דאטה סיינס לבוחרים: מה אפשר ללמוד מתוצאות הפריימריז? - הבלוג של עמרי גולדשטיין - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דאטה סיינס לבוחרים: מה אפשר ללמוד מתוצאות הפריימריז?

הכרזה על בחירות, עבור חובבי פוליטיקה, חובבי דאטה ובעיקר עבור החיתוך של שתי הקבוצות הללו היא יום חג ■ מדובר בכמות נתונים מכובדת עליה ניתן להחיל מודלים של עיבוד נתונים והפקת תובנות

6תגובות
רולטה
Dreamstime

ב-9 באפריל תתקיימנה הבחירות לכנסת ה-21, ובעוד אחדים מבכים את בזבוז משאבי הציבור, הקיטוב והשיח הרדוד שבחירות בדרך כלל מביאות עימן, עבור חובבי פוליטיקה, חובבי דאטה ובעיקר עבור החיתוך של שתי הקבוצות הללו מדובר ביום חג.

החגיגות הלא הרשמיות החלו כבר עם הפוסט הקודם בנושא של איתמר מושקין, ממשיכות עם פרויקטים כגון "הסוקר האוטומטי" (ובפרט "הסקר השקוף"), ויימשכו עד לבחירות ולאחריהן עם מספר פוסטים בנושא, הן בבלוג זה והן ברחבי הרשת (אל תדאגו, נדאג לקשר אתכם למיטב).

לפני שנעסוק בבחירות הכלליות, נתמקד בניתוח תוצאות הבחירות המקדימות – הפריימריז. רק שלוש מפלגות בישראל בוחרות את מועמדיהן באמצעות פריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. ורק אחת מהן – מרצ – פירסמה את התוצאות הגולמיות, לכן נוכל לעסוק רק בה. צלילה לנתונים מספרת את סיפור הפריימריז (הקוד וגרפים נוספים, כאן).

בראש הרשימה (כלומר, מי שיתמודד לכנסת כמספר 2 אחרי היו"ר תמר זנדברג) הגיע אילן גילאון עם 7,480 קולות, ואחריו הגיעו שני ח"כים מכהנים נוספים – מיכל רוזין ועיסאווי פריג' עם 6,745 ו-5,888 קולות בהתאמה. הבא בתור הוא עלי סלאלחה, איש חינוך דרוזי, שהפתיע רבים עם 5,051 קולות. סגנית עיריית תל-אביב לשעבר מהרטה ברוך-רון דורגה אחריו עם 4,631 קולות, מעל מוסי רז, אבי בוסקילה ואבי דבוש שקיבלו יותר קולות, הודות לשריון מגדרי. במורד הרשימה ניתן למצוא עוד שמות מוכרים (יחסית) כמו עו"ד גבי לסקי, יריב אופנהיימר (לשעבר יו"ר שלום עכשיו) וגיל קופטש, לשעבר ראש מפלגת עלה ירוק ולשעבר פיני הגדול.

השאלה היא האם נוכל למצוא בנתונים תבניות מעניינות יותר, מעבר לתוצאה הסופית. הדאטה שלנו מורכב מטבלה שכל שורה בה היא עיר או יישוב, כל עמודה היא מועמד\ת וכל תא הוא מספר הקולות שהמועמד\ת קיבלו באותה עיר. איך ניגש לנתונים? יש מספר אפשרויות. אחת היא לקבל השראה מהפוסט המצוין בבלוג בעל השם המשונה סדנא דערא חד הוא ולעשות ניתוח אשכולות (Clustering) ליישובים השונים, כששני יישובים ישתייכו לאותו אשכול אם דפוסי ההצבעה בהם דומים (בערך). מכיוון שהנתונים שלנו בממד גבוה (=הרבה עמודות) ואילו המסך שאתם קוראים על גביו את הפוסט הזה כרגע לא יודע להציג יותר משני מימדים (וגם אילו ידע, עדיין הייתם מוגבלים על ידי המח שלכם שנעצר ב-3), יש להטיל את הנתונים למרחב דו-מימדי. זאת אפשר לעשות במספר שיטות אבל הנפוצה בהן היא ניתוח רכיבים ראשיים (PCA).

כך שאם כל דגימה שלנו היא עיר שמיוצגת על ידי מספר הקולות שכל מועמד\ת קיבלו בה, כאשר מטילים את היישובים למרחב דו-מימדי וצובעים את האשכולות השונים בצבעים שונים, יתקבל הגרף להלן. חשוב להבהיר – היישובים כונסו יחד לאותו אשכול על ידי האלגוריתם, אני רק נתתי לכל אשכול את השם שאני מצאתי לנכון. גודל הבועה מייצג את מספר המצביעים ביישוב, ויישובים בעלי דפוסי הצבעה דומים יופיו קרוב זה לזה. לחיצה על הגרף תוביל לגרסה האינטראקטיבית בה תוכלו לראות את שם היישוב וארבעת המועמדים המובילים בו:

גרף שמציג דפוסי הצבעה למרצ על פי ישוב
עמרי גולשטיין

האשכול הירוק מורכב בעיקר מיישובים עירוניים (תל אביב, מודיעין, ירושלים, רעננה, עפולה, אשקלון וכו'), בגוש האדום נמצא בעיקר יישובים כפריים (שמרת, עין שמר, רמות מנשה, דליה, עין השופט ואחרים), בגוש הכתום בעיקר יישובים דרוזים או כאלו בהם ישנה אוכלוסיה דרוזית גדולה (בית ג'אן, חורפיש, מראר) ובגוש הכחול, המבודד יותר, בעיקר יישובים ערביים (קלנסוואה, פורדיס, כפר קאסם וכו'). לא מפתיע, אבל מה שמבדיל בין ערים שונות בדפוסי ההצבעה הוא בעיקר אופי היישוב.

מכיוון שמדובר בדאטה גיאוגרפי, יהיה הגיוני לראות את היישובים על המפה (גם כאן לחיצה תוביל לגרסה אינטראקטיבית):

גרף
עמרי גולדשטיין

איך נראים דפוסי ההצבעה בכל אשכול?

האשכול הערבי (2,773 מצביעים. מועמדים בולטים: עיסוואי פריג', מיכל רוזין, ניר אבישי כהן וחליל אלקובי)

באשכול הערבי עיסאוי פריג' נמצא מעל כולם, אבל מי שקיבלה מספר רב של קולות במגזר הזה היא גם מיכל רוזין. בנוסף אליהם בולטים שני מועמדים– ניר אבישי-כהן וחליל אלקובי. אבישי-כהן ואלקובי קיבלו מעט מאוד קולות מחוץ לאשכול הערבי. הנוכחות של ארבעה מועמדים בולטים מעל האחרים לא בהכרח מפתיעה בהתחשב בכך שכל מצביע בוחר ארבעה מועמדים, ולכן אפשר להניח שמדובר בתוצאה של שיתוף פעולה כלשהו בין המועמדים. בטירה נתקבלו התוצאות המייצגות ביותר לאשכול זה שם ניצח עיסוואי פריג' עם 214 קולות, אחריו הגיעה מיכל רוזין עם 144 וניר אבישי כהן עם 133.

האשכול העירוני (8,835 מצביעים. מועמדים בולטים: מיכל רוזין, גבי לסקי, מוסי רז, אבי בוסקילה, אבי דבוש, יריב אופנהיימר ואילן גילאון)

באשכול העירוני, שהוא גם הגדול ביותר, קשה לראות ארבעה מועמדים בולטים. ישנה כמובן נוכחות בולטת של אילן גילאון ומיכל רוזין, שני המועמדים המובילים שקיבלו מספר גבוה יחסית של קולות בכל הקלפיות. אבל אחריהם בולטים בעיקר מוסי רז, אבי בוסקילה, אבי דבוש וגבי לסקי. הרביעיה הזו קיבלה הרבה מאוד קולות באשכול העירוני ומעט מאוד קולות בשאר האשכולות (להוציא דבוש, לו היתה גם נוכחות כלשהי בגוש הכפרי, כפי שנראה בהמשך). העיר המייצגת ביותר באשכול זה היא כפר סבא, שם ניצח אילן גילאון עם 138 קולות, אחריו הגיעו מיכל רוזין ואבי בוסקילה עם 123 ו-105 קולות.

האשכול הדרוזי (1011 מצביעים. מועמדים בולטים: עלי סלאלחה, אילן גילאון, מהרטה ברוך-רון ויניב שגיא).

אשכול היישובים הדרוזים הוא ההומוגני ביותר בתמיכה באילן גילאון, עלי סלאלחה, מהרטה ברוך-רון ויניב שגיא. שאר המועמדים כמעט ולא קיבלו קולות בקלפיות ביישובים הדרוזים. חורפיש היא המועצה המקומית המייצגת ביותר באשכול זה, שם ניצח עלי סלאלחה עם 71 קולות, אחריו הגיעו אילן גילאון עם 68 קולות ומהרטה ברוך עם 61 קולות (מקדימה בקול אחד את יניב שגיא).

האשכול הכפרי (3,646 מצביעים. מועמדים בולטים: אילן גילאון, יניב שגיא, מהרטה ברוך, עלי סלאלחה, מיכל רוזין ואבי דבוש)

האשכול האחרון הוא הכפרי, ובו בולטים שני מועמדים גבוה מעל כולם – אילן גילאון ומי שהגיע בסופו של דבר למקום ה-12, יניב שגיא. מעט מתחתיהם באשכול נמצאים גם מהרטה ברוך-רון ועלי סלאלחה, וכן מיכל רוזין. ניר דוד הנו היישוב המייצג ביותר לאשכול עם 73 קולות לאילן גילאון, 66 ליניב שגיא ו-35 למהרטה ברוך. מעניין לציין שהיישובים עילבון, ברטעה ובקעה אל-גרבייה משוייכים לאשכול הזה ולא לאשכול הכפרים הערביים.

אפשר לראות בבירור כמה מחנות: הראשון הוא מחנה אילן גילאון, יניב שגיא, מהרטה ברוך-רון ועלי סלאלחה, שהיה מאוד מלוכד - בעיקר ביישובים הקטנים יותר (בינהם הישובים הדרוזים). השני הוא מחנה מוסי רז, אבי בוסקילה אבי דבוש וגבי לסקי שרוב בסיס התמיכה שלו בערים והמחנה של עיסאווי פריג' שבסיס כוחו בעיקר ביישובים הערביים. את מיכל רוזין ניתן לשייך לאשכול העירוני, אם כי באופן הרבה פחות מובהק (היה לה בסיס תמיכה ניכר גם ביישובים הכפריים, הדרוזיים ובעיקר הערביים). חשוב לציין שאילן גילאון קיבל מספר גבוה מאוד של קולות גם ביישובים העירוניים (ולמעשה ניצח ברבים בהם), כלומר בבסיס התמיכה של המחנה ה'מתחרה'. במובן הזה מיכל רוזין ואילן גילאון היו חזקים מאוד גם מחוץ לגבולות המחנה שלהם.

היישוב עם מספר המצביעים הגדול ביותר היא תל אביב עם יותר מ-2,500 מצביעים. במקום השני, בפער גדול מן הראשון, נמצאות כפר קאסם [IM4] (995), ירושלים (860) ובית ג'אן (549).

אז אחרי שניתחנו את המצביעים וחילקנו אותם לקבוצות, בואו נעשה דבר דומה עם המועמדים. גם כאן קיבלתי (הרבה) השראה (+כמה קטעי קוד) מהעבודה הזו של איתמר מושקין. אפשר להציג את כל המועמדים כרשת, כאשר בין כל שני מועמדים יש קשת (=קו) אם הקורלציה בינהם גבוהה מספיק. לאחר מכן חילקתי את המועמדים לקבוצות באמצעות מודולריות לוביין (Louvain Modularity), שהיא כלי פשוט לניתוח אשכולות ברשתות: "קהילה" (כמו אשכול בדוגמא הקודמת) היא קבוצה של מועמדים שיש בינהם מספר רב יחסית של קשתות, ולכל אחד מהם מספר מועט ככל שניתן של קשתות עם מועמדים מחוץ לקהילה.

גרף ניתוח נתונים על הפריימריז של מרצ
עמרי גולדשטיין

עכשיו אפשר לראות את המחנות בצורה הברורה ביותר, כולל מי נמצא במרכז ומי בשוליים של כל מחנה. במחנה המרכזי ניתן למצוא את גבי לסקי, מוסי רז, יריב אופנהיימר, גיל קופטש ואחרים. אבי דבוש, על פי הניתוח הזה, נמצא על הגבול בין המחנה המרכזי למחנה של אילן גילאון, בו ניתן למצוא גם את עלי סלאלחה ומהרטה ברוך-רון. מיכל רוזין, לעומת זאת, היא הקרובה ביותר מבין מועמדי המחנה המרכזי למחנה של עיסוואי פריג', בו ניתן למצוא גם את חליל אלקובי, ניר אבישי-כהן וסאידה סדיק-מסארוה. כשמסתכלים על חלק מהמחנות נראה שאפשר ללכת אחורה ולמצוא את שורשי המחנאות במקורותיה של מרצ – שנולדה באיחוד של מפלגת רצ של שולמית אלוני (שאולי מתאימה למחנה "הירוק" או העירוני), מפ"מ הסוציאליסטית של יאיר צבן (המחנה "האדום" או הכפרי) ושינוי של אמנון רובינשטיין (אותה קשה יותר להתאים לאחד מהמחנות הנוכחיים).

מכיוון שהסקרים לא צופים הגדלה משמעותית בכוחה של מרצ, אם בכלל, ניתן בהחלט לומר שהבחירות האלו הן ניצחון מוחלט למחנה גילאון, שלמעשה שולט ברוב המקומות הריאליים של המפלגה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#