למה פתאום כולם רוצים לגדל אפונה? הישראלים שיודעים את התשובה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה פתאום כולם רוצים לגדל אפונה? הישראלים שיודעים את התשובה

350 סטארט-אפים בישראל פועלים במגזרי האגרי-טק והפוד-טק - החל בשלב הצמח בשדה, דרך לוגיסטיקה ועד יצירת תחליפי חלבון ■ מייסד פיניסטר, קרן הון סיכון אמריקאית, ושותפיו הישראלים מספרים מדוע חקלאים בעולם עוברים לגידול אפונה ומה מייחד את ישראל

8תגובות
גיל מירון (מימין), אראמה קוקוטאי ואייל רוזנטל
אייל טואג

קשה להתעלם מהתופעה שמכונה ביונד מיט (Beyond Meat). החברה האמריקאית, שמפתחת המבורגר על בסיס רכיבים מהצומח, יצאה להנפקה במאי לפי שווי מניה של 25 דולר. כבר ביום המסחר הראשון זינק שווייה ב-163% - הזינוק החד ביותר ליום ההנפקה מאז שנת 2000. וזה לא נגמר ביום המסחר הראשון - מאז המניה לא הפסיקה לטפס, והיא נסחרת כיום סביב 140 דולר, מה שמגלם לחברה שווי של 9 מיליארד דולר.

מה מוצלח כל כך בביונד מיט? המוצר, אבל גם התזמון והסיפור. החברה מייצרת תחליף בשר שמאפשר לצרוך "המבורגר" ללא נקיפות מצפון, בלי לגרום סבל לחיות ובלי לתרום להתחממות הגלובלית. מתברר שיש ביקוש רב לתחליפי בשר. ביונד מיט מוכרת את הבורגרים שלה ברחבי העולם, כולל בעשרות מסעדות בישראל, וברשתות כמו KFC וסאבוויי, ובאחרונה אף נכנסה לפיילוט במקדונלד'ס. המתחרה הגדולה שלה, אימפוסיבל מיט, חתמה על הסכם עם בורגר קינג, ויש עוד מתחרות.

"דחיפה גדולה וביקוש מצד הצרכנים"

ביונד מיט היא חלק ממגמה רחבה יותר שבה ההיי־טק נכנס לנו לצלחת, עם השקעות גוברות בחקלאות (אגרי־טק, או בקיצור אג־טק) ובמזון (פוד־טק) - שני תחומים שלעתים קרובות מתייחסים אליהם כמקשה אחת.

אוכלים ומזהמים

"השינוי הוא משלב הגידולים, דרך שרשרת האספקה ועד הצרכן", אומר אראמה קוקוטאי, שותף מייסד בפיניסטר (Finistere), קרן הון סיכון אמריקאית ייחודית, שמתמחה בהשקעות אג־טק. קוקוטאי התארח לפני שבועיים בישראל לרגל שבוע האגריפוד 2019. הוא מסביר כיצד הדברים קשורים זה בזה: "במקרה של תחליפי חלבון, רואים דחיפה צרכנית גדולה עם ההצלחה של ביונד מיט, ועכשיו כולם באים עם חלופות דומות - נסטלה וטסקו ועוד שחקניות. אבל הגידול שעליו מבוססים רוב המוצרים האלה הוא אפונה. נוצר פתאום ביקוש גדול ומהיר לאפונה, וחלק מהחקלאים משנים את ייעוד הקרקע לגידולי אפונה, ועדיין לא עומדים בביקוש. ואם מסתכלים על כל זה מלמעלה, ברור שיש צורך להניב יותר יבול, לשפר את איכות המזון ואת הערכים התזונתיים - תוך שאנחנו מקטינים את המחיר לסביבה. אנחנו רוצים להאכיל את העולם בלי לשרוף אותו".

הצורך בקרן השקעות ייעודית לאגרי־טק נולד, לטענת קוקוטאי, מהיעדר השקעות מספקות בתחום: "אם אתה כולל את כל תהליך ייצור המזון, זה שוק של 5 טריליון דולר בשנה. לשם השוואה, בשירותים פיננסיים היו בשנתיים האחרונות השקעות הון סיכון של 50 מיליארד דולר. בחקלאות ההשקעות הסתכמו ב-3 מיליארד דולר בלבד - אבל שוק השירותים הפיננסים לא גדול פי 10 משוק המזון - אז ברור שיש פער".

"לאורך השנים, טכנולוגיה נחוצה כדי לענות על הביקוש הגובר לאוכל", אומר קוקוטאי. "הגל הראשון של המצאת החדשנות היה הטרקטורים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אחר כך הגיעה המהפכה הכימיקלית, עם קוטלי המזיקים בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אחר כך הגיעה מהפכת הזרעים. ומה הדבר הבא? איך מאכילים את העולם? טכנולוגיה סיפקה את התשובה עד כה, והיא תמשיך לעשות זאת, כך אני מאמין. אבל להערכתי אין כיום מספיק כסף מהמגזר הפרטי שמושקע בדור הבא של החדשנות בחקלאות".

האתגר הגדול של תעשיית האג־טק והפוד־טק בעתיד, לפי קוקוטאי, הוא לדאוג למזון לאוכלוסיית בני האדם שגדלה במהירות. "על פי מחקר חדש של המכון לאנרגיה וסביבה באוניברסיטת פרינסטון, עד 2050 יהיו 10 מיליארד אנשים בעולם. צריך למצוא דרך להאכיל את כולם. בנוסף, בגלל שיש איבוד מזון של כ-30% - החל בפירות שאינם נקטפים, דרך מוצרי מזון שנזרקים ברשתות השיווק ובשווקים, וכלה במזון שנזרק לפח בבתים - צריך לדאוג להאכלת הרבה יותר אנשים".

ההשקה של ביונד מיט
John Amis/אי־פי

אתגר גדול יותר, שקוקוטאי מקפיד להזכיר אותו הוא האתגר הסביבתי שיוצרת תעשיית המזון: "יש תשומת לב הולכת וגדלה בענף לסוגיית ההתחממות הגלובלית. המספרים הם שכלל התחבורה בעולם מייצרת 40 גיגה־טונה של גזי חממה. בחקלאות המספר המקובל הוא 13 גיגה־טונה, אבל לפי הערכות של פרינסטון, אם לא תהיה התקדמות טכנולוגית, רמת הפליטות של תעשיית החקלאות והמזון תגדל פי 3, וזה כבר מתחיל להטריד מדינות שמחויבות להסכם פריז (הסכם מ-2015 שבו התחייבו מרבית מדינות העולם להציג תוכנית להפחתת פליטת גזי חממה; א"ז)".

אתם גוף עסקי שמחויב למשקיעים, מה לכם וליעדים מדיניים?

"אנחנו לא רואים התנגשות אינטרסים. יש פה סוגיה אידיאולוגית, אבל זו גם חשיבה עסקית לא טובה, להרוס את בסיס הנכסים שלך. כל משפחה של מגדלים במשך מאות שנים מביאה בחשבון את הדאגה לדורות הבאים. ובהדרגה נכנסת לענף גם רגולציה שמחייבת התייחסות לסוגיות של הקטנת טביעת רגל פחמנית, מיחזור וכן הלאה. לעתים אלה מופיעים גם בתנאי הרישיון של החקלאי".

שלוש השקעות בישראל

פיניסטר נוסדה ב-2005 בסן דייגו ומתחילת הדרך מתמקדת בתחום החקלאות. קוקוטאי, אחד משני המייסדים, הוא חקלאי בעצמו. קוקוטאי נולד בניו זילנד, בן לאבא מאורי ואמא סקוטית. הוא גדל במשפחה חקלאית, וניהל קואופרטיב של חקלאות חלב בשם PKW Farms. מאוחר יותר עבר לנהל את לשכת המסחר הניו־זילנדית בארה"ב ואחר כך היגר לארה"ב. הוא מחזיק בתארים באגרונומיה ובמשפטים. הקרן הראשונה של פיניסטר יצאה לדרך עם גיוס של כ-30 מיליון דולר, ובקיץ 2015 היא גייסה קרן שנייה של כ-130 מיליון דולר עם משקיעות כמו פפסיקו ובאייר.

מעצמת תחליפים

אף שהיא קרן קטנה יחסית, לפיניסטר יש פעילות בינלאומית. היא פרושה באירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד, וגם בישראל. באופן רשמי, לחברה שני שותפים (Venture Partners) בישראל מ-2015: אייל רוזנטל וגיל מירון.

הרומן הישראלי שלה התחיל למעשה קודם לכן. "ישראל לא היתה זרה לאראמה. כרפתן, הוא היה כאן כבר בשנות ה-90 וראה טכנולוגיה מתקדמת של חברת אפימילק מקיבוץ אפיקים", משחזר מירון. "אחר כך הוא רצה להשקיע בחברה בניו זילנד והתברר לו שהיזם ישראלי. עם סיפורי הצלחה כמו נטפים בהשקיה, זרעים גדרה שנמכרה ל-Syngenta ועוד - לא היה צריך להסביר לו שישראל מובילה בחלק מהתחומים".

"הקשר הראשוני נוצר ב-2014", ממשיך רוזנטל. "פיתחנו עבור זרוע ההשקעות הפרטית של הבנק העולמי את אסטרטגיית ההשקעות הגלובלית שלהם באגרי־טק, והכרנו את כל השחקנים הגלובליים. הוא ידע שיש לנו בסיס נתונים עצום על הענף בגלל עבודת המיפוי שעשינו עבור הבנק העולמי, וכך התחלנו לעבוד ביחד".

הגל השני באגרי-טק

עד כה ביצעה הקרן שלוש השקעות בישראל - שתי הראשונות קשורות בסטארט־אפים. האחת היא בחברת קרופ איקס (CropX), שפיתחה חיישן שהחקלאי מבריג לאדמה ומקבל מידע על מצב ההשקיה, איכות הדישון ועוד פרמטרים. קרופ איקס גייסה עד היום 24 מיליון דולר. ההשקעה השנייה היא בחברת טראניס (Taranis), סטארט־אפ בתחום החקלאות שהוא כיום הבולט בין חברות האגרי־טק הישראליות. החברה פיתחה מערכת שמבוססת על רחפנים, מסוגלת לטוס מעל שטחים חקלאים, לצלם כל צמח עד רמת העלה, ולהפיק תובנות לחקלאי על מצב הגידולים, מזיקים וכן הלאה. החברה גייסה עד היום 30 מיליון דולר.

"טראניס יודעים להסתכל מהאוויר על הגידולים וקרופ איקס יכולים לראות מה קורה מתחת לאדמה, שזו תעלומה עבור החקלאי", מסביר קוקוטאי. "הדיוק כאן חשוב כי אם יש שגיאה בכמות המים, הצמח ימות. הסנסור שלהם מוברג ולכן לא פוגע באדמה או ביכולת המדידה. השקענו שם הרבה מחשבה בלבנות מכשיר מדויק אף שזו לא חברת חיישנים, זו חברת אנליטיקה".

ההשקעה השלישית היא בסדר גודל אחר: ביוני, אחרי קרב מתוקשר היטב, זכה קונסורציום חברות במכרז רשות החדשנות להפעלת חממת פוד-טק בגליל העליון. החברות בקבוצה הזוכה הן תנובה, טמפו, קרן הון הסיכון OurCrowd וקרן פיניסטר. ההשקעות של הקונסרציום במיזם מוערכות ב-100 מיליון דולר, ופיניסטר תצטרך להעמיד את חלקה היחסי לאורך שנות ההפעלה של החממה.

לדברי רוזנטל, "פיניסטר היא חלק מהדירקטוריון בחממה ותיתן את המומחים שלה בדיוני ההשקעות. הקרן ייחודית בכך שבצוות ההשקעות שלה יש אנשים טכנים בכל תחומי המגע הקשורים לחקלאות ומזון: דוקטורים לגנטיקה, כימיה מולקולרית, מדעי הצמח ועוד".

המבורגר שנעשה עם הקציצות של "אימפוסיבל מיט"
Richard Drew/אי־פי

מירון ורוזנטל ליוו את קוקוטאי בשבוע עמוס פגישות, כולל עם שורה של סטארט־אפים בתחום. החברות הישראליות מהוות כיום 16% מהפורטפוליו של הקרן - שתי חברות מתוך 12 - אם כי השותפים המקומיים מבטיחים השקעות נוספות, "כמו שלג'נרל מוטורס יש פעילות ישראלית אבל הם לא מצפים למצוא כאן את המנוע הבא של החברה, כי זה יקרה בגרמניה או ביפן או בדטרויט, אותו דבר גם בחקלאות", אומר מירון. "אין לנו את אותם המשאבים או השטח, וכמות המים היא מוגבלת אבל בכל זאת קורה כאן משהו מיוחד. מי שהגיע מ-8200 הוא לא יותר טוב מהבחור ב-NSA (הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב; א"ז). המדען ממכון ויצמן לא יותר טוב מהמדען האמריקאי מ-MIT, והמהנדס מהתעשייה האווירית לא יותר טוב מהמהנדס של בואינג, אבל בארה"ב הם לעולם לא ייפגשו, אלה מעגלים נפרדים. כאן הם בני דודים או מאותו רחוב ואפשר לקבץ אותם יחד - וזה מייצר חדשנות".

מירון מסביר את תחום ההסתכלות של הקרן: "יש שלוש תמות מרכזיות שהעולם מחפש: פריון - לגדל יותר מזון; איכות - שיפור התזונה; והדבר השלישי הוא קיימות. כל אלה באים לענות לאתגר האוכולסייה הגדלה ולכך שמדינות עולם שלישי חוות עלייה באיכות החיים ומצטרפות לדיאטה מערבית. אלה הבעיות שמטרידות את כל השחקניות הגדולות שאנחנו פוגשים", אמר.

124 סטארט־אפים נולדו בשלוש שנים

כניסתה של פיניסטר לישראל במסגרת חממת הפוד־טק מתרחשת במקביל לצמיחה משמעותית בתחום האגרי־טק והפוד־טק. יש כ-350 סטארט־אפים בתחום עם פתרונות שמתחילים בשדה, דרך הלוגיסטיקה ובקרת האיכות; עבור במיזמים לסחר בתוצרת, פתרונות בתחום האריזה והארכת חיי המדף, פתרונות מניעת פסולת (Waste), וחברות בתחום הפחתת הסוכר במזון ויצירת תחליפי חלבון.

עדיין תעשייה צעירה

על פי נתוני עמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC) אנו עדים ל"גל השני של החדשנות בתחום האגריפוד־טק בישראל; מ-2016 עד מחצית 2019, נוסדו בישראל 124 סטארט־אפים בתחום - יותר מכל החברות שקמו בתחום בשש השנים הקודמות".

ב-SNC מצביעים בעיקר על צמיחה בפתרונות המבוססים על ניתוח דאטה ותקשורת, כמו גם טכנולוגיות חישה ורובטיקה. על פי המחקר, הענף עדיין צעיר: 30% מהחברות עוד בשלב "המרתף" (Bootstrap) - כלומר, ללא מימון חיצוני; 36% עוד בשלב הסיד; ו-13% מהחברות הגיעו לסבב גיוס ראשון ורק 7% מהחברות לסבב גיוס שני. "אבל כן ניתן לראות התחלת התבגרות הענף עם סבבי המשך וגידול בשווי הגיוס החציוני", נכתב במחקר.

נכון למחצית 2019 כבר היו כ-50 גיוסים בתחומי האגרי־פוד טק עם שווי כולל של 100 מיליון דולר, שווה ערך ל-2018 כולה. ביחס ל-2015 למשל, זה פי 2 במספר ההשקעות ופי 4 לערך בשווי הגיוסים המצרפי. עוד נכתב: "מ-2016 כ-72 חברות ביססו את הפתרון שלהם על יכולות ניתוח דאטה וחישוביות, יכולות שעד כה יושמו על נכסים דיגיטלים כמו מידע פיננסי, סייבר וכן הלאה".

מנכ"ל SNC, יוג'ין קנדל, אמר על המחקר כי "הגל הראשון של המצוינות הישראלית בחקלאות הגיע כתוצאה מהעובדה הפשוטה שהיינו צריכים להאכיל אוכלוסייה גדלה בסביבה מאתגרת ותנאים צחיחים". הוא ציין חברות כמו נטפים ופרוטרום, שנהפכו מובילות עולמיות בתחומן, ואמר: "במהלך העשור האחרון אנו מצויים בעיצומו של הגל השני באגרי־טק הישראלי - אנו רואים גידול מתמיד במספר החברות המשלבות חקלאות עם ביג דאטה וטכנולוגיות עמוקות. ישראל היא מקום מעניין מאוד להשקיע בו בתחום עם סביבה עסקית ייחודית המאופיינת ביזמות ובגמישות רבה למציאת פתרונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#