מקורקינט ועד מטוס: הסטארט־אפ שרוצה להניע את מהפכת הרכב החשמלי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקורקינט ועד מטוס: הסטארט־אפ שרוצה להניע את מהפכת הרכב החשמלי

סטארט־אפים רבים בישראל עוסקים בטכנולוגיה לשוק הרכב, אבל ב–IRP Systems החליטו להתמקד בליבה — המנוע ■ בתחום שבו מה שחשוב הוא הגודל והמשקל, השיגה החברה פריצת דרך ■ המנכ"לית והמייסדת: "הקטנו את המנוע בכמעט חצי כך שאפשר לחסוך 15% בסוללה"

19תגובות
מורן פרייס
עופר וקנין

באמצע יוני הודיעה קבוצת רנו־ניסאן־מיצובישי על פתיחת מעבדת חדשנות בישראל. בין 10 הסטארט־אפים הישראליים מתחום הרכב שנבחרו להשתתף בתוכנית היו חברות שעוסקות בראייה ממוחשבת, סייבר לרכב, בטיחות, תקשורת בין כלי רכב ועוד. אבל חברת IRP Systems בלטה בין החברות ברשימה.

ראשית, IRP שונה כי בראשה עומדת אישה — מורן פרייס, מנכ"לית החברה (מקור ה–P בשם החברה הוא בשם המשפחה, ה–I ו–R בשמות הילדים). שנית, כי בניגוד לכל החברות האחרות בתוכנית, שעוסקות בפתרונות שמקיפים את הרכב העתידי, IRP עוסקת בליבה — היא מפתחת מנוע חשמלי, שלטענתה עולה בביצועים על כל מה שקיים בשוק. לדבריה: "אנחנו מצליחים כמעט להכפיל את היחס בין מהירות ומומנט (כח, א"ז) על אותו נפח מנוע".

פרייס מפרגנת לשותפות בתוכנית: "מה שקורה בישראל בתחום הרכב הוא חסר תקדים. אין לנו היסטוריה בתחום, לפני חמש שנים לא היה פה כלום, ובבת אחת הפכנו לאבן שואבת לטכנולוגיה של תעשיית הרכב — כולם באים לכאן. אנחנו מעט שונים בנוף כי רוב החברות בתחום הן הרחבה של עולמות ה–IT — מחשוב, תקשורת, סייבר, תחומים שהם מעניינים מאד כי הרכב הולך להיות חכם ומחובר. אבל אנחנו חברה בתחום האנרגיה, שעושה Powertrain — מערכת הנעה, ויש מעט חברות כאלה". בפשטות, IRP מפתחת מערכת הנעה שלמה — בקר ומנוע חשמלי.

רגע נדיר בהיסטוריה

לפרייס חשוב לדבר על התזמון שבו פועלת החברה: "אנחנו בנקודת זמן היסטורית, מהפכת הרכב השנייה. השינוי הכי גדול מהיום שהמציאו מכוניות, מוצר שבכלל נועד להחליף סוס ועגלה. התחבורה עוברת תהליכים של פרסונליזציה, מזעור, קישוריות, שיתופיות, חיבור לענן ולביג דאטה. בגדול, מכוניות לא הותאמו למהפכה הטכנולוגית. כשבן אדם אחד יושב ברכב עם חמישה מושבים, ממתין בפקק ומזהם את האוויר, אין לזה הצדקה. אנחנו בנקודת זמן שהעולם מתאים את עצמו ליכולות הטכנולוגיות ונוצר מודל חדש של תחבורה אישית, קומפקטית, על פי דרישה, ומחוברת".

מכוונים גבוה יעדי מכירת מכוניות חשמליות

פרייס מדברת על פתרונות מיקרו־מוביליטי כמו הקורקינטים החשמליים, דרך טוסטוסים ועד כלי רכב זעירים כמו רנו טוויזי, רכב זעיר שנופל תחת תקן המכונה L7e. "זה כמו אופנוע עם ארבעה גלגלים, שיכול לשאת משקל של עד 450 קילו ונוסע במהירות של עד 80 קמ"ש. האירופאים רצו לעודד פיתוח של כלים חשמליים זעירים, אז הם הגדירו תקן לרכב כזה שאומץ בעוד מקומות בעולם", מספרת פרייס. היא מוסיפה כי "אפשר לומר שכל מהפכת הרכב, שכוללת מזעור וחיבור לענן, דומה למהפכה שעבר עולם המחשוב בעשורים האחרונים".

פרייס מדגישה את חשיבות הרגולציה. "זה מקרה נדיר שהרגולציה הקדימה את התעשייה. בכל העולם יש רגולציה לטובת פתרונות ירוקים והפחתת פליטת מזהמים, וזה עוד לפני שיש באמת תעשיית רכב חשמלי רחבה", היא אומרת. "יש מנגנונים של הטבות וקנסות — הטבות מס לבעלי רכב ירוק וקנסות ליצרנים". היא מתכוונת לתקן WLTP למדידת מזהמים שאומץ באירופה, שמאלץ את היצרנים למכור ביבשת כלי רכב שפולטים מעט מזהמים — בעיקר היברדיים וחשמליים. התקן אושר ב–2015 לאימוץ הדרגתי עד 2021.

לדבריה, מלבד טכנולוגיה ורגולציה, הקטליזטור השלישי למהפכת הרכב החשמלי הוא דינמיקות תחרותיות בשוק: "זו התנגשות כוחות בין עולם חדש לישן. יש יצרנים אמריקאים ואירופים עם מסורת אבל גם עם קווי ייצור ישנים, ויש את סין שאין לה היסטוריה בשוק הרכב והיא יכולה לזוז מהר. בסין יש גם שלטון ריכוזי שמכווין לנושא הרכב החשמלי, וגם מבחינת תשתית טעינה סין מאד מתקדמת — הם לא מחכים שהישועה תבוא מאירופה וארה"ב. חלק מהיצרנים הוותיקים לא נערכו לשינוי בזמן ועכשיו הם בתחושת בהילות. אבל כל מהפכת המוביליטי מתאפשרת בזכות הנעה חשמלית. אתה לא מדמיין קורקינט עם מנוע בנזין. זוהי מערכת הנעה שהיא נקייה, פשוטה לתפעול, וחסכונית מבחינת תחזוקה".

אבל המנוע החשמלי אתנו כבר הרבה שנים, מה השתנה?

"תהליכים שקרו בסין יצרו נפח לייצור סוללות והנעה חשמלית בהיקף גדול. שם זה אומץ בהרחבה באוטובוסים ומשאיות, מוניות, אופנועים וכן הלאה. בעולם המערבי קמה חברה כמו טסלה, שקצת משכה את השטיח מתחת לרגליים של היצרניות הותיקות. ההתפתחויות האלו, עם הרגולציה, גרמו לכולם להבין שלשם צריך ללכת".

מכונית חשמלית רנו טוויזי
דודו בכר

יש הערכות שונות לגבי מועד ההתרחשות של מהפך הרכב החשמלי, מה דעתך?

"הערכות הן שב–2025 כ–30% מכלי הרכב שימכרו יהיו חשמליים, וב–2030 כבר 50%".

"בסוף חצי משקל זה חצי מחיר"

סיפורה של IRP הוא לא סיפור סטנדרטי של סטארטאפ — רעיון, גיוס כסף, ואז, במקרה הטוב, מוצר ומכירות. החברה נוסדה ב–2008 כחברת ייעוץ בשם נקסוס סיסטמס על ידי פרייס ובעלה פול. פרייס היא מהנדסת אלקטרוניקה, בעלת MBA ועם עבר ארוך באינטל. פול בוגר שירות קבע ביחידה טכנולוגית ועבודה באלביט, ועסק בעברו במערכות הנעה. החברה הפכה לחברת מוצר והחלה לספק את המנוע של לכלי טיס ב–2011, וכבר יש כעת בשימוש כלי טיס שמבוססים על המנוע שלה.

"פיתחנו פתרון טכנולוגי שמאפשר להגדיל את הביצועים של מערכת ההנעה כשהיא שומרת על נפח ומשקל קטן — אלו שני הדברים הכי יקרים בכלי טיס", משחזרת פרייס. "ואז יום אחד, לפני שנתיים וחצי, הבנו שמה שעשינו לתעופה מתאים גם לתחום התחבורה החשמלית ושזה יכול להיות אטרקטיבי גם לתעשיית הרכב, כי בסוף מחיר של מנוע חשמלי לינארי למשקלו — חצי משקל זה חצי מחיר. אנחנו יודעים לחסוך במשקל, במחיר וגם במקום לסוללה".

מורן פרייס
עופר וקנין

המורשת של נקסוס סייעה להמשך הדרך. "הגענו לשוק הרכב עם טכנולוגיה ורקע במערכות הנעה מוטסות, מערכות שנדרשות לרמה מאד גבוהה של אמינות. זה יתרון כי תעשיית הרכב שמרנית, ואם אתה מגיע רק עם טכנולוגיה, חדשנית ככל שתהיה, זה מאד קשה להיכנס לחברות האלו", מסבירה פרייס.

רק ב-2018 החברה יצאה לגיוס הון לראשונה, בהובלת קרן Entree קפיטל. עד כה הושקעו בחברה, כולל הון המייסדים, תשעה מיליון דולר. "זה אחרי ששכנענו את עצמנו שזה (הרכב החשמלי, א"ז) הולך להיות גדול ואנחנו בזמן הנכון ובמקום הנכון ואחרי שקיבלנו פידבק משוק הרכב שהפתרון שלנו נדרש", אומרת פרייס. החברה מעסיקה 20 עובדים במשרדיה בפארק המדע בנס ציונה.

במה נבדל המנוע של IRP מהמתחרים?

פרייס מקמצת במידע: "אנחנו מפתחים גם את המנוע וגם את הבקר, זה המוח, היחידה האלקטרונית שמפקחת על המנוע. לא כל היצרנים עובדים כך, וזה מאפשר לנו יותר דרגות חופש; מתחנו את השמיכה הקצרה של הנצילות. זה אומר שאנחנו יכולים להקטין את המנוע בכמעט חצי ולחסוך כ–15% בצריכת הסוללה".

לגבי רשימת הלקוחות אומרת פרייס: "בחרנו להתמקד בשוק המיקרו־מוביליטי — מקורקינטים ועד L7e". לקוחה אחת של החברה היא חברת הקטנועים והאופנועים החשמליים בליץ הישראלית. לחברה יש לקוחות גם בתחום המכוניות על שלט — המנוע של IRP פועם ברכב שזכה באליפות העולם בתחום.

לקוחה נוספת ומסקרנת היא Eviation הישראלית, שמפתחת מטוס נוסעים זעיר של עד 9 נוסעים ועוד שני אנשי צוות. באחרונה הודיעה Eviation על עסקה מסחרית ראשונה עם חברת התעופה האמריקאית Cape Air. IRP מספקת חלק ממערכות ההנעה של המטוס, אך לא את המנועים המרכזיים. המטוס אמור להתחיל לפעול מסחרית ב–2023.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#