששה ואף תפסה תאוצה בזכות השלכות הקורונה, וחלק נפגעו מהמשבר - מי שעסקו בתחום התיירות או הפנאי, למשל.

אולם ההתמודדות עם הפגיעה היא ככל הנראה גם תוצאה של החוסן הפיננסי של החברות עצמן. כך, חברות קטנות שמעסיקות עד 50 עובדים חוו פגיעה משמעותית יותר: 35% מהן השיבו כי חוו פגיעה במידה רבה, לעומת פחות מ-10% בשאר החברות. 15% מהחברות הקטנות גם הקפיאו באופן גורף את הגיוסים, לעומת 2% בלבד בשאר החברות. הן גם היו היחידות שמספר העובדים שלהן הצטמצם בסך הכל (ב-2%).

ברשות החדשנות ניסו לסייע לחברות הקטנות עם מענקים, אך אלה היו מותנים בהבאת משקיעים. עדיין קיים אתגר לחברות, שכדי לגייס הון צריכות להוכיח כי הגיעו לאבני דרך מסוימות וכי יש להן זכות קיום.

בטווח הקצר, ההשפעה של הפגיעה בחברות הקטנות על הכלכלה הישראלית היא לא מהותית, אך יכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח מכיוון שמהן אמורות לצמוח החברות הגדולות העתידיות. ברשות החדשנות וב-SNC עוד סבורים כי מדובר בהערכת חסר מכיוון שהיא לא כוללת את החברות שנסגרו ולא ענו על הסקר. מנגד, ניתן לראות שהחברות הגדולות, ובעיקר החברות הבינלאומיות, כמעט לא הושפעו מבחינת התעסוקה.

שוק של עובדים?

אחד המאפיינים הכי חזקים של תעשיית ההיי־טק בשנים האחרונות הוא שמדובר ב"שוק של עובדים". מכיוון שחברות משוועות לעובדים וקיים מחסור, עובדים יכולים לדרוש שכר גבוה, ורבים מהם מדלגים בין חברות בגלל הצעות אטרקטיביות. המגמה הזאת עדיין קיימת, אבל היא חלשה יותר.

אינדיקטור לכך ניתן לראות בנתוני העזיבה מרצון - 6.8% מהעובדים עזבו מרצון ב-2020, הנתון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות. לשם השוואה, בשנתיים הקודמות, הנתון הזה עמד על 10%. מאחורי הירידה הזאת עומד המשבר ותחושת האי ודאות, מכיוון שעובדים מעדיפים להישאר במקום שהם מכירים. סביר להניח כי היתה השפעה גם לחשש להתחיל עבודה חדשה כשעובדים מרחוק. מכיוון ששיעור המפוטרים עלה מ-3.3% ל-4.3%, אז הפער בין המפוטרים לעוזבים מרצון הצטמצם משמעותית ושינה את הדינמיקה בשוק.

סיבה לדאגה: השיפור בגיוון נעצר

תעשיית ההיי־טק נשלטת על ידי גברים יהודים לא חרדים, כשני שלישים מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות היה שיפור מתמיד מבחינת הייצוג של נשים, ערבים וחרדים, אולם בשנה האחרונה הוא נעצר. כך, ייצוג הנשים ירד מ-29% ל-28% בקרב כלל עובדי ההיי־טק, אך היתה עלייה מתונה (של נקודת אחוז אחת) בקרב חלקן של הנשים בתפקידים טכנולוגיים ותפקידי ניהול טכנולוגיים. שיעור החרדים והערבים נשאר פחות או יותר אותו דבר.

יוג'ין קנדל, מנכ"ל SNC, סבור כי "משברים כלכליים מתאפיינים בעלייה בשנאת הסיכון ובהתכנסות לדרך הפעולה המוכרת. זה מתבטא הן בהקטנת הנכונות לקלוט עובדים מרקעים מגוונים והן ברתיעה של עובדים מרקעים אלה לחפש עבודה בסביבה לא מוכרת".

סוגיה לא פחות מטרידה נוגעת לנשים באופן ספציפי - אמנם שיעורן מכלל העובדים בהיי־טק נשאר יציב יחסית, אך יש ירידה בחלקן בקרב מייסדי החברות החדשות - מ-13.9% ב-2019 ל-10.9% ב-2020. קבוצה נוספת שספגה פגיעה בזמן המשבר הן נשים מהחברה הערבית, שחלקן בקרב העובדים הערבים ירד מ-42% לכ-32%.

קשה להעריך מה הסיבה לפגיעה בייצוג הנשים הערביות והמייסדות, בעיקר מכיוון שהייצוג הכללי של נשים לא נפגע. יכול להיות שהסיבה לכך היא הבדלים מגדריים בתפקידי ההורים בבית, ובכך שנשים נאלצו לשאת בנטל כבד יותר של טיפול בילדים שנשארו בלי מסגרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker