סטארט-אפ ניישן? "רוב ההתקדמות הטכנולוגית אינה כלולה בתוכנית הלימודים"

מחקר חדש מגלה כי התוכניות באקדמיה אינן מכשירות את כוח האדם בכמות ובאיכות הנדרשות, בתחומי המדעים והטכנולוגיה ■ פרופ' פרץ לביא: "יש כיום משבר לא פשוט בישראל"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תלמידים בכיתה עם משקפי מציאות מדומה. כדאי לחשוף תלמידי בית ספר לפוטוניקה

חקלאות מדייקת, הדפסת תלת ממד, גנומיקה, ערים חכמות ומקורות מזון אלטרנטיביים - הם רק חלק מהתחומים המייצרים חברות הזנק חדשניות מתוך התעשייה המקומית, ועתידים להשפיע במידה רבה על המשך חוסנה המדעי והפיננסי של המדינה.

תחומי הטכנולוגיה החדשים אחראיים לכך שמשרות נוצרות בקצב מהיר יותר מכפי שהן נעלמות - ולקובעי מדיניות יש הזדמנות להסתכל מחדש על שוק התעסוקה ולדאוג להכשרה מתאימה של אנשים שבעבר הודרו ממנו. כעת, נשאלת השאלה - האם יש לנו בכלל את כוח האדם המתאים או את הכלים להכשיר כוח אדם כזה?

מחקר חדש שביצע מוסד שמואל נאמן עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) שבמשרד המדע והטכנולוגיה, משיב 'לא' על שתי השאלות: כוח האדם הנדרש כיום חסר מאוד - וההתקדמות הטכנולוגית כלל אינה כלולה בתוכנית הלימודים של מרבית האוניברסיטאות והמכללות להנדסה.

ד"ר דפנה גץ

כותבות המחקר, ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק וורד גלעד, מיפו עשר טכנולוגיות בולטות וסקרו את מצבן בעולם ובישראל. מלבד אלה שהוזכרו נבחנו גם: אגירת אנרגיה, פוטוניקה (מדעי האור), רובוטיקה, תקשורת לווינים וביוקונברג'נס (שילוב של הנדסה וביולוגיה).

בין התובנות וההמלצות המרכזיות שלהן: לחזק את הלימודים במערכת החינוך ולהוסיף תוכניות אקדמיות, כמו גם להגביר את שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה ולהעניק מסגרת מתאימה ללימודי המשך. למשל, לחשוף תלמידי בית ספר לפוטוניקה ולהכניס הדפסת תלת ממד לתוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים. כמו כן, הוצע לאפשר לתלמידי תיכון ללמוד את השילוב של מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה - ולא לאלץ אותם לבחור ביניהם, כפי שמקובל היום.

ברמת האקדמיה, החוקרות מציעות להכניס מסלול לימודי הדפסת תלת ממד בפקולטות להנדסת מכונות, כימיה, תוכנה וחומרים; וכן לבנות תוכנית המיועדת להכשרת המטולוגים ואונקולוגים - הכשרה הדורשת גם מדעים מדוייקים וגם מדעי החיים ברמה של דוקטורט.

הן מבקשות להכניס חשיבה כמותית לתוכנית הלימודים בביולוגיה ורפואה ולחשוף את הסטודנטים האלה למקצועות ההנדסיים, כדי לסייע להם להבין את היכולות וההגבלות החישוביות בקליניקות ובבתי חולים. במקביל, יש לתת יותר דגש על הצד הרפואי בלימודי ביואינפורמטיקה (שילוב של מדעי המחשב וביולוגיה).

מה אמר מייקל בלומברג

לדברי פרופ' פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ, "אם אנחנו מסתכלים על תלמידי תיכון אנחנו מבינים שאין לנו מספיק עתודות שיכולת בכלל לענות לצורכי התעשייה בעתיד. מי יהיו האנשים שישתלטו על הטכנולוגיות האלה? ישראל חייבת לתת את הדעת איך מכשירים כוח אדם". לדבריו, רוב התחומים החדשים דורשים ידע רב-תחומי - כדי להתעסק בהדפסת תלת ממד צריך להבין בכימיה של פולימרים, תכנות וגם הנדסת מכונות - אבל כיום אין כמעט תוכניות שנותנות מענה כזה.

"יש לנו היום בארץ משבר לא פשוט בהכנת כוח אדם מדעי-טכנולוגי למהפכה התעשייתית הרביעית. משבר הקורונה שהגיע מיסך את העניין והעיסוק במהפכה הזאת. אבל ברור שכלכלת העתיד היא כלכלת מידע, מדינות שיצליחו ליצור ידע חדש - יובילו".

לביא מספר כי ב-2014, בתפקידו כנשיא הטכניון, קיבל מכתב מראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, שהזמין ראשי אוניברסיטאות בעולם להשתתף בתחרות על הקמת קמפוס חדש מולטי-דיצסיפלינרי שמתאים ל'מהפכת המידע'. "כשפגשתי אותו אמרתי לו - יש לך את קולומביה, קורנל, NYU - למה אתה צריך עוד מוסד? והוא שאל 'אתה יודע כמה סטודנטים להנדסה יש באוניברסיטאות האלה? פחות מאשר יש לכם בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון לבדה".

הטכניון ניצח במשותף עם אוניברסיטת קורנל והם הקימו יחד ב-2017 את קורנל-טק - המציע תארים ייחודיים, כמו תואר המשלב בין מדעי המחשב והנדסה והשפעותיה האנושיות והחברתיות של טכנולוגיה ויזמות; או תואר בטכנולוגיות רפואיות, המעניק ידע מתקדם בסוגיות הנוגעות לרפואה ולמערכת הבריאות. העיר תרמה את הקרקע לפרויקט והעניקה 100 מיליון דולר לזוכים.

כל המעורבים במחקר הם אנשי המערכת האקדמית הממוסדת - ומרבית הפתרונות שלהם כוללים את חיזוקה של מערכת הלימודים הפורמלית ובפרט באוניברסיטאות. למשל, פתרון של מיקרו תארים, שהושקו באחרונה באקדמיה עבור הכשרות המשך, ולא הכשרות בלתי-פורמליות חוץ-אקדמיות. המסגרת שבה נבדקה עוצמתה של ישראל בתחומים השונים היא של פרסומים מדעיים מהאקדמיה (לפי מאגר סקופס), ומספר החברות הפעילות בתחום (לפי עמותת SNC). 

פרופ' פרץ לביאצילום: WSJ

פחות מממוצע OECD

למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בהכנת עתודות להשכלה גבוהה, ולפי המחקר, ב-2018 רק 56% מהתלמידים עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. מבחינה של שיעור הסטודנטים הלומדים את תחומי ההנדסה והאדריכלות עולה כי בשנת הלימודים 2019, בתואר הראשון, רק 19% הסטודנטים למדו את תחומי ההנדסה והאדריכלות - שיעור נמוך מממוצע מדינות OECD.

"יש לנו עוד הרבה בעיות לפנינו: איך מגדילים את מספר התלמידים שמוכנים לקחת חמש יחידות כימיה, פיזיקה ומתמטיקה? באופן כללי חסרים מורים לפיזיקה - איך דואגים לזה? ואיך משכנעים מוסדות להשכלה גבוהה לפתוח תוכניות או להגדיל אותן, האם התפוסה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון שכבר מפוצצת יכולה לגדול באמצעות חשיבה אחרת - כמו מודל היברידי של לימודים פיזיים ואונליין?" מסכם לביא.

המולמו"פ הוקמה ב-2002 כזרוע החשיבה האסטרטגית של הממשלה, תחת משרד המדע. היא הפסיקה את פעילותה למשך ארבע שנים והוחייתה מחדש בנובמבר האחרון על ידי השר לשעבר, יזהר שי. המשך פעילותה תלוי במידה רבה בתוכניותיו של השר הבא בממשלה שתקום, בפרט לצד רשות החדשנות - שלה כמה תפקידים חופפים.

תפקידה של המולמו"פ לבחון את מערכות המחקר והפיתוח הקיימות בישראל, למפות את צרכיהן ואת נקודות החוזק והתורפה שלהן בנושאים כמו תשתיות מחקר, קשרי אקדמיה-תעשייה, אנרגיה, חלל, סייבר ומדעי החיים. המועצה ממליצה לממשלה על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח, ומפיקה דו"חות על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת היעדים הלאומיים. המועצה מורכבת מ-15 חברים.

לביא הוא חוקר שינה, זוכה פרס א.מ.ת ברפואה שהיה שותף בהחלטות ציבוריות כמו ביטול שעת האפס בבתי הספר היסודיים, הנהגת שעון הקיץ והארכת משך השינה המינימלי בצה"ל. הוא כיהן כנשיא הטכניון במשך עשור עד 2019.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker