רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רובוט ינהג במכונית הרבה לפני שהוא ידבר כמו בני האדם"

לכתבה
הרובוטית המדברת הראשונה בעולם, סופיה Denis Balibouse / REUTERS

ד"ר יהונתן ברנט, מומחה ללמידת מכונה וחוקר באוניברסיטת תל אביב ובגוגל, מכין את הקרקע ליום שבו מחשבים יוכלו לשוחח עמנו בשפה שלנו ■ ואולם בעוד בתחום התרגום יש התקדמות אדירה, הדרך לתקשורת טבעית, הוא אומר, עוד רחוקה: "אם אומרים למחשב שניצח במשחק גו 'לך תביא קפה', הוא לא יבין. הוא יודע רק גו"

11תגובות

יהונתן ברנט, מרצה בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב וחוקר בגוגל ישראל, כמה שפות אתה מדבר?

"בשיאי הייתי יכול לקשקש בשש שפות. מעבר לאנגלית ועברית, למדתי ערבית, פורטגזית, רוסית וספרדית".

וכיום?

"פחות. רוסית אני כבר לא ממש יודע וגם ערבית די שכחתי".

יש שפה שהיית רוצה ללמוד?

"יש כל מיני. אם היה לי קצת זמן הייתי לומד גרמנית".

יהונתן ברנט
אייל טואג

דווקא גרמנית?

"כן, כי זה אפשרי בזמן קצר. נחשפתי לגרמנית ברמה בסיסית וזה נראה לי מעט מאמץ ושפה מדליקה. זה גם מגניב שהפעלים אצלם בסוף המשפט, אחרי שם העצם. למשל, הם אומרים, 'אני רוצה תפוח לאכול'. הייתי רוצה מאוד גם ללמוד סינית, אבל זה קשה גם בגלל הכתב והטונים (שינוי גובה הקול בעת ההגייה, המבחין בין מלים; ר"ש), אבל הכי הזוי זה וייטנאמית".

למה הזוי?

"זאת שפה שאני לא מצליח לעשות סגמנטציה לצלילים שלה. אני שומע את הקול ואני לא מסוגל להבין איך ממפים את זה לתו או צליל ברור".

גיליון סוכות 2018
עיצוב השער: דן לוינשטיין

"כשחזרנו מארה"ב הרגשתי שאני אאוט, שחייבים לראות ארץ נהדרת, כי כשאתה בחו"ל השפה מוקפאת ובעיקר כי כיום היא מתקדמת בקצב מהיר יותר"

איך בכלל התחלת עם בלשנות?

"שירתי ביחידת 8200, התחום שלי היה לבנון. בנסיגה מלבנון בשנת 2000 פתאום נהיה נורא משעמם. הכל הפסיק, היתה דממה, 400 איש ואין לאף אחד מושג מה עושים. נרשמתי לקורס בלשנות באוניברסיטה הפתוחה. היה כיף והחלטתי שאני אוהב שפות. אחרי כמה חודשים נחטפו שלושת החיילים וכולנו חזרנו לעבוד".

בהמשך עשית שינוי לתחום מדעי המחשב.

"מלכתחילה למדתי בלשנות ומדעי המחשב, פשוט החלטתי להפסיק ללמוד שפות ולהמשיך בכיוון מדעי המחשב".

למה?

"בגרסה הקיצונית של בלשנות, לפי נועם חומסקי, בני אדם נולדים עם איבר שפה שצריך לכוון בו כמה דברים שקובעים איזו שפה זו תהיה, ולזה לא התחברתי. עם זאת, אהבתי את ההתייחסות של חומסקי לשפה כאל אובייקט פורמלי מתמטי".

גישה ריאלית יותר?

"כן. מן הסתם יש לידע בשפות גם בסיס גנטי, אבל לא הכל מוכתב מראש. מצד שני, נחשפתי לתאוריות חישוביות ופסיכולוגיות וזה תפס אותי. למידה זה דבר מדהים, ואני גלשתי יותר ללמידה חישובית. בהתחלה החלום שלי היה להבין איך ילדים רוכשים שפה, אבל כשעברתי לעיבוד שפה טבעית התחלתי לחקור איך בונים מערכות מחשבים שמבינות שפת בני אדם".

באמת איך?

"נניח שאנחנו רוצים לתת תשובה לשאלה עובדתית — מי היה נשיא ארה"ב בשנה כלשהי — ויש לנו את כל ויקיפדיה לצורך זה. הדרך של המחשב למצוא את התשובה היא באמצעות איסוף של המון דוגמאות לשאלות ותשובות, נניח 100 אלף. הוא עושה זאת בשיטות שמבוססות על למידה חישובית או למידת מכונה. אחד המודלים החישוביים הפופולריים הוא רשתות נוירונים. המחשב קורא את הקלט — במקרה הזה את המלים — ואז מבצע אוסף חישובים לא לינאריים".

"שפה אנושית היא לא רק המלים והמשפטים. יש הבעות פנים, אינטונציה, ידע מוקדם, רמיזות. שפה לא מתנהגת כמו שפת תכנות. אם אומר לך מלה שאף פעם לא שמעת, יש סיכוי שתבין אותה מההקשר, אבל מחשבים חייבים תרגום"

Ulf Andersen / Getty Images

לא לינאריים!

"עזוב, זה פרט טכני. בכל מקרה, בסוף הוא מוצא את התשובה. זה מודל שמאופיין במיליון מספרים. איך הייתי מכוון את המספרים כך שאצליח לעבור מהשאלה לתשובה?"

תרגם לי את זה.

"תדמיין מכונה עם מיליון ידיות, ויש דרך לכוון את הידיות כך שזה יצליח. התחום של הלמידה החישובית עוסק באיך אפשר לכוון את הידיות כדי להגיע משאלות לתשובות, ובאופן מפתיע זה עובד".

למה מפתיע?

"כי יש המון דרכים לכוון מיליון ידיות — 2 בחזקת מיליון. באופן מפתיע, קיימים אלגוריתמים שמצליחים לעשות את זה — לכוון את הידיות כך שיצליחו להסביר ולמפות את כל השאלות לתשובות. דבר שני שמפתיע הוא שמביאים דוגמאות אחרות שהמודל אף פעם לא ראה, וזה גם מצליח".

כלומר, הוא מעולם לא נשאל את השאלה הזאת ובכל זאת הצליח לענות?

"כן. בהכללה, בני האדם טובים בזה, פעם אחת אתה מכניס את היד למים רותחים, בפעם השנייה כבר לא תעשה את זה. הבעיה היא שהמחשב פחות טוב בזה, ואחת ההפתעות היא שבכל זאת ניתן להגיע לשיטות מכלילות".

תן דוגמה.

"נניח שמראים למחשב את השאלה 'איפה אובמה נולד' ואת התשובה 'הונולולו', ואחר כך מראים לו את השאלה 'מה מקום הלידה של טום קרוז' — המחשב יענה על השאלה הזאת גם אם הוא לא ראה אותה.כלומר המחשב מצליח לענות על שאלה חדשה אף שהיא מנוסחת באופן שונה. ויש מן האמת בתשובות שמתקבלות".

יש בהן מן האמת — כלומר זו לא אמת מוחלטת?

"אלה תשובות שבני אדם היו מסכימים אתן. יחסית זו אמת, בניגוד לסתם המצאה".

למה התרגום הממוחשב משפה לשפה עדיין לא מספיק טוב?

"ברמת התרגום יש שיפור מטורף, בהרבה מאוד שפות. פעם זה היה שבור לחלוטין. היום זה עדיין לא בסדר, אבל אם אתה קורא קטע מתורגם, בגדול הבנת על מה מדובר. כדי לתרגם אנחנו מסתמכים כיום על דאטה, כלומר על זוגות של משפטים מתורגמים משפה אחת לאחרת, כך שבשפות שיש בהן המון דוגמאות זה עובד טוב יותר. באיחוד האירופי, כל מסמך שיוצא מתורגם לכל השפות, ולכן זה קל יותר. אבל תרגום בין אנגלית לעברית, לעומת זאת, קשה יותר. מעבר לכך, במקרה של תרגום, הכל על פני השטח: המחשב לומד דברים שטחיים, הוא לומד איך נראים משפטים באופן כללי. אין פה משמעות, אין ייצוג מחוץ לשפה. הבעיות קשות באמת. המטרה הענקית ארוכת הטווח של התחום שלנו היא שאפשר יהיה לנהל שיחה עם מחשב".

וזה רחוק?

"כן. הבעיה מתפרקת להמון תתי־בעיות ותוך כדי שיחה דברים הולכים ומסתבכים".

מה כל כך מסובך?

"שפה בין אנשים היא לא רק המלים והמשפטים. יש הבעות פנים, אינטונציה, הסתמכות על ידע מוקדם, רמיזות. זה דבר גמיש ומעורפל, ושפה לא מתנהגת כמו שפת תכנות. לכל מלה יש המון משמעויות, כל דבר אפשר להגיד בהמון צורות, עם דגש שונה. נניח שאני אגיד מלה שאף פעם לא שמעת, יש לך סיכוי להבין את זה מההקשר. לעומת זאת, מחשבים חייבים תרגום. זו משימה שיש בה המון דאטה".

כלומר, העליונות האנושית עדיין קיימת בשפה.

"כבני אדם יש לנו ייצוג אחד לשפה, אנחנו יודעים לתרגם הכל למלים. למשל, אנחנו יודעים לסכם בכמה משפטים על מה דובר בשיחה כלשהי, או אם הובעו בה רגשות חיוביים או שליליים. כדי לשוחח, המחשב צריך לדעת המון דברים על העולם. משפט אחד אפשר להגיד בכמה צורות שיתפרשו בכמה מובנים".

תן דוגמה.

"אם אני אומר 'ממש חם פה', אתה יכול להבין שאולי אני רוצה שתדליק את המזגן. דברים שאנחנו אומרים מעוגנים במרחב ובזמן. לבני אדם יש המון ידע בסיסי והיגיון פשוט. למחשבים אין את זה. הם לא מבינים קונטקסט, הם יכולים לעשות פעולה, אבל אין להם את הידע ברקע".

אני מבין שאנחנו לא קרובים ליום שבו מחשב יחליף אדם?

"אנחנו רחוקים מזה".

זה דווקא מעודד. לא תשתלטו לנו על העולם, אתם והמחשבים שלכם.

"מתישהו, בעתיד, זה יהיה מושלם. אבל כיום במחשבים כל דבר נמצא בנפרד. קח מחשב שיודע לתרגם — הוא לא יצליח לסכם. מחשב יכול לענות על צורך ספציפי מאוד. נניח שאתה רוצה לחלץ מטקסט את שמות כל הארגונים הכתובים בו — זה אפשרי. אם אתה רוצה לתרגם משפטים פשוטים — המתכון שדיברנו עליו דרך המון דוגמאות עובד. לכן, הפתרונות של מחשבים הם שטחיים או עמוקים, אבל במודל קטן מאוד".

מה הכוונה 'מודל קטן'?

"שאתה יכול ללמד מחשבים להבין לעומק שפה, אבל בנושא צר".

למשל?

"כרטיסי טיסה. אפשר ללמד מחשב על ערים, שדות תעופה, תאריכים, אבל זה יהיה ספציפי מאוד. אנחנו יכולים להיות טובים או באחד או בשני, אבל לא בשניהם יחד".

חיפוש בגוגל זה שטחי?

"כן. אמנם אפשר לחפש על כל נושא בעולם ובהמון שפות, אבל באמצעים שטחיים. אין במנועי חיפוש הבנה עמוקה של שפה".

מה עם ניתוח הבעות פנים על ידי מחשבים?

"אנחנו עוד לא שם. כיום רוב העיסוק שלנו הוא ברמה הטקסטואלית, וגם בזה אנחנו עוד רחוקים. הבעות פנים זה ללמוד משמעות כתוצאה מאינטגרציה של קול ותמונה, זה לא מיינסטרים. הכל עדיין בטקסט נטו".

אבל מחשבים מנצחים אנשים במשחקים, למשל בשחמט.

"נכון, קספרוב הפסיד לכחול עמוק, המחשב של י.ב.מ, כבר לפני 20 שנה. כיום ברור שאין סיכוי לנצח מחשב בשח. יש משחק סיני עתיק בשם גו, הוא נחשב הרבה יותר קשה משח. בשנה שעברה, דיפ־מיינד, חברה בת של גוגל, ניצחה באמצעות התוכנה שלה, אלפא גו, את אלוף העולם במשחק הזה. מאז גם זה נגמר. עד כה, גו נחשב למשחק הקשה ביותר לניצחון על ידי מכונה".

נו, אתה רואה.

בסדר, אבל אם תגיד למחשב שניצח בגו 'לך תביא לי קפה מהמטבח', הוא לא יבין מה אתה אומר. הוא יודע רק גו".

בכל זאת, התחום שלך לוהט היום.

"למידה חישובית ובינה מלאכותית הם תחומים חמים. איך גורמים למחשבים להיות כמו בני אדם באמצעות דאטה, שפה טבעית, שאני מתעסק בה — זה תת־תחום בזה. אספר לך אנקדוטה מעניינת שמראה את ההייפ המוגזם".

לך על זה.

"הכנס החשוב ביותר בעולם בתחום של למידה חישובית נקרא NIPS ונערך במונטריאול. השנה, 11 דקות אחרי שההרשמה החלה הוא היה כבר סולד אאוט. במושגים אקדמיים זה הכי הזוי בעולם, כולה חבורת מדענים שמדברת על רשתות נוירונים. פתאום יש בכנס הזה מסיבת פייסבוק, ומסיבת גוגל. אני מחכה שההייפ הזה יעבור. נמאס לי".

תטוס לכנס?

"לא נראה לי. אני מתגעגע לבנות שלי. כל חודש אני טס, ויש 8,000 איש בכנס, אני לא מוצא את עצמי שם. אתה צריך לראות את הגרף של ההרשמות לכנס — פעם היו מוכרים ל–2,000 איש לכל היותר, וזה לקח שנה. בשנה שעברה, תוך יומיים עצרו את ההרשמה, השנה — תוך 11 דקות. יש פה משהו לא הגיוני, וזה לא שאנחנו על סף בינה מלאכותית שהולכת להשתלט על העולם".

לא?

"לא. אני לא חושש כרגע. נכון שהגענו למצב שאפשר לעשות בו דברים מגניבים. זה נהיה שימושי. אבל מדברים על זה כל כך הרבה שישר קופצים ציטוטים מהרצאת טד שבה מציעים לדאוג מזה שהרובוטים ישתלטו עלינו. זה כמו לדאוג מאכלוס יתר על המאדים. אולי זה הזמן לדבר על אתיקה — מה כדאי, מה לא כדאי, אבל זה לא שהרובוט הופך להיות חכם מהאדם".

בוא נדבר על אתיקה.

"גוגל חתמו על הסכם עם משרד ההגנה האמריקאי, והיתה זעקה של העובדים שלא רצו לפתח מערכות לומדות בשביל נשק. והם נסוגו מההסכם".

מה הם כבר יכולים לפתח שיפגע באתיקה שלהם?

"דמיין שיש רחפנים שיכולים לטוס אוטונומית, לזהות פרצופים ולבצע חיסולים, וכל זאת עם הרבה הפרות של פרטיות. כמות התמונות והווידאו שיש בעולם היא אדירה, וזיהוי תמונות זה גם תת־תחום לוהט כיום. אי־אפשר למנוע פיתוח של טכנולוגיה, כי זה גם חיובי. למשל, גילוי הקריספר (אזור בדנ"א של חיידקים המהווה חלק ממנגנון חיסון נגד נגיפים) שבוודאות יקבל פרס נובל. מצד אחד, זה יסייע להילחם במחלות גנטיות בזול — בעבר לא האמינו שאפשר להגיע לזה. מצד שני, יכול להיות שאנשים יבקשו מראש צבע עיניים לילד שלהם. אי־אפשר להגיד לאנשים לא לפתח, צריך למצוא דרך לפקח ולהציף את הבעיות האתיות והדילמות".

"לדאוג מזה שהרובוטים ישתלטו עלינו. זה כמו לדאוג מאכלוס יתר על המאדים. אולי זה הזמן לדבר על אתיקה — מה כדאי, מה לא כדאי, אבל זה לא שהרובוט הופך להיות חכם מהאדם"

מירי סגל

מה אתה עושה בעבודה שלך בפועל?

"אני מתעסק בתרגום משפה טבעית לשפת מחשב. נניח — תמצא את כל הטיסות מבוסטון לאטלנטה בשעה שלוש. המטרה שלי היא לתרגם את זה לשפת מחשב, ולהצליח לקבל תשובה. קשה למצוא זוגות של שפה טבעית ושפת מחשב. הפתרון לא יכול להיות לאסוף עוד ועוד דאטה, אלא למצוא דרכים אחרות ללמד את המחשב".

בהרבה אתרים יש כיום צ'ט בוטס, אבל זה עובד גרוע — או שהכל שטחי מאוד, או שזה לא פותר לך אף בעיה.

"קשה לייצר מערכת שתהיה טובה בזה, הבעיה היא שאין דאטה של מלא אנשים שדיברו עם שירות לקוחות. אפשר לדמיין שאתה מתחיל אינטראקציה עם בוט, וברגע שזה חורג הוא יודע להעביר את זה למענה אנושי. זה דורש מאמץ, עוד לא הצלחנו לפרוץ את המחסום הזה".

אבל בעתיד יהיו מקצועות שיוחלפו על ידי מחשבים.

"האם מכונות הולכות לגזול עבודות מבני אדם? כן. למשל התעסקות ברדיולוגיה, לקרוא צילומי רטנגן. כבר כיום יש דיון מי יותר טוב בקריאת צילומי רנטגן — מחשבים או רדיולוגים. אוכלוסיית הנהגים צריכה להיות המודאגת ביותר. בעיקר נהגי משאיות".

מכוניות אוטונומית?

"אני אשמח שלא יהיו מוניות, שהכל יהיו מכוניות אוטונומיות. אני שונא לנהוג, הפקקים זה קטסטרופה. תהיה פגיעה במגזר הנהגים, אבל בטווח הארוך זה אמור להסתדר. אני מקווה שהמדינה תעזור להם. מכונות שיחליפו בני אדם בכל מיני משימות זה דבר טוב".

שמעתי פעם הרצאה על רובוטים שבה דיברו על תחליף רובוטי לסייעות לגננות.

"לא נשמע לי. לא שאני חושב שאי־אפשר לסמלץ (מלשון סימולציה) מקצוע כזה, אבל כהורה לא הייתי מרגיש בנוח עם רובוטים בגן. הייתי מרגיש יותר בנוח עם רובוט שמנתח אותי, מטיס מטוס או נוהג ברכב".

"כהורה לא הייתי מרגיש בנוח עם רובוטים בגן. הייתי מרגיש יותר בנוח עם רובוט שמנתח אותי, מטיס מטוס או נוהג ברכב"

גן ילדים באורגון
LEAH NASH / NYT

מה לגבי מחשבים שיחליפו עיתונאים?

"יש דברים אינפורמטיביים שמן הסתם נכון שיהיו. למשל, סיקור מהלך של משחק כדורגל. היה מגניב אם היה שירות שכל פעם כשאתה רואה ידיעה או פרשנות בעיתון, אוטומטית מוצגת לך אותה הידיעה מהעיתון המתחרה, כי אנחנו חיים בבועה בפיד".

הרשתות מעוותות את תמונת המציאות?

"זה מייצר בועה וגורם לך לאשליה הפוכה. אני כבר לא מנסה לנחש מי מנצח בבחירות לפי הפיד שלי. מארק צוקרברג אומר שמנסים לטפל בזה, אבל אתה רואה יותר ויותר אנשים שחושבים כמוך, מה שאמור לגרום להתקרבות, אבל גורם להתרחקות מול אנשים אחרים. הפייסבוק שלי בבחירות היה נראה אחרת מהתוצאות".

מה דעתך על התקשורת בין האנשים, שנהפכה הרבה יותר טקסטואלית מצד אחד, ומצד שני הכל מהר וקצר יותר.

"אימוג'ים וקיצורים זה מגניב. הכפייה הזאת גם להיות תקשורתיים וגם תמציתיים, זה מייצר משהו מעניין. כמות הטקסט שקיימת בעולם עלתה בצורה מטורפת. כיום יותר אנשים יודעים לכתוב ברמה בסיסית, ובנוסף יש תופעות מעניינות חדשות בשפה. יש תת־תחום של מחקר ברשתות חברתיות".

מה חוקרים שם?

הקטנת תווים, סימנים ואימוג'ים זה תחום שלם שמנסים לנתח. יש בזה משהו מגניב. התמציתיות הפכה למשהו יותר משמעותי, המשקל עלה כי הכל צריך להיות יותר מהיר. 'מוש' זה מושלם. כשחזרנו מארה"ב הרגשתי שאני אאוט, שחייבים לראות ארץ נהדרת, כי כשאתה בחו"ל השפה מוקפאת ובעיקר כי כיום היא מתקדמת בקצב מהיר יותר. המחקר הוא גם על הקשר בין האופן שבו אנשים מדברים לאופן שבו הם נתפשים מבחינה חברתית".

מה אתה ממליץ ללמוד — שפות או מחשבים?

"מחשבים".

יותר מסינית?

"לא יודע. אני אשמח שילמדו מדעי המחשב, זה כלי חשוב והכרחי, והוא מלמד לחשוב בצורה אנליטית, איך לקחת בעיה גדולה ולפרק אותה לבעיות קטנות. יש בעיה מגדרית — שיעור הנשים בתחום קטן ביותר, וזה מצער. הייתי שמח אם היו לי יותר סטודנטיות בקורסים שאני מעביר. עד עכשיו לא הצלחנו בזה".

למה זה קרה?

"אין לי מושג. אני חושב שיש הסללה לפני האוניברסיטה, זאת בעיה חברתית כללית יותר. זה במגמת שיפור, אבל עדיין גרוע".

מהם כיווני המחקר העתידיים בלמידה?

"לדעתי, כיוון מעניין זה לעסוק בלמידה דרך חיזוי העתיד. כבני אדם, יש לנו חמישה חושים וכל הזמן אנחנו מנסים לחזות את העתיד. יש לנו ציפייה מה אנחנו הולכים לראות, להרגיש ולשמוע בעוד שנייה, וברגע שמשהו חריג קורה אנחנו מופתעים".

למשל?

"אם פתאום נראה עכשיו חזיר מעופף זו תהיה הפתעה".

באמת קצת מפתיע.

"לי נראה טבעי שכך אפשר ללמוד. כל הזמן מנסים לחזות את העתיד, וכל הזמן מאששים או מפריכים את התחזיות. אם מראים לילד בן כמה חודשים סרט של משהו עף בשמים הוא לא מתרגש מזה, אבל ילד בן שנה כבר תוהה מה זה. הוא כבר למד את הפיזיקה של העולם ומבין שזה בעייתי. הייתי מצפה שבעתיד יהיו לנו אובייקטים בעולם שכל הזמן מנסים לחזות, וכל פעם שהם חוזים ומשהו מפתיע אותם הם לומדים מזה. זה מעלה שאלות עמוקות על איך זה עובד, איך מייצגים את זה, אפשר לדון בכך שנים".

אובייקטים = רובוטים?

"יהיה לנו רובוט קטן וחמוד, ואולי הוא ילמד שאם הוא אומר משהו מסוים, קורה משהו חיובי".

מה הכוונה?

"זאת שאלה קשה מה זה משהו חיובי. כשנותנים לבני אדם אוכל — הם שמחים. אצל רובוט לא ברור מה עושה אותו שמח. היה מאמר מעניין על סקרנות. החליטו שרובוט שמח כשיש לו חוויה אחרת ממה שהיתה לו בעבר, וכך אתה גורם לו לסקרנות. מה שמצחיק זה שברגע שהוא מצא שלט של טלוויזיה הוא נהיה בטטת ספה, וכל הזמן העביר ערוצים. השאלה היא מה גורם לנו ללמוד ואיך אפשר להגדיר למחשב מטרות שיגרמו לו לרצות לתקשר".

עניין של שפה, גיליון סוכות 2018: לא כל השפות נולדו שוות רותי לוי "רובוט ינהג במכונית הרבה לפני שהוא ידבר כמו בני האדם" רותם שטרקמן | הישראלית שמלמדת היי־טקיסטים ופוליטיקאים לדבר אמריקאית רהוטה רונית הראל | מי מחק את הערבית מהדרך? גור מגידו | לאיש שכתב נאומים לאיילת שקד ולרמטכ"ל יש עצה חגי עמית | כמה שווה השפה של אמא ואבא? רותי לוי  | "גם לאשתי אני מדבר ככה": הסלנג של סוחרי המניות עלול להיגמר בכלא יסמין גואטה | איך אומרים "תופעת רשת" בשפת הסימנים? רפאלה גויכמן | אז איך כותבים - מאמי או ממי? הפנים החדשות של משטרת העברית אבי וקסמן ליש אחנא מא בנפהם ערבי? ליאור דטל | רוצים ילדים יצירתיים ומוצלחים? למדו אותם שפת קוד רותי לוי | היפ הופ בארמית: בת הרב החרדי שהפכה לאמנית קול בינלאומית גילי מלניצקי על בסיס מקום פנוי: השפה הסודית של הכיסאות בבית החולים רוני לינדר-גנץ | למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו שואלים "איפה הכסף" סמי פרץ | האם השפה מכתיבה את החשיבה? 6 דברים מפתיעים על שפות רותי לוי ויעל בלקין

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו עכשיו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות