אחרי שמכר חברות במיליארדים - אביגדור וילנץ שובר שתיקה וחושף איך עושים את זה

אביגדור וילנץ, אחד היזמים הבולטים בישראל עם אקזיטים של מיליארדי דולרים, יוצא נגד ענקיות הטכנולוגיה - אבל מוכר להן חברות ■ הוא מביא בעצמו רעיונות ליזמים, מצמיח סטארט-אפים מצליחים - ועושה את כל זה מקיבוץ קטן בצפון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אביגדור וילנץ. "יש מאזן מורכב לגבי ההחלטה אם למכור חברה או לא"
אביגדור וילנץ. "יש מאזן מורכב לגבי ההחלטה אם למכור חברה או לא"צילום: שגיא כהן
שגיא כהן
שגיא כהן
שגיא כהן
שגיא כהן

על אף שב-20 השנים האחרונות הוא אחד מיזמי ההיי-טק המובילים בישראל, מחזיק ברקורד שיש לבודדים, כולל אקזיטים בשווי כולל של מיליארדי דולרים, בעיקר בתעשיית השבבים, ונהנה מדלת פתוחה לענקיות הטכנולוגיה - אביגדור וילנץ ידוע כסרבן ראיונות סדרתי. עד היום.

למה החלטת להתראיין דווקא עכשיו?

"אין לכך סיבה מיוחדת. פשוט ערן רצה שאצטרף אליו לראיון, ואני עושה כל מה שהמנכ"לים בחברות שאני מעורב בהן מבקשים. הם היחידים, חוץ מזוגתי, שאני מציית להם באופן עיוור בלי להבין אפילו מה אני עושה ולמה אני נכנס".

ערן, הוא ערן קירזנר, המייסד השותף והמנכ"ל חברת לייטביטס לאבס (Lightbits Labs), שווילנץ הוא אחד ממייסדיה, משקיעיה ומשמש בה יו"ר. למעשה, הוא היה זה שהוביל להקמתה. הראיון עם השניים התקיים בזום. סגירת נתב"ג בתחילת פברואר תפסה את וילנץ בעת שהות ממושכת בחו"ל. "אני לא יכול לחזור עד שיפתחו את השדה, אבל אני גמיש. ביקרתי את הנכדים ועכשיו אני אצל אח שלי בשווייץ", הוא אומר.

אם בתעשיית ההיי-טק מקובל שיזמים מגיעים עם רעיון וטכנולוגיה ואז מבקשים לגייס כסף ממשקיעים, מודל הקמת החברות של וילנץ הפוך. בדרך כלל, הוא מגיע עם הרעיון לחברה, מאתר את היזמים המתאימים, משקיע בהם סכום ראשוני, מביא משקיעים נוספים, ונשאר מעורב ברמה העסקית והטכנולוגית לאורך הדרך, אף שאינו נכלל בצוות ההנהלה. "אני מביא רעיון ליזמים כשהוא עוד לא מבושל", הוא מחדד, "אני לא מביא להם לחם אפוי. אני מביא קמח ומים והם מתחילים לאפות, ללוש את הבצק ולהכין את הלחם".

באופן הזה הוקמה גם לייטביטס לאבס ב-2016. החברה פיתחה טכנולוגיה בתחום אחסון הנתונים, ולהגדרת וילנץ "מבצעת מהפכה שקטה שאף אחד לא שומע עליה". לווילנץ ולשותפו קירזנר היסטוריה משותפת: הראשון היה מהמשקיעים הראשונים בסטארט-אפ וינטגרה שנמכר ב-2010 ל-PMC Sierra, כשהשני היה בה עובד בכיר.

איך אתה בוחר את היזמים שיקימו אתך חברות?

"אני מחפש אנשים ערכיים, הגונים ושקופים, שיש להם יכולות טכנולוגיות מוכחות. זה בעיקר עניין של הבן אדם עצמו. אני מחפש את המנכ"ל, בתקווה שיהיה די חכם ויהיו לו עוד שותפים טובים. זה לא תמיד קורה".

בעולם העסקים, ערכיות והגינות לא תמיד יביאו אותך רחוק.

וילנץ: "אני חושב שכן. בתחום שלנו זה כן מביא רחוק. אנחנו לא מתעסקים עם אנשי עסקים אלא עם אנשי טכנולוגיה שמעניינת אותם העשייה הטכנולוגית".

קירזנר: "כשאתה עושה שינוי מהותי ברמה הטכנולוגית, אתה צריך להיות בשותפות עם הלקוחות שלך, להרגיש את הבעיות שלהם. היית הולך עם מישהו שאתה לא סומך עליו?"

אבל אתם עובדים מול לווייתנים כמו אמזון ואינטל. אתם יכולים להרשות לעצמכם להיות "ילדים טובים"?

וילנץ: "להיות ערכי זה לא אומר להיות ילד טוב. אתה ילד ערכי, ישר והגון, אבל אתה גם צריך להיות אגרסיבי, חזק ונחוש. אתה צריך סט של תכונות שיאפשר לך לצלוח משימה בלתי-אפשרית. להקים סטארט-אפ זו משימה בלתי-אפשרית בהגדרה. בדרך של סטארט-אפ יש כל כך הרבה מכשולים".

קירזנר: "על מה שהחברה שלנו פיתחה אמרו לנו כל הזמן שזה שטויות ושזה לא יעבוד. היינו צריכים לעבור אחד ואחד ולהוכיח ללקוחות ולמשקיעים. להרים ידיים אפשר 17 אלף פעם".

אם זו משימה בלתי-אפשרית, למה אתה עושה זאת שוב ושוב?

וילנץ: "עם השנים אתה מפיק הרבה לקחים. אם אתה מוצא אנשים מנוסים, עם יכולות רבות, אז החיים יכולים להיות קלים ואפשר להשקיע בלי הרבה מאמץ וליהנות מהטכנולוגיה. אם אתה טועה בבחירות שנעשות בדרך - אז זה מתחיל להיות קשה".

"על מה שהחברה שלנו פיתחה אמרו לנו כל הזמן שזה שטויות ושזה לא יעבוד. היינו צריכים לעבור אחד ואחד ולהוכיח ללקוחות ולמשקיעים. להרים ידיים אפשר 17 אלף פעם"

ערן קירזנר
ערן קירזנר. שיתף פעולה עם וילנץ בסטארט-אפ וינטגרהצילום: עופר וקנין

ציונים בגובה הדשא

וילנץ, בן 65, גדל בירושלים, שירת בחיל השריון ובתום הטיול בחו"ל פנה ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. אחרי שסיים, לא התקבל לאינטל - בין השאר, מכיוון שהציונים שלו היו נמוכים מדי. "היה לי ממוצע 73 כי רוב הזמן ביליתי על הדשא", סיפר בעבר במפגש עם יזמים. במקום זאת, הוא התקבל לאלביט והחל לעבוד על מערכות תשתית ממוחשבות של מטוסי קרב, עבר לעמק הסיליקון ושם עבד כמהנדס בחברת השבבים IDT.

קריירת היזמות שלו החלה אחרי שובו לישראל. ב-1993 הוא הקים את גלילאו, שפיתחה שבבי תקשורת נתונים, הונפקה ב-1997 ונמכרה ב-2001 תמורת 2.7 מיליארד דולר ליצרנית האחסון והמוליכים למחצה מארוול.

בגלילאו עבד יחד עם איל וולדמן, אך השניים לא הסתדרו ופרצו ביניהם מחלוקות. ב-1999 עזב וולדמן ובדיעבד ציין כי אחת הסיבות לכך היתה רצונו שהחברה תישאר עצמאית. הוא הקים את מלאנוקס, שעשור וחצי לאחר מכן נמכרה לאנבידיה באקזיט עצום של 6.9 מיליארד דולר. וילנץ אמר בעבר על וולדמן: "יש יזמים שילכו דרך ההר. מלאנוקס, למשל, המשיכה עם המוצר שלה אף שכולם נטשו את השוק. וולדמן התעקש להמשיך, זה האופי שלו, והוא הצליח".

מאז אותם ימים הקים וילנץ שורה ארוכה של סטארט-אפים והשקיע ברבים אחרים, בעיקר בתחום השבבים, אך גם בענפי האינטרנט, התוכנה, הפרסום המקוון והרפואה. בשש השנים האחרונות הוא רשם שלוש הצלחות גדולות בתחום השבבים: הוא היה ממייסדי אנאפורנה לאבס (Annapurna Labs) שנמכרה לאמזון AWS ב-2015 תמורת 360 מיליון דולר; השקיע בחברת ליבה (Leaba) שנמכרה לסיסקו ב-2016 תמורת 320 מיליון דולר; והקים את הבאנה לאבס (Habana Labs) שנמכרה ב-2019 לאינטל בעסקת ענק של 2 מיליארד דולר.

מעבר לכך, וילנץ הוא גם אחד המשקיעים בטאבולה, חברת הפרסום המקוון, שצפויה להתחיל להיסחר השנה בוול סטריט לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. בתחום השבבים, למעט לייטביטס, הוא מעורב בעוד מספר סטארט-אפים כמו אקסייט לאבס (Xsight Labs) ופרוטאנטקס (ProteanTecs) וגם בפרויקט חדש וסודי בשם בניאס לאבס (Banias Labs).

לצד ההצלחות, וילנץ מדגיש כי גם נכשל פעמים רבות בהשקעות שלו. הלקח מבחינתו היה להשקיע רק בדברים שהוא מבין בהם. הוא מתואר גם על ידי מקורביו ומכריו וגם על ידי יזמים שעבד עמם, כאיש בעל ערכיות גבוהה הנוהג להסביר כי ברוב החברות שלו 25%-60% מסכום האקזיט נשאר בידי העובדים. "זה נעשה בצורה סוציאליסטית יחסית. אצלנו לא קורה שהמנכ"ל וההנהלה מקבלים הרבה והשאר מעט מאוד", אומר וילנץ.

"בגלל מערכות הקשרים שלו ומי שהוא, אביגדור מכיר את המערכות הטכנולוגיות יותר טוב מכל אדם אחר. גם אנשים באמזון יגידו לך את זה", אומרים עליו מקורבים. "הוא לא מפחד מאתגרים טכנולוגיים. הוא מביא לא רק הבנה של בעיות ומה שקורה בשוק, אלא אקו-סיסטם של שותפים וחברות ויועצים שאפשר להבין, ללמוד, ולקבל מהם פידבק".

"הרוע של הענקיות עצום"

דמותו של וילנץ מעוררת לא מעט סתירות. למרות הכסף הגדול שהרוויח, הוא מתחזק חזות כמעט היפית, הכוללת שיער פרוע ולבוש מרושל במכוון. הוא מתגורר הרחק ממרכזי תעשיית ההיי-טק, בקיבוץ חניתה שעל הגבול עם לבנון. בעבר הרחוק התגורר עם משפחתו וילדיו הקטנים בקרוואן ביישוב כמון שבצפון במשך כחמש שנים. "חיפשנו מקום בטבע, שניתן לגדל בו ילדים בצורה שונה מזו שבמרכז", סיפר בעבר וילנץ בראיון ב"גלובס". לאחר רכישת גלילאו, עזב את החברה וניסה להתנתק מעולם ההיי-טק למשך עשור.

בין היתר הקים חווה בנגב ובה גידל ענבים וזיתים; כיהן כיו"ר עמותת דרכא הפועלת בתחום החינוך בפריפריה וכיו"ר מכללת תל חי. הוא עסק גם בפילנתרופיה. "הריצה המטורפת אחרי קצב פיתוח הטכנולוגיה בפירוש לא חסרה לי", אמר באותו ראיון, "פערים חברתיים הם הבעיות הקשות ביותר וחינוך הוא הכלי המרכזי שמאפשר לצמצם אותם". כשחזר לקדמת הבמה ב-2011 עם אנאפורנה לאבס, רבים מהאנשים שגייס הגיעו מגלילאו וממארוול.

וילנץ מתחזק חזות כמעט "היפית" הכוללת שיער פרוע ולבוש מרושל במכוון. אחרי מכירת גלילאו ניסה להתנתק מעולם ההיי-טק למשך כעשור. בין השאר, הוא הקים חווה בנגב שבה גידל ענבים וזיתים ועסק בחינוך בפריפריה

אביגדור וילנץצילום: אייל טואג

גם בהתנהלותו העסקית של וילנץ אפשר למצוא סתירות: במפגש שקיים בעבר עם יזמים, הוא מתח ביקורת חריפה על ענקיות הטכנולוגיה וציין כי מה שמעניין אותו זה להתחרות בהן. "הרוע בחברות כמו גוגל, אמזון ואפל הוא עצום... אני מחפש סטארט-אפים שיבטלו את הצורך באמזון", אמר.

באותו מפגש גם סיפר כי ביקר במרכז לוגיסטי של אמזון וראה את התנאים שם. "אנשים עובדים ברעש מזעזע בשטחים אינסופיים, והכל כדי לספק את הרצון והגחמה שלנו שהכל יגיע תוך שעה. מה כבר יקרה אם נקבל את זה בתוך כמה ימים, ובלי לעבור את כל המערכת הזיהומית הזו כלפי אנשים וכלפי הסביבה?"

עם זאת, בפועל, כפי שווילנץ עצמו מודה, הוא מחזק את אותן ענקיות שוב ושוב בכך שהוא מוכר להן חברות. בסופו של דבר, הרעיונות והטכנולוגיות שהוביל משרתים כיום חברות ענק שהיו מוכנות לרשום לו צ'קים שמנים במיוחד.

היתה לך ביקורת נוקבת על החברות הגדולות. אתה בכלל מעוניין להתחרות בהן? זה אפשרי?

וילנץ: "לא פשוט בכלל להתחרות עם הענקים האלה. כמו שאמרתי, להקים סטארט-אפ זה בלתי-אפשרי. אבל אם אתה בא עם חדשנות, אתה יכול למצוא את האפיקים שבהם תהיה אטרקטיבי ותחרותי. אבל, החידוש צריך להיות משמעותי מאוד. צריך להיות פי 10 יותר טוב כדי להיות מסוגל להתחרות".

טענה נוספת שנשמעת כלפי וילנץ היא המיקוד הרב שלו באקזיטים - לטוב ולרע. מאז גלילאו, הוא הגיע לעוד מספר מכירות מרשימות שהעשירו את קופת היזמים, העובדים והמשקיעים, והעניקו טכנולוגיות לרוכשים, אך ממיזמיו לא נולדה עדיין חברת שבבים ישראלית גדולה ועצמאית. "זה לא שכל החברות שלנו נמכרו, יש לנו חברות שקיימות 14 שנה, טאבולה מגיעה לבורסה", הוא אומר, "יש לנו גם חברות עם יותר מעשר שנות פיתוח, למשל בתחום הרפואי. אי-אפשר לבנות חברה שתהיה מיועדת רק למכירה כי זה מגדיל את הסיכון: אם לא יקנו אותך - אתה נופל. לכן, אתה בונה את החברה כדי להיות עצמאי ועם ערך".

"עם השנים אתה מפיק הרבה לקחים. אם אתה מוצא אנשים מנוסים, עם יכולות רבות, אז החיים יכולים להיות קלים ואפשר להשקיע בלי הרבה מאמץ וליהנות מהטכנולוגיה. אם אתה טועה בבחירות שנעשות בדרך - אז זה מתחיל להיות קשה"

אביגדור וילנץ
מטה חברת אמזון AWS. "לא פשוט להתחרות בענקים האלה. החידוש צריך להיות משמעותי מאוד"צילום: בלומברג

"יש מאזן מורכב לגבי ההחלטה אם למכור חברה או לא", הוא אומר. "אני לא לוקח על עצמי את ההחלטה למכור, בטח לא בחברות מצליחות, כי זו החלטה של היזמים. זה לא סוד שאצל הרבה מאוד מהמהנדסים יש לחץ לאקזיט. אומרים לך לפעמים שהחברה נמכרה בשווי נמוך או גבוה מדי, אבל חלק מבעלי המניות הם העובדים וההנהלה, ואם הם רוצים שהבית שלהם יהיה בתוך בית אחר ולא בשדה הפתוח, אז זה מה שאנחנו עושים".

שאלת האקזיט הופכת למורכבת יותר כשרואים את הדרך שעברו החברות של וילנץ מאז מכירתן. הבאנה לאבס, למשל, היא כיום חוד החנית של אינטל בניסיון להתחרות באנבידיה על שוק שבבי הבינה המלאכותית בחוות שרתים, אף שמוקדם לדעת אם הוא יצלח. "במקרה של הבאנה לאבס, היה צריך בית גדול יותר כדי להתחרות בגורילה כמו אנבידיה. צריך השקעות גדולות, יותר אנשי תוכנה ויש אינטרסים עסקיים שמחייבים מכירה", מסביר וילנץ ומוסיף: "אנאפורנה לאבס היא הצלחה פנומנלית. כל תשתית הענן של אמזון AWS, שהיא המובילה בעולם, יושבת על הטכנולוגיה של אנאפורנה. לא רק רשת ואחסון, אלא גם עיבוד והאצת בינה מלאכותית. זה קרה כי הצוות שם פנטסטי. גם גלילאו היתה הצלחה במארוול. ההצלחות אצל הרוכש מעידות על טיב הצוותים והיכולות".

חוות שרתים ומאגר מים

לייטביטס לאבס, אם להאמין לווילנץ, היא בעלת פוטנציאל גדול להפוך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים שיצאו מענף השבבים הישראלי. בדומה לרוב החברות שלו בעשור האחרון, היא ממוקדת בתחום החם של חוות השרתים והדאטה סנטרס, שהוא תשתית קריטית בעולם המחשוב והאינטרנט המודרני.

כיום, הכל מתבצע בענן המבוסס על חוות שרתים ודאטה סנטרס - משליחת הודעה בוואטסאפ והעלאת תמונה לפייסבוק, ועד לעיבוד כמויות ענק של נתונים. לייטביטס פיתחה טכנולוגיה בתחום אחסון הנתונים שנועדה להאיץ ולייעל את פעילותן של חוות השרתים. היא מזרזת משמעותית את הגישה של היישומים שפועלים בחוות השרתים אל הנתונים המאוחסנים בה. אם הגישה הזו נעשית באטיות, היא עלולה לגרום לצוואר בקבוק שמאט את פעילות התוכנות בענן, אפילו אם הרשתות מהירות והשרתים מצוידים במעבדים החזקים ביותר.

באופן מסורתי, רכיבי אחסון הנתונים נמצאים באותם שרתים שבהם פועלים היישומים, לצד המעבדים והזיכרונות. לפי קירזנר, הדבר פוגע ביעילות הביצועים, ומביא לניצולת נמוכה של יכולות האחסון ולעלויות גבוהות עבור המפעילים. היתרון של לייטביטס, לדבריו, הוא בהוצאת שבבי האחסון האלה לשרתים אחרים - האחראים בלעדית על נושא האחסון ומשרתים את כלל הדאטה סנטר. התקשורת בין האפליקציות בשרתים השונים לבין שרתי האחסון האלה נעשית דרך הרשת, באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה לייטביטס. כך שאף שמדובר באחסון מרוחק, הוא "מתנהג" ופועל באופן מהיר כמו אחסון מקומי. בלייטביטס מסבירים כי זה מייעל את פעילות השרתים, שלא צריכים יותר את "כאב הראש" של התעסקות באחסון ויכולים להתמקד רק בנושא העיבוד.

"אפשר לחשוב על זה כמו מכלי מים על גגות של בתים לעומת מאגר מים מרכזי", אומר וילנץ. "כשיש לך מאגר ענק עם צינורות שמובילים לכל בית, אתה לא צריך לתחזק את המכלים, לטהר ולנקות אותם או לטפל בתקלות. יש מישהו שדואג לזה עבורך".

"אני מחפש אנשים ערכיים, הגונים ושקופים, שיש להם יכולות טכנולוגיות מוכחות. זה בעיקר עניין של הבן אדם עצמו. אני מחפש את המנכ"ל, בתקווה שיהיה די חכם ויהיו לו עוד שותפים טובים. זה לא תמיד קורה"

אביגדור וילנץ
חוות שרתיםצילום: Andrey Rudakov / בלומברג

"אני ואביגדור זיהינו חוסר בשוק, את הצורך להפוך אחסון למשהו שכולם יכולים לצרוך אותו", מוסיף קירזנר, "אנחנו לוקחים יכולות בתחום האחסון שהיו שמורות עד היום רק להייפר-סקיילרס (חברות הענן הגדולות שמחזיקות חוות שרתים ענקיות, כמו גוגל, מיקרוסופט או אמזון; ש"כ) ומנגישים אותן לשאר העולם".

לייטביטס גם פיתחה תקן טכנולוגי שאומץ, לדברי השניים, במהירות שיא ובאופן נרחב בתעשייה. "אם תסתכל בעוד עשר שנים, זה יהיה התקן שעליו יהיה בנוי האחסון המהיר בענן", אומר וילנץ.

לייטביטס לא מדווחת על ביצועיה הכספיים, אך לדברי קירזנר היא רשמה בשנה שעברה גידול של פי חמישה בהכנסות לעומת 2019. לדבריו, החברה עובדת עם עשרות לקוחות ומכוונת לכאלה שמחזיקים ומתפעלים בין השאר חוות שרתים, עננים פומביים, עננים פרטיים וענני קצה (Cloud Edge). לייטביטס מעסיקה 80 עובדים במשרדים בישראל, ארה"ב, אירופה ואסיה, ולדברי קירזנר צומחת ומגייסת עובדים נוספים בישראל. כמו חברות טכנולוגיה עמוקה (דיפ-טק) אחרות, היא בחרה להתרחק מהמרכז ומחזיקה משרדים בכפר סבא, חיפה ובלהבות הבשן. יש לה גם עשרה עובדים ברוואבי הסמוכה לרמאללה, שמעניקים לה שירותי תוכנה. "במתחם שרונה תמצא את מפתחי האפליקציות, את האנשים שבאים עם קורקינט לעבודה. אבל זה לא סוג האנשים שעושים תשתיות טכנולוגיות ודיפ-טק", אומר קירזנר. "כדי לבנות חברות כאלה צריך אנשים קצת אחרים. צריך לחשוב איפה תהיה השפעה גדולה יותר - באפליקציה או במשהו תשתיתי".

לאורך השנים טוענים ששוק השבבים והדיפ-טק נמצא במחסור של כוח אדם בהשוואה לשוק התוכנה, הסייבר והפינטק.

וילנץ: "אתה רואה בשנים האחרונות הרבה מאוד יוניקורנים (חדי קרן, חברות פרטיות ששוויין מוערך ביותר ממיליארד דולר; ש"כ) בעיקר בתחום התוכנה והפינטק. הרבה טאלנט הולך לשם על חשבון הטאלנט שהולך לדיפ-טק. בדיפ-טק יש מורכבות של הרבה תתי-תחומים וידע ספציפי שהוא לא ידע של צעירים.

"ברוב היוניקורנים יש יזמים צעירים שיכולים להוביל גם בלי ניסיון, רק בזכות היכולת המוחית שלהם. אצלנו זה תלוי ביותר גורמים - יש שילוב דיסציפלינות ונדרש הרבה מאוד ניסיון. כוח האדם משתפר כל הזמן גם מבחינה טכנולוגית וניהולית בזכות החברות הרב-לאומיות שהביאו לכאן הרבה ידע, ועדיין, יש מחסור עצום במהנדסי חומרה ותוכנה ומנהלים בכירים ברמת סגני נשיא".

מה מצב ההשקעות בתחום השבבים?

וילנץ: "זה בא בגלים. פעם זה הלך לאפליקציות והיום יותר ליוניקורנים. בתחום שלנו זה תלוי באופנה. ברגע שיש הצלחות כמו מכירת מלאנוקס, זה מכניס שוב רצון והשקעות לתחום".

ומה התכנון עם לייטביטס? אקזיט נוסף?

קירזנר: "יש לנו משימה, הובלנו את התקן ואנחנו רוצים לראות אותו מתממש וחברות גדולות שמאמצות אותו. מה יהיה עוד שלוש-חמש שנים? זה תלוי לאיזה יכולות הגעת וכמה מוצרים פרסת בשוק".

וילנץ: "בחברה כמו לייטביטס לא נדרשות השקעות גדולות בחומרה וייצור סיליקון, ולכן יש יותר גמישות להתפתח ולהישאר יותר שנים כחברה עצמאית. אולי גם לתמיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker