מדינה מקוטבת: מסקנות ויזואליות לאחר בחירות 2019 - מבוסס נתונים - הבלוג של עמרי גולדשטיין - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינה מקוטבת: מסקנות ויזואליות לאחר בחירות 2019

בישראל קשה יותר למדוד את הקיטוב בגלל השיטה הרב-מפלגתית. אבל האמת היא שמערכת הבחירות האחרונה היתה בין-גושית במידה ברורה כל כך שניתן להתייחס אליה בצורה דומה

פתקי בחירות בכינוס מפלגת הליכוד
תומר אפלבאום

הבחירות לכנסת מאחורינו אמנם, אבל החלק המעניין באמת החל בבוקר רביעי, כשוועדת הבחירות פירסמה את נתוני את קובץ התוצאות. לא יותר משעות אחדות לאחר מכן כבר ניתן היה למצוא ניתוחים וויזואליזציות מעניינים מהרשת, כמו למשל המפה האינטראקטיבית הזו בבלוג המצוין "כמותית", שיכולה לקחת שעות מזמנכם. בפוסטים הקרובים אנסה לספר את הסיפור של בחירות 2019 על פי הנתונים.

ישראל היא מדינה מקוטבת

אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לבדוק את נתוני ההצבעה בקלפי שלי ולגלות שאני מאוד לא מיוחד. אנשים נוטים לגור בשכנות לאנשים שמצביעים כמותם, ולהצביע באופן שדומה לשכניהם. בארה"ב התופעה מתועדת היטב. בבחירות 2016, 21% מהאמריקאים גרו במחוזות בהם ההפרש בין הילארי קלינטון ודונאלד טראמפ (לא משנה לטובת מי) היה גדול מ-50%, לעומת 4% בלבד בבחירות 1992 בין ביל קלינטון וג'ורג' בוש (ורוס פרו). בישראל קשה יותר למדוד את הקיטוב בגלל השיטה הרב-מפלגתית. אבל האמת היא שמערכת הבחירות האחרונה היתה בין-גושית במידה ברורה כל כך שניתן להתייחס אליה בצורה דומה. אם נניח שכל מפלגות גוש ה"שמאל-מרכז-ערבים" (כחול לבן, העבודה, מרצ, חד"ש-תע"ל ובל"ד-רע"מ) הן מפלגה אחת, וגוש הימין הוא מפלגה שנייה (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין ישראל ביתנו וכן זהות והימין החדש. מגשר התעלמתי מכיוון שלא ידעתי לאן לשייך אותה), נגלה שגם ישראל היא מדינה מקוטבת מאוד.

רק 17% מהבוחרים הצביעו בקלפי בה ההפרש בין הגושים היה קטן מ-20%. ב-2015 הנתון הזה היה דומה עם 18% (בשנים שלפני כן קשה הרבה יותר לייחס כל מפלגה משמעותית ל"גוש"). לא פחות מ-45% מהבוחרים הצביעו בקלפיות בהן ההפרש בין הגושים היה גדול מ-50%. עלייה של 4% מבחירות 2015. את הקלפיות הצמודות ביותר ניתין היה למצוא באבן יהודה, מזכרת בתיה, קריית ביאליק, ראשון לציון ורחובות.

.

נצלול פנימה כדי למצוא תבניות מורכבות יותר, כפי שעשינו בפוסט על תוצאות הפריימריז במרצ ובליכוד (וכפי שנעשה בפוסט המיתולוגי בבלוג סדנא דארעא חד הוא). הפעם נסתכל ברמת היישוב ולא ברמת הקלפי. ראשית, נחלק את מספר הקולות שקיבלה כל מפלגה בעיר במספר הקולות הכשרים בעיר על מנת לנטרל אפקטים שנובעים מגודל היישוב. לאחר מכן נבצע ניתוח אשכולות באמצעות K-Means. נבחר חמישה אשכולות – ציון הקלסטור (Clustering) היה משמעותית גבוה יותר עבור חמישה מאשר עבור כל מספר אחר בטווח סביר. בגרף הבא ניתן לראות את תבניות ההצבעה בכל אשכול. שימו לב שאת שמות האשכולות אני נתתי על סמך שיקול הדעת שלי, אבל החלוקה נעשתה באופן אוטומטי. ביישובים שהשתייכו לאשכול שאני קראתי לו "גוש השמאל" (ובוודאי יהיה מי שירצה להתווכח על כך) כחול לבן קיבלה יותר מ-50% מהקולות, העבודה והליכוד לאחר מכן עם קצת יותר מ-10%, ומרצ לא מאוד רחוקה מהם. בגוש "הימין הדתי" איחוד מפלגות הימין מעל כולם. אחריה הימין החדש, הליכוד וזהות. בגוש "הימין" (שניתן היה לקרוא לו גם "הימין העירוני", כפי שמיד נראה) הליכוד רחוק מעל כולם, אחריה כחול לבן וש"ס. בגוש החרדי ובגוש הערבי אין הפתעות עם המפלגות הדומיננטיות (חשוב לציין שמכיוון שאין התייחסות לגודל היישובים, ניתן לקבל עיוותים. כך למשל בל"ד-רע"מ גדולה יותר מחד"ש בגוש הערבי, על אף שחד"ש-תע"ל קיבלה יותר מנדטים בסופו של דבר).

אחרי שהבנו כיצד נראות התבניות, נראה איך מסתדרים היישובים, הגושים והאשכולות זה לצד זה כשממפים אותם לדו-מימד (גם כאן כמו בפוסטים הקודמים זה יעשה באמצעות PCA):

.

ניתן לראות שני צירים ברורים – הציר האנכי הוא הציר היהודי-ערבי, כאשר היישובים שהצביעו על-פי תבניות הגוש הערבי נמצאים למעלה ומסומנים באדום, ושאר היישובים נמצאים למטה. הציר האופקי הוא ציר-ימין שמאל וככל הנראה גם הציר החילוני-דתי. בצד שמאל בכחול הרחק נמצאים יישובים קטנים – קיבוצים ומושבים, בהם גוש השמאל היה דומיננטי יותר. תמונת המראה שלהם בצד ימין אלו הן ההתנחלויות ויישובים דתיים שמסמונים בצהוב. הגוש החרדי הסגול נמצא מעל גוש הימין. בשוליים, יש קרבה מסוימת בין הגוש החרדי לגוש הערבי. זה לא מקרי, בחלק קטן מהיישובים הערבים, ש"ס היתה מבין המפלגות היהודיות הבולטות. אחרון הוא הגוש הגדול ביותר, בירוק -  גוש הימין העירוני. למעשה, ברוב הערים גוש הימין שלט, להוציא תל-אביב, ערי השרון וגוש דן ומס' קטן של ערים נוספות. במרכז המפה נמצאות הערים המתנדנדות – רחובות, ראשון לציון, וחיפה שממש על הגבול בין האשכול הירוק לאשכול הכחול.

.

להשלמת התמונה, נראה את אותם יישובים בדיוק על המפה:

.

נראה שאילו הבחירות היו על שטח ולא על מספר מצביעים, גוש השמאל היה מנצח. זו תופעה מעניינת ותמונת מראה לארצות הברית – שם כמעט ולא ניתן למצוא עיר שבה היה לדונלד טראמפ רוב בבחירות 2016, ובהתאם קשה מאוד למצוא מרחבים כפריים בהם קלינטון זכתה. בישראל, רוב הערים הן בשליטת גוש הימין, ואילו רוב היישובים הקטנים שויכו לגוש השמאל. דבר נוסף שכדאי לזכור – בעוד ש"גוש השמאל" קיבל יותר מנדטים בערי גוש דן והשרון, במושבים ובקיבוצים, הפער בו הימין עקף את השמאל בגושים האחרים היה משמעותית גדול יותר. ברוב המוחלט של הקלפיות בהן הפערים בין הגושים היו עצומים, זה היה לטובת הימין.

ללא תנופה מהציבור הערבי, מרצ ככל הנראה לא היתה עוברת את אחוז החסימה

.

מפלגת מרצ עומדת כעת על 3.63%, מרחק בטוח מאחוז החסימה. אבל יתכן מאוד שללא עלייה דרמטית בתמיכת הערבים במרצ, היא היתה מוצאת את עצמה יחד עם זהות ו(ככל הנראה) מפלגת הימין החדש.

יותר מ-20% מהקולות של מרצ הגיעו מיישובים ערבים. התמיכה הערבית במרצ עלתה מכ-11 אלף קולות ליותר מ-30 אלף קולות (יותר מכמות הקולות שקיבלה מרצ בתל-אביב!). ללא העלייה הזו, מרצ היתה נותרת עם פחות מ-3.25% מהקולות ולכן מתחת לאחוז החסימה. גם הקול הדרוזי סייע למרצ (אבל לא מספיק כדי להכניס את המועמד הדרוזי עלי סלאלחה שדורג חמישי). למעשה, כפר קאסם ובית ג'ן היו מוקדי התמיכה החמישי והשישי בגודלם בהתאם (אחרי תל אביב, ירושלים חיפה ורמת גן). התפתחות מעניינת, לצד אובדן של אלפי קולות בתל-אביב ושאר הערים הגדולות.

בהמשך – איך נעו המנדטים מבחירות 2015?

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#