"אחרי החג יהיה גל פיטורים מטורף וניעור של התעשייה, נראה עניי היי־טק"

בענף החסין ביותר מבינים שימי השפע לקראת סיום: לפי הערכות, חצי מהסטארט־אפים כבר ביצעו הפחתות שכר לצד הוצאה לחל"ת או פיטורים ■ משקיע: "מי שלא מקצץ בימים אלו באופן משמעותי הם מנכ"לים שעדיין אינם מעכלים את המציאות החדשה, הם עוד יצטערו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"לטובת זוגות מעורבים, יש אולי רשימה של מקומות שמקבלים גם סיבוס וגם תן־ביס?" השאלה הזאת, שעלתה כפוסט בקבוצת הפייסבוק "צרות בהיי־טק" אולי נכתבה בהומור, אבל שיקפה את פערי התחושות בין עובדי היי־טק לעובדי המגזר הפרטי והציבורי בישראל בשבועות האחרונים. סיבוס ותן־ביס, למי שאינו מכיר, הם שני כרטיסי ההסעדה ומסמלי הסטטוס של הענף.

כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

בעוד עובדי ענפים שלמים ראו איך העסקים בהם הם עובדים נסגרים ומחולקים ל"חיוניים" ו"לא חיוניים", רוב עובדי ההיי־טק בעולמות התוכנה הגיעו מחוסנים יחסית למשבר — הם מכירים את הכלים של עבודה מרחוק, מדברים את השפה הנכונה ויש להם ידע שעדיין יש לו דרישה. חברות טכנולוגיה רבות אף הכריזו שהן עדיין מחפשות עובדים במרץ. 

אבל הרחשים מתחת לפני השטח מראים כי גם תחום ההיי־טק אינו חסין. בשבוע האחרון מצטברות עדויות להתאמות בכוח אדם שעושים הסטארט־אפים כדי לשרוד את המשבר. השפה הזהירה והאופטימיות שאפיינה את הענף בתחילת המשבר כבר לא שולטת, והחששות מתרבים: משבר כלכלי שיוביל לירידה בהכנסות, קשיים של סטארט־אפים לגייס כסף ופתרונות דחופים לצמצום הוצאות. 

עובדים שהתרגלו לעבוד בשוק מלא הזדמנויות ואפשרויות, בו הביקוש לעובדים גדול מההיצע, עשויים לגלות אחרי חג הפסח כי האיזון ישתנה - המעסיקים והמשקיעים עומדים להחזיק במושכות

עובדי היי-טק
צילום: בלומברג

ויולה, מקבוצות ההשקעה הגדולות בישראל, סוקרת מאז תחילת המשבר את המצב בתעשיית ההזנק באמצעות פורום של מנהלי משאבי אנוש ומנהלי כספים במעל 100 סטארט־אפים. כבר לפני שבועיים, הקרן בישרה כי קרוב ל–80% מהחברות הקפיאו גיוסי כוח אדם. מסקר חדש, שהיא צפויה לפרסם מחר, עולה כי כ–50% מהחברות עשו שינוי אקטיבי, שכלל לרוב מהלך משולב של הפחתת שכר לצד הוצאה לחל"ת או פיטורים. 

עינת גז, מנכ"לית ומייסדת משותפת של פאפאיה גלובל
עינת גז, מנכ"לית ומייסדת משותפת של פאפאיה גלובל

"לפני חודש הובלתם קמפיינים הזויים של גיוס ושלטים באילון בשביל להביא עובדים, ועכשיו תזרקו אותם כשקשה?"

שיחה שהתקיימה בשבוע שעבר עם נציגים של חברות רב לאומיות מלמדת כי היד עוד נטויה. עובדים שהתרגלו לעבוד בשוק מלא הזדמנויות ואפשרויות, בו הביקוש לעובדים גדול מההיצע, עשויים לגלות אחרי חג הפסח כי האיזון ישתנה, והמעסיקים והמשקיעים עומדים להחזיק במושכות. בכיר באחת החברות אומר: "מה שרואים עכשיו זה כלום. אחרי החג הולך להיות גל פיטורי היי־טק מטורף. התעשייה הזאת הולכת לקבל את הניעור שהיתה זקוקה לו". 

משקיע באחת מהקרנות המובילות סבור שמי שלא מקצץ בימים אלו בצורה משמעותית הם מנכ"לים שעדיין אינם מעכלים את המציאות החדשה: "הם מתעכבים והם יצטערו על זה. יש מעט מאד חברות שצריכות לגייס עובדים כיום, כאלו שרואות שהשוק שלהן מתפוצץ דווקא עכשיו — מתחומים כמו גיימינג, בריאות ורשתות חברתיות. כל השאר כנראה מפוצצות בכסף משנות השפע ולא מבינות מה קורה, או פוחדות משינויים". 

עינת גז, מנכל"ית ומייסדת פאפאיה גלובל, סטארט־אפ שגייס כ–50 מיליון דולר ומעסיק 100 עובדים, לא מסכימה. "לפני חודש הובלתם קמפיינים הזויים של גיוס ושלטים באילון בשביל להביא עובדים, ועכשיו תזרקו אותם כשקשה? צריך לבחון את כל החלופות לפני שמפטרים — קיצוץ שכר רוחבי, ירידה ל–75% משרה או חל"ת בסבבים לתקופה של חודש חודשיים, וקיצוץ בשירותים חיצוניים". 

ניצלו את המצב לפיטורים 

רונן ניר ויולה ונצ׳רס
רונן ניר, ויולה ונצ׳רס

"את מלוא האפקט של המשבר אנחנו נראה ברבעון השני, ויזמים רבים יבינו שהקיצוצים שהם עשו לא מספיקים"

רונן ניר, שותף מנהל בקרן ויולה, אומר כי ברוב החברות התוצאות של הרבעון הראשון שהסתיים בסוף מארס לא היו "קטסטרופליות", משום שהרבה תהליכי מכירה שהתחילו לפני המשבר הבשילו והושלמו. "את מלוא האפקט של המשבר אנחנו נראה ברבעון השני, ויזמים רבים יבינו שהקיצוצים שהם עשו לא מספיקים". 

לדבריו, "סדר הפעולות שננקט עד כה היה הגיוני. קודם הקפיאו גיוסים חדשים, אחר כך חתכו בעלויות השיווק. גם אני סבור שצריך לקצץ שכר רוחבית ולהשאיר את הפיטורים כמוצא אחרון. הפיטורים שבוצעו עד כה היו באחד משני מקומות: אנשים שהחברות ניצלו את ההזדמנות להחליף, או עובדים ממחלקות שנפגעו באופן ישיר מהמשבר, ולא תהיה להן עבודה בחודשים הקרובים — למשל, אנשי מכירות באירופה". 

משקיעים, יזמים וקובעי מדיניות בענף כמו רשות החדשנות דנים בימים האחרונים ברמת המעורבות הנדרשת של המדינה בתעשיית ההזנק. כרם נבו, מנהלת פורום חברות הצמיחה, התאגדות של חברות טכנולוגיה ישראליות שהגיעו לשלבי בגרות, מעסיקות מאות עובדים ובעלות מכירות של 50 מיליון דולר ומעלה, מסבירה כי "הסטארט־אפים שנפגעים ביותר הם כאלה שהחלו למכור, אך אין להם כרית מזומנים. משום שמצד אחד הם כבר תלויי מכירות ולא הון סיכון, ומצד שני — הם לא מוכרים מספיק ועדיין אין להם גישה לאשראי. 

"עומדות בפני החברות שלוש אפשרויות: הראשונה היא פיטורים וצמצום כוח אדם — מה שיפגע בפיתוח הטכנולוגי. השניה היא גיוס בשווי נמוך, מכיוון שלא תהיה להם גישה להון או לאשראי, והדרך היחידה היא במחיר שליטה מאוד גבוה — מה שיוביל לאיבוד היתרון התחרותי שלהן מול מתחרות גלובליות. השלישית היא שיקנו אותן". 

צילום: אלירן רובין

"אנחנו חייבים לייצר את הוודאות בשביל החברות כדי שהן יוכלו לתפקד — עוד שניה יהיה פה מסע רכישות כואב במחירי סוף עונה"

לדברי נבו, "אנחנו מאבדים דור שלם שיקח שנים לבנות מחדש. חברות הצמיחה נבנו בעולם של פריחה כלכלית, ואנחנו לא הולכים לעולם כזה בשנים הקרובות. אנחנו חייבים לייצר את הוודאות בשביל החברות כדי שהן יוכלו לתפקד — עוד שניה יהיה פה מסע רכישות כואב במחירי סוף עונה". 

גז מזהירה מפני גל הפיטורים הצפוי. "הפרופיל הממוצע של עובדי הסטארט־אפים הוא אנשים שמגיעים בקורקינט לעבודה וקשה להוציא מתל אביב. זה דור שלא חוסך וחי ברמת חיים מאד גבוהה. אפשר להעביר ביקורת על התנהלות, ואולי זה תיקון טוב לטווח הארוך, אבל צריך להכיר בכך שכשאדם עובר מ–100 לאפס, ושכר הדירה שלו תואם את החיים שהוא חי לפני — הוא לא יכול לעשות שינויים מהירים כל כך. 

"אנשים יצאו לחל"ת וחשבו שזה מצב זמני, אבל בפועל רבים יימצאו עצמם מפוטרים אחרי שכבר אכלו הרבה חסכונות, והזכאות לדמי אבטלה הצטמצמה משמעותית. יהיו פה עניי היי־טק" 

"יש היגיון בלעזור להיי־טק"

הסטארט־אפ של גז, פאפאיה גלובל, פיתח פלפורמה לניהול שכר עבור חברות רב לאומיות, כך שהיא חשופה לשינויים במדינות השונות. לדבריה, "הסיוע בעולם מתחלק לשתי גישות בולטות. יש מדינות שעצרו את היכולת של חברות לפטר עובדים, כמו איטליה. המדיניות הזאת אומרת בפועל 'או שהחברה תקרוס או שהיא תמשיך לשלם — אבל זה לא יפול על התקציב הציבורי'. הגישה השניה היא 'תמשיכו להעסיק ואנחנו נממן לכם את השכר' — זה קורה באוסטרליה, הולנד, דנמרק וגם בהוראות החדשות בארה"ב". 

"בעולם יש שתי גישות: מדינות שעצרו את היכולת לפטר עובדים. בפועל זה 'או שהחברה תקרוס או שהיא תמשיך לשלם, אבל זה לא יפול על התקציב הציבורי'. הגישה השניה היא 'תמשיכו להעסיק ואנחנו נממן לכן את השכר'. בישראל אין מדיניות ברורה, ואחרי פתרון הפלסטר של החל"ת יווצר פה כאוס"

גז טוענת שיש מדינות שלא הכריעו על מדיניות ברורה של התערבות — כמו ישראל, "פה אין מניעה לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום, ואז להסתמך על המערכת הסוציאלית — ואחרי פתרון הפלסטר של החל"ת יווצר פה כאוס". 

יזם ותיק, המנהל חברה של כ–200 עובדים, אומר: "המערכת הישראלית מושפעת מהתחושה שהדברים בשליטה, והבעיה במגפה הזאת היא שתמיד מה שמוצג לך כעת הוא המצב של לפני שבועיים. הגישה המקובלת באוצר היא לשמור את הקלפים קרוב לחזה. החשש הוא שהשוק יתייחס להטבה של האוצר כנקודת הפתיחה במשא ומתן הבא. כל השחקנים יודעים הרי שזה יהיה משחק של כמה סיבובים. 

"אם למשל, האוצר יתן עכשיו דחיה של ניכוי מס במקור למשכורות עובדים לרבעון הקרוב, זה אומר שבמקום לפטר 20% מהאנשים אני יכול להחזיק את כולם. מה שהאוצר לא מבין זה שהמציאות פה משתנה מהר, וחברות היי־טק זה לא מגזר ציבורי — הן מדממות ובאיזשהו שלב הן יעצרו את הדימום בעצמן. בלי תוכנית יהיה גל פיטורים ענק אחרי פסח".

לשאלה האם דווקא מגזר ההיי־טק, שנחשב למגזר פריבילגי ומתנער בשגרה מכל התערבות ממשלתית, זקוק לסיוע כעת, השיב: "לקרנות בוודאי שלא צריך לעזור, הן מנהלות כסף עם דמי ניהול של 2% בשנה שמגיעים אליהן לא משנה מה. אבל יש היגיון בלעזור להיי־טק אם אתה מייצר לו וודאות בטווח קצר, מכיוון שההכנסה הפנויה הגבוהה בהיי־טק מתורגמת להוצאות במעגל שני של נותני שירותים — מסעדות, טיסות לחו"ל ופנאי, כל הדברים שאת רוצה שיחזרו לפעילות אחרי המשבר. כך שבמובן מסוים, ההיי־טק יכול להיות המאיץ של ההתאוששות". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker