העסקים הקטנים סידרו להאניבוק שווי של 1.1 מיליארד דולר

האניבוק, שפיתחה תוכנה לניהול עסקים קטנים, הציגה צמיחה של פי שלושה בהכנסות - המוערכות בכ-50 מיליון דולר ■ העובדים, שחוו הפחתת שכר זמנית בתחילת הקורונה, התעשרו במניות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מייסדי האניבוק, עוז אלון (מימין), נעמה אלון ודרור שמעוני
מייסדי האניבוק, עוז אלון (מימין), נעמה אלון ודרור שמעוניצילום: האניבוק
רותי לוי
רותי לוי

מארס 2020 היה חודש מלא מתחים בסטארט-אפ הישראלי האניבוק (HoneyBook), שפיתח תוכנה לניהול עסקים קטנים. התפשטות מגפת הקורונה הקפיאה את העסקים, ומחזור העסקות שעבר דרך האניבוק נפל בכ-30%.

המודל העסקי של האניבוק הוא ברומטר טוב למצב העסקים של לקוחותיו - הוא מבוסס בין השאר על תשלום חודשי של 40 דולר עבור התוכנה, אך כ-60% מההכנסות של האניבוק נגזרות מעמלה של 1.5%-3% מכל עסקה שעוברת דרך המערכת. אם העסקים סובלים, גם החברה סובלת. "החרדה היתה מירידה עתידית, לא ידענו אם חלק מהלקוחות ינטשו או אולי פשוט ייעלמו", מספר עוז אלון, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה.

המשקיעים והיועצים המליצו לחברה להתחיל בהליך פיטורים והוצאה לחל"ת, אך בחברה בחרו בכיוון של הפחתת משכורות אגרסיבית, העובדים ספגו הורדת שכר זמנית של 15%-20% ואילו ההנהלה בהפחתה של 30%-40% בשכר, בתמורה - הם פוצו בחבילות מניות. כיום, מתברר שזו כנראה היתה העסקה הטובה ביותר שהעובדים יכלו לבקש. בחודש הקרוב הם יצטרכו להחליט אם למכור חלק מהמניות שלהם, שערכן הכספי נסק והוא גבוה בהרבה מהפחתת השכר שחוו.

הסיבה: החברה השלימה סבב גיוס הון של כ-155 מיליון דולר, וחלק מהסכום - כ-10% לפי הערכות - מוקצה לטובת עסקת סקנדרי של העובדים, ושאר הכסף הולך לקופת החברה. הערכת השווי החדשה של החברה גבוהה מ-1.1 מיליארד דולר (אחרי הכסף) - פי 5.5 מזו שניתנה בסבב ההשקעה האחרון של החברה במארס 2019, 200 מיליון דולר. היא התקבלה הודות לנסיקה בעסקי החברה, שהצליחה לשלש את הכנסותיה בשנה החולפת.

את הנסיקה מסביר אלון בהתאוששות מהירה של לקוחות החברה ובגל של עסקים קטנים חדשים שנולד ונדרש למערכת לניהול מרחוק. "אנחנו משרתים נותני שירותים, והרבה מהם המציאו את עצמם מחדש", הוא אומר. "ראינו למשל, צלמים שצילמו אירועים והסבו את העבודה שלהם לצילום מנות עבור מסעדות שהיו צריכות להתאים את עצמן לאפליקציות המשלוחים; שירותי פרחים לאירועים עברו למכירה ישירה לצרכן בנוסף להעברת קורסים אונליין לסידור פרחים.

"במקביל, המון אנשים שפוטרו מעבודתם מצאו הזדמנות להקים את העסק העצמאי שחלמו עליו. כמובן שהיה גם שינוי התנהגותי - הקורונה הסירה מגבלות גיאוגרפיות ודרשה מעסקים למצוא כלי תקשורת אונליין - שזה בדיוק מה שאנחנו נותנים להם".

לא רק חתונות 

האניבוק היא תוכנה המשרתת כיום עשרות אלפי עסקים קטנים המעבירים דרכה מחזור עסקות שמתקרב למיליארד וחצי דולר. באמצעות האניבוק, עצמאים ועסקים קטנים מכל התחומים מתקשרים עם לקוחותיהם, מנהלים כספים והעברת תשלומים, מתזמנים פגישות ואירועים, מחתימים על חוזים ועורכים רשימות מטלות.

לעסקים קטנים ובינוניים יש חשיבות עצומה לכלכלה, והם מעסיקים את מרבית העובדים במגזר העסקי, אך הם מנותקים במידה רבה מכלכלת ההיי-טק. רמת הפריון שלהם נמוכה - כלומר, העובדים מייצרים פחות בזמן נתון, ורובם אינם משלבים חדשנות, מצב שהופך את מוצריהם ליקרים לעומת חברות מתחרות, ומקשה עליהם למכור ולצמוח.

האניבוק יושבת בדיוק על התובנה הזאת. בעולם של אמזון ונטפליקס, שבו לקוח הקצה, הצרכן, רגיל לקבל הכל מהר ובזול, עסקים קטנים שחוזרים אל הצרכן רק אחרי 24 שעות, מאבדים לקוחות. המענה, ההחתמה על החוזה, שליחת החשבונית - לוקחים זמן יקר שהעסקים האלה צריכים להקדיש לעבודה עצמה. האניבוק מכניסה להם אוטומציה בתהליך — מיילים אוטומטיים וחוזים מוכנים. עסק קטן שולח ללקוח הצעת עבודה, אם הוא אוהב אותה היא נהפכת במערכת לחוזה, ואם הוא חותם על חוזה המערכת מייצרת הוראת תשלום.

האניבוק גם מאפשרת לעסקים גם לקחת הלוואות קטנות בתנאים משופרים דרכה. כאשר היא אחראית על תהליך החיתום (הערכת הסיכון). ההלוואות ניתנות כיום על ידי התקשרות של האניבוק עם גופים מממנים.

ב-2016-2015 ביצעה האניבוק כמה רכישות לתמיכה בעסקיה. הרכישה המשמעותית שלה היתה של חברה אמריקאית בשם רייזינג טייד (Rising tide) — קהילה שמייצרת אירועים חודשיים לעסקים קטנים בנושאים מקצועיים ברחבי ארה"ב. מלבדה היא רכשה חברה ישראלית לשיתוף תמונות בשם AppMyDay.

בשלב מאוחר יותר היא רכשה חברה אמריקאית בשם Wedding Spot, שהקימה זירת מסחר לאיתור נכסים לעריכת חתונות. החברה הזאת יצרה לה הכנסות שנתיות של כ-5 מיליון דולר, אך ביוני 2019 היא מכרה אותה לחברת האירועים Cvent בסכום המוערך ב–10 מיליון דולר, לטובת מיקוד בעסקיה, ורצון שלא להיקשר תדמיתית רק לעולם החתונות שבו האניבוק עצמה החלה את דרכה. בדיעבד, התברר שהמכירה היתה בדיוק בזמן, בשל הצניחה בעסקי החתונות בתקופת הקורונה.

כיום מעסיקה האניבוק כ–110 עובדים, מחציתם בתל אביב והמחצית השנייה בסאן פרנסיסקו. נשים מהוות 60% מעובדי החברה, 50% משדרת הניהול שלה ו-45% מתפקידי הפיתוח — שיעורים גבוהים מאוד ביחס לענף שבו חלקן הממוצע של נשים הוא 35% מהעובדים, 20% מהמנהלים ו–24% מתפקידי הפיתוח.

עובדות בהאניבוק. מספר גבוה במיוחד של נשים בהנהלה ובתפקידי פיתוחצילום: אייל טואג

מכפיל של 20 על ההכנסות

סבב הגיוס נסגר לפני כשבוע וחצי והיה מהיר מאוד, לפני היזמים עמדו שש הצעות שונות, ואף הערכות שווי גבוהות יותר ממה שהם בחרו לקחת בסופו של דבר. הכנסותיה השנתיות של האניבוק מוערכות ב-50 מיליון דולר (נתון ARR, המחושב לפי חודש אחרון כפול 12 ומקובל בעולמות ה-SaaS), לעומת כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, היא רשמה צמיחה שנתית של כ-210%, והשווי שהוענק לה בגיוס (לפני הכסף) הוא במכפיל של כ-20 על ההכנסות.

המשקיעים השוו את תחום הפעילות של האניבוק לחברת בניית החנויות המקוונות שופיפיי ולחברת סליקת התשלומים סקוור - שתי חברות ענק שמגלגלות מיליארדים ונסחרות ב-150 ו-110 מיליארד דולר, בהתאמה. שופיפיי נסחרת במכפיל של 48 על ההכנסות ורשמה צמיחה שנתית של 85% ב-2020, ואילו סקוור נסחרת במכפיל של 12 על ההכנסות, והציגה צמיחה שנתית של 100% ב-2020.

האניבוק כבר הגיעה לרמת הכנסות דומה לזו של וויקס ופייבר הישראליות כשנה לפני הנפקתן - שתי חברות שאף להן יש חפיפה עם עסקיה. ואולם אלון טוען כי הם לא מכוונים לצאת להנפקה בשנה וחצי הקרובות.

המשקיעה שהובילה את הגיוס, דוראבל (Durable), היא קרן אמריקאית בהובלת הנרי אלנבוגן, שמתמחה בהשקעות מאוחרות, והיא מחזיקת מניות גדולה בשופיפיי ובוויקס. עוד השתתפו בסבב: קרן טייגר גלובל, באטרי, המשקיע אורן זאב ודיק קוסטלו, לשעבר מנכ"ל טוויטר.

משרדי האניבוקצילום: אייל טואג

חיפשו בגוגל את אלטו פאלטו

סיפור ההקמה של האניבוק התחיל בהכנות לחתונה ב-2013. בני הזוג נעמה ועוז אלון היו שניהם בעלי עסקים קטנים — היא סטודנטית לעיצוב גרפי בשנקר שהוציאה חשבוניות על עבודות עצמאיות, והוא, עורך דין בהכשרתו, היה הבעלים של פאב תל־אביבי בשם בקי.

בזמן ההכנות לחתונה שלהם הבינו השניים עד כמה קשה להתנהל מול עסקים כמו שלהם. "את מתקשרת לעסק קטן או לפרילנסרית, והם עמוסים וחוזרים אליך אחרי 24 שעות, ומבקשים מאתנו לשלם במזומן או בצ'קים. זו היתה הפעם הראשונה שחתמתי על צ'ק, והייתי צריך ללכת להוציא פנקס", סיפר עוז בראיון ל-TheMarker בעבר. "אחרי כמה ימים נעמה אמרה שזה פשוט לא הגיוני שאין שום מערכת שתנהל את התקשורת בין עסקים קטנים ללקוחות שלהם בצורה נוחה".

השניים דימיינו שיהפכו את הרעיון שלהם לתוכנה ויימכרו אותה לעסקים ישראליים המספקים שירותים לעולם האירועים. כששיתפו את הרעיון עם קרוב משפחה הוא הסביר להם שמדובר בסטארט-אפ טכנולוגי ושניתן לפנות למשקיעים כדי לגייס עבורו כסף. "לא הבנו מה זה סטארט-אפ ומה זה לגייס כסף, מה אנחנו, עמותה שמגייסת תרומות?".

את דרור שמעוני, מתכנת עם רקע ביחידה טכנולוגית, הכירו השניים מכיוון שנהג להגיע בקביעות אחרי יום העבודה לפאב של אלון.

אותו קרוב משפחה היה גם זה שסיפר ליזמים על אפ-ווסט לאבס, קרן המשקיעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים מאוד. אלון פגש את מנהלי הקרן ויצא עם הצעת השקעה של 25 אלף דולר. "נעמה ודרור שאלו אותי 'מה הקאץ'?'", סיפר. "ואמרתי 'הם מבקשים שניסע בשבוע הבא לאלטו פאלטו' (שיבוש של פאלו אלטו, עיר היי-טק בצפון עמק הסיליקון שבמפרץ סן פרנסיסקו; ר"ל), אז הם חיפשו את זה בגוגל מפות - ולא מצאו.

"ב-2013 נטפליקס עוד לא הגיעה לישראל, וכל הסדרות האייקוניות של היום שהביאו את הסטארט־אפיסטים לקהל הרחב עוד לא נוצרו - מי בכלל שמע על עמק הסיליקון?", אמר אלון.

את סיפור "אלטו פאלטו" הם אוהבים לספר, גם מכיוון שהוא כולל הומור עצמי, וגם כדי להזכיר לעצמם שהם יכולים להרגיש בנוח עם העובדה שהם לא יודעים הכל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker