אחרי ששקע האבק: 6 תובנות של מדען נתונים ממערכת הבחירות - מבוסס נתונים - הבלוג של עמרי גולדשטיין - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי ששקע האבק: 6 תובנות של מדען נתונים ממערכת הבחירות

מהלך "שתיית המנדטים" של הליכוד, שדובר עליו רבות, אכן הצליח למשוך מצביעים ממפלגות הימין הלא-דתיות (כולנו, ישראל ביתנו), אך כמעט ולא מהבית היהודי או מש"ס ■ מצביעי עלה ירוק התפצלו בערך חצי-חצי בין כחול לבן לבין זהות

9תגובות
קלפי
אליהו הרשקוביץ

כותב אורח: איתמר מושקין

מששכך אבק הקמפיינים, ונספרו הקולות עד אחרון החיילים והימאים, אנו יכולים להתפנות ולהצטרף לגדודי מדעני הנתונים (המקצועיים והחובבים) המסתערים על התוצאות ומגבשים שלל תובנות מעניינות (למשל כאן), ואף מזהים בגבורה טעויות ו/או זיופים לא מעטים.

שיטת הניתוח זהה כמעט לחלוטין לפוסט הקודם (למעט שיפורים מעטים שנפרט בקצרה בסוף), ולכן נזכיר רק את עיקרי הדברים (למעוניינים – הקוד כולו מובא באתר קאגל):

אנו מניחים שהסיכוי של כל בוחר להצביע למפלגה מסוימת הוא קבוע התלוי רק במפלגה אליה הצביע בבחירות הקודמות. לדוגמה, נאמר כי ביישוב "כפר דוגמה" היו אלף מצביעים ב-2015, מתוכם 500 הצביעו ליכוד ו-500 הצביעו למחנה הציוני. אם מצאנו שלמצביעי ליכוד ב-2015 יש סיכוי של 20% להצביע כחול לבן ב-2019, ולמצביעי מחנ"צ יש סיכוי של 50% להצביע כחול לבן, אזי נצפה שב-2019 יהיו ביישוב "כפר דוגמה" 350 קולות לכחול לבן.

את הסיכויים האלו (20% ו-50%, בדוגמה) אנחנו מנסים לחשב כך שמספרי הקולות המחושבים לכל מפלגה בכל יישוב (350, בדוגמה) יתאימו בצורה מיטבית לתוצאות האמת. העובדה שאפשר למצוא סיכויים שמביאים לתוצאות מאוד קרובות לתוצאות האמת (טעויות של כ-8% בממוצע על פני היישובים והמפלגות) מראה כי המודל אמנם אינו מדוייק לחלוטין, אך הוא מדויק במידה סבירה ומאפשר להפיק תובנות טובות.

לאחר הקדמה זו, אפשר להתבונן בתוצאות האמת, המובאות בגרף הבא, ולהגיע לתובנות הבאות (אותן נסרוק מ"שמאל" ל"ימין"):

■ לראשונה מאז 1996, אפשר לראות מעבר קולות קטן (כ-6%) ממפלגות ערביות למפלגה יהודית. כנראה שהצבת עיסאווי פריג' ועלי סלאללחה במקומות ריאליים, והדגשת ה"שותפות יהודית-ערבית" בפעילות מרצ, עשתה את שלהן.

■ כמחצית ממצביעי מרצ וכשלושת רבעי ממצביעי המחנ"צ הצביעו לכחול לבן, וכמובן כמעט כל מצביעי יש עתיד. עם זאת, המפלגה כמעט ולא הצליחה לסחוף קולות ממחנה הימין; למרות נסיונותיה למצב את עצמה כ"אין ימין ואין שמאל" – את המצביעים היא הביאה כמעט רק מהשמאל ומהמרכז.

■ שתי מפלגות הימין החדשות, הימין החדש וזהות, משכו מצביעים בעיקר מהבית היהודי, ובמקרה של זהות גם מעט מהליכוד. נראה גם כי חלק ממצביעי יחד ב-2015 עברו לאיחוד מפלגות הימין – ככל הנראה מדובר בדיוק באותם מצביעי עוצמה יהודית שחברה לאיחוד. חלק אחר ממצביעי יחד עברו ליהדות התורה, אולי בעקבות הצלע השנייה במפלגת "יחד" – אלי ישי – שהודיע על תמיכה ביהדות התורה.

.

■ מהלך "שתיית המנדטים" של הליכוד, שדובר עליו רבות, אכן הצליח למשוך מצביעים ממפלגות הימין הלא-דתיות (כולנו, ישראל ביתנו), אך כמעט ולא מהבית היהודי או מש"ס. נזכיר שוב כי הניתוח משווה בין סבבי בחירות, ולא חוקר את המתרחש בתוך הקמפיין – כלומר, בהחלט ייתכן כי הליכוד אכן הצליח למשוך אליו מצביעים ששקלו להצביע לימין החדש או לזהות, אך כדי לראות זאת יש לנתח נתונים מתוך קמפיין הבחירות עצמו, כמו שעשו למשל בפרויקט "הסקר השקוף". אגב "הסקר השקוף", מעניין לראות את הדמיון (והשוני) בין תבניות מעברי הקולות בניתוח שלנו לתמונה שעלתה מניתוח הסקר, שם נשאלו המשיבים ישירות לגבי הצבעתם בבחירות הקודמות.

בנוסף, הפעם הוספנו גם שיפורים מסוימים לשיטת הניתוח, שמספקים תובנות נוספות (אם כי מסיבות טכניות הן לא מובאות בגרף עצמו). בניגוד לפעם הקודמת, הסתכלנו על מצביעים שנוספו או ירדו בכל קלפי כ"מפלגה" משל עצמם - למשל, אם ב-2019 היו 1,100 מצביעים ב"כפר דוגמה", אז לענייננו 100 מהם הצביעו למפלגת "הייתי צעיר מכדי להצביע" ב-2015).

■ המצביעים החדשים התפלגו בצורה די דומה לשאר המצביעים, ובחרו ברובם בליכוד ובכחול לבן. המקום היחיד בו נראתה ירידה בכמות המצביעים היא במפלגות
הערביות – כ-20% מבוחרי הרשימה המשותפת עברו למפלגת "לא מצביעים". זוהי תוצאה מטרידה, ואני מקווה שעד הבחירות הבאות יהיה מאמץ כלשהו לשקם את אמון הציבור הערבי בדמוקרטיה הישראלית.

■ בגרף מובאות רק המפלגות הגדולות-יחסית. את כל המפלגות הקטנות קיבצנו יחד תחת "אחר" - שהוא שברובו עלה ירוק ב-2015 וגשר ב-2019. מצביעי עלה ירוק התפצלו בערך חצי-חצי בין כחול לבן לבין זהות (כלומר, אולי זהות לא הצליחה למשוך קולות ממרצ, אבל כן מעלה ירוק), וגשר קיבלה קולות בעיקר מכולנו וממצביעים חדשים.

ולסיכום ניקח צעד אחורה - כך נראה כעת ניתוח של 8 מערכות הבחירות האחרונות:

.

איתמר מושקין הוא מדען נתונים בחברת Precognize ובוגר תואר שני בחוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#