האם בסייבר הישראלי מתנפחת בועה? "אי־אפשר לדעת אם חברות קטנות ישרדו לצד לווייתנים"

אזהרות מפני בועה מלווות את תחום הסייבר כבר כמה שנים, אך לא נראה שהוא עוצר, והערכות השווי רק עולות ■ האם הקורונה מצדיקה את הצמיחה המהירה של הענף, או שהמשקיעים והכסף הגדול מכתיבים חוקי משחק המנותקים מהמציאות?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדי אורקה
עובדי אורקה סקיוריטי, שנוספה החודש לרשימת חדי־הקרן, יחד עם שלושה סטארט־אפים נוספיםצילום: אורקה סקיוריטי
עמרי זרחוביץ'

חברת וויז (Wiz) היא סטארט־אפ צעיר שמפתח פתרונות לאבטחת ענן. הסטארט־אפ הוקם לפני שנה בלבד, ונהנה על פי הערכות מהכנסות של מיליוני דולרים בודדים. המייסד של וויז הוא אסף רפפורט, עד לאחרונה מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, שמכר לענקית התוכנה את הסטארט־אפ אדאלום שהקים ב-2015 תמורת 320 מיליון דולר. העובדה הזאת סייעה לו לגייס 100 מיליון דולר עוד בתחילת הדרך, "כשרק היתה מצגת", לפי מקור בתעשייה.

הנתונים החריגים האלה יכולים להסביר את החשיפה התקשורתית שקיבל הסטארט־אפ, שנמצא לכאורה בתחילת דרכו, אבל אירוע שהתרחש רק לפני שבועיים טרף את הקלפים: מייסדי וויז הצליחו לגייס 130 מיליון דולר ולהגיע לשווי של 1.7 מיליארד דולר (כל השוויים בכתבה הם "אחרי הכסף"), במה שנראה כמו התהליך המהיר ביותר לחציית רף השווי של מיליארד דולר בהיסטוריה של הסטארט־אפים הישראליים.

צילום: איל מרילוס

ענף אבטחת הסייבר נחשב לכזה שמרוויח ממשבר הקורונה – שהעביר את העולם לעבודה מהבית והזניק את תעבורת המידע שעוברת דרך הרשת. לא רק שעובדים אינם באים למשרדים, אלא שגם חברות מטמיעות טכנולוגיה להפעלה מרחוק, גם של מפעלים, עוברות באופן מואץ לפעילות בענן, ובאופן כללי מאמצות תהליכי דיגיטציה המחייבים הטמעת פתרונות אבטחה.

רק החודש נוספו לרשימת חדי־הקרן – כינוי שנועד לציין בעגת הענף חברות "נדירות" שהגיעו לשווי של יותר ממיליארד דולר בשוק הפרטי – ארבעה סטארט־אפים בתחום. מלבד וויז, אורקה סקיוריטי, אקסוניוס ואקווה סקיוריטי שהגיעו לשוויים של 1–1.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ב-2020 כולה נוספו רק חמישה חדי־קרן בתחום הסייבר.

אלה לא החדשות היחידות בתחום הסייבר: חברת ארמיס אמנם כבר הגיעה לאבן הדרך הזאת מזמן, אבל באחרונה הודיעה כי הכפילה את שווייה בתוך שנה, ל-2 מיליארד דולר. נוסף על כך, סוכנות הידיעות והמידע הפיננסי בלומברג דיווחה באחרונה כי סנטינל וואן הישראלית רוצה לבצע הנפקה בוול סטריט לפי שווי חריג של 10 מיליארד דולר – רק שלושה חודשים לאחר שגייסה הון לפי שווי של 3 מיליארד דולר, ושנה בלבד לאחר שהחברה חצתה את רף מיליארד הדולרים. גם בשנת הקורונה, כששוק הסייבר נחשב לכזה שמרוויח מהמשבר, העלייה בשווי נדירה. האופטימיות כלפי סנטינל וואן מוסברת בחלקה בזינוק הגדול של מניית קראודסטרייק, הנחשבת למתחרה הגדולה שלה. החברה זינקה ב-200% לשווי של 400 מיליארד דולר, לאחר שהכנסותיה זינקו ב-92% ל-481 מיליון דולר. 

בסך הכל, לפי הערכות בענף, גייסו חברות סייבר ישראליות כ-1.1 מיליארד דולר לפחות ברבעון הראשון של 2021, העומד להסתיים. כשיפורסמו נתונים רשמיים, הרבעון החולף צפוי להתברר כרבעון שיא בגיוסים לענף הסייבר - לאחר שב-2020 כולה גויסו 2.68 מיליארד דולר, לפי נתוני IVC (ייתכן שנתון זה יעודכן כלפי מעלה בעתיד, בעקבות עסקות השקעה שדווחו רק ב-2021 אך סוכם עליהן בשנה שעברה).

תחום הסייבר נעשה משמעותי יותר ויותר בתוך ענף ההיי-טק הישראלי כולו. ב-2015 חברות סייבר גייסו רק 10% מסך גיוסי ההון של סטארט-אפים טכנולוגיים ישראליים, לפי הנתונים השנתיים של IVC, אבל נתח זה עלה בהתמדה, ל-16%-18% ב-2016-2018, ל-22% ב-2019 ולשיא של 26% ב-2020.

מניית פאלו אלטו. מחיר המניה כמעט והוכפל בשנה האחרונה

סימני שאלה מאז 2016

היזמים והמשקיעים הפועלים בענף הסייבר מספרים על גידול באיומים ובעסקים שלהם בעקבות הקורונה, אבל כשמסתכלים בהדו"חות של החברות הגדולות, לא נראה שההכנסות צומחות בקצב מהיר כל כך. ההכנסות של פאלו אלטו נטוורקס צמחו בששת החודשים שהסתיימו בסוף ינואר ב-23% לעומת התקופה המקבילה בשנה שלפני כן, אך מחיר המניה שלה כמעט הוכפל בשנה האחרונה (90%); הכנסותיה של צ'ק פוינט עלו ב-3.5% והמניה שלה עלתה ב-21%; ואילו פורטינט הציגה עלייה של 20% בהכנסות, אך מנייתה זינקה בכמעט 85%. מכפילי ההכנסות עלו, דבר שמאפיין כיום את כל עולם התוכנה. 

הצמיחה המתונה יחסית של שלוש החברות הציבוריות עשויה לנבוע מכך שאלה החברות הוותיקות, ואולי הן לא נהנות מהשינויים כמו החברות הצעירות יותר; ולחלופין, מכך שהאופטימיות גדולה מדי. 

עובדי סנטינל וואן. באחרונה דווח כי החברה רוצה לבצע הנפקה בוול סטריט בשווי חריג של 10 מיליארד דולרצילום: סנטינל וואן

סימני השאלה סביב בועה בתחום הסייבר אינם חדשים, ולמעשה כבר בתחילת 2016 התקיים דיון כזה בתעשיית ההון סיכון. המשקיע אדי שלו השתתף אז באירוע של חברת המחקר להיי־טק IVC ופירמת עורכי הדין מיתר, ואמר: "יש יותר מדי שחקנים בתחום הסייבר. יש פה בפירוש בועה... הלקוחות, שהם התאגידים, שונאים, או מאוד לא רוצים, לקנות מהרבה ספקים קטנים פתרונות נישתיים – וזו בעיה גדולה". רונה שגב־גל מקרן ההון סיכון TLV Partners חלקה עליו: "סייבר זה לא בועה. האלימות וההתקפות עוברות מהעולם הפיזי לדיגיטלי, וכרגע אין לנו אמצעים טובים להתגונן. זה דבר אמיתי שקורה מול העיניים שלנו". 

בניגוד לשווקים אחרים שנחשבים לתחומי חלום – כמו למשל הרכב האוטונומי – שוק הסייבר הוא בשל יותר, ולמשקיעים וליזמים בו יש ניסיון משמעותי והבנה טובה יותר של התחום, הלקוחות והאתגרים. חלק מחברות הסייבר הקיימות פונות לשווקים חדשים, שנוצרו כמעט יש מאין בשנים האחרונות, למשל שוק כלי הרכב המחוברים. אולם בתחום פתרונות הסייבר לארגונים, הדיון הזה לא איבד מהרלוונטיות שלו – אמנם המעבר המואץ לדיגיטל הגדיל את רמת הפגיעות של הארגון, אך מנהלי אבטחת מידע עדיין לא מסוגלים להתמודד עם עשרות פתרונות אבטחה שונים. כלומר, הטענות של שלו ושגב־גל עדיין רלוונטיות.

צילום: דיוויד גראב
מסכה של חד קרן במשרדי חברת סטארט־אפצילום: Max Whittaker/ The New York Times

בסייבר יש פרופורציה בשוויים

אחד האירועים שהציפו מחדש את שאלת הבועה והשוויים הגבוהים היה המימוש של אחזקות קרן YL Ventures בסטארט־אפ אקסוניוס תמורת 270 מיליון דולר. YL היתה המשקיעה הראשונה בחברה לפני כארבע שנים, ואקסוניוס שילשה את שווייה ל-1.2 מיליארד דולר בתוך שנה. ההחלטה לממש את המניות העלתה תהייה אם המימוש נובע מכך שלתפיסת המשקיעים, השווי כבר גבוה מדי. יואב לייטרסדורף, שותף מייסד בקרן, טען כי זה לא המצב, וכי בקרן לא רצו לממש רק חלק מהאחזקות ולהישאר עם אחוזים בודדים ללא השפעה. לדבריו, השוויים בשוק גבוהים, אבל בתחום הסייבר יש פרופורציה – מפני שחברות מוכרות בהרבה כסף. "יש חברות בבורסה שהמכפילים שלהן מנותקים מהמציאות, אבל לא בתחום הסייבר", אמר אז ל-TheMarker.

לייטרסדורף טען כי בשונה מחברות כמו אקסוניוס, שמפתחות פתרונות אבטחה רחבים – יש בשוק עשרות או מאות חברות שמפתחות פיצ'רים ונהנות מהון של משקיעים "צעירים" בשוק. "יש הרבה משקיעים 'תיירים', שהגיעו לסייבר כי זה תחום חם", הסביר. "כמו שאני אשקיע בדגים, מה אני מבין בזה?".

אריק קליינשטיין, מקרן ההון סיכון גלילות, המתמחה בהשקעות סייבר, חושב אחרת. "קשה מאוד להגדיר מה זה חברת פיצ'ר", אמר. "אפשר גם להגיד את זה על סייברארק – היא מציעה כלי לניהול הרשאות למידע רגיש, שהרבה ארגונים רוצים לשלב במערך אבטחת המידע שלהם וקיימת כבר הרבה מאוד שנים, מוכרת במאות מיליוני דולרים בשנה ושווה 5.5 מיליארד דולר. אז נקרא לה חברת פיצ'ר? האנלוגיה שאני אוהב לתת היא מתחום הרכב: אין היום רכב רק עם חגורת בטיחות וכריות אוויר – אלא יש גם מערכות נוספות, כמו ABS ומערכות שמופעלות במקרה של תאונה".

קליינשטיין אומר כי אכן נעשות השקעות במכפילים גבוהים על ההכנסות, אבל חושב שיש בהן היגיון: "לחברות הללו יש סיכוי טוב, מכיוון שהן צומחות מהר מאוד, יש להן צוות חזק ויוצא דופן מבחינת החזון ויכולות הביצוע, ואפשר לעזור להן להאיץ אותן באמצעות כסף", אמר. "אם החברות האלה יובילו קטגוריה גדולה בתחום, אז שווי של מיליארד דולר הוא לא גבוה. הגנת הפיירוול היא כבר בת יותר מ-20 שנה, ועדיין נדרשת ומתחלקת בין כמה חברות שמכניסות מיליארדי דולרים. כלומר יש זכות קיום לכמה שחקניות גם בשוק בוגר, ואת זה תכפיל ב-20 קטגוריות סייבר". 

לדברי קליינשטיין, "חברות כמו וויז ואורקה עשו עבודה טובה מאוד בהגדרת פתרון שיהיה לו ביקוש אדיר. חברות שעוברות לענן צריכות לדעת שהמידע שלהן מאובטח כמו שצריך, ולכן הן מחפשות פלטפורמה שתיתן להן אבטחת ענן טובה. ימים יגידו אם הגישה של שתי החברות תצליח או לא, אבל לפחות מבחינת ההיגיון, אלה נראות חברות מאוד מעניינות. השוק עדיין רציונלי. אני לא תופס את הראש ואומר בוודאות שמישהו יפסיד כסף".

צילום: אבי קדם

דרור דוידוף, מנכ"ל חברת אקווה סקיוריטי ואחד ממייסדיה, טוען דווקא ש"יש הרבה הייפ" בתחום. לדעתו, "יש חברות שמגייסות לפי שווי לא בריא, שיוצר עיוותים בשוק". דוידוף התייחס לנושא בכתבה ב-TheMarker שעסקה בהפיכת החברה שלו לחד-קרן. "יש הרבה כסף שרודף אחר רעיונות והבטחות ל'דבר הגדול הבא', בלי פרופורציות לביצועים העסקיים, וחלק מהכסף הזה הוא כסף לא חכם. אני די בטוח שהשוק יידע לתקן את עצמו", אמר. 

"הדוגמה הטובה ביותר מעולמות הענן היא חברת דוקר (Docker), שהיתה הבטחה גדולה", הוסיף דוידוף. "אנשים חשבו שהיא תהיה VMWare הבאה, והיו לה טכנולוגיה מצוינת וצוות קריאייטיב יוצא דופן, אבל היא לא הצליחה לעשות מוניטיזציה (לייצר הכנסות מהנכסים הדיגיטליים; ע"ז). באחד הגיוסים האחרונים שלה היא גייסה לפי שווי של 3 מיליארד דולר, כשהיו לה הכנסות של 5-4 מיליון דולר בלבד. מנגד, אנחנו חברה עם ביצועים עסקיים חזקים מאוד, ולכן אני מרגיש שהשווי שלנו הוא השווי הנכון. המטרה היא לבנות חברה שתהיה פה גם עוד עשר שנים".

מנהלי האבטחה מוצפים בפתרונות

בשנים האחרונות צומחות חברות שירותים וייעוץ בתחום הסייבר. יובל וולמן, נשיא חברת סייברפרוף, המספקת שירותי אבטחה מבוססי ענן וטכנולוגיות אוטומציה לתאגידים, מסביר כי הסיבה לתופעה היא שהבעיה של מנהלי אבטחת מידע, שלא מסוגלים להתמודד עם שלל הפתרונות, עוד לא נפתרה. לדבריו, "מנהל אבטחת מידע שרוצה להגן על החברה שלו, רוכש הרבה מוצרים, והוא צריך לפרוס אותם, לתפעל אותם ולחלץ מהם תובנות. בשביל זה צריך כוח אדם איכותי, שלא בהכרח יבוא לעבוד אצלו".

לדברי וולמן, "כל המנועים שדוחפים את שוק הסייבר ממשיכים להתקיים - יש הרבה הון ומשקיעים מעודדים להקים סטארט־אפים, לצד בוגרי יחידות שבאים עם ניסיון מאוד ספציפי ומנסים לעשות דברים דומים למה שבוגרי אותה יחידה כבר עשו. מנגד, אין לחץ מספיק חזק מהשוק לעשות קונסולידציה כדי למנוע מאותם יזמים להקים עוד חברות בסגמנטים קיימים. אם היה יותר לחץ, היה צריך יותר להתבלט ולחפש תחום חדש שהתחרות עדיין לא התפתחה בו".

נדב ארבל, מנכ"ל CyberHat, שמספקת מרכז ניהול מערכות סייבר אונליין, מסכים. "יש יותר מדי פתרונות – אין על זה שאלה כבר חמש שנים", הוא אומר. "יש גם בעיה – המשמעות של כל מערכת נוספת היא סט כישורים נוסף נדרש, עוד אדם, עוד התמחות, ויש מחסור באנשים. פתרונות האבטחה נעשים יותר ויותר מסובכים. לקוח קיבל 800 התראות בשבוע מ-13 מערכות שונות – מה הוא אמור לעשות איתן? יש חברות של מאות עובדים עם איש אבטחה אחד". 

CyberHat החלה כשירות של מרכז סייבר, ובמשך השנים היא בנתה פתרון טכנולוגי המציע ללקוחות כיום פלטפורמה מלאה. לדברי ארבל, בחברה מציעים מעין קונסולידטור, שגם יודע לשאוב מידע ממערכות רבות, יודע מה לשאול אותן ומה לחפש, יודע לנתח את התשובות, ומספק ללקוח המלצות מה לעשות בנידון.

משרד בימי קורונה. גם בשנת הקורונה, כששוק הסייבר נחשב לכזה שמרוויח מהמשבר, העלייה בשווי נדירהצילום: BERNADETT SZABO/רויטרס

"נכון שיש טרנד של פלטפורמות, אבל רוב הכלים הם נישתיים, באים לפתור משהו ספציפי", הוסיף ארבל. "גם אם החברות פותרות סל של בעיות, הן עדיין ספציפיות. זה עדיין לא מצדיק מכפילים גבוהים כל כך. מה שקורה בשוק זה לא משחק טכנולוגי – אין בהכרח הצדקה לשוויים גבוהים מבחינה טכנולוגית – אלא משחק פיננסי. המשקיעים רוצים להשקיע בחברה בשלבים מאוד ספציפיים, שיאפשרו להם למכור או להנפיק אותה בטווח קצר. אין באמת עניין בבנייה של חברה יציבה וטובה".

וולמן, שבמסגרת תפקידו נפגש עם סטארט־אפים רבים, הוסיף: "גם חברות שמגייסות סכומים גבוהים של 200–300 מיליון דולר הן עדיין חברות עם נפח פעילות קטן. הן מגייסות לפי מכפילים גבוהים מאוד, אבל פועלות באוקיינוס עם לווייתנים ענקיים. נשאלת השאלה אם החברות האלה מסוגלות לשמר את הצמיחה על פני חמש עד עשר שנים בעולם של מפלצות כמו מיקרוסופט ואמזון, ואני חושב שהסיכון הזה לא מתומחר".

ארבל סבור גם הוא כי המניע פיננסי, ואומר כי תיאבון הסיכון של משקיעי ההון סיכון הוא הגורם הדומיננטי שקובע איך נראה השוק. "תיאבון הסיכון שלהם כיום הוא אפסי. בסבבי פרה־סיד וסיד (גיוס הון בשלבים הראשוניים של הסטארט־אפ; ע"ז) קשה יחסית לגייס, ויותר כסף זורם להשקעה ב'חברות צמיחה'. אלא שבעבר, חברות לא עיניינו קרנות צמיחה אם עוד לא הגיעו לקצב הכנסות שנתי של 12–14 מיליון דולר. היום גם 4–5 מיליון דולר מספיקים. גם המרוץ של חברות למיזוגי ספאק (SPAC, מיזוג עם חברה ריקה ציבורית כדרך כניסה לבורסה; ע"ז) הוא ניסיון לצמצם את הסיכון. העניין הוא שגם אם תבקש מכפיל סולידי, אז הסובבים אותך – כמו משקיעים בחברה – יאמרו לך לבקש מכפיל גבוה יותר, כי הם רואים מה קורה בשוק".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker