יתרון הביתיות בספורט: האם הקהל הוא הגורם המשמעותי ביותר? - עמרי גולדשטיין - הבלוג של עמרי גולדשטיין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יתרון הביתיות בספורט: האם הקהל הוא הגורם המשמעותי ביותר?

אף מחקר לא הצליח למצוא הבדלים בין ביצועי קבוצות שונות באותה הליגה כתלות בגודל הקהל

תגובות

יתרון הביתיות בספורט הוא פקטור שרובנו לוקחים כמובן מאליו. כל-כך מובן מאליו, שברוב ענפי הספורט הוא נלקח בחשבון בחוקי המשחק. למשל, בגמר פלייאוף ה-NBA יתרון הביתיות יינתן כפרס לקבוצה שסיימה את העונה הסדירה עם מאזן טוב יותר (וכך, בתקווה, לשפוך מעט עניין לעונה הארוכה והמייגעת). אולם, לא מעט מהדברים שרובנו לוקחים כמובן מאליו מתבררים, בעדינות, כלא מדוייקים עד הסוף. למרות מה שאבא או סבתא אומרים, לקנות דירה זו לא תמיד ההשקעה הטובה ביותר. ובניגוד למיתוס, אנחנו משתמשים בהרבה יותר מ-10% מהמוח שלנו. למעשה, בשנים האחרונות למדתי שהמקרים בהם החכמה המקובלת שגויה רבים כל כך, שהספקנות שלי כמעט והפכה לניהיליזם מוחלט.

בניגוד למיתוסים רבים, יתרון הביתיות הוא חדשות רעות לספקנים – מדובר בתופעה מובהקת ומתועדת היטב. יחד עם זאת, אף פעם לא הצלחתי להבין עד הסוף למה. כששחקן NBA שמקבל 20 מליון דולר בשנה בעונה העשירית שלו משחק בחוץ בפעם המי יודע כמה, במגרש שמימדיו זהים לחלוטין למגרש האימונים שלו, ניגש לקו העונשין – באמת אכפת לו מהילד ששורק בוז? הוא מועד כי הוא לא מכיר את הבליטה על קו הבסיס? לא מעט חוקרים ניסו לענות על השאלה הזו. ברשומה הזו אנסה לתת כמה תשובות משלי, בהתאם למה שהנתונים יראו.

הדרך למדוד את יתרון הביתיות פשוטה – השוואת אחוזי ההצלחה של קבוצה או ספורטאי\ת בחוץ ובבית. למעשה, מכיוון שאחוזי ההצלחה הממוצעים בענפי הספורט בהם יש בהכרח צד מנצח ומפסיד יהיו 50%, יתכן ומספיק להסתכל על אחוזי ההצלחה בבית בהשוואה למספר הזה.

את הנתונים על ליגת ה-NBA מאז 1950, וכן נתונים על 6 ליגות כדורסל מאירופה ו-88 ליגות כדורגל מהעולם הורדתי מאתר בשם קאגל (לא לפני שהעליתי אותם לשם, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר).

ראשית, כדי להמחיש את יתרון הביתיות נזרוק לגרף את אחוזי ההצלחה העונתיים של כל קבוצה בבית ובחוץ ב-66 שנות NBA, נוכל לראות העדפה ברורה למשחקי הבית. במצב נייטרלי, כלומר ללא יתרון ביתיות, נצפה שאחוזי ההצלחה בבית ובחוץ יהיו דומים. ככל שהנקודות (המייצגות כל אחת עונה אחת עבור קבוצה אחת) נמצאות ימינה יותר, הרחק מהקו האדום, כך יתרון הביתיות חזק יותר:

יתרון ביתיות ב-NBA

בכ-62.5% מהמשחקים הקבוצה הביתית ניצחה. כלומר, כשקבוצה משחקת בחוץ, אחוזי ההצלחה שלה יורדים בלא פחות מ-41%.  רק 17 קבוצות מתוך 1216, שהן כ-1.3%, תפקדו לאורך העונה טוב יותר בחוץ מאשר בבית. קליבלנד קאבלירס, סגנית האלופה, שסיימה את השנה האחרונה עם מאזן חוץ שלילי על אף שניצחה בכמעט 75% ממשחקי הבית שלה, היא דוגמא שמעידה על הכלל. אם נסתכל על 6 השנים האחרונות בליגת הכדורסל הראשונה והשנייה של 6 מדינות המשחקות במסגרות אירופאיות (איטליה, צרפת, גרמניה, טוריקה, ישראל וספרד), נקבל מספרים דומים מאוד – בכ-61% מהמקרים הקבוצה הביתית ניצחה (המספרים בישראל נמוכים יותר, ובצרפת גבוהים יותר מהממוצע הזה). זה מעט מוזר – מרחקי הנסיעה ב- NBAגדולים משמעותית, הקהל רב יותר אבל גם רגוע יותר, הרמה המקצועית גבוהה יותר. בכל זאת נראה שיתרון הביתיות פועל באופן כמעט זהה. זה יהיה עוד יותר מוזר אם המספרים יהיו דומים גם בענפים אחרים, כמו כדורגל למשל.

כדי לבדוק את זה, הסתכלתי על 6 השנים האחרונות ב-88 ליגות כדורגל ברחבי העולם עבורן היה מידע נגיש. חישוב אחוזי ההצלחה בכדורגל מסובך מעט לאור האפשרות של תיקו. אם נסתכל רק על 73% מהמשחקים שהסתיימו בהכרעה, ב-62% מתוכם ניצחה הקבוצה הביתית. במחקרים בתחום נהוג לכמת את הביתיות בענפי ספורט שמאפשרים תיקו באמצעות אחוז הנקודות שהקבוצה הביתית זכתה בהן מתוך סך הנקודות שחולקו. תחת החישוב הזה, המספר יורד ל-60%. באופן פלאי, כמעט זהה ל-NBA. מחקר שבדק את יתרון הביתיות בליגות הפוטבול, הבייסבול ההוקי והכדורסל האמריקאיות מצא נתונים דומים למדי בליגת הפוטבול. יתרון הביתיות בהוקי ובייסבול הוא נמוך יותר, עם 54% אחוזי הצלחה לקבוצה הביתית. מחקרים מצאו יתרון לקבוצה או המתחרה הביתיים גם בכדוריד, חתירת קייאקים, החלקה על הקרח, אגרוף, ריצה וטניס.

אז למה זה קורה, ואילו משתנים יכולים לנבא יתרון ביתיות מוגבר? סקירה מ-2008 סיכמה את ההסברים המקובלים: 1. אפקט הקהל הביתי שדוחף את הקבוצה המארחת ומפריע לאורחת. 2. שיפוט ביתי. 3. השפעות שליליות של הנסיעה הארוכה על הקבוצה האורחת. 4. היכרות עם המגרש הביתי. 5. אפקטים פסיכולוגיים כמו טריטוריאליות של המארחים.

להעלות השערות זה קל הרבה יותר מלבדוק אותן. אידיאלית, היינו רוצים לסמלץ מספר רב של יקומים מקבילים תוך כדי שינוי קל של כל אחד מהפרמטרים. המציאות הרבה יותר מלוכלכת ורועשת. לא פעם צריך להשוות בין מקרים שונים, להבין אם המתאמים שמוצאים הם מידע אמיתי או רעש (נקודה רגישה במיוחד) ולאחר מכן להראות שהמתאם אכן מצביע על סיבתיות.

הקהל - כנראה פשוט חשוב משנדמה

יתרון הביתיות וגודל הקהל

ראשית, הקהל. ניסיתי לבדוק את ההשערה הזו בשתי דרכים. השוואה של רמת הביתיות של קבוצות ב-NBA  וכן מידת הביתיות ברמת הארצית של ליגות כדורגל שונות מרחבי העולם כפונקציה של גודל הקהל הממוצע. את יתרון הביתיות הגדרתי באופן מעט שונה מאחר וההשוואה בין קבוצות שונות היא בעייתית. ברור שלקבוצה טובה יותר יהיו לרוב אחוזי הצלחה גבוהים יותר – הן בבית והן בחוץ. תחת זאת, הביתיות נמדדת כשהשוואה בין ביצועי הקבוצה בבית ובחוץ (כאשר 1 מייצג ביתיות 'מוחלטת' ו-0 מייצג נייטרליות*).

כמו שניתן לראות, יתרון הביתיות אינו מתחזק כשכמות האוהדים עולה. ניתוח הליגה האמריקאית בכדורגל הגיע למסקנה דומה. חשוב לציין שאין בכך כדי להפריך את הקשר הזה. יכול להיות שכמות האוהדים עולה עם מידת המקצועיות, ויתרון הביתיות יורד עם מידת המקצועיות, כך שהשפעת האוהדים תוסתרנה. מספר מחקרים מצאו שאכן אפקט הקהל הוא הרבה יותר חלש מהמקובל לחשוב ונראה שמגיע לרוויה די מהר. אף מחקר לא הצליח למצוא הבדלים בין ביצועי קבוצות שונות באותה הליגה כתלות בגודל הקהל, ועל אף שמחקרים מ-1996 ו-2006 מצאו יתרון ביתיות מוגבר בליגות עם קהלים גדולים יותר, הקשר היה חלש ולא לינארי (כלומר – לא כל עלייה במספר האוהדים תגרור עליה פרופורציונלית ביתרון הביתיות). כך למשל לא נמצא הבדל בין 4 ליגות הכדורגל הראשונות באנגליה. מחקרים ביוון וגרמניה כן הראו שמידת הקירבה של היציע (למשל, בהעדר מסלול ריצה מסביב למגרש) משפיעה (מעט) על הביתיות. במילים אחרות, צודקים אלו שאומרים שעדיף לקבוצה לארח בשכונת התקווה ולא באצטדיון רמת גן. 

תמונה דומה מאוד עלתה גם כשניסיתי לבדוק את המתאם בין יתרון הביתיות לשטח המדינה או לדירוג פיפ"א של המדנה. בעוד שהיה קשה למצוא קשרים מובהקים בין יתרון הביתיות לחשודים העיקריים, כמה קשרים מעניינים ומפתיעים עלו במהלך העבודה. שימו לב, למשל, לביתיות כפונקציה של מספר הטלפונים הסלולריים, התמ"ג לנפש או תמותת תינוקות:

יתרון ביתיות  - מתאמים מפתיעים

בעוד שאפשר להלביש הרבה מאוד תיאוריות יפות על הנתונים (למשל – כשטלפונים סלולריים נפוצים פחות, במקום לבהות במסך הקהל מרוכז במגרש ולכן מורגש יותר), נראה סביר להניח שהחוט המקשר בין הנתונים האלו הוא מידת הפיתוח של המדינה. ניגריה היא דוגמא מצוינת, וקיצונית, לתיאוריה הזו: אלופת הליגה הניגרית ב-2014 ניצחה שני משחקי חוץ והפסידה 15 הפסדים (זה היה מאזן החוץ הטוב ביותר באותה עונה). מספר קבוצות נשדדו בדרכן למשחקים בשנים האחרונות, וניצחונות חוץ הובילו לא פעם למהומות אלימות. ב-2013 הורחקו מהליגה שתי קבוצות ומס' שופטים לאחר ששני משחקים הסתיימו בתוצאה 0-79 ו-0-67. נתונים דומים נמצאו גם בבוסניה, גוואטמלה, אינדונזיה, אלג'יריה וגאנה.

כך שיהא הגורם אשר יהא, נראה שהוא מועצם בתנאי בלגאן וחוסר מקצועיות. תימוכין נוספים לכך ניתן אולי למצוא בעובדה שככלל, יתרון הביתיות ברוב הליגות נמצא במגמת ירידה (קלה מאוד), במיוחד אם מדובר בענף ספורט צעיר. הנה למשל יתרון הביתיות ב-NBA  לאורך השנים.

ביתיות ב-NBA לאורך השנים

לסיכום – יתרון הביתיות קיים באופן מובהק בשורה ארוכה של ענפי ספורט, בפרט משחקי כדור. נראה שבניגוד לדיעה המקובלת, הקהל אינו הגורם המשמעותי ביותר. הגורמים המשמעותיים יותר מועצמים במדינות העולם השלישי. ברשומה הבאה נסקור את אותם גורמים, ונראה מה הקשר בין יתרון הביתיות למעמד האישה ומלחמות אזרחים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם