כספומט הבחירות: רוצים למשוך כסף? קודם תגלו למי אתם הולכים להצביע

לקוחות בכספומטים של כספונט נדרשו להשיב על סקר בחירות ■ מכיוון שמדובר בחברה פרטית, אלפי הכספומטים שלה אינם נתונים לפיקוח, ואין אפשרות לדעת כיצד נאסף המידע ואם הוא עומד בדרישות חוק הגנת הפרטיות ■ מנכ"ל החברה: "ההצבעה אנונימית לחלוטין"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הסקר שהופיע בכספומט
הסקר שהופיע בכספומטצילום: צילום מסך מתוך עמ

הניסיון לקרוא את המפה הפוליטית לקראת סבב הבחירות השלישי מגייס גם פעולות פשוטות ויומיומיות, כמו משיכת מזומנים, למשחק. השבוע שיתפה בפייסבוק פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחברה בתנועה לזכויות דיגיטליות, כי כשניסתה למשוך כסף מכספומט של חברת כספונט, הממוקם באזור מגוריה ברמת גן - הופיע על המסך השאלה: "לאיזה מפלגה תצביעי בבחירות הקרובות?", ותחתיה רשימת המפלגות, כל אחת צמודה לאחד משמונה הכפתורים שעל המסך. לדברי נהון, השאלה הופיעה רק לאחר שסיימה את הליך הזיהוי, ולפני הופעתו של המסך למשיכת הכסף.

“אחרי ההלם הראשוני, ניסיתי לצאת מהדף הזה ולחזור למסך הוצאת הכסף", כתבה נהון בעמוד הפייסבוק שלה, והוסיפה כי לא היתה לה ברירה אלא לענות על השאלות שהוצגו בסקר. "לא עזר כלום, הסקר העקשני נותר שם. בסוף לחצתי בצורה אקראית על מפלגה. גאווה התפשטה בגופי על כך שהם לא הצליחו להוציא ממני מידע שאיני רוצה לתת, כמו ילד בכיתה א' שמצליח לעבוד על המורה - ועדיין, המקרה הזה מטריד", כתבה.

אחד המגיבים לפוסט שהעלתה נהון הוא מוסי כץ, מנכ"ל כספונט, חברה בת של וריפון, שטען כי "היוזמה היא של כספונט - אפשר למשוך ללא כל צורך להצביע. בנוסף, אפשר להצביע בלי למשוך. ההצבעה אנונימית לחלוטין. בינתיים, הניסיון החדשני בישראל ובעולם לא כל כך מצליח - התוצאות חורגות מהסביר ואנחנו מנתחים את הסיבות. אין קשר למפלגה כזו או אחרת".

נהון, שמכירה מקרוב את תחום הפרטיות בעולם הדיגיטלי, מתעקשת כי לא היתה יכולה לדלג על הסקר לפני משיכת הכסף, ומציינת כי אם כספונט מפרסמים סקר על דעת עצמם - חוק הבחירות מחייב אותם להזדהות, דבר שלא נעשה לטענתה. נהון גם תוהה לגבי האנונימיות של הסקר: מדוע הוא לא הוצג לפני שהכניסה את כרטיס האשראי שלה לכספומט - אלא רק אחרי שזוהתה באמצעותו?

על כך הגיב כץ כי החליט בשלב הזה לא לפרסם את תוצאות הסקר, כי ההצבעות היו לא סבירות - ולא הסביר למה הכוונה.

הפרה בוטה של החוק

מספר הכספומטים הפרטיים בישראל גבוה בהרבה ממספר המכשירים של הבנקים - והם מזוהים בעיקר עם קיוסקים. על פי נתונים מ-2017, מתוך כ-6,500 כספומטים, מספר המכשירים הפרטיים כמעט כפול ממספר הכספומטים הבנקאיים - ו-3,500 מהכספומטים הפרטיים שייכים לכספונט.

בשונה מהכספומטים הבנקאיים שמפוקחים על ידי בנק ישראל, אין פיקוח על המכשירים הפרטיים. לדברי בנק ישראל, מאחר שכספונט היא חברה פרטית, וזוהי פעילות שאינה מצריכה רישיון - אין לבנק ישראל סמכות פיקוח על החברה. כך שאת השאלות הקשות שעולות מהמקרה יש להפנות לרשות להגנת הצרכן - אבל פנייה לרשות מגלה כי מוסדות פיננסיים הוחרגו מסמכות הטיפול שלה.

על פניו, איסוף מידע אישי בלי לקיים את הוראות סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות - המציינות את מטרת האיסוף ולאילו צדדים שלישיים מועבר המידע - הוא הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות.אגירת מידע כל ידי כספונט - בין אם פורסמו תוצאות הסקר או לא - מחייבת את החברה לעמוד בדרישות החוק. מדובר באיסוף מידע רגיש ביותר - ונשאלת השאלה אם מתבצע חיבור בין זיהוי המשתמש למטרה פיננסית לדעותיו הפוליטיות. בין השאר חובה להציג למשתמש את מדיניות הגנת הפרטיות על המידע שנאסף ואת האפשרות לא לענות על הסקר.

"פייק הצבעות"

כץ טוען כי לא נוצר מאגר מידע כזה, שמפר את פרטיותם של הנכללים בו. בשיחה עם TheMarker אומר מנכ"ל כספונט כי הסקר בוצע כך שגם כל עובר אורח יוכל להיחשף אליו ולהשיב על השאלות המופיעות בו - גם ללא הזדהות באמצעות הכנסת כרטיס אשראי. "יש לי עשר שורות של כמה אנשים הצביעו לכל מפלגה (10 מפלגות מופיעות בסקר, בשני מסכים עוקבים; ר"ג) , וזהו. אין שום מידע על עובר אורח שעבר והמשיך הלאה. אין גם מידע על מי שמושך כסף. המידע שצברנו מהסקר הוא לא מידע פרטי על אנשים, אלא עסקי".

קרין נהוןצילום: עדי כהן צדק

לדברי כץ, הסקר בוצע בפחות מ-5% מהכספומטים של החברה, ונחשפו אליו במהלך התקופה שבה היה פעיל אלפי אנשים, שרובם לטענתו עוברי אורח - שלא הכניסו כרטיס אשראי לכספומט וניסו למשוך כסף. הוא מסביר כי תוצאות הסקר לא פורסמו ולא יפורסמו בשלב זה, וכי המטרה היא להציג אלטרנטיבה לסקרים שמתבצעים בטלפון: "בכל סקר יש 500 משיבים - אנחנו הבאנו את המספר הזה בתוך כמה שעות. המטרה היתה להרחיב את השימוש במכשירים ועל ידי כך לאפשר לנו לבחון את הורדת דמי השירות ככל הניתן. ככל שהשימוש במכשירים יעלה, דמי השירות יירדו".

לפי כץ, הסקר נבנה ובוצע באופן אקראי ומדובר בפילוט לקראת הבחירות הרביעיות, שאליהן תגיע החברה מוכנה גם ברמה הרגולטורית. "זה ניסיון ראשון בעולם לעשות סקר שבו יצביעו עוברי אורח. בסבב הרביעי הסקר ייעשה בכל 3,500 הכספומטים שלנו".

עוד אומר כץ כי מסקנות הפילוט יסייעו בשיפור הסקר בפעם הבאה: "סדר המקשים גרם להצבעה מעבר לצפוי למפלגה מסוימת - מה שהביא תוצאות לא צפויות. בנוסף, היו הצבעות שנראות כמו 'פייק הצבעות' - אתה לא מצפה שבבני ברק יצביעו לרשימה המשותפת - אבל כשבסוף שבוע ההצבעה לש"ס ויהדות התורה צונחת ב-80%, אנו מבינים שהסקר עובד".

אף שכץ טוען כי זהו סקר אנונימי, וכי באמצעותו הם יכולים להגיע לנסקרים רבים ולדיוק רב - עולים עוד הרבה סימני שאלה, כמו אם עריכת סקרים באמצעות כספומטים אקראיים יכול להיות מייצג. כץ מסביר שהוא יכול לפלח דמוגרפית את משתתפי הסקר לפי מיקום הכספומטים. לשם כך עליהם להזדהות, אבל כץ טוען שאין מידע מזהה של מי הנסקרים. בנוסף, בתגובת כץ בפייסבוק נכתב כי על המידע נעשה ניתוח - כלומר הוא נאסף ונלמד.

אין פיקוח

ואולם הדבר המטריד ביותר במקרה זה הוא שאין פיקוח על הכספומטים הפרטיים - כך שאין אפשרות לדעת כיצד נאסף המידע באמצעות כספונט, ואם הוא עומד בדרישות חוק הגנת הפרטיות.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר: "המקרה הובא לידיעתנו ואנחנו מטפלים בו במסגרת הסמכויות המוקנות לרשות, לפי חוק הגנת הפרטיות. הרשות תבחן את מידת עמידתו של הסקר שהוצע, אגב מתן שירות משיכת כספים בכספומט, בדרישות החוק ומידת עמידת מאגר המידע שנוצר, אגב הסקר, בדרישות תקנות אבטחת המידע".

ברשות להגנת הצרכן מסרו כי לא מדובר בעבירה על חוק הגנת הצרכן, מאחר שאין כאן הטעיה צרכנית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker