תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חגיגה ספונטנית בים שינתה את האופן שאנחנו חושבים על אקזיט

לכתבה
בלומברג

שני עשורים עברו מאז שד"ר רפי גדרון ושותפו ארני פטרושקה מכרו את כרומטיס בסכום אגדי של כמעט 5 מיליארד דולר. החברה לא החזיקה מעמד, ואחרי 14 חודשים בלבד נסגרה. אך ההילה של אותה עסקה חקוקה בזכרונם של רבים, בעיקר בזכות תמונה שפתחה את מהדורות החדשות שבה נראים עובדי החברה חוגגים בים — רגע אחרי שנהפכו למיליונרים

9תגובות

קשה להמעיט בחשיבותה התרבותית של אותה תמונה, שהנציחה את האקזיט של חברת היי־טק ישראלית: ארבע נשים ותשעה גברים צעירים חוגגים בחוף הים בשעת לילה מאוחרת, מניפים את הידיים לאות ניצחון גדול. הם מצולמים בבגדים תחתונים בלבד ולא בבגדי ים, מה שמרמז כי הטבילה היתה החלטה שהתקבלה באותו רגע — בדומה לאותם אוהדים שקופצים למזרקה כשקבוצתם מנצחת במשחק חשוב נגד כל הסיכויים. ולכולם פרוס חיוך ענק על הפנים.

מי שגדל בישראל באותה תקופה בטח זוכר את התמונה, שייתכן כי היתה לה תרומה משמעותית לגיבוש המונח אקזיט. התאריך הוא 31 במאי 2000, והחוגגים הם קומץ מעובדי חברת כרומטיס הישראלית. הם בדיוק התבשרו בחדשות הגדולות: החברה שלהם נרכשת על ידי הענקית (דאז) לוסנט בעסקת מניות, לפי שווי של 4.75 מיליארד דולר — האקזיט הגדול בתולדות ההיי־טק הישראלי באותם ימים. בן לילה הם נהפכו למיליונרים על הנייר.

גם ד"ר רפי גדרון (61), השותף המייסד בכרומטיס, התעשר באותו הערב. "מה שמצחיק הוא שאני בכלל לא מופיע בתמונה, לא אני ולא אורני פטרושקה, השותף שלי. ראיתי את הצלם מגיע ועשיתי מעקף", הוא משחזר. פטרושקה עבר מאז האקזיט ההוא להתעסק בעיקר ביזמות חברתית, ואילו גדרון נשאר שחקן פעיל בהיי־טק המקומי.

גדרון: "לא אהבתי את התמונה ואת ההתמקדות באקזיט. להיות יזם זו רכבת הרים ויש נקודות שפל קשות - ואיכשהו מה שנשאר מכל זה היתה ההתמקדות בנקודת השיא של לעשות את המיליארדים וללכת לים"

עובדי כרומטיס
© KoKo KliK

כיום, לדברי גדרון, הוא "חובש שלושה כובעים". הראשון אינו למטרות רווח, ונועד לקדם טכנולוגיות בתחום המוח בישראל באמצעות עמותת IBT שבראשה הוא עומד, אותה הקים עם שמעון פרס ב–2013. עד 2018 הפעילה העמותה אקסלרטור (תוכנית האצה) בשם Brainovisions, שבין בוגריו חברת פענוח תצלומי הדימות איידוק (Aidoc), שגייסה 40 מיליון דולר מאז הקמתה ב–2016. האקסלרטור השלים שני מחזורים לפני שהוקפא בשנה שעברה, ומאז העמותה מתרכזת בהפקת כנסים בתחום הטכנולוגיות למדעי המוח.

בכובעיו הנוספים, העסקיים, משקיע גדרון מכספו הפרטי בחברות סטארט־אפ (אנג'ל), ופועל כיזם. לדבריו, מכל הפעילויות שבהן הוא עוסק, היזמות גוזלת את מרב הזמן, בהפרש ניכר. "זה כיף לשבת בגראז' ולבנות דברים. זו גם התמכרות", הוא אומר. "בצד היזמי אני מזהה טרנדים שמעניינים אותי, ומקומות שבהם יכולה להיות השפעה גדולה לאנושות. אם הם חדשים, יש בהם אתגרים טכנולוגיים משמעותיים. אחרי כן אני מאתר יזם צעיר ומתחיל לעבוד איתו כדי למצוא טכנולוגיה או להמציא אחת בתחום שאנו מתעניינים בו. בפועל, בכל פעם יש לי פרויקט אחד וזה נותן לי הזדמנות לעבוד עם יזמים צעירים עם סכין בין השיניים".

כשגדרון והיזמים מוצאים רעיון, הם מקימים חברה כשהוא משמש יו"ר פעיל בה ומלווה אותה ברמת מעורבות משתנה, בהתאם לדינמיקה שנוצרת עם הצוות. את החברה האחרונה שלו, Voyage 81, הוא הקים לפני שמונה חודשים יחד עם מי שהיה ראש מחלקת אלקטרו־אופטיקה ביחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין בצה"ל, היזם ניב פרייס, ועם שני דוקטורים למדעי המחשב, עומר שוורץ ובועז ארד. כיום פרייס משמש מנכ"ל החברה.

"Voyage 81 יודעת לזהות מהפידים (הזרמה של קטעי וידאו בזמן אמת; א"ז) של מצלמה מסוג RGB רגילה את האובייקטים המצולמים בה, כמו קרח או צמיג על הכביש. כדי להתקיים, כל חיה בטבע פיתחה יכולת לראות מגוון של צבעים. בני האדם, למשל, רואים שלושה צבעים, ואילו לחסילון המנטיס (Mantis Shrimp, סוג של סרטן) יש 12 קולטני אור. כעת אנחנו בוחנים אילו צבעים המכונית האוטונומית צריכה לראות בשביל לחיות. החברה מבוססת בין היתר על טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בן גוריון, שרכשנו את זכות השימוש בה".

גדרון מספר לנו את הדברים בפגישה שנערכה במתחם שרונה בתל אביב, כמה רגעים לפני הרמת כוסית חגיגית של Voyage 81 — שבדיוק השלימה גיוס הון ראשון בסך 3.5 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון מניב מוביליטי, המתמחה בתחום הרכב, ו–True Ventures מקליפורניה.

"התמונה הזאת נתנה השראה שדבר כזה אפשרי, שהפישפש מפתח תקוה יכול לייצר מוצר מורכב, ולמכור אותו למי שהיתה אז מובילה עולמית תמורת סכום אבסורדי"

רפי גדרון
מוטי מילרוד

בימים אלה, מספר גדרון, הוא לומד את תחום תחליפי הבשר והפקת חלבון מהצומח. "יש בתחום ארבע קטגוריות: שימוש בחרקים, כמו חרגולים; תחליפי בשר מהצומח; טכנולוגיה של גידול בשר מתא חי; ושיטה של פרמנטציה — התססה של חיידקים כדי להפיק חלבון", מסביר גדרון. "אני לומד את התחום לבד ובתהליכי גיוס של מנכ"ל".

כרומטיס היתה חברה בתחום התקשורת, אחרי זה עסקת במוח, אחרי כן ברכב אוטונומי וכעת בתחליפי בשר. זו קצת יומרני, לא? הרי אי־אפשר להבין בהכל.

"אין ספק שאם הייתי מתמקד בתחום שאיתו התחלתי, סיכויי ההצלחה שלי היו גבוהים יותר. כאן אני לוקח את הסיכון של לעשות טעויות חדשות, אבל זה מעניין אותי ברמה האינטלקטואלית, ומזה אני נהנה. העקרונות של הקמת חברה והקמת צוות הם אותו הדבר".

ייתכן שהמקור לחיבה של גדרון ללימודים הוא בקריירה הקודמת שלו, לפני עולם היזמות, כאיש אקדמיה. גדרון הוא דוקטור באלקטרו־אופטיקה מאוניברטיסת קולומביה.

בפורטפוליו של גדרון אפשר למצוא חברות כמו חברת הפינטק eToro וחברת הדפסות התלת ממד נאנו־פבריקה. היתה לו גם שורה של אקזיטים כמשקיע, כמו אפוקסי, שב–2015 נמכרה לטרה דאטה תמורת 20 מיליון דולר; Flayver, שבאותה שנה נמכרה ל–AVG תמורת סכום לא ידוע; ו–Crosswise, שב–2016 נמכרה לאורקל תמורת 50 מיליון דולר. ואולם כששואלים אותו כמה חברות יש לו בתיק, הוא עונה "לא זוכר", וגם את רשימת האקזיטים שהיה מעורב בהם כמשקיע הוא משלים רק מאוחר יותר, בהודעת וואטסאפ. מבחינתו, כנראה שהמספר הוא לא העיקר.

איך היזמים מגיעים אליך?

"אני לא יודע, אבל יש לי דיל פלואו (הזדמנויות השקעה) די גדול. אני רואה 500 תוכניות עסקיות בשנה, נפגש עם סדר גודל של 30 חברות ומשקיע בשלוש. אלה בערך המספרים".

גדרון מודה שגם פעילות ההשקעה היא לא בהכרח למטרות רווח. "זה שומר אותי מחובר לתעשייה, לעשייה, לאקוסיסטם", הוא מסביר. אגב, את המשרד שלו בכפר הירוק הוא חולק עם פטרושקה, השותף לאקזיט ההוא, ההיסטורי.

האקזיטים הגדולים של ההיי־טק הישראלי, במיליארדי דולרים

"הם קיוו שכרומטיס תציל את החברה"

האקזיט של כרומטיס צרוב בתודעה של ענף ההיי־טק בעיקר בגלל שני דברים: הסכום האגדי שבו נמכרה החברה — הגבוה מאוד גם במונחים של היום — והסוף העגום שלו. כרומטיס פיתחה ציוד שנועד לייעל את התעבורה על מערכות תקשורת עירוניות המבוססות על סיבים אופטיים. לוסנט רכשה את כרומטיס עם מוצר בגרסת בטא (בשלבי פיתוח), בלי הכנסות, "אולי היתה הזמנה ראשונה", משחזר גדרון. לפיכך, השווי של העסקה לא נגזר ממכפילים כלשהם או היוון תזרים מזומנים, אלא רק סיפור וחלום. "הערכת השווי בעסקה לא היתה קשורה לשום דבר", הוא מודה.

בספר בשם "הצתה" שכתב גדרון על תקופת כרומטיס, הוא מתאר את המסוק של חברת לוסנט נוחת בשדה תעופה של דאלאס ואת המשא המתן על מכירת החברה במסעדה סמוכה. "נדרשו רק 48 שעות של משא ומתן אינטנסיבי, שנדמה כמו מופע סטנד־אפ שנושאו התמקחות על רכישת מעיל ישן בשוק פשפשים במרוקו, כשכל צד זורק לחלל האוויר מספרים שנעו בין עשרות מיליונים למיליארדי דולרים, ללא כל בסיס כלכלי או ייחוס לערך האמיתי של החברה. 48 שעות ארוכות, שבסופן הגענו להסכמה על מחיר ועל תנאים שלא היה בהם שום היגיון או צידוק פיננסי: 4.75 מיליארד דולר במניות לוסנט. העסקה נחתמה, 26 חודשים בלבד לאחר הקמת כרומטיס", כתב גדרון בספר.

אלא שכעבור מעט יותר משנה לאחר העסקה, באוגוסט 2001, סגרה לוסנט את חטיבת כרומטיס ורשמה בספריה את ההשקעה כהפסד. בין היתר, החטיבה נסגרה בשל בעיות בפוליטיקה הארגונית וקשיי עיכול של סטארט־אפ בתאגיד גדול, אבל בעיקר משום שהיתה קורבן של התפוצצות בועת הדוט.קום וקריסתן של חברות תקשורת רבות. החל ביולי 2000 צנחו מניות לוסנט בחדות, והגיעו לשפל של 2 דולרים למניה, לעומת 54 דולר למניה בזמן הרכישה.

שווי המניות של לוסנט שקיבל גדרון ביום העסקה היה 475 מיליון דולר, אבל לא ידוע כמה מניות הוא הספיק לממש וכמה מהר, לפני הצניחה החדה בערכן. ההערכה היא שזרמו לכיסו "רק" 100 מיליון דולר, אבל הוא מסרב להתייחס לסוגיה. "רק אחרי העסקה התברר לנו שלוסנט כבר היתה במצוקה, והם קיוו שכרומטיס תציל אותה. הבנקאים אמרו לנו אז שהמניות של לוסנט זה כמו מזומן, רק שהם לא אמרו איזה מטבע מזומן", הוא מתבדח על כך כיום.

לוסנט רכשה את כרומטיס עם מוצר בגרסת בטא (בשלבי פיתוח), בלי הכנסות, "אולי היתה הזמנה ראשונה", משחזר גדרון. לפיכך, השווי של העסקה לא נגזר ממכפילים כלשהם או היוון תזרים מזומנים, אלא רק סיפור וחלום. "הערכת השווי בעסקה לא היתה קשורה לשום דבר"

לוסנט
בלומברג

"פתאום אני רואה חבר'ה במים — וזה הם"

התמונה של עובדי כרומטיס חוגגים את האקזיט, שכבשה את העמודים הראשונים של העיתונים ופתחה את מהדורות החדשות, עזרה לקבע את הסיפור של ההיי־טק הישראלי. היא מקפלת בתוכה רוח נעורים, יזמות, חוצפה וכסף מהיר.

ואולם גדרון מספר כי באותם ימים הוא לא התרגש מהעניין שיצרה התמונה. "לא אהבתי את כל ההתעסקות בזה, את התמונה ואת ההתמקדות באירוע האקזיט, שהוא מרגש, אבל מאבד את הפוקוס מחיי הסטארט־אפיסט. להיות יזם זו רכבת הרים רגשית ואינטנסיבית, ויש נקודות שפל קשות — ואיכשהו מה שנשאר מכל ההרפתקה הזאת היתה ההתמקדות בנקודת השיא של לעשות את המיליארדים וללכת לים, רק שנייה בחיים. הצד השני של התמונה הזאת, שנתנה השראה שדבר כזה אפשרי, היתה שהפישפש מפתח תקוה יכול לעשות מוצר מורכב ולמכור אותו למי שהיתה אז מובילה עולמית ב–Switching (מתגים לשוק שירותי התקשורת) תמורת סכום אבסורדי", הוא אומר.

בדומה לאקזיט, בתמונה של עובדי כרומטיס חוגגים יש אלמנט של מזל ותזמון. מי שעומד מאחוריה הוא הצלם קוקו ("רק קוקו, את השם המלא מכיר רק מנהל הבנק שלי"). "זו תמונה שפירסמו אינסוף פעמים", אומר קוקו כיום. "שמענו שכרומטיס נמכרה, ומישהו הדליף לי שהם חוגגים בחוף הים בהרצליה. במקרה באותו היום קניתי רכב חדש, ארבע על ארבע, אז אמרתי: ניסע על החול, אם נמצא — נמצא, אם לא, לא נורא. פתאום אני רואה חבר'ה משתכשכים במים — ואלה היו הם. היו שם הרבה עובדים, אבל הרוב התחפפו כשהם ראו אותי, נשאר רק קומץ".

לדבריו, "זה היה הפוקס של הפוקס, כי ברוב המקרים כשחברה עושה אקזיט אתה מגיע למשרדים ויש שומר שלא נותן להיכנס".

מאז אותו צילום המצב השתנה, וכיום החברה שזוכה לעשות אקזיט מזמינה בעצמה צלם כדי לתעד את "רגע" המכירה: העובדים מכונסים ומוּנחים להניף ידיים או לזרוק כובעים לשמים. במובן הזה, תמונת עובדי כרומטיס חוגגים על חוף הים היא גם תמונת האקזיט האותנטית האחרונה. "זו לא התמונה הכי מוכרת שלי, יש לצערי תמונות מוכרות ממנה מפיגועים ורעידת אדמה בטורקיה", אומר קוקו. "אבל זו בהחלט התמונה הכי נמכרת שלי לגופי תקשורת".

על רגע האקזיט, שהצלם הצליח לתפוס בתמונה הזאת, נכתבו הררי מלים, רובן בהקשר שלילי וטרוניה על כך שבישראל עוד לא קמה ענקית בינלאומית. גם גדרון כבר עייף מהדיון הזה: "אני חושב, וזה גם מה שאני עושה עם יזמים כיום — שאי־אפשר לבנות סטארט־אפ לאקזיט. חברה לא יכולה להצליח ככה. היא צריכה לייצר ערך אמיתי, אבל אם לאורך הדרך היא מקבלת הצעה, היא צריכה לשקול את הסיכון מול התמורה וטובת כלל בעלי המניות. אם יש הצדקה, רק אז צריך לקחת את הצעת המכירה. בסוף יש הרבה שחקנים שיושבים סביב השולחן בסטארט־אפ וההחלטה צריכה להיות אופטיזמיציה של טובת כל השחקנים".

לצאת לפנסיה בגיל 39

גדרון מודה שגם פעילות ההשקעה שבה הוא עוסק כיום היא לא בהכרח למטרות רווח. "זה שומר אותי מחובר לתעשייה, לעשייה, לאקוסיסטם", הוא מסביר. אגב, את המשרד שלו בכפר הירוק הוא חולק עם פטרושקה, השותף לאקזיט ההוא, ההיסטורי

חיפוש של המלה כרומטיס בלינקדאין מניב 146 תוצאות — כולן שייכות לעובדים לשעבר בחברה, ורובם ככולם עובדים כיום בחברות היי־טק אחרות. גם ההיסטוריה של גדרון עצמו מוכיחה שאקזיט היא לא בהכרח מילה גסה. הכסף מאותה העסקה מתדלק יזמות עד עצם היום הזה.

אגב, האקזיט של כרומטיס לא היה הראשון של גדרון ופטרושקה: שלוש שנים קודם לכן, ב–1996, הם מכרו את חברת סקורפיו קומיוניקיישנס לחברת יו.אס רובוטיקס האמריקאית תמורת 72 מיליון דולר. בהמשך הקימו השניים עוד שני סטארט־אפים משותפים בתחום הקלינטק: פיתגורס סולאר, שפיתחה טכנולוגיה המסייעת להוזיל את עלויות הסיליקון של תאים סולאריים; וקוריוליס ווינד, שפיתחה טכנולוגיה המנצלת את הרוח לצורך הפקת אנרגיה. שתי החברות נסגרו ב–2010–2013, לאחר שלוש עד חמש שנים להקמתן. חברה נוספת שהקים גדרון, רודניקס (Rodinx), שפעלה בתחום המיקרוביום (חיידקי מעי), נרכשה על ידי הסטארט־אפ הישראלי ביומיקס ב–2017 תמורת מיליוני דולרים בודדים.

אורני פטרושקה
איליה מלניקוב

כמו כל יזם בנשמה, גדרון לא מצליח להישאר חסר מעש לאורך זמן. "אחרי האקזיט של כרומטיס יצאתי לפנסיה, בערך", הוא מספר על השנה שבה חגג יום הולדת 39, "אבל היו חסרים לי האנדרנלין והעניין".

בתקופת הפנסיה, שנמשכה כארבע שנים, למד גדרון לנגן על סקסופון, ולפני סיום הראיון הוא מזמין אותי להופעת רחוב שלו אחר הצהריים בשיכון דן. בתקופת הפנסיה שלו הוא גם למד תסריטאות וכתב את סיפור כרומטיס כתסריט לסרט, שמאוחר יותר נהפך לספר. יום לאחר הפגישה שלנו הוא המריא לטיול באיי הגלפגוס. מעניין איזה רעיון לסטארט־אפ יבוא לו משם.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות