מיקרוסופט שולחת את זרוע התמנון שלה לתחום חדש - ומניית פייבר צונחת ב-12%

הרשת החברתית לינקדאין מפתחת זירת מסחר לפרילנסרים, שצפויה להתחיל לפעול בספטמבר ■ בתעשייה חושבים שאין לפייבר ממה לחשוש: "בחדשנות יש יתרון לחברות קטנות, הגדולות מגושמות" ■ אך גם מזהירים משאננות: "מי שחושב שהכל טוב לא מבין איפה הוא הולך ליפול"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנהלת פייבר בהנפקה בוול סטריט
הנהלת פייבר בהנפקה בוול סטריטצילום: Fiverr

מניית פייבר צונחת ב-12% בוול סטריט. פייבר, אחת החברות הישראליות הבולטות בשנים האחרונות, פיתחה זירת מסחר לעצמאים (פרילנסרים). במקום הפגישות בבית קפה, שלא בהכרח מסתיימות בסגירת עסקה, פייבר עוזרת לפרילנסרים להגיע ללקוחות, ואלו יכולים לצרוך את השירות — נגיד עיצוב לוגו או תרגום של טקסט — כאילו היה מוצר. "במקום להיכנס לאוטו, לנסוע לחנות ולקנות, אמזון מאפשרת לרכוש את המוצר בקליק אחד. פייבר עושה את זה לתעשיית הפרילנסרים", אמר בעבר מיכה קאופמן, המנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, בראיון ל"גלובס".

משבר הקורונה טרף את הקלפים — אין יותר בתי קפה להיפגש בהם, בתקופות מסוימות אנשים בקושי יצאו מהבית והיה צריך למצוא אלטרנטיבות. כמו בתחומים אחרים, גם כאן הדיגיטל שיחק תפקיד משמעותי בפתרון — ופייבר היתה המרוויחה הגדולה מכך.

בפברואר הקודם צפתה החברה כי תצמח ב–31%, האטה בצמיחה לעומת 2019. ואולם, המצב התהפך, הקורונה הזניקה את פעילותה — והיא סיימה את השנה עם צמיחה של 77% והכנסות של 190 מיליון דולר. המניה הגיבה בהתאם, עם קפיצה של כ–800% בשנה וכ–1,300% מההנפקה לפני 20 חודשים, ושוויה כבר עומד על כ—11 מיליארד דולר (נכון ללפני תחילת המסחר).

מיכה קאופמן, מנכ"ל פייברצילום: עומר הכהן

יש שתי סיבות עיקריות להאצת התהליכים בתחום בזמן משבר הקורונה: הראשונה, אנשים איבדו את מקור פרנסתם ונאלצו להמציא את עצמם מחדש; השנייה, העבודה מרחוק איפשרה לאנשים לספק שירותים ממקומות שונים ובדרכים חדשות.

מי שלא מתעלמת מכך היא לינקדאין, הרשת החברתית שבבעלות מיקרוסופט, שהחליטה להיכנס למגרש של פייבר. לפי דיווח בסופ"ש באתר The Information, לינקדאין מפתחת שירות חדש בשם מרקטפלייסס (Marketplaces), שוק פרילנסרים מקוון שישמש להזמנת שירותים ועבודות קטנות. השירות, שצפוי לעלות לאוויר כבר בספטמבר הקרוב, ישולב בלינקדאין ובין השאר יהיה אפשר לחפש נותני שירותים, לשכור אותם, להשוות מחירים, לשלם להם ולכתוב ביקורות. בלינקדאין אישרו בתגובה כי החברה מעוניינת לבנות דרכים חדשות לאפשר לאנשים להציע שירותים ישירות דרך פרופיל הלינקדאין שלהם.

הרשת החברתית של לינקדאין מבוססת על יצירת קשרים מקצועיים ועסקיים ויש בה 740 מיליון משתמשים מ–200 מדינות, שתרמו לחברה הכנסות של 8.8 מיליארד דולר בשנה שעברה (לפי הדיווח). סביר להניח כי לינקדאין מבינה כי תעשיית הפרילנסרים עומדת לצמוח ורוצה להיות חלק ממנה, מתוך הבנה כי היא יכולה להשיג נתח גם מהקשרים העסקיים הללו.

עופר כץ, סמנכ"ל הכספים של פייברצילום: התמונה באדיבות חב

מבריחות משקיעים

תחום הפרילנסרים הוא רק אחד משורה ארוכה של תחומים שמצליחים ואז אחת (או יותר) מענקיות הטכנולוגיה שולחת אליו את זרועות התמנון שלה. החשש שלהן מפני אובדן יתרון תחרותי — לצד התחזקותן הכללית — הביא לכך שהן מעתיקות יותר ויותר מוצרים, שירותים, פיצ'רים (תוספות) ותוכנות. הכיסים העמוקים ובסיס הלקוחות הרחב שלהן מאפשר להן לפגוע משמעותית במתחרות, בדרך כלל בחברות קטנות יותר. פייסבוק העתיקה פיצ'רים מסנאפ — והתוכנה שלה סנאפצ'אט — והאטה את קצב הצמיחה שלה; מיקרוסופט פגעה בסלאק; שירות הענן של אמזון (AWS) מעתיק באופן שכיח מחברות שמציעות דרכה תוכנות; וגם גוגל לא בוחלת באמצעים, ובין השאר השיקה עד כה מוצרים מתחרים ל–Wix, טאבולה, אאוטבריין ומאנדיי הישראליות.

למעשה, האפשרות שאחת הענקיות תיכנס לתחום מסוים היא חשש מוכר בתעשיית הסטארט־אפים — שיכולה אף למנוע ממשקיעים להשקיע. שתי דוגמאות מפורסמות, הרלוונטיות לחברות ישראליות, הן אתר מטהקפה, שגורלו נחרץ לאחר שגוגל רכשה את המתחרה שלו, אתר YouTube; והסטארט-אפ מירקט (שחברת האוס פארטי היא גלגול שלו), שסיים את דרכו כשטוויטר רכשה את המתחרה שלו, בתחום של שידורים חיים ברשתות החברתיות. המקרה של פיתוח מוצר חדשני מאפס הוא יותר מסובך, מכיוון שהוא מצריך פעמים רבות שינוי דנ"א. זה ממש לא אומר שפייבר לא צריכה לדאוג, אבל זאת אחת הסיבות לכך שגורמים בתעשיית ההיי־טק עמם דיברנו מעריכים כי פייבר יכולה להיות אופטימית.

"מה שפייבר עשתה זה מהפכה בצריכת שירותים. רמת המסובכות והעומק שפייבר הגיעה אליה היא גדולה לאין שיעור ממה שלינקדאין עשו עד היום", אומר ארז שחר, שותף בקרן קומרה ודירקטור בפייבר עד הנפקתה. "זאת לא פעם ראשונה שאני שומע על כך שלינקדאין שוקלת לפתח משהו כזה. אני מבין למה הם רוצים להיות שם — הם רואים איזה ערך מטורף פייבר הצליחה לייצר, אבל הסיכוי של חברות גדולות להמציא את עצמן מחדש הוא אפסי עד לא קיים.

ארז שחר, שותף בקרן קומרה ודירקטור בפייבר עד הנפקתהצילום: תומר אפלבאום

"אני חושב שהדנ"א של לינקדאין שונה לגמרי מזה שדרוש כדי לייצר לפייבר אלטרנטיבה מוצלחת. הדנ"א שלה הוא מרקטפלייס של אנשים, שמציעים את עצמם או מחפשים אנשים אחרים להעסיק", אומר שחר.

"הגדולות לא מקריבות כמו בסטארט־אפים"

המוצר של פייבר לא מצריך מערך מכירות רחב ויקר. מוצר סייבר, למשל, נותן יתרון לענקיות שגם ככה מחזיקות באנשי מכירות שנמצאים בקשר עם ארגונים. ועדיין, לענקיות הטכנולוגיה יש משאבים גדולים ולא פחות חשוב מכך, גישה למאות מיליונים (ויותר) של משתמשים. פייבר משווקת באופן דיגיטלי, אבל לרכישת הלקוחות יש עלות גבוהה — בשנה החולפת הגיעו הוצאות השיווק והמכירות ל–50% מהכנסות פייבר. היתרון של פייבר הוא גם באפקט רשת — לקוחות באים לצרוך מוצרים באתר שיש בו בעלי מקצוע רבים וטובים, ולהיפך — בעלי המקצוע יציעו את מוצריהם ושירותיהם במקום שיש לקוחות. אפקט רשת הוא מהותי ביכולת לבלום תחרות, אך לא בטוח שהוא כבר מספיק חזק כדי להתחרות בחברה כמו לינקדאין.

יתרון נוסף של פייבר הוא בהיצע הפתרונות. כמה דוגמאות: לחברה יש אתרים ייעודיים בברזיל ובמקסיקו שמאפשרים ביצוע עסקות בשפה ובמטבע המקומיים; היא פיתחה חנויות לפי תחומים, למשל, אדריכלות, גיימינג, עיצוב וכו', שמאפשרות מפגש יותר ממוקד בין נותני שירותים ללקוחות; פיתחה סטודיו שמאפשר לכמה פרילנסרים להתאגד ולהוביל פרויקט יחד. מהלך נוסף עליו שוקדת פייבר הוא יצירת פלטפורמה חדשה שתעזור לחבר עסקים וארגונים אחד לשני, ותהיה מיועדת לארגונים גדולים יותר.

ריאן רוסלנסקי, מנכ"ל לינקדאיןצילום: בלומברג

"הטענה שלי היא שיותר טוב להקים חברה טכנולוגית מאשר מרקטפלייס — כי אין שם טכנולוגיה שיכולה למנוע מאחרים להיכנס לתחום ולפגוע בחברה", אומר דב מורן, שותף־מייסד בקרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס ויזם לשעבר. "עולם ההיי־טק זה עולם שכל הזמן אתה חי בו בסיכונים, בפחדים, בתחרות — כזאת שאתה רואה וכזאת שלא — ובתנאי שוק משתנים. מי שחושב שהכל טוב ויפה — לא מבין איפה הוא הולך ליפול, וכמה מהר זה הולך לקרות".

ועדיין, מורן נותן הרבה מאוד קרדיט לחברות הקטנות. "חברות גדולות יותר איטיות ומגושמות. זה לא רעיון שהן המציאו, מישהו אחר חשב עליו, אז הן לא עושות את זה באותה התלהבות והקרבה כמו שעושה את זה סטארט־אפ".

למעשה, יש פה סוגייה של דנ"א וגם עד כמה לינקדאין יכולה ורוצה להתעמק בתחום הזה, שהוא לא ליבת הפעילות שלה. "כנראה שמיקרוסופט לא תצליח לעשות פתרון יותר טוב מפייבר בתחום שפייבר מתמחה בו. כמות המשאבים היא לא אינסופית וזה לא שוק שהיא רואה בו אסטרטגי. יש לה מנוע תשלומים? טכנולוגיה להפקת חשבוניות? התשובה היא לא", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר.

"בחדשנות יש יתרון לקוטן. אני לא מכיר הרבה מאוד הצלחות של חברות גדולות שנכנסות לתחום ומצליחות להתחרות בהצלחה בחדשנות של חברות יותר קטנות", מוסיף וסצ'ונוק. "מה שפוגע בחדשנות זה היעדר פוקוס. נגיד, לאלפאבית (החברה האם של גוגל) יש עשרות סטארט־אפים, משהו טוב ייצא מזה? הם משקיעים בזה מיליארדים בכל רבעון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker