"ואם נדבר עם ביבי, זה יעזור?": מערכת הביטחון היא סוכנת המכירות של הסייבר הישראלי בחו"ל

חברות סייבר התקפי ישראליות, ובראשן NSO, אינן פועלות לבד כשהן מגייסות כלקוחות מדינות בעלות רקורד של פגיעה בזכויות אדם ■ מעדויות של בכירים בענף עולה כי מערכת הביטחון ממלאת תפקיד פעיל בעסקות ■ וכדאי גם לשים לב לסמיכות הזמנים בין הביקורים של נתניהו במדינות מסוימות לתחילת הפעילות של NSO בהן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיתי זיו
אמיתי זיו

השבוע פירסמנו כאן כתבה המפרטת את תפקידה של חברת הסייבר הישראלית NSO במעקב אחרי עיתונאים במדינות שונות. בעקבות ההדלפה נחשפו 180 מקרים שבהם עיתונאים ממדינות שונות סומנו כמטרות על ידי לקוחות של NSO – צעד ראשון שעשוי להוביל לפריצה לטלפונים הניידים שלהם. 

לא רק רהיטי "רים": נתניהו היה איש שיווק של תוכנת פגסוס

0:00
-- : --
להרשמה לפודקאסט

בחלק מהמקרים, אכן הודבקו הטלפונים של העיתונאים בתוכנת המעקב של NSO, פגסוס. עם המדינות שבהן הפכו עיתונאים למטרות למעקב באמצעות הטכנולוגיה של NSO נמנות סעודיה, הונגריה, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, רואנדה, מרוקו, הודו ומקסיקו.

רשימת המדינות הזאת עשויה להזכיר משהו למי שעוקב אחר החדשות – היות שיש חפיפה בינה לבין רשימת המדינות שעמן חיזקה ישראל את היחסים הדיפלומטיים שלה בשנים האחרונות, בתקופת כהונתו של ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.

בכל אחת מהטיסות נתניהו הצהיר על "פיתוח יחסי הגומלין" בין המדינות. למטוסו נוהגת להתלוות "משלחת של אנשי עסקים". לפי הפרסומים הרשמיים, אנשי עסקים אלה עוסקים בתחומים כמו מים וחקלאות, אבל בפועל, אנחנו יודעים שחלקם פועלים גם בתחום הביטחון

בנימין נתניהו ונרנדרה מודי, ראש ממשלת הודוצילום: אבי אוחיון / לעמ

>> NSO - סיקור נרחבהדלפת ענק חושפת את המדינות שהפכו עיתונאים למטרות מעקב - בסיוע NSOרובים ורחפנים? סייבר הוא נשק הדיקטטורים האולטימטיבי | בצד של הרעים: ישראל שותפה פעילה של NSO ודומותיה | תעשיית הריגול הישראלית מסייעת לדיקטטורים בכל העולם לרדוף הומואים ומתנגדי משטר | ממשלת מודי בהודו עקבה אחר מנהיגי אופוזיציה ואקטיביסטים באמצעות NSO | ממשלת אורבן עקבה אחר עיתונאים ועורכי דין בהונגריה באמצעות תוכנה של NSO

בקיץ 2016 יצא נתניהו לסבב במדינות אפריקה, ורואנדה ביניהן, "לאחר עשרות שנים שבהן לא ביקר באפריקה ראש ממשלת ישראל", כפי שנכתב בפרסום הרשמי של משרד החוץ. בדצמבר 2016 נתניהו המריא לביקור בקזחסטן ואזרבייג'ן. ביולי 2017 נתניהו היה לראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר בהונגריה. בספטמבר 2017 נתניהו המריא לביקור במקסיקו ומסר: "אני יוצא היום לביקור היסטורי באמריקה הלטינית. זו הפעם הראשונה מאז הקמתה של מדינת ישראל שראש ממשלה מכהן מבקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה". בינואר 2018 נתניהו המריא ל"ביקור היסטורי" בהודו, אחרי שכמה חודשים לפני כן בא לישראל לראשונה ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. והיו עוד ביקורי גומלין – כמו זה של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שבא לישראל שנה אחרי ביקור נתניהו במדינתו.

אצבעה של הונגריה במוסדות האיחוד האירופי נחוצה לישראל – יש לה יכולת להטיל וטו על הצהרות האיחוד האירופי, ואכן במאי האחרון היא היחידה שהתנגדה להצהרה משותפת של האיחוד בקריאה להפסקת אש בסבב הלחימה האחרון בעזה

בנימין נתניהו וויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריהצילום: מארק ישראל סלם

במדינות הערביות והמוסלמיות מתוך הרשימה, המהלכים היו מעט שונים. במרוקו לא היו ביקורים רשמיים ברמת ראשי המדינות, אך היו כאלה בדרגים רשמיים נמוכים יותר, ובדצמבר האחרון המדינות הפשירו את היחסים הדיפלומטיים שלהן. חודש לפני כן התקיים ביקור חשאי למחצה של נתניהו בסעודיה, והוא כנראה לא היה הראשון של נתניהו בממלכה. 

בכל אחת מהטיסות נתניהו הצהיר על "פיתוח יחסי הגומלין" בין המדינות. למטוסו נוהגת להתלוות "משלחת של אנשי עסקים". לפי הפרסומים הרשמיים, אנשי עסקים אלה עוסקים בתחומים כמו מים וחקלאות, אבל בפועל, אנחנו יודעים שחלקם פועלים גם בתחום הביטחון.

אינטרסים מובהקים

רוב המדינות שהוזכרו אינן דמוקרטיות מלאות. המשטר בהן נע בין דיקטטורה מוחלטת לבין מה שמכונה "אוטוקרטיה אלקטורלית", כלומר חזות כלשהי של דמוקרטיה. 

דבר נוסף המשותף למדינות אלה הוא שבכולן יש לישראל אינטרס מובהק. הרודנות של אזרבייג'ן מעניקה לישראל גישה לקו הגבול של המדינה עם איראן. רואנדה היתה נחוצה לישראל באותן השנים עבור הסכם "המדינה השלישית" לגירוש של מבקשי מקלט אפריקאים מישראל. אצבעה של הונגריה במוסדות האיחוד האירופי נחוצה לישראל – יש לה יכולת להטיל וטו על הצהרות של האיחוד האירופי, ואכן במאי האחרון היא היחידה בין 27 מדינות האיחוד שהתנגדה להצהרה משותפת של האיחוד בקריאה להפסקת אש בסבב הלחימה האחרון בעזה, ובכך הכשילה את ההצהרה. 

מדינת ישראל פועלת באופן פרואקטיבי להביא את חברות הסייבר ההתקפי הישראליות, ובראשן NSO, לפעול במדינות אלה, על אף הרקורד הבעייתי שלהן בתחומי הדמוקרטיה וזכויות האדם

בנימין נתניהו ופול קגאמה, נשיא רואנדהצילום: קובי גדעון / לעמ

במאגר שהודלף ונחשף השבוע בסדרת כתבות, נכללו כ-50 אלף רשומות המצביעות על יעדים אפשריים של תוכנת פגסוס. כל מספר טלפון שהוזן למערכת מלמד על עניין מצד לקוח של NSO (מדינה כלשהי) בבעל המספר כמטרה למעקב, גם אם עצם הופעתו של המספר אינו מהווה ראיה להצלחת הדבקה.

מעניין לציין שבהודו, המספרים הראשונים הופיעו במאגר היעדים האפשריים ביולי 2017, בדיוק החודש שבו רגליו של ראש הממשלה מודי טבלו במי הים התיכון בעת ביקורו בישראל. בהונגריה, יעד מבצעי ראשון הופיע בפברואר 2018 – בצמידות למפגש בין נתניהו לג'וזף צוקור, היועץ לביטחון לאומי ומדיניות חוץ של הונגריה, וכמה חודשים אחרי ביקור נתניהו בהונגריה.

המתאם בין המדינות שהן לקוחות NSO והתפתחות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות חזק. נשאלת השאלה מה תפקידה של מדינת ישראל בקידום מוצרי סייבר התקפי במדינות האלה – ומשורה של שיחות עם בכירי ענף הסייבר, עולה כי מדינת ישראל פועלת באופן פרואקטיבי להביא את חברות הסייבר ההתקפי הישראליות, ובראשן NSO, לפעול במדינות אלה, על אף הרקורד הבעייתי שלהן בתחומי הדמוקרטיה וזכויות האדם. למרות טענותיהן של חברות הסייבר ההתקפי, שלפיהן הן מקפידות למנוע זאת - היכולות של חברות הסייבר ההתקפי עלולות לשמש את לקוחותיהן ברדיפה אחרי עיתונאים, אנשי אופוזציה ופעילי זכויות אדם.  

כך שימשה טכנולוגיה של NSO למעקב אחר עיתונאי חוקר במרוקו

"הם נדהמו מהיכולות של NSO"

אחת הלקוחות של NSO היא סעודיה. ביוני 2017 התקיים בקפריסין אירוע הדגמת מוצר (demo), שבו הציגה NSO את יכולותיה לחבורת בכירים סעודים. האירוע נעשה למפורסם למדי בקהילת הסייבר מאז.

לפי הסיפור, NSO הציגה באירוע בראשונה יכולות zero click – יכולת פריצה למכשיר בלי שום פעולה מצד הקורבן (כלומר ללא צורך, למשל, בכניסה של הקורבן ללינק זדוני, שנשלח אליו במסרון תמים למראה). נציגי NSO ביקשו מאחד האורחים לגשת לקניון הקרוב, לרכוש אייפון חדש לגמרי, ולספק להם רק את מספר הטלפון שלו. זה הספיק כדי לחדור למכשיר ולהשיג שליטה מלאה עליו.  

גורם שהיה נוכח באותה פגישה מספר כי לאחר שהצופים הסועדים ראו את ההדגמה, "הם הלכו לדון בזה בינם לבין עצמם. לא צריך להבין את השפה שלהם כדי להבין שהם נדהמו והתרגשו, וראו שזה מה שהם זקוקים לו". לא עבר זמן רב, וסעודיה נעשתה ללקוחה של NSO, בחוזה ארוך שנים שמוערך ב-50 מיליון דולר.

גם לפני שנחשפו הגילויים החדשים על הקורבנות של תוכנת פגסוס, לא היה זה סוד שהכלים של NSO פגעו לא פעם באנשים חפים מפשע. חלקם סיימו את חייהם בצורה טרגית

אבל NSO לא לבד בממלכה שבחצי האי ערב. על פי חשיפה של TheMarker מהשבועות האחרונים, החל ב-2019 רוכשת סעודיה כלים גם מחברת קוואדרים (Quadream) – חברת סייבר מתחרה ב-NSO, שנוסדה על ידי יוצאי NSO.

באותה שנה סיפקה חברה שלישית, סלברייט, שירותים לסעודיה. החברה עוסקת בפריצה לטלפונים, אבל בשונה משתי הקודמות, היא צריכה גישה פיזית למכשיר כדי "לשתות" ממנו את כל המידע.

מפגינים מוחים על התקנת תוכנות ריגול בסמארטפונים שלהם, במקסיקוצילום: Carlos Jasso/רויטרס

מטבע דיפלומטי שאפשר לסחור בו

כיצד התבצעו העסקות האלה בכלל? הרי אזרח ישראלי לא יכול לנחות לא כך סתם בסעודיה, לטייל בה להנאתו ולעשות עסקים. למדינות אין יחסים דיפלומטיים גלויים, ובוודאי שאין בהן שגרירויות זו של זו.

אנשי סייבר התקפי אוהבים את הצללים. הם ממעטים להתבטא, בוודאי לא בשמם. עם זאת, אחרי שורה של שיחות מתקבלת תמונה שלמה: ישראל לא רק הרשתה לחברות סייבר בה למכור כלים לסעודיה ולמדינות המפרץ (שהרי מכירת נשק וכלי סייבר התקפי כפופה לאישור של משרד הביטחון); במידה רבה, ישראל עודדה את החברות לעשות זאת.

החל ב-2017, מסביר בכיר בחברת סייבר, "ישראל סימנה לעצמה את סעודיה כיעד אסטרטגי". סעודיה זוהתה כמובילת העולם הסוני המתון וכמובילת החזית נגד איראן והכוחות השיעיים במזרח התיכון, וישראל רצתה לחמם את היחסים עמה. 

מנכ"ל NSO, שלו חוליו, מספר לעתים שאחרי שהחברה החליטה לנתק מערכת של לקוח מחשש לשימוש לרעה בכלי התקיפה, התקבלה לפתע שיחת טלפון ממשרד ממשלתי כלשהו, עם בקשה להחזיר את המערכת לאוויר, מסיבות של יחסי דיפלומטיה וביטחון

מטה NSO בהרצליהצילום: Daniella Cheslow/אי־פי

"זה היה פרויקט שמערכת הביטחון היתה מעורבת בו, והיה אינטרס 'לפנק' אותם עם יכולות", אומר הבכיר. "ככה הגיעו לשם סלברייט ו-NSO, שחתמו עסקה גדולה מאוד עם הסעודים".

בכיר בחברה אחרת תיאר זאת באופן דומה: "מערכת היחסים של מערכת הביטחון ו-NSO עם סעודיה בתקופה שלפני הסכמי אברהם, היתה כזאת שבה היה אינטרס לצייד את הסעודים בכלים. אחד הכלים שישראל 'סחרה' בהם הוא פגסוס, והיא עזרה בכך ל-NSO".

גורם שלישי, סימפטי לחברה, אמר: "הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא לא הסכסוך היחיד בעולם. יש בעיות גיאו-פוליטות גדולות להרבה מדינות, ואין להן האמצעים להתמודד עם האיום". לדוגמה, אמר, "אין ספק שיש על סעודיה איומים מאיראן ומתאי טרור במדינה. האם הם צריכים להתפוצץ בגלל היעדר מודיעין? לא מגיע להם שמדינה שמושיטה יד לשלום תעזור להם?".

המשמעות ברורה: ישראל השתמשה בחברות הסייבר ההתקפי כ"מטבע דיפלומטי" שאפשר לסחור בו, וזה עבד טוב לכל הצדדים. ולמה דווקא זהו המטבע ששימש את ישראל? בזכות ערכו הגבוה: "הסייבר הישראלי הוא לא פרופורציונלי לגודלה של המדינה", הסביר אחד הבכירים. "זה משהו שאנחנו יכולים לגמול בו על שיתוף פעולה בעולם המודיעיני, למשל". 

ראש הממשלה לשעבר נתניהו עצמו ידוע כמי שמפאר את יכולותיה של ישראל בתחום. כבר ב-2014, למשל, אמר כי לישראל יש יכולות סייבר המתאימות למדינות הגדולות ממנה בהרבה. בהרבה מהמדינות שהן לקוחות של NSO אין יכולות שאפילו קרובות לכך, גם לא לגופי המודיעין הממשלתיים.

מאיר בן שבת, היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, בפגישה עם מלך מרוקו מוחמד השישי בארמונו ברבאט, יחד עם ג׳ארד קושנרצילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

"קח את העסקה, זה עוזר לביטחון ישראל"

האם הטענה שמערכת הביטחון היא הפטרון של עסקות סייבר התקפי במדבריות ערב ובמפרץ הפרסי נשמעת מופרכת? נראה שלא, לנוכח סיפורים של בכירים בענף הסייבר.

מנכ"ל של אחת החברות בתחום, למשל, אומר כי החברה קיבלה הצעה ענקית מאיחוד האמירויות - למכירת פתרון הסייבר של החברה ב-40 מיליון דולר. החברה סירבה, מסיבות מוסריות – המדינה ידועה בהפרות זכויות האדם שבה, מה שכבר סיבך את NSO לא פעם. ואז, לתדהמתו של המנכ"ל, הזכירו הנציגים מאבו דאבי שמות של בכירים ישראלים, ושאלו: "ואם נדבר עם ביבי, זה יעזור?" 

במקומות בהם אין חשש לבעיות אתיות, NSO מוכרת מכוח תהליכי השקיפות שלה; ובמקומות שבהם יש חשש להפרות של זכויות אדם, היא מוכרת בשם "ביטחון ישראל" או ביטחונו של העולם החופשי כולו

בנימין נתניהו (במרכז)צילום: קובי גדעון / לעמ

ציטוטים דומים אפשר לשמוע מפיהם של בכירים בענף. אחד מהם סיפר שגורם מטעם המדינה העביר לו את המסר, "קח את העסקה, כי זה עוזר לביטחון ישראל". 

יתרה מזאת, בכיר במערכת הביטחון טען כי באופן מסוים, ישראל משתמשת בלקוחות של NSO כזרוע ארוכה שלה. לדבריו, נוח לה שהלקוחות האלה, מדינות זרות, ישתמשו בתוכנת פגסוס כדי להגיע ליעדים שישראל לא רוצה או לא יכולה להגיע אליהם, ו"שמישהו אחר ילכלך את הידיים שלו".

מנכ"ל NSO, שלו חוליו, סיפר בעבר בפורום סגור שהחברה החליטה לנתק מערכת של לקוח מחשש לשימוש לרעה בכלי התקיפה, התקבלה לפתע שיחת טלפון ממשרד ממשלתי כלשהו, עם בקשה להחזיר את המערכת לאוויר, מסיבות של יחסי דיפלומטיה וביטחון. התנהלות כזאת של NSO אפשר היה לראות בסעודיה: אחרי רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018, כיבתה NSO את המערכות שלה בממלכה – אבל באמצע 2019 היא החזירה אותה לאוויר. החברה מכחישה כל קשר לרצח.

אחרי רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018, כיבתה NSO את המערכות שלה בממלכה – אבל באמצע 2019 היא החזירה אותה לאוויר. החברה מכחישה כל קשר לרצח

קהל בטקס האשכבה לג'מאל ח'אשוקג'י, מחזיק כרזות ועליהן תמונות של ח'אשוקג'י ושל נסיך הכתר של סעודיה מוחמד בן סלמןצילום: Emrah Gurel/אי־פי

סיפור זה הודהד בתחילת השבוע בפרסום של "ניו יורק טיימס" והעיתונאי רונן ברגמן. בחשבון הטוויטר שלו כתב ברגמן: "ישראל אישרה בחשאי לחברות סייבר למכור לסעודיה למרות הגינוי הבינלאומי על שימוש לרעה במוצרי החברות הללו נגד פעילי אופוזיציה וזכויות אדם. גם לאחר רצח ח'אשוקג'י עודדה ממשלת ישראל את החברות להמשיך ולעבוד עם שירותי הביון של מוחמד בן-סלמאן".

ברקע הדברים עומדים כמובן הסכמי אברהם – הסכמי נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, בחריין ומדינות נוספות, שהיו פרויקט הדגל של נתניהו בקדנציה האחרונה שלו. סעודיה אינה צד להסכמים, אבל היא הגשר שעליו צעדה ישראל למפרץ הפרסי.

כידוע, הסכמי ה"שלום" האלה כללו גם "סעיפי משנה" גלויים וסמויים, שאחד מהם הוא אישור ישראלי למכירת 50 מטוסי F-35 מארה"ב לאיחוד האמירויות. ההסכמה להזרמת נפט מאיחוד האמירויות לאירופה דרך ישראל, באמצעות קצא"א, היתה סעיף נוסף כזה. הסעיף הראשון עורר ביקורת על כך שישראל מוותר על העליונות האווירית שלה באזור. הסעיף השני עורר ועודו מעורר ביקורת, על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם. שניהם גובשו במחשכים – וייתכן שבמחשכים נרקמו גם הסכמים הנוגעים להפצה של אמצעי סייבר ישראליים.

עסקה טובה לכל הצדדים כמעט

לפני שבועיים פירסמה NSO "דו"ח שקיפות" ראשון, שבו הסבירה על האמצעים שהיא מפעילה, לטענתה, כדי לבחון את לקוחותיה, ראשית המדינות עצמן ואז הארגונים השונים הפועלים בהן. NSO טוענת כי היא מפעילה מבחנים אובייקטיביים כדי לוודא שהלקוח כשיר "אתית" לרכישה, ואחר כך בוחרת מה סוג מערכת שהוא יורשה לקבל (מבחינת עומק היכולות).

החברה נשענת על מדדים מוכרים כמו מדד פרידום האוס (Freedom House), העוסק בחופש האזרחי במדינות שונות, מדד סיוויקוס (Civicus), העוסק בחופש החברה האזרחית, מדד שקיפות בינלאומית (Transparency International), העוסק בשקיפות ושחיתות של ממשלים – ועוד מדדים העוסקים ברמת השחיתות בכל מדינה ובמאפיינים נוספים מתחום זה. החברה אינה מפרטת מהם הציונים הנמוכים ביותר במדדים אלה שהיא מוכנה לסבול.

במציאות, לפי מדד פרידום האוס, סעודיה מוגדרת כמדינה שאינה חופשית; במדד סיוויקוס היא מוגדרת "סגורה" (הדירוג הנמוך ביותר); לפי מדד Fragility, של The Fund for Peace, הבודק את היציבות הפנימית, היא במקום ה-93 בעולם; ובמדד Global Peace, המדינה מדורגת "נמוך". מדינה כמו איחוד האמירויות לא נמצאת במקום שונה מהותית מבחינת זכויות אדם, וכך גם בחריין ואזרבייג'ן, עוד לקוחות לכאורה של NSO. 

איך זה מסתדר? במקומות בהם אין חשש לבעיות אתיות, NSO מוכרת מכוח תהליכי השקיפות שלה; ובמקומות שבהם יש חשש להפרות של זכויות אדם, היא מוכרת בשם "ביטחון ישראל" או ביטחונו של העולם החופשי כולו.

מנכ"ל של אחת החברות בתחום אומר כי קיבל הצעה מאיחוד האמירויות למכירת פתרון הסייבר של החברה ב-40 מיליון דולר. החברה סירבה, משום שהמדינה ידועה בהפרות זכויות אדם. ואז הזכירו הנציגים מאבו דאבי את שמו של ראש הממשלה

זו עסקה נוחה לכל הצדדים: המנהיג (או הרודן) מקבל כלי סייבר חזק שאין בידיו; NSO מקבלת חוזי ענק במדינות עשירות, בתוספת לגיטימציה לעסקה, כביכול לטובת העולם החופשי; ומדינת ישראל מקבלת נקודת זכות על אישור המכירה, וכנראה תמורות אחרות בעולם המודיעין. העסקה טובה לכל הצדדים, מלבד קורבנות התוכנה של NSO.

גם לפני שנחשפו השבוע הגילויים החדשים על הקורבנות של תוכנת פגסוס, לא היה זה סוד שהכלים של NSO, כשהופקדו בידיהם של לקוחות מסוימים, פגעו לא פעם באנשים חפים מפשע. חלקם סיימו את חייהם בצורה טרגית. במידה רבה, מדינת ישראל הקריבה אותם ביודעין. 

איחוד האמירויותצילום: Mihir Ashar / Shutterstock

ומה תפקידו של ראש המוסד לשעבר?

לביקור נתניהו באפריקה ב-2020 הצטרף ראש המוסד דאז כהן, וכך גם לביקור נתניהו בסעודיה באותה השנה. כהן גם היה מעורב עד צוואר בתוכניות של נתניהו לביקורים במדינות במפרץ, לרבות לחץ על בכירים באיחוד האמירויות לארח את נתניהו בסמוך לבחירות האחרונות, ונכח גם בחתימה על ההסכמים עם האמירויות בוושינגטון.

יוסי כהן, לשעבר ראש המוסדצילום: אמיל סלמן

לא מן הנמנע כי היחסים בין כהן לבין חברות הסייבר קרובים מאוד. סמוך לפרישתו מהמוסד, החליט כהן להצטרף לחברת ההשקעות סופטבנק. הוא יוביל במסגרתה את השקעות ההזנק המקומית של Vision Fund 2, קרן בסך 30 מיליארד דולר (שבניגוד לקודמתה, אין בה כסף סעודי). סופטבנק מחזיקה בישראל בחברת הסייבר ההגנתי סייבריזן (Cybereason) ובחברת זיהוי הפנים אניוויז'ן (AnyVision).

"ישראל מפקחת על היצוא של מוצרי סייבר"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדינת ישראל אמונה על הפיקוח בכל הקשור לשיווק ויצוא של מוצרי סייבר מישראל, על פי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני מ-2007. רשימות הפיקוח הישראליות מבוססות על הסדר ואסנאר, ואף כוללות פרטים נוספים. בהחלטות בנוגע למדיניות הפיקוח מובאים בחשבון שיקולים ביטחוניים, מדיניים ואסטרטגיים, לרבות דבקות בהסדרים בינלאומיים. מדינת ישראל מאשרת יצוא מוצרי סייבר רק עבור גורמי ממשל, לשימוש חוקי ולמטרות מניעת וחקירת פשעים ולוחמה בטרור בלבד – כל זאת בכפוף להתחייבויות שימוש או משתמש סופי מטעם המדינה הרוכשת, לעמוד בתנאים אלה. ככל שמתברר כי נעשה שימוש בניגוד לתנאי הרישיון או בניגוד להצהרות מטעם המדינות הרוכשות, ננקטים הליכים מתאימים. למדינת ישראל אין גישה למידע שנאסף על ידי לקוחות חברת NSO".

במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב על הכתבה.

מ-NSO נמסר בתגובה: "הטכנולוגיות של קבוצת NSO סייעו ומסייעות במניעת טרור, אלימות, פשעים ופיגועי טרור. מדי יום אנו עדים לאינספור מקרים בהם הטכנולוגיה עזרה לאתר ולתפוס פדופילים, סוחרי סמים וסוחרים בבני אדם, לאתור ילדים נעדרים וחטופים, לאתר ניצולים שנלכדו תחת בניינים שקרסו ובאסונות טבע, ולהגן על המרחב האווירי מפני איומי רחפנים. במילים פשוטות, המטרה היחידה של הטכנולוגיות המפותחות בקבוצת NSO היא הצלת חיי אזרחים. החברה תמשיך לעבוד למען מטרה זו, למרות כל הניסיונות המתמשכים להכפיש אותה ולפגוע בשמה הטוב, על רקע כוזב וחסר כל ביסוס עובדתי". 

כתבה זו מתפרסמת כחלק מ"פרויקט פגסוס", תחקיר שיתופי שבו השתתפו יותר מ-80 עיתונאים מ-17 גופי תקשורת בעשר מדינות, ובהם TheMarker, בהובלת ארגון פורבידן סטוריז ובליווי טכני של מעבדת האבטחה של אמנטסי אינטרנשיונל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker