דבר כזה עוד לא היה: הסיפור האמיתי על ההצלחה הגדולה של זום

בתוך פחות מחודש, נהפכה אפליקציית זום משירות לעסקים לכוכבת הגדולה של הסגר העולמי עם זינוק של 2,000% במספר המשתמשים — ועקפה בקלילות את המתחרות שלה ■ האם תצליח לשמור על מקומה החדש, כשהסגר יבוטל?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייסד ומנכ"ל זום, אריק יואן (במרכז), בהנפקת החברה באפריל 2019. הונו האישי זינק ביותר מ–110% בתוך שלושה חודשים בלבד
מייסד ומנכ"ל זום, אריק יואן (במרכז), בהנפקת החברה באפריל 2019. הונו האישי זינק ביותר מ–110% בתוך שלושה חודשים בלבדצילום: בלומברג
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

עשור לפני שתוכנות שיחות הווידאו נהפכו לבית הקפה פינת חדר הישיבות של רבים בעולם ובמקביל גם למרוויחות הגדולות של מגפת הקורונה — סטארט־אפ ישראלי בשם שייקר חזה שאנשים ייפגשו בחדרים וירטואליים כדי לשתות ביחד, לדבר ולהכיר אנשים חדשים. מייסדי שייקר, שנפגשו בתוכנית ליזמות של המרכז הבינתחומי הרצליה, יצרו אפליקציה לפייסבוק שמספקת חדרי צ'אט וירטואליים המעוצבים כמו מועדון או בר. המשתמש שנכנס לחדש מיוצג באמצעות דמות וירטואלית (אווטאר), שעליה מולבשת תמונת הפרופיל שלו. ההצלחה לא איחרה לבוא ושייקר, שהוקמה ב–2010, גייסה כשנה בלבד לאחר מכן 20 מיליון דולר ממשקיעים גדולים כמו יו"ר גוגל אריק שמידט, קרן פיטנגו וקרן מנלו, שהשקיעה גם בחברות כמו אובר, סירי (העוזרת האישית של אפל) ופלטפורמת המיקרובלוגינג טאמבלר.

ואולם הרעיון של מייסדי שייקר הקדים את זמנו בהרבה: חדרי המסיבות הווירטואליים בפייסבוק לא תפסו, ובתחילת העשור הרשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם הכתיבו גישה אחרת לחלוטין לאינטראקציות סוציאליות שבהן שלט השיתוף באמצעות טקסטים ותמונות בלבד, ללא אפשרות לנהל שיחת וידאו. בינתיים שייקר לא מצאה מודל כלכלי מתאים, שינתה את שמה ל–Scene53 ועשתה פיבוט (שינוי עסקי) לחברת גיימינג שמתמחה במשחקים מרובי משתתפים. ב–2016 נמכרה החברה בסכום לא ידוע לחברת המשחקים האמריקאית PlayStudios, עבורה היא מפתחת משחקי סושיאל קזינו.

נכנסת לליגה

ב–15 השנים האחרונות התמסרו מיליארדי אנשים בעולם לטרנד החברתי של פלטפורמות הענק, שיצרו קטגוריות כלכליות חדשות המבוססות על גלילה אינסופית של העכבר בעוד ועוד תכנים — חדשות, פוסטים פוליטיים, תמונות של חתולים וילדים ופרסומות. מיטב המוחות הושקעו כדי לפתח אותן כך שיהיו ממכרות, אבל דבר אחד נותר מחוץ לחיים החברתיים המקוונים שלנו: החיים עצמם. הישיבה בברים, הריקוד בחתונות, ארוחות ערב, ערבי קריוקי, או דייטים — כל ניסיון להפוך אירועים חברתיים למקוונים זכה לקול ענות חלושה ואף לגיחוך.

ואז הגיעה קורונה. ההתפשטות המואצת של הנגיף קבעה אורח חיים חדש, שאינו כולל יציאה למרחבים משותפים ומגע מועט ככל האפשר. מושגים כמו בידוד וריחוק חברתי נהפכו למנטרה שכל העולם משנן באדיקות כדי למנוע את הפצת הווירוס. חתונות ואירועים משפחתיים נהפכו למסיבות הדבקה, והדייטים נעלמו יחד עם הברים והמסעדות, שנסגרו עם החלת עוצר יציאה מהבית. הריחוק אף חדר עמוק יותר לשגרה שלנו וקטע עבור רבים את העבודה, הלימודים בבתי הספר והאקדמיה, המפגשים על ספת הפסיכולוג והאימונים בחדר הכושר.

"זום חושבת אחרת. ידענו מה אנחנו עושים, עבדנו בצורה מחושבת, לא אמרנו שנשנה את העולם. עשינו שינוי גדול בתחום. פתרנו את בעיית חדרי הישיבות וחיברנו אותם למערכת שלמה"

עודד גל, סמנכ"ל המוצר הראשי של זום
משתמשת באפליקציית זום
משתמשת באפליקציית זום. "אנשים מגלים עכשיו את היתרונות של עבודה ותקשורת מרחוק"צילום: MARIO ANZUONI/רויטרס

הגעגוע לאינטראקציות שהיו חלק מהיומיום שלנו ורק לפני חודשיים נראו מובנים מאליהם התעצם. למרות ההיצע הרחב של הרשתות החברתיות, שאמורות לספק לנו תחושת קרבה וקהילתיות — את הפתרון למצוקת הריחוק ענקיות האינטרנט לא השכילו לייצר. במקומן, מי שכיום תופסת את מרבית הזמן הפנוי של רבים מאתנו היא חברה אמריקאית בשם זום (Zoom), שהוקמה ב–2011, ועד לפני חודש היתה אנונימית עבור מרבית האנשים בעולם ונמצאה בשימוש בעיקר במגזר העסקי. בעשור האחרון מפתחת ומספקת החברה עבור המגזר הזה פלטפורמה לשיחות ועידה קוליות מבוססות וידאו (וידאו קונפרנס) תמורת דמי מנוי חודשיים, ובמקביל גם מאפשרת מודל חינמי של שיחת וידאו אחת המוגבלת ל–40 דקות.

"תחושת הקרבה והביחד — לפגוש חברים, לשבת ברכבת, אפילו דברים מעצבנים כמו לחכות בתור בסופר, שבמקרים רבים מתפתחות שם שיחות — חסרה לאנשים. היום אסור לעמוד קרוב אחד לשני. שיחות סתמיות שעד לפני חודשיים היינו מנהלים ברחוב, אסורות", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, חוקרת מהמרכז הבינתחומי ומומחית לפסיכולוגיה של האינטרנט וההשפעה על ההתנהגות וקבלת החלטות ברשת. "בעולם שבו הכל התרחק, זום מאפשרת מפלט ונותנת ביטוי לפונקציות פסיכולוגיות. לפני הקורונה זום היתה פונקציונלית בעיקר לפגישות ושיחות מקצועיות. היום חוגגים שם יומולדת לסבתא שנמצאת בבידוד. ארוחות שישי משפחתיות נעשות מהבידוד, ואפילו ליל הסדר עבר דרך המסך".

ד"ר לירז מרגלית
ד"ר לירז מרגליתצילום: ניר קידר

"בעולם שבו הכל התרחק, זום מאפשרת מפלט ונותנת ביטוי לפונקציות פסיכולוגיות. לפני הקורונה זום היתה פונקציונלית בעיקר לפגישות ושיחות מקצועיות. היום חוגגים שם יומולדת לסבתא שנמצאת בבידוד"

תומי בראב, מייסד ומנכ"ל סופרטולז, מיזם לניהול פרודוקטיבי לצוותים וארגונים
תומי בראב, מייסד ומנכ"ל סופרטולז, מיזם לניהול פרודוקטיבי לצוותים וארגונים

"זום התמקדה רק בשיחות וידאו ובנתה תוכנה חזקה שלא קורסת, אין בה בעיות טכניות והיא אינטואיטיבית למשתמש"

"כבר נוצר סלנג שלם סביב המוצר"

זום הוקמה על ידי אריק יואן, בן 49, המשמש גם מנכ"ל החברה. הוא נולד בסין להורים מהנדסי מכרות, למד מתמטיקה יישומית וב–1997 החליט להגר לעמק הסיליקון כשזיהה כי עתיד העולם נמצא באינטרנט. "כשהייתי סטודנט בשנה הראשונה בקולג' בסין נהגתי לנסוע ברכבת עשר שעות כדי לבקר את החברה שלי (שכיום היא אשתי). שנאתי את הנסיעות ובדרך שקעתי במחשבות איך אני יכול לראות אותה בלי הנסיעות הארוכות, והחלומות בהקיץ נהפכו לבסוף לבסיס של זום", אמר בראיון לאתר "מדיום" בינואר 2019.

לאחר שהגיע לעמק הסיליקון, הצטרף לחברת וובאקס (WebEx), המפתחת תוכנה מתחרה לשיחות וידאו, שנרכשה ב–2007 על ידי סיסקו. יואן סיפר בראיון כי האמין שיוכל לפתח פלטפורמה דומה ואף טובה יותר, וב–2011 פרש מהחברה כדי להקים את זום. עם המשקיעים בחברה שהקים נמנות הקרנות סקויה, קוואלקום, ונצ'רס והורייזון. בזכות ההצלחה של זום הונו האישי של יואן זינק ביותר מ–110% בשלושת החודשים האחרונים וכיום הוא מסתכם ביותר מ–7.5 מיליארד דולר.

למרות ההצלחה, זום לא המציאה את הגלגל של השיחות מרובות המשתתפים — סקייפ הוותיקה נמצאת בשטח מ–2003, וקיימים עוד שלל פתרונות דומים לניהול שיחות ועידה שנועדו לעסקים, כמו וובאקס של סיסקו או טימס של מיקרוסופט. מבין ענקיות האינטרנט, וואטסאפ ואינסטגרם של פייסבוק מאפשרות שיחת וידאו לא מוגבלת בזמן לעד ארבעה אנשים, מסנג'ר של פייסבוק מאפשרת שיחת וידאו עבור עד שישה אנשים, וגוגל האנגאאוטס מאפשרת לנהל שיחת וידאו של עד עשרה אנשים, ולמי שיש חשבון עסקי — עד 25 משתתפים בו־זמנית.

אז איך זה שדווקא זום הצליחה יותר מכל יתר מתחרותיה? "זום עשתה כמה צעדים טובים. ראשית, היא בנתה מוצר שעובד על כל הפלטפורמות — ווינדוס, מק, סמארטפונים. שנית, המודל העסקי שלה מוצלח — המוצר שלה מבוסס על מודל פרימיום, שניתן לשימוש בחינם וגם לשלם מנוי חודשי למשתמשים עסקיים. המוצר גם פתוח ואינו חלק מאקוסיסטם סגור כמו במקרה של פייסטיים של אפל. ובעיקר, זום התמקדה רק בשיחות וידאו ובנתה תוכנה חזקה שלא קורסת, אין בה בעיות טכניות והיא אינטואיטיבית למשתמש", אומר תומי בראב, מייסד ומנכ"ל סופרטולז, מיזם לניהול פרודוקטיבי לצוותים וארגונים.

אף שעוצבה בעיקר למגזר העסקי, סט הכלים שפיתחה זום סביב שיחות הווידאו הפך אותה ליותר מכלי עבודה. מעבר לכך שהתוכנה קלה לתפעול — ניתן לפתוח שיחה באמצעות שליחת לינק — היא מאפשרת למשתמשים לשתף את המסך שלהם ולהציג בו לינקים או מצגות ולהתכתב בצ'אט במקביל. כל שיחה בה גם ניתנת להקלטה, ומשתמשים יכולים להחליף את תמונת הרקע שלהם ולהפעיל פילטר שמנקה את הפנים משקיות שחורות מתחת לעיניים — אפשרות שכנראה קורצת למילניאלס, שהתרגלו לפילטרים וריטוש של הפנים באינסטגרם.

"נראה שזום ומתחרתה האוספארטי צמחו באופן אקספוננציאלי מתחילת מארס ועד סופו, לא רק מבחינת נפח המשתמשים וההורדות, אלא גם מבחינת כמות השימוש. לעומתן, האפליקציות האחרות גדלו במעט, נשארו יציבות או אף ירדו"

אילנה מרקס, מנהלת תובנות עסקיות בסימילארווב
זום
אפליקציית זוםצילום: AFP

"איזו עוד אפליקציה שמכוונת לחברות יצרה כפתור שיעזור לשפר מראה? הם חשבו על הכל — אנשים שצריכים לקום באמצע הלילה לשיחת וידאו עם הצד השני של העולם ויש להם שקיות שחורות מתחת לעיניים והם נראים עייפים — זום עוזר להם להיראות יותר רעננים", אומר בראב. "הם גם נכנסו לאוקיינוס אדום — זירה שיש בה הרבה מתחרים ובעיקר כרישים — אבל הגישה שלהם היתה 'אנחנו ננצח בחוויית המשתמש'. למשל, תוסף כרום שמחבר את לוח השנה לזום ובכל פעם שיש פגישה וקופצת התראה — מופיע לינק והמשתמש נכנס בלחיצת כפתור לפגישה".

למרות כל זאת, גם בראב מודה כי ההצלחה של זום נובעת כנראה גם מהרבה מזל. "אף אחד לא יודע להגיד למה דווקא וואטסאפ נהפכה למיינסטרים בישראל כשיש פתרונות כמו טלגרם, שהיא תוכנה בטוחה יותר", מוסף בראב. "זה עניין של אפקט הרשת (תופעה כלכלית שבה למוצר יש ערך אם כמות המשתמשים בו כל הזמן עולה ואז הערך עולה). אנשים הדביקו אחרים — והאפליקציה נהפכה לוויראלית. בזום השתמשו בעיקר סטארט־אפים — ואז המילניאלז, שעובדים בהם וכבר אימצו את זום לחיים, דחפו אותה להוריהם ולחברים שלהם שלא עובדים בהיי־טק".

לדבריו, "אנחנו רגילים לרשתות חברתיות א־סינכרונית — מישהו מעלה פוסט שאולי תראה ואולי לא, והן איבדו את הכאן והעכשיו. זום נותנת חוויה של מה שקורה עכשיו — תקשורת סינכרונית כמו וואטסאפ, אבל עם חוויה נוספת וטובה עם 100 אנשים בו־זמנית, ולמשתמשים מקצועים גם 1,000 אנשים בו־זמנית. עושים מולה אימוני כושר, נפגשים למדיטציות וארוחות ערב. נוצר סלנג שלם סביב המוצר שלה, כמו זום בומבינג — פלישה למפגשים של אחרים. זה לא יחליף את הרשתות החברתיות הקיימות, אבל משבר הקורונה הפך את זום למיינסטרים".

בדו"ח על מצב האינטרנט של 2019 שפירסמה בזק בתחילת השנה — העוקב אחר הרגלי השימוש וההתנהגות הישראלים במרחב המקוון — הוצגו נתונים לא מפתיעים: השירותים שפייסבוק מציעה הם הפופולריים ביותר, כאשר 92% מהגולשים הישראלים משתמשים בוואטסאפ, 81% מהם בפייסבוק ו–52% באינסטגרם. כך, כמעט כל שליחת הודעה, תמונה או סרטון עברה באחת מהרשתות החברתיות של ענקית האינטרנט. פייסבוק היא עדיין הרשת החברתית הגדולה בעולם עם 2.5 מיליארד משתמשים חודשיים פעילים. אחריה נמצאות אינסטגרם עם כ–1.1 מיליארד משתמשים חודשיים פעילים, וויצ'אט של ענקית התקשורת הסינית טנסנט עם יותר מ–1.1 מיליארד משתמשים וטוויטר עם יותר 340 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

מניית זום

ואולם כניסת זום לחיינו והעובדה שמספר המשתמשים בה זינק ב–2,000% בתוך שלושה חודשים — לא משאירים ספק שמדובר בפלטפורמה שרבים בעולם מבקשים להשתמש בה ולשם כך, כפי שיעידו רבים, אף מוכנים להתגבר על אתגרים טכנולוגיים. אם בסוף דצמבר 2019 שירתה זום 10 מיליון משתמשים יומיים, במארס המספר זינק פי 20, ל–200 מיליון משתמשים יומיים. מייסד ומנכ"ל זום, יואן, חשף בשבוע שעבר בפוסט שפירסם בבלוג של החברה כי משבר הקורונה זימן עבורה אתגר ענק בשל בעיות אבטחה שצצו בפלטפורמה שלה בעקבות ההצטרפות המאסיבית לשירות.

כך, בחודש האחרון נשמעו תלונות רבות על בעיות פרטיות ואפילו ה–FBI הוסיף אזהרת שימוש בפלטפורמה של זום. לחברה אין הצפנה של השיחות מקצה לקצה והוגשו נגדה כבר תביעות על הפרת פרטיות. התברר כי גורמים עוינים יכולים לחדור בקלות לשיחות המוניות: למשל, כל משתמש יכול לנחש מספר רנדומלי של שיחה ובפועל אנשים הצטרפו לשיחות אקראיות ושיתפו בהן תכנים פוגעניים כמו פורנו. עוד התברר כי אפליקציית אייפון של זום משתפת עם פייסבוק נתונים על המשתמשים ללא ידיעתם והסכמתם. בתגובה לכך הצהיר יואן כי הוא מקפיא את פעילות פיתוח הכלים של החברה לשלושה חודשים, בעוד מהנדסי החברה יתמקדו באבטחת המערכת ויצירת מנגנון מהודק יותר של שמירה על הפרטיות.

"בשיחות וידאו, הישראלים לומדים להקשיב"

גם לפני משבר הקורונה, הכוכבים הסתדרו טוב עבור זום: העשור האחרון לווה בצמיחה מואצת של חברות גלובליות שמנהלות סניפים בכל העולם, תשתיות האינטרנט השתפרו, העסקת עובדים מרחוק נהפכה לעניין שבשגרה והצורך בפגישות עם עמיתים או לקוחות בחו"ל באמצעות שיחות וידאו התחזק. על רקע כל אלה ואחרי שלוש שנים רווחיות, יצאה זום באפריל 2019 להנפקה, ובסוף אותה שנה הגיעה לשווי שוק של 16 מיליארד דולר. כיום, לאחר התפשטות הנגיף, שווי השוק שלה כבר מסתכם ב–31 מיליארד דולר.

"זום נכנסה לאוקיינוס אדום - זירה שיש בה הרבה מתחרים ובעיקר כרישים - אבל הגישה שלהם היתה 'אנחנו ננצח בחוויית המשתמש'. איזו עוד אפליקציה שמכוונת לחברות יצרה כפתור שיעזור לשפר מראה? משבר הקורונה הפך את זום למיינסטרים"

תומי בראב, מייסד ומנכ"ל מיזם לניהול פרודוקטיבי
זום, ישיבה
הנהלת חברה מקבלת החלטות בשיחת זוםצילום: ROMAN BALUK/רויטרס

זום גם השכילה לאמץ מודל הכנסות מצליח, המבוסס על מנויים חודשיים ומשתמשים חינמיים. כך, היא גובה 20 דולר בחודש עבור כל משתמש שפותח שיחה (host) שיכולה לכלול עד 1,000 משתתפים ובתמורה לקבל את כל הפיצ'רים שהיא מציעה. לשם השוואה, 98% מההכנסות של פייסבוק מבוססים על פרסומות — בעוד בימים אלה תעשיית הפרסום נפגעת אנושות ומפרסמים רבים מושכים תקציבים. בבלוג של זום סיפרו בכירים כי בחודש האחרון היתה עלייה של 50% בכמות הודעות הטקסט שנשלחו באמצעות הפלטפורמות שלה — ושל 1,000% במספר שיחות הווידאו מרובות המשתתפים.

"בשיחות וידאו גם יש פחות התפרצויות אחד לדברי השני, מה שמאפיין שיחות משרד בתרבות הישראלית לפחות", מוסיפה מרגלית. "גם העובדה שמשתמש יכול להשתיק את עצמו אם הוא צריך לרגע להתנתק — זה נתפש פחות בוטה ופחות פוגם ברצף של השיחה, בהשוואה לפגישה פיזית מרובת משתתפים שבה מישהו לפתע עונה לנייד וכל השאר מקשיבים".

מעבר לחתונות, ארוחות ערב משותפות ואף הלוויות, טרנד נוסף שתופס בזום בתקופת הבידוד הנוכחית הוא ספיד דייטינג והיכרויות. "בזמן שרבים סביבנו מנסים לעשות מהלימון לימונדה, החלטנו לעשות מהתפוז מיץ תפוזים, ולצאת במיזם חדש עבור הרווקים והרווקות שעכשיו יותר מתמיד ישמחו לזוגיות. מקומות הבילוי סגורים והחיפוש אחר חום, אהבה, עניין ותקשורת רק גדל וגדל", נכתב בטופס ההרשמה לקבוצת ההיכרויות Zooming for love. "אם אתם קוראים את המלים האלו, זכיתם בהזדמנות מיוחדת להכיר בדרך קצת אחרת: קודם מדברים, אחר כך רואים, ולבסוף מחליטים מה מרגישים. המסע כולו מקוון ומתבצע דרך אפליקציית זום — אין צורך לצאת מהבית, לפחות כרגע".

לדברי מרגלית, בשל האיסור לצאת מהבית והחשש מהדבקה, גם סקסטינג וסייבר סקס קיבלו תאוצה בתקופה האחרונה. ואולם תחום שהטכנולוגיה עדיין לא מצליחה לגשר עליו הוא הטיפול הפסיכולוגי, שכיום מתנהל באמצעות שיחות וידאו. "הדרך הזאת לא מעבירה את שפת הגוף עד הסוף, וגם אם שני אנשים יתבוננו למצלמה — קשר עין חסר פה", היא אומרת.

למרות הקושי, מרגלית מסבירה כי שיחות הווידאו יוצרות גם אינטראקציה בין־אישית שבמקרים רבים לא קיימת מחוץ למסך. "יש משהו בשיחות הווידאו שהוא נכון יותר מפלטרפורמות אחרות: הן מחייבות אנשים להקשיב. לעתים בווידאו אנחנו רואים יותר הקשבה לדברי האדם השני בהשוואה לשיחות טלפון, ולעתים אפילו בהשוואה לשיחות פנים אל פנים. בשיחת טלפון אנחנו לא רואים את האדם השני, מה שמאפשר לנו לפעמים להתנתק גם אם השני מדבר, ואנחנו יכולים לעשות עוד דברים תוך כדי. בווידאו רואים, אז זה מחייב אותנו להקשיב", היא אומרת.

שיעור יוגה באמצעות זום
שיעור יוגה באמצעות זום צילום: AFP

המתחרות שתופסות את המסך

מרוויחה נוספת ממשבר הקורונה שחזרה למרכז הבמה אחרי שנים של דעיכה אטית היא אפליקציית האוספארטי — שגם היא מספקת פלטפורמה לניהול שיחות מרובות משתתפים, אך מיועדת לשכבות הגילים הצעירות יותר. החברה הוקמה ב–2011 ופיתחה שירותי שידורי וידאו חיים ברשתות החברתיות. ואולם, לאחר שפייסבוק העתיקה ממנה את מודל השיחות הקבוצתיות לוואטסאפ, לאינסטגרם ולמסנג'ר, החברה התקשתה לפתח מודל הכנסות. האפליקציה, שפותחה בישראל על ידי היזם בן רובין וגייסה יותר מ–70 מיליון דולר, נמכרה לפני כשנה לחברת המשחקים אפיק גיימס (מפתחת פורטנייט), והיה נראה שהיא בדרך להיטמע בחברה ולהיעלם מהתודעה. הקורונה החייתה את השימוש בה.

לפי נתונים שהופקו במיוחד על ידי סימילרווב, שפיתחה מערכת לניתוח תנועת גולשים בעולם ומנטרת גם דפוס שימוש באפליקציות, נראה כי בעוד פייסבוק חששה מקצב הגדילה של טיק טוק הסינית — רשת חברתית לשיתוף סרטונים מוזיקליים קצרים — דווקא אפליקציות לשיחות מרובות משתתפים הן האויב החדש שלה בטבלת ההורדות והשימוש היומי. בישראל, עלה במארס קצב המשתמשים היומי של האוספארטי ב–464% — מ–1,520 משתמשים יומיים ל–8,580 משתמשים יומיים. זום עלתה באותו חודש בקצב של 573%, עם קפיצה מ–13 אלף משתמשים ישראלים יומיים — לכ–90 אלף. פייסבוק עלתה ב–1.7% בלבד, אך עדיין בעלת קרוב ל–2 מיליון משתמשים יומיים בישראל. וואטסאפ נשארה השולטת, עם 3.6 מיליון משתמשים פעילים יומיים בישראל, ואילו טוויטר חוותה נסיגה בישראל וירדה בתקופה הזאת מ–94 אלף משתמשים פעילים ל–86 אלף.

"בעולם שבו הכל התרחק, זום מאפשרת מפלט ונותנת ביטוי לפונקציות פסיכולוגיות. לפני הקורונה זום היתה פונקציונלית בעיקר לפגישות ושיחות מקצועיות. כיום חוגגים שם יומולדת לסבתא שנמצאת בבידוד. ארוחות שישי משפחתיות נעשות מהבידוד"

ד"ר לירז מרגלית, מומחית לפסיכולוגיה של האינטרנט
זום
שיעור בזוםצילום: ALBERT GEA/רויטרס

"נראה שזום והאוספארטי צמחו באופן אקספוננציאלי מתחילת מארס ועד סופו, לא רק מבחינת נפח המשתמשים וההורדות, אלא גם מבחינת כמות השימוש", אומרת אילנה מרקס, מנהלת תובנות עסקיות בסימילארווב. "לעומתן, האפליקציות האחרות גדלו במעט, נשארו יציבות או אף ירדו, מה שמרמז על שינוי דרמטי לטובת הפלטפורמות החברתיות האלה".

התפשטות הקורונה גם השפיעה על רמת הצריכה של הרשתות החברתיות המסורתיות. "כבר זמן מה שיש מגמה של ירידה בכמות המעורבות של אנשים בעולם בפייסבוק", אומרת מרגלית. "יש פחות לייקים ופחות תגובות. תכנים שפעם ריגשו אותנו — כיום זוכים לפחות תגובות וצריך להתאמץ מאוד כדי להפיק מאתנו רגש ותגובה. בנוסף, בתקופת הקורונה אנשים לא מצליחים לעבד מידע לעומק. מה שעניין אותם לפני עידן הקורונה — כבר לא מעניין אותם כיום והם רצים בלופ חסר תכלית בין הרשתות לעדכוני החדשות. אנשים בהמתנה ובחוסר ודאות וקשה להתרכז כרגיל".

ואולם נראה כי החיסרון העיקרי של הרשתות החברתיות המסורתיות הוא שהן אינן מאפשרות בתקופה הנוכחית של בידוד וריחוק חברתי ליצור קשר עין ושיחה עמוקה יותר, שניתן לנהל בעיקר במפגש פנים מול פנים. "טוויטר ואינסטגרם הם כלים לניהול רושם", אומרת מרגלית. "אנשים שעולים לשם משחקים דמות שהם מעצבים במשך שנים. כל תמונה לאינסטגרם לוקחת לפחות 7–8 טייקים עד לתמונה הנכונה. הפילטרים מרחיקים אותנו מעצמנו, וגם חסר ברשתות האלה קשר עין ושפת גוף. כיום אנחנו לא מקיימים מפגשים אמיתיים — והזום נותן לכך מענה".

תישאר אטרקטיבית גם בשגרה?

שינוי נוסף שהכניס לחיי רבים משבר הקורונה הוא המעבר לעבודה מהבית, שנהפכה לנפוצה, וגם במקרה הזה — זום זכתה להצלחה רבה. "הקורונה לוקח אותנו עשר שנים קדימה. ברור שזה העתיד של האינטרקציות הבינאישיות ושוק העבודה", מסביר בראב. "אנשים מגלים את היתרונות של עבודה ותקשורת מרחוק, ורואים שזה פשוט הרבה יותר מכפי שהם אולי חשבו".

עודד גל, סמנכ"ל המוצר הראשי של זום, אמר באוקטובר האחרון בראיון ל–TheMarker בעקבות ההנפקה המוצלחת של החברה כי "זום חושבת בצורה אחרת. ידענו מה אנחנו עושים, עבדנו בצורה מחושבת, לא אמרנו שנשנה את העולם. הגישה מלכתחילה היתה להיות רווחיים". גל עבד לצדו של יואן בוובאקס, ואחרי שעזב אותה הציע לגל לחזור ולעבוד יחד בזום.

עודד גל, סמנכ"ל המוצר הראשי של זום
עודד גל, סמנכ"ל המוצר הראשי של זום צילום: Brandon Realmonte

גל מסביר שאחד היתרונות של החברה הוא שהיא פיצחה את שיחות הוועידה בחדרי ישיבות, נושא שנחשב מסובך ויקר. "עד שהוקמה זום ב–2011 היו פתרונות לווידאו, אבל הם לא התחברו. היתה שיחת ועידה מקוונת במחשבים, שיחת ועידה בחדרי ישיבות, וובינר, צ'ט, טלפוניה — אך הכל פעל בנפרד", הסביר גל.

בעיה נוספת ואולי זו שגרמה לדור הצעיר יותר לפנות לפתרון של זום היא העלות של מערכות וידאו לחדרי ישיבות. הפתרון של סיסקו היה יקר יותר עבור סטארט־אפים קטנים ומסורבל יותר לתפעול. בעוד שחלק מהחברות התמקדו יותר בטקסט כמו סלאק או מיקרוסופט, ובסיסקו התמקדו בתקשורת טלפון — זום זיהו שהווידאו צריך להיות במרכז השימוש. אימוץ שיחות וידאו לקח זמן. המילניאלז שגדלו לתוך שימוש במכשירים שיש בהם מצלמה התרגלו לשימוש בכלים, ולא התביישו מלעמוד מול המצלמה וגם לקיים שיחה כזאת. במקרה הזה, לזום היתה את הנוסחה המנצחת — רוב הסטארט־אפים הקטנים והבינוניים מורכבים ברובם מבני הדור הזה שלא מפחדים משיחות ויזואליות, לצד המחיר הנמוך יותר של זום.

"תחשבו על מישהו שיצא מהאוניברסיטה והולך לחדר ישיבות, רואה טלפון פוליקום, שצריך להתקשר למספר 800–1 ולהקיש מספר ולהיכנס לברידג'. הוא לא יודע מה זה בכלל. אנחנו נותנים מערכות ידידותיות וזולות יותר ממה שסיסקו מייצרת, ועשינו שינוי גדול בתחום הזה. פתרנו את בעיית חדרי הישיבות וחיברנו אותם למערכת שלמה", אמר גל.

כנראה שהמזל הגדול ביותר של זום הוא החוסר באלטרנטיבה אמיתית מצד כל המתחרות שלה. פייסבוק וגוגל אמנם מביאות איתן מאסות של משתמשים רשומים, והמערכות לשיחות וידאו של סקייפ, וובאקס ומיקרוסופט טובות — אך אף אחת מהן לא הצליחה לתפוס את מרכז תשומת הלב של הציבור, כפי שזום הצליחה מאז התפשטות הקורונה.

ואולם בכירי זום מבינים את גודל השעה ויודעים שביום שאחרי צפויה להיות ירידה בשימוש. כעת נשאלת השאלה אם החברה תצליח לנצל את הגידול שחל בהיקף השימוש של המוצר גם מחוץ למשרדם של אנשי העסקים והסטארט־אפים — ותמשיך לספק אלטרנטיבה שתמשוך את הציבור הרחב גם אחרי החזרה לשגרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker