איך הקפיצו באוניברסיטת ת"א את מספר הסטודנטיות למחשבים

נשים הן 48% מהסטודנטים החדשים בחוג "מדעים להיי־טק" שבאוניברסיטת ת"א ■ נתוני האוניברסיטה מגלים: נשים בוחרות בלימודי מדעי המחשב כשאפשר לשלבם עם חוגים כמו ביולוגיה או פסיכולוגיה

רותי לוי
רותי לוי
אוניברסיטת תל אביב. שילוב בין-תחומי מפזר סיכונים
אוניברסיטת תל אביב. שילוב בין-תחומי מפזר סיכוניםצילום: מוטי מילרוד

"הסטריאוטיפ של לימודי מדעי המחשב הוא שהם מתאימים רק לאנשים עם מוח שמאלי שמעוניינים לכלות את כל זמנם בחדר ולכתוב שורות קוד מרובות מספרים, או לפתח משחקי מחשב. זה אמנם מגניב, אבל זה רק חלק אחד של מדעי המחשב. אני חושבת שהחלקים המעניינים יותר של מדעי המחשב, שאולי פחות מדברים עליהם, קשורים לכך שניתן להשתמש בלימודים כדי לפתור בעיות חשובות בעולם".

את הדברים אמרה דניאלה גונזלס, כאשר למדה לתואר במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, לעיתון הסטודנטים ב–2017. גונזלס, כיום מהנדסת בפייסבוק, דיברה על כך שהנוכחות הדלה של נשים בחוגים למדעי המחשב היא תוצאה של בעיית תדמית ושיווק שגוי.

גונזלס החלה את לימודיה ב–2015 - "מחזור המהפך" של סטנפורד - השנה הראשונה שבו החוג למדעי המחשב דורג כמועדף ביותר על ידי נשים באוניברסיטה עם 214 נרשמות שהיו 30% מהסטודנטים בחוג. ב–2020 אחוז הנשים בחוג עלה ל–34%. הנה עוד עובדה מעניינת: את התואר במדעי המחשב גונזלס שילבה עם תואר באנגלית.

זו עשויה להיראות כמו אנקדוטה שולית בקורות החיים של אישה אחת, אך מתברר שהיא מייצגת תופעה רחבה הרבה יותר. כאשר בוחנים מוסדות לימוד שהצליחו להקפיץ בשנים האחרונות את שיעור ההשתתפות של הסטודנטיות שלהן בחוגים הטכנולוגיים וההנדסיים, רואים כי רבים מהם עשו דבר אחד משותף - הם פתחו את החוג במסלול לתואר דו־חוגי לשילוב עם חוגים נוספים מחוץ לפקולטות למדעים מדויקים.

נשים ומחשבים

השילוב הבין־תחומי מאפשר לנשים לפזר סיכונים ולהפיג את החשש שמא החוג למדעי המחשב אינו בשבילן. כאשר מדובר בתוכניות מובנות - המסדרות את מערכת השעות ביחד עם תארים כמו ביולוגיה, פסיכולוגיה, בלשנות או משפטים ומעניקות להן קורסים ייחודיים המשלבים בין שני העולמות - האטרקטיביות גבוהה אף יותר.

נתונים חדשים שהפיקה אוניברסיטת תל אביב לבקשת TheMarker מאששים את ההנחות. נשים הן 70% מהסטודנטים החדשים בתוכנית בביואינפורמטיקה באוניברסיטה, המשלבת לימודי מדעי המחשב עם ביולוגיה; בתוכנית המשלבת לימודי מדעי המחשב עם פסיכולוגיה, נשים הן 57% מהסטודנטים שהחלו את לימודיהם בשבוע שעבר; נשים הן 42% מהסטודנטים החדשים הלומדים מדעי המחשב כתואר דו־חוגי באוניברסיטת תל אביב למול 32% מהלומדים לתואר חד־חוגי.

היי־טק פלוס

בשנה שעברה פתחה אוניברסיטת תל אביב חוג חדש לתואר ראשון בשם "מדעים להיי־טק", או בשמו במסדרונות הפקולטה להנדסה "היי־טק פלוס" - המיועד לשילוב עם חוגים מחוץ לפקולטות למדעים מדויקים.

החוג נוצר כדי להעניק בסיס הכשרה טכנולוגי ממוקד לתעשיית ההיי־טק עם פרויקטים המשלבים עבודה בחברות. 122 סטודנטים החלו את החוג, מהם 95 סטודנטים שזה להם התואר הראשון והיתר לומדים אותו כחוג לאחר תואר. נשים מהוות 48% מהסטודנטים החדשים.

הפרסומת שעמה מקדמת האוניברסיטה את התוכנית יכולה ללמד על הקהל שאליו היא מכוונת. בתמונה מוצגות שלוש דמויות, שני גברים ואישה המכונים "ההיי־טקיסטים החדשים". היא "תותחית במאקרו־כלכלה", הוא "מתעניין גם בהיסטוריה", והאחרון "שולט באריסטו".

פרופ' דוד מנדלוביץ
פרופ' דוד מנדלוביץ'צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרופ' דוד מנדלוביץ', סגן דקאן למחקר בפקולטה להנדסה, ומיוזמי התוכנית, אמר בשיחה כי "אנחנו מאוד מחוברים לעולם המעשה, מקושרים לתעשייה ומכירים את המחסור בכוח אדם מיומן. אז שאלנו את עצמנו - אילו אוכלוסיות שעומדות בחתכי הקבלה הגבוהים יכולות להגיע לפקולטה שלנו אבל לא מגיעות". לדבריו, "הגענו למסקנה שאלה אוכלוסיות שבנפש רוצות ללמוד דברים כמו פסיכולוגיה, ניהול או היסטוריה - אבל בראש רוצות גם כישורים פרקטיים של היי־טק, ולמזלנו, חלק גדול מהאוכלוסייה הזאת היא נשים, אז פגענו בשתי ציפורים".

לדברי מנדלוביץ', "כשאני הייתי סטודנט, היתה לנו חובה לעשות שיעורי ספורט וכמה קורסי בחירה מחוץ לפקולטה. אנשים היו מוציאים אישורים שאסור להם לרוץ או לצעוד לפקולטה למדעי הרוח - עד שגם החובות האלה נעלמו כליל. היום אנחנו רואים שזו היתה טעות להתנתק, וזה מגיע כדרישה מהסטודנטים. אנחנו רוצים ליצור שיתופי פעולה עם הפקולטה למשפטים עבור קורסי אתיקה, ועם הפקולטה לאמנויות עבור קורסים בעיצוב - אנחנו רוצים יותר אנשים מאמנויות שיגיעו לתוכנית במדעים להיי־טק".

במקביל לעבודתו האקדמית, מנדלוביץ' משמש כיום סמנכ"ל בסמסונג העולמית, לאחר שמכר לפני שנתיים את החברה שייסד - קורפוטוניקס - בסכום המוערך ב–150 מיליון דולר. בקורפוטוניקס, הוא ציין, יש 38% מהנדסות. "חשבתי על התוכנית הזאת לפני חמש שנים", אמר מנדלוביץ'. "בהנהלת הפקולטה אמרו 'יש לנו מלא קורסים - בוא תבחר איזה שאתה רוצה ונרכיב תואר', אבל סירבתי. זה שקול בעיני למצב שבו אני רואה מכונית ב–300 אלף שקל והיא יקרה לי, אז יציעו לי לחצות אותה לשניים עם שני גלגלים וחצי מנוע. זה לא עובד ככה, אי אפשר לקחת תואר של שלוש שנים ולהפוך אותו לשנה וחצי ושיהיה באותה איכות - צריך להרכיב משהו מחדש.

"בנינו את התוכנית כך שתכלול לימודי תשתית מתמטיים מספקים ותדאג להתמחויות בקצה שיעזרו לעבודה מעשית. בתוכנית שלנו יש דגש גם על כישורים רכים - מצגת, דו"חות, דיאלוג צוותי ויחסים בין־אישיים - דברים שסטודנטים חווים פחות בפקולטה להנדסה. התעשייה אוהבת את האנשים האלה, הם מגיעים עם ראיית עולם רחבה יותר, והם לעתים קרובות פשוט מעניינים יותר".

באשר להשפעות הקורונה על השנה האקדמית החדשה בחוגים להנדסה, מנדלוביץ' מודה כי הוא חושש. "בחוגים להנדסה השנה הראשונה היא סוג של 'הלם קרב', ובסוף זו הדינמיקה החברתית שמצילה - מתלוננים ביחד על המרצה ועל העבודות ורואים שהבעיות משותפות. משבר הקורונה עשוי להביא לאחוזי נשירה גבוהים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker