התחום לוהט, ענקיות האינטרנט רוצות לבוא - מה עוצר את ישראל מלהיות מרכז דיגיטלי בינלאומי?

עם כניסת השחקניות הבינלאומיות והצמיחה בכלכלת המידע, ענף חוות השרתים יכול היה להציב את ישראל בשורה הראשונה בעולם ■ המחסום: המתקנים בתפוסה מלאה, ומשק החשמל לא ערוך לגידול ■ בכירה בענף הדאטה סנטרס: "אין עם מי לדבר בחברת החשמל"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חווה של גוגל באיווה
חווה של גוגל באיווה. "יש הזדמנות להפוך את ישראל לאומת הדיגיטל"צילום: AP

אם תצמידו את אוזנכם לקרקע אולי תשמעו את החפירות. מתחת לאדמה, בנקודות רבות בישראל, מהנגב עד הכרמל, ובעיקר בין תל אביב לירושלים, מתבצעות עבודות חפירה אינטנסיביות לעומק האדמה — של חוות שרתים (דאטה סנטר). מדובר במיזמים של מיליארדי שקלים במצטבר, שבאים לענות על ביקוש חזק במשק הישראלי. החדשות הטובות הן שכלכלת המידע והדיגיטציה מזנקת בישראל. החדשות הרעות הן שהתשתיות לא עומדות בקצב וישראל עלולה להחמיץ הזדמנות ענקית להיות צומת מרכזי במפת הדאטה העולמית.

"אנחנו נמצאים בתקופת מיתון והדרך לצאת ממנו היא השקעה בתשתיות, ופה יש לנו הזדמנות להשקעה ענקית בתשתיות אפילו לא על חשבון המדינה", אומרת יונית גולדברג, שותפה בחברת הייעוץ Stream11. גולדברג היא אחת הדמויות הבולטות בענף חוות השרתים בישראל. היא מכירה לפרטיו כל אחד מהפרויקטים ומדברת עם כל המעורבים. בנוסף, כמה מהשחקניות הגדולות בעולם שוכרות את שירותיה כדי שתייעץ להם אם להקים חוות שרתים ישראלית , ואם כן — היכן. לפחות חמש שחקניות ענקיות בינלאומיות בוחנות את האפשרות. הקמה של כל פרויקט כזה כרוכה בהשקעה של מאות מיליוני דולרים.

יונית גולדברג
יונית גולדברגצילום: עופר וקנין

חוות שרתים רלוונטית לכל אחד מאתנו. בין אם אתם שולחים מייל, עושים שיחת זום או נכנסים לאפליקציית הבנק — הפעולה הזו רק מוצגת על מסך המחשב או הטלפון שלכם. בפועל, היא עוברת דרך שרתים של החברה שמספקת את השירות.

השרתים האלה מאוחסנים בחוות שרתים — מתקנים גדולים על פי רוב, מתחת לקרקע (בישראל, בעולם לא תמיד), מאובטחים ומקוררים. חוות השרתים מחוברות בכמה הזנות חשמל, כמה חיבורי רשת ומאוישים 24 שעות ביממה. החוות נבדלות זו מזו בשטחן או בהספק חשמלי, וברמת הגיבוי והשרידות שהן מספקות, שנמדדת בזמינות (Uptime) שמבטיח בעל האתר לדיירים שלו.

אורקל ומיקרוסופט כבר כאן

גולדברג כתבה באחרונה דו"ח על שוק חוות השרתים בישראל עבור לקוחות בינלאומיים, שכרגע מתחממים על הקווים ובוחנים את ההשקעה. השורה התחתונה של הדו"ח: ההיצע של כל חוות השרתים מגיע ל–20 מגה־ואט. בעוד ארבע שנים, הביקוש של כל השוק עתיד לזנק ל–130 מגה־ואט — פי 6.5. לפי התחזית שלה, ההיצע בפועל יגיע ל–105 מגה־ואט — רק פי 5 ממה שיש כיום בשוק.

"יש ארבעה יסודות להצלחה האדירה של חוות שרתים בישראל", היא מציגה את מסקנות המחקר. "הראשון הוא הכניסה של ענקיות הענן לישראל, שתיים מהן כבר הכריזו על כך פומבית". בדבריה, היא מכוונת להכרזות של אורקל ומיקרוסופט על בניית חוות שרתים מקומית (מה שמכונה Region) כחלק מתשתית הענן העולמית שלהן. כל Region כזה נזקק לשני אתרים לפחות, מסיבות של שרידות, וכל אתר הוא ענק בפני עצמו. גם שחקניות הענן האחרות — אמזון, גוגל, יבמ, סאפ ואחרות — קשובות לשוק הישראלי. 6,500 הסטארט־אפים בישראל כבר משתמשים בעננים שלהן, כך שיש היגיון לקרב את התשתיות אליהם, כדי לזכות בביקושים שלהם.

"הסיבה השנייה לפריחה זו הנוכחות של הארגונים הבינלאומיים. 350 תאגידים שיש להם כאן מרכזי מחקר ופיתוח, ובמקרים רבים זקוקים גם לאחסן שרתים בחווה". במצגת שלה מזכירה גולדברג את אינטל ואיביי כדוגמה.

הסיבה השלישית לצמיחה היא השוק התאגידי המקומי, המסורתי יותר. "קח למשל את החברה המרכזית למשקאות, קוקה קולה, שאני עובדת אתם. הם עושים היערכות אסטרטגית למעבר לענן, כדי לשפר את תהליכי העבודה ולהתקדם טכנולוגית. בכל חברות הענק מבינים שבסוף הם יצטרכו ללכת לענן".

כלומר, גם חברות הביטוח, הבנקים, מגזר השירותים וכן הלאה, עוברים תהליכים מואצים של דיגיטציה. הם מפתחים שירותים חדשים ומגדילים את תשתית המחשוב. כחלק מכך, הם מוציאים את השרתים מ"המרתף" ומעבירים אותם למתקני אחסון ייעודיים. "הטרנד הבולט בתאגידים הוא פרויקטי התאוששות מאסון (Disaster Recovery) — אנחנו רואים פי 2 יותר פרויקטים כאלה", מוסיפה גולדברג.

"עמוד התווך הרביעי הוא הממשלה והצבא", היא אומרת, ומספרת בהתלהבות על פרויקט נימבוס, שנחשף ב–TheMarker — הממשלה תעביר בהדרגה את כל שירותי התקשוב שלה לתצורת ענן. נימבוס נמצא כעת בהליכי מכרז.

מלחמת חפירות

"יש עוד פרויקט צבאי בשם חמש תשיעיות, אבל עליו גולדברג לא מעוניינת לדבר. מדובר בחוות שרתים גדולה בדרום המדינה, שאמורה לרכז אליה מערכי תקשוב רגישים של הצבא, שהיו פזורים במתקנים שונים. המונח "חמש תשיעיות" מקובל בענף, והוא מסמן רמת שרידות: המתקן אמור להיות זמין 99.999% מהזמן — במלים אחרות, לא זמין שעה בשנה.

למעשה, יש גורם חמישי אפשרי לצמיחת הענף בישראל. באחרונה חשפנו כאן פרויקט בינלאומי של גוגל להנחת כבל תת־ימי שיעבור בישראל, בלו־ראמאן, ויחבר את אירופה למזרח הרחוק. "אם גוגל וטלקום איטליה מביאות לכאן סיב בילאומי, סביר להניח שתהיה גם חוות שרתים. זאת האבולציה", היא אומרת.

מקור נוסף ששוחחנו עמו אישר את ההערכה: "חוות שרתים הולכות יד ביד עם הקיבולת הבינלאומית, ולכן אני חושב שבשנתיים־שלוש הקרובות נראה אש שמבעירה את השטח, במובן החיובי".

מי יביא לישראל את המשקיעים הזרים

שחקניות משני שני סוגים יכולות להביא לישראל השקעות זרות. הסוג הראשון הוא ענקיות הטק — שחקניות הענן. כניסה לשוק המקומי תאפשר להן לחזק את הקשר עם קהילת הטק ולגשת למכרז הממשלתי. אלא שלא כולן יודעות לבנות חוות שרתים בעצמן, מה שמוביל אותנו לסוג השני של החברות שעשויות להשקיע פה: ספקיות חוות השרתים — חברות כמו Digital Realty, סיירוס וואן ו–Equinix. אלו חברות בינלאומיות, ציבוריות, גדולות — שבונות חוות שרתים ברחבי העולם. מעין יזמות של נדל"ן מניב, אבל כזו שמצריכה גם הרבה ידע טכנולוגי.

כל השחקניות הללו בוחנות כעת לעומק את השוק הישראלי, בגלל הפער המתרחב בין הביקוש להיצע. "ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית להפוך להאב (צומת; א"ז) דיגיטלי בינלאומי", אומרת גולדברג.

"היא יכולה להצטרף לעשרת הצמתים העולמיים הגדולים — לונדון, פרנקפורט, מרסיי, סינגפור ועוד כמה מקומות. יש לנו משטר דמוקרטי יציב יחסית לסביבה, ביקושים פנימיים גבוהים, מחירי תמסורת בינלאומית סבירים ואנחנו יכולים להיות אתר גיבוי למתקנים האחרים באזור (חוות שרתים ברחבי במזרח התיכון; א"ז)".

חוות השרתים ש– SDS מקימה במודיעין
חוות השרתים ש– SDS מקימה במודיעיןצילום: אמיתי זיו

החסם העיקרי: חשמל

כאן מגיע "אבל" גדול ושמן. כולם אמנם רוצים, או לפחות שוקלים, להיכנס לישראל, אבל פשוט אין מקום. לפי העבודה של Stream11, הקיבולת של השוק הישראלי היא כ–20 מגה־ואט והוא נמצא בתפוסה של 98%. תנסו להכניס יותר מארון שרתים אחד, ולא תמצאו איפה. העבודות שמתבצעות במרץ יסתיימו מתישהו, אבל חולפות שנים מרגע ההחלטה ועד השלמת הבנייה של חוות שרתים.

כך למשל, בימים אלה מסתיימת במודיעין הקמתה של חוות השרתים הגדולה בישראל, 35 אלף מ"ר — SDS — בבעלות איש העסקים יוסי שיינפלד. ביוני 2016 התחילו העבודות ועד היום אין למתקן הזה טופס אכלוס (טופס 4). פרויקטים נוספים בבנייה יש גם לבזק בינלאומי, לבינת, לגלובל דאטה סנטר ול–MedOne.

אישורים וביורוקרטיה הם חסם משמעותי לפיתוח התחום בישראל. "עבדתי עם עירייה אחת על תחנת נחיתה (נקודת הגעה של סיב אופטי מהים; א"ז), ומנכ"ל העירייה היה מספיק כן להגיד לי שלא יהיה אפשר להעביר אישור בנייה בתוך שנה וחצי. יש בעיה של זמינות קרקעות, יש בעיה של תשתית תקשורת. תבקש מבזק חיבור מאיפה שאנחנו יושבים לחוות שרתים בפתח תקוה, ותראה שזה עולה המון".

אבל הבעיה הגדולה באמת, טוענת גולדברג, היא אנרגיה — "חשמל, חשמל, חשמל", כמו שהיא אומרת. נסביר שפרויקט כמו SDS מגדיל את צריכת החשמל של העיר מודיעין ב–30%. זה משהו שצריך להיערך אליו.

שחקן אחר בשוק מוסיף: "משק החשמל הישראלי מסוגל לספק 15 ג'יגה־ואט, ולפני שבוע נשבר שיא עם 13.8 ג'יגה־ואט צריכה — כך שיש בעיה, והביקוש צומח ב–5% כל שנה. ישראל לא ערוכה להיות אי של חוות שרתים בשום צורה. לא ברמת כלל המשק ולא נקודתית: אם מישהו רוצה להקים מתקן גדול בפתח תקוה, למשל — האם תחנת המשנה של חברת החשמל בעיר תוכל לסחוב עוד 50 מגה־ואט? אין באמת בעיה אם חברת חשמל תחליט שזה משהו שצריך לתת אליו את הדעת, ניתן לטפל בזה באמצעות תגבור הרשת — זאת משוכה שניתן להתגבר עליה, אבל אין עם מי לדבר שם".

לבסוף, כל זה פוגש גם את החפיף הישראלי. "כשהביקוש גדול מההיצע נוצרים דברים טובים ודברים רעים", אומרת גולדברג. "אם מתייחסים לחוות שרתים רק כפרויקט נדל"ן, זה לא יצליח: חוות שרתים היא משהו בין נדל"ן, טכנולוגיה ומלונאות".

משקיעים

מלונאות?

גולדברג: "כן, כי אתה מאחסן מישהו, שרתים, ורוצה לתת לדיירים שלך תנאים אופטימליים — כדי שהחברות שבוחרות בך יהיו מרוצות. אני שומעת על יזמים שמבטיחים להפוך קרקע חקלאית לחוות שרתים בתוך 18 חודשים, או שחקנים שמבטיחים את אותו שטח רצפה (שטח בחוות שרתים; א"ז) שלוש פעמים לשלושה לקוחות שונים. זה לא רציני, עדיף להגיד את האמת גם אם היא לא נוחה. אגב, בגלל זה הקמתי את החברה — הספקיות בחו"ל הבינו שצריך ישראלי בשביל לדבר עם ישראלי".

מאומת הסטארט־אפ לאומת הדיגיטל

גולדברג חושבת שהממשלה צריכה להתערב ולהסיר חסמים. "צריכה לקום ועדה בינמשרדית, שכוללת נציגים ממשרד האנרגיה, כי צריך להגדיל משמעותית את משק החשמל בישראל, ממשרד השיכון, שיכול לסייע בהקצאת קרקעות, וממשרד הדיגיטל והסייבר, שחולש על פרויקט ישראל דיגיטלית. יש לנו הזדמנות להפוך את ישראל מאומת הסטארט־אפ לאומת הדיגיטל.

"אני מייצגת גופים שיש להם מיליארדים להשקיע פה. המדינה צריכה לעודד אותם לבוא — כמו שעל כל תייר שנוחת בשדה התעופה רמון מקבלים חמישה דולרים — וזה קריטי גם בהקשר של יציאה מהמשבר. יש פוטנציאל אדיר בעולם הדיגיטלי והקורונה זרקה אותנו קדימה שלוש שנים בשלושה חודשים. צריך לנצל את זה".

בטווח הקצר, גולדברג אומרת שאם מחפשים, יש בכל זאת קצת קיבולת עודפת בישראל שניתן להשמיש: בחוות השרתים שהקימו בשנים האחרונות בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק מזרחי. אלא שבשלב זה הבנקים לא מוכרים שטחי רצפה לגופים חיצוניים מסיבות של שמרנות, פוליטיקה פנימית ואגו.

שדה קרב של ענקיות בינלאומיות

בעוד השוק הישראלי בתחום חוות השרתים מוטה יזמות מקומית, בעולם זהו שדה קרב של ענקיות בינלאומיות. בימים האחרונים הכריזה קרן הפרייבט אקוויטי KKR על כניסה לענף עם התחייבות להשקעות של מיליארד דולר. בהכרזה מדברת הקרן על "פיתוח והקמה של חוות שרתים באירופה עבור חברות טכנולוגיה גדולות". האם גם ישראל בתוכנית? לא ברור מההודעה.

חוות שרתים של CyrusOne באילינוי
חוות שרתים של CyrusOne באילינויצילום: בלומברג

בכך, KKR נכנסת לתחרות עם כמה שחקניות ענק. הגדולה בעולם היא Equinix, ששווי השוק שלה הוא 58 מיליארד דולר ומפעילה 205 חוות שרתים. אחריה ברשימת הגדולות, Digital Realty שבאחרונה מיזגה לתוכה מתחרה של 37 מיליארד דולר, המפעילה 267 חוות שרתים.

בעיקרון, זהו שוק של יזמות נדל"ן מניב. החברות מאתרות מקום, בונות את המתקן ומשכירות "שטח רצפה" לכל מי שזקוק. אבל ההשקעה כוללת גם הרבה ציוד ומצריכה הבנה טכנולוגית.

היזמות בתחום חוות השרתים בעולם מתכנסת למה שמכונה Hyperscale Data Center — חוות שרתים גדולה מאוד. בהגדרה היבשה, חווה כזו אמורה להכיל 5,000 שרתים לפחות על שטח של 1,000 מ"ר. בפועל, חלקן מכילות גם מאות אלפי שרתים על שטחים עצומים. זהו ענף שיש בו יתרון לגודל.

כל השחקניות שהוזכרו פורשות שרתים בכל העולם, מצפון אמריקה, דרך אירופה ועד המזרח. ישראל לא היתה על המפה שלהן, עד כה.

חברת החשמל: "לוחות הזמנים תלויים בעיקר ביזם"

חברת החשמל מסרה בתגובה: "סוגיית חוות השרתים מוכרת לנו ונערכנו לתת מענה מהיר ומקצועי לדרישות המיוחדות של היזמים. לחברת החשמל נהלים ברורים ושקופים בעניין חיבור צרכנים גדולים מסוג זה — צרכנים עם הספקים גדולים שנדרש לחברם רק לקווי מתח גבוה או לעיתים למתח עליון.

"היזמים נדרשים למנות יועץ חשמל ישראלי אשר מכיר את חוק משק החשמל הישראלי והתהליכים הנדרשים. התהליך המקצועי מותנע בפניית היועץ לחברת החשמל. עבור חיבור במתח גבוה, הפנייה היא למחוז הרלוונטי, ועבור חיבור מתח עליון לתכנון ופיתוח טכנולוגי.

"בהתאם ליכולת הרשת באזור שבו התבקש החיבור, ובהתאם לדרישות היזם ולוחות הזמנים הריאליים שלו לבניית המתקן החשמלי שמשרת את חוות השרתים, נקבעים לוחות זמנים אפשריים לחיבור. בכל שלב חברת החשמל מחויבת לעמוד בלו"ז למענה ללקוח אשר מוכתב על ידי הרגולטור.

"לצורך חיבור במתח עליון, על היזם לבנות תחנה משנה חדשה, ולכן לוחות הזמנים ארוכים (בעיקר עקב הצורך באיתור האתר וקבלת אישורים הדרושים להקמה). לצורך הקמת תחנות משנה, חברת החשמל פירסמה נוהל מפורט לכל הדרישות.

"לרוב, לוחות הזמנים תלויים בעיקר בבניית המתקן החשמלי של היזם אשר מזין את חוות השרתים. על מנת לסייע ליזם מעבר לבניית תהליך מקצועי, חברת החשמל מעמידה מרכז שמלווה את היזם בכל התהליכים ומקיימת עמו פגישות מקצועיות במהלך הכנת הסקר ובזמן תכנון והקמת המתקן".

מפורום יצרני החשמל הפרטיים נמסר: "זה אבסורד שבמדינת ישראל – מעצמת ההיי-טק, אין מספיק חשמל. צריכת החשמל גוברת משנה לשנה וכדי שחברות בינלאומיות יגיעו לכאן, חייבת להיות תשתית אנרגיה אמינה וחזקה. הממשלה צריכה להגדיל באופן מיידי את כושר ייצור החשמל במשק באמצעות הקמת תחנות כוח נוספות ואמינות בגז טבעי, דבר שיעשה במימון הסקטור הפרטי וללא צורך בתקציבי מדינה מיוחדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker