תזוזת מצביעים בין מערכות בחירות: איזו מפלגה התחזקה על חשבון איזו מפלגה? - הבלוג של עמרי גולדשטיין - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תזוזת מצביעים: איזו מפלגה התחזקה על חשבון האחרות?

בכל סיבוב בחירות אנחנו בודקים את השינוי במצב המפלגות ביחס לבחירות הקודמות, אבל צלילה לנתונים מאפשרת לתאר ממי מפלגה שהתחזקה גנבה את המצביעים

5תגובות
בחירות מוניציפליות ברמת השרון, ב-2016
דודו בכר

כותב אורח: איתמר מושקין

אחת לכמה שנים, אנו האזרחים נקראים לקלפי כדי לבחור באיזו מפלגה אנו תומכים. חלקנו מצביעים בנאמנות (אולי אפילו עיוורת) לאותה מפלגה, וחלקנו לא טורחים להצביע מלכתחילה; בין לבין, רובנו הגדול מתלבט בכל בחירות, ומצביע למפלגה שהצליחה לשכנע אותו הפעם.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בתום סיבוב בחירות, אנחנו יודעים איזו מפלגה התחזקה ואיזו נחלשה. בבחירות 2015, למשל, מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד קיבלה 11 מנדטים, שהם 8 מנדטים פחות מה-19 שקיבלה בבחירות 2013. אבל לאן הלכו אותם 8 מנדטים (5.5% מהקולות)? האם כולם הגיעו למפלגת "כולנו", שזכתה ל-10 מנדטים? או אולי ל"ליכוד", שהתחזק ב-12 מנדטים, או ל"מחנה הציוני"? מהי, בעצם, תזוזת המצביעים שקרתה?

גרף ניתוח נתונים של הבחירות בישראל לראשות הממשלה ב-2015

<<לחצו כאן לגרף האינטראקטיבי>>

אם נוכל לענות על שאלה זו עבור כל המפלגות בשני סבבי הבחירות, אזי נוכל למפות במדויק את תזוזת המצביעים בין סבבי הבחירות – והבנה זו תאפשר לנו להבין יותר טוב את המגמות בקרב המצביעים, ואף לסייע למפלגות לתחקר את מהלכיהן בבחירות הקודמות ולתכנן את מהלכיהן בבאות.
 
איך עונים על זה? בהיעדר סקר אמין ומקיף שפורסם לציבור (או בכלל), ננסה להשתמש בתוצאות עצמן. הבעיה היא שיש הרבה תזוזות מצביעים שיכולות להסביר את אותה תוצאה סופית (מתמטית, נאמר שיש יותר משתנים ממשוואות), ואנחנו צריכים עוד מידע.

לשמחתנו, ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת באינטרנט את תוצאות הבחירות בכל יישוב וכל קלפי באינטרנט אחרי כל מערכת בחירות. מידע זה משמש למיני ניתוחים מעניינים (למשל, ממליץ על הניתוח של "שבטי ישראל: נקודות לדמותם", שפורסם אחרי בחירות 2013), ואני מזמין את כל מי שמעוניין לבצע ניתוחים משלו לעיין בנתוני תוצאות הבחירות מ-1996 עד 2015 (ושוב תודה לוועדת הבחירות המרכזית), שהעליתי לאתר Kaggle.

על פניו, אם ננסה להעריך את תזוזת המצביעים בכל יישוב בנפרד (למשל, כמה מצביעי "יש עתיד" בת"א עברו להצביע "כולנו"), ניתקל בדיוק באותה בעיה כמו בהערכת תזוזת המצביעים ברמה הארצית (יותר מדי משתנים ומעט מדי משוואות). כדי להתגבר על כך, נניח כי אחוז המצביעים שעבר ממפלגה א' למפלגה ב' הוא זהה בכל היישובים (כלומר, אם 30% ממצביעי "יש עתיד" עברו להצביע "כולנו" – אחוז זה יהיה נכון בכל יישוב). כך נמצא עצמנו עם מספר משוואות שקטן בהרבה ממספר הנעלמים (כשם שמספר המפלגות קטן ממספר היישובים), ונוכל "לפתור" אותן כך שתוצאות המודל (מספר הקולות שכל צריכה מפלגה היתה צריכה לקבל בכל יישוב) יהיו דומות ככל הניתן לתוצאות האמת. כדי "לפתור" את המודל, נבחר את אחוזי המעבר בין מפלגות כך שתוצאות המודל תהיינה קרובות ככל האפשר לתוצאות האמת, ונקווה שהשגיאה הכוללת (אם לדייק – סכום ריבועי ההפרשים בין תוצאות האמת לתוצאות המודל) נמוכה מספיק כדי להפיק תובנות איכותיות.

באיור הבא נדגים חלק מהמודל על תוצאות בחירות 2015 בשני יישובים (חיפה ויבנה): נראה את מספר הקולות של "יש עתיד" ויש "הליכוד" בבחירות 2013 (בתוספת המצביעים שנוספו בין 2013 ל-2015), אחוזי המעבר ממפלגות אלו למפלגות "כולנו" ו"הליכוד" בבחירות 2015, תוצאת המודל עבור מפלגות אלו בבחירות 2015, והשוואה לתוצאות האמת. כפי שניתן לראות בדוגמה, תוצאות המודל קרובות לתוצאות האמת, ואחוזי המעבר ממפלגה למפלגה הם הגיוניים בסך הכל ("הליכוד" שומר על רוב כוחו, "כולנו" מתחזקת על חשבון "הליכוד" ו"יש עתיד").

אחרי שהבנו את המודל (ומגבלותיו), נרחיב אותו לכלל המפלגות בסבב הבחירות האחרון. תוצאות המודל מובאות בקישור כאיור אינטראקטיבי, בו ניתן לסדר את המפלגות לפי נוחות הקריאה, ולראות את ערכי המעברים השונים (ביחידות של אלפיות מתוך סך הקולות, כך ש-8.33m הם בערך מנדט), ומובאות להלן (עם שמות המפלגות ומספר המנדטים של כל מפלגה). נציין כי סך השגיאות הוא כ-15% מכלל הקולות (השגיאה בסבבי הבחירות האחרים היא דומה), כלומר לא מושלם אך לחלוטין מאפשר להפיק תובנות.

ככלל, נראה כי תזוזת מצביעים מתרחשת בין מפלגות שאנו נזהה כ"דומות" באופיין. אם נרד לפרטים, נראה שהאיור הזה מספר מספר סיפורים:

גרף שמתאר ניתוח נתונים מהצבעות בעיר יבנה לראשות הממשלה ב-2015
גרף שמתאר ניתוח נתונים מהצבעות בעיר חיפה לראשות הממשלה ב-2015

אין תזוזת מצביעים בין המפלגות הערביות לבין המפלגות היהודיות, או בין מפלגת "יהדות התורה" למפלגות יהודיות אחרות. תוספת המנדטים למפלגות אלו (2 לרשימה המשותפת, 1 ליהדות התורה) כנראה מוסברת על ידי העלייה באחוז ההצבעה בבחירות 2015 ביחס לבחירות 2013, שינויים דמוגרפיים, או שגיאות במודל.

נראה כי "הליכוד", חוץ מזה ש"ישראל ביתנו" התפצלה ממנו חזרה, מרוויח על חשבון ש"ס והבית היהודי (וקצת על חשבון התנועה ויש עתיד) יותר מאשר שהפסיד ל"כולנו".

גרף שמתאר ניתוח נתונים של הבחירות ב-2015 לראשות הממשלה

מפלגת "כולנו" הצליחה "לגנוב" קולות בערך במידה שווה מהמפלגות הקרובות באזור הימין-מרכז: הליכוד, שני הפיצולים של מפלגת קדימה ("קדימה" בראשות שאול מופז ו"התנועה" בראשות ציפי לבני), ו"יש עתיד".

מפלגת "יש עתיד", שאיתה התחלנו את הפוסט הזה, איבדה כ-6 מנדטים ל"מחנה הציוני", כ-2 מנדטים ל"כולנו", וכמנדט וחצי למפלגות הימין ("הליכוד" ו"הבית היהודי"), במקביל לעלייה של כמנדט וחצי על חשבון "התנועה" (שאמנם התאחדה עם "המחנה הציוני", אך רוב מצביעיה התפזרו ל"הליכוד", "כולנו", ו"יש עתיד").

מפלגת "כולנו", שפרצה עם 10 מנדטים, הרוויחה אותם כמעט במידה שווה על חשבון "הליכוד", "התנועה", "קדימה" ו"יש עתיד".

כעת, נוכל להסתכל גם בתוצאות שבעת סבבי הבחירות האחרונים (1996-2015) (ותודה לעמרי גולדשטיין ועומרי שיליאן על עזרתם בהכנת האינפוגרפיקה). המודל מובא בקישור הבא, הקוד שמאחוריו מובא כאן (והציבור מוזמן לייצר גרסות טובות יותר של המודל).

המסקנות שעולות מניתוח הנתונים:

כמעט תמיד, מפלגות מתחזקות על חשבון מפלגות "דומות": כשמרצ מתחזקת, זה על חשבון העבודה (וכשהיא נחלשת, זה לטובת העבודה), וכשש"ס מתחזקת/נחלשת זה על חשבון/לטובת הליכוד.

ישנו גוש "מרכז" מעניין ומובחן היטב, הכולל לאורך השנים בין השאר את מפלגת המרכז, מפלגת הגמלאים, שינוי, קדימה ויש עתיד. קל אולי לפטור מפלגות אלו כ"מפלגות אווירה", אך נראה שיש להן קהל מצביעים די עקבי. גוש זה מקיים תחלופת מנדטים בעיקר בינו לבין עצמו, עם העבודה, וקצת עם הליכוד.

הסיפור העיקרי שהתוצאות מספרות הוא שיש די מעט מעבר מצביעים בין הימין והשמאל, ושמעבר זה מצטמצם עם השנים (או עקב התחזקות מפלגות המרכז, או עקב החרפת הקיטוב בין ימין ושמאל... אינני יודע), וכשיש מעבר כזה – הוא בעיקר דרך גוש ה"מרכז".

איתמר מושקין הוא עתודאי מחיל האוויר, בוגר החוג לפיסיקה ומדען נתונים מתחיל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#