מבוסס נתונים

תזוזת מצביעים: איזו מפלגה התחזקה על חשבון האחרות?

בכל סיבוב בחירות אנחנו בודקים את השינוי במצב המפלגות ביחס לבחירות הקודמות, אבל צלילה לנתונים מאפשרת לתאר ממי מפלגה שהתחזקה גנבה את המצביעים

כותב אורח: איתמר מושקין

אחת לכמה שנים, אנו האזרחים נקראים לקלפי כדי לבחור באיזו מפלגה אנו תומכים. חלקנו מצביעים בנאמנות (אולי אפילו עיוורת) לאותה מפלגה, וחלקנו לא טורחים להצביע מלכתחילה; בין לבין, רובנו הגדול מתלבט בכל בחירות, ומצביע למפלגה שהצליחה לשכנע אותו הפעם.

בחירות מוניציפליות ברמת השרון, ב-2016
דודו בכר
להמשך הפוסט

המסלול שלי לתפקיד דאטה סיינטיסט

דאטה סיינטיסט הוא כל מי שמפיק/ה תובנות כלשהן מנתונים, על ידי שימוש במודלים מעולם למידת המכונה ■ בוגרי ובוגרות מדעי המחשב, הנדסת חשמל, פיזיקה ומתמטיקה יוכלו להשלים את ההכשרה הנדרשת לתפקיד תוך כחצי שנה

קשה לחשוב על דרך יומרנית יותר להתחיל פוסט מ"אנשים רבים שואלים אותי". יחד עם זאת, אני לא יכול להתעלם מהעובדה שבחודשים האחרונים יותר ויותר אנשים אכן שואלים אותי איך נעשיתי דאטה סיינטיסט. או, ליתר דיוק, איך נהיים דאטה סיינטיסט. לשאלה השנייה קשה לתת תשובה מוחלטת, אבל אני יכול בהחלט לספר איך אני הפכתי לאחד כזה.

הסיבה שמלכתחילה מדובר בשאלה מעניינת היא כמובן העובדה שמדובר בתחום חם מאוד. הסיבה שזו בכלל שאלה (הרי אף אחד לא שואל "איך נהיים מתכנת", על אף שהשוק מבקש את אלו במידה דומה) היא העובדה שמדובר בתחום חדש, ומסיבה זו ומסיבות אחרות הגבולות וההגדרות שלו רכים יותר.

סקי, רכבל, צילום מלמטה
Nicolesmizrahi | Dreamstime
להמשך הפוסט

תואר שני ומשכורת של 30 אלף ש' בחודש: המספרים מאחורי תעשיית הדאטה סיינס בישראל

סקר גדול חושף מי הם מדעני הנתונים בישראל, מול אילו אתגרים הם עומדים ואיך השכר שלהם מושפע מגורמים כמו ניסיון והשכלה אקדמית

בפוסט הקודם סיפרתי על סקר ענק שנערך בקרב למעלה מ-16 אלף משמשים באתר קאגל, הבית של מדעני ומדעניות הנתונים. הסקר הצטרף למגמה חדשה של דמוקרטיזציית המידע בכלל, ובתעשיית ההיי-טק בפרט.

אם בעבר עובדים שהתעניינו בתעשייה הסתמכו בעיקר על סקרי שכר של חברות השמה וכתבות איכותניות במדורי ההיי-טק, בשנים האחרונות התארגנויות ברשתות החברתיות מאפשרות קיום של סקרים הרבה יותר מקיפים, וככל הנראה גם אמינים יותר. דוגמא לכך היא הסקר הגדול של קבוצת הפייסבוק "צרות בהיי-טק"', ובארה"ב האתר Glassdoor שמאפשר לעובדים ועובדות לקבל תמונה מאוד מקיפה על מקומות העבודה השונים.

עובדי הייטק בכנס מפתחים של גוגל
רויטרס
להמשך הפוסט

דור המהפכה: מי אתם, מדעני הנתונים החדשים?

בתחום הפורח יש עוד מקום להרבה מצטרפים חדשים. לפני שהם קופצים לבריכה, הנה כמה מגמות שכדאי להם לשים לב אליהן, מסקר ענק שנערך באחרונה בקרב העוסקים בתחום

בפוסט הראשון שלי הזכרתי את האתר קאגל. מדובר בעיני באחת התחנות החיוניות בדרך המקצועית של מדעני נתונים (או דאטה-סיינטיסטים, שמישהו ימצא כבר עברות ראוי), לכל הפחות אם הם חדשים בתחום. קאגל התחילה כפלטפורמה לתחרויות, כשחברות, גופי מחקר או סתם אנשים פרטיים פירסמו נתונים וביקשו מהמשתמשים לכתוב אלגוריתמים לחיזוי על סמך הנתונים (ביחס למטרה מוגדרת כלשהי) - בין אם תמורת תשלום למנצח או רק תמורת הזכות להשתתף בתחרות וללמוד.

עם השנים קאגל התפתחה ואיפשרה למשתמשים להעלות מאגרי נתונים או לכתוב סקריפטים ללא מטרה מוגדרת מראש. קאגל נרכשה על ידי גוגל לפני מספר חודשים, וכיום מדובר בקהילה גדולה ושוקקת מאוד, שמתאימה גם למי שרק מתעניין בניתוחים סטטיסטיים כצופה, או מחפש נתונים על ספורט, פוליטיקה, תרבות ועוד (למעשה רק 24% מהמשתמשים כיום הם מדעני נתונים).

להמשך הפוסט

יתרון הביתיות 2: באילו מדינות הקהל גורם לקבוצה האורחת לשקשק באמת?

רוב המחקרים מצאו שיתרון הביתיות הוא לא חזק כמו שכולם חושבים. עם יוצאי דופן

ברשומה הקודמת דיברנו על יתרון הביתיות וסקרנו את ההסברים המקובלים לו: אפקט הקהל, שיפוט ביתי, היכרות עם המגרש ותחושת טריטוריאליות, ומנגד - עייפות המסע של הקבוצה היריבה.

עם זאת ראינו שבניגוד לחוכמה המקובלת, הקהל אינו גורם מאוד דומיננטי על ההתרחשות במגרש. אני לא טוען כמובן שאין לקהל שום חשיבות – למעשה כמה מחקרים הראו בדיוק את ההיפך – אבל החשיבות הזו פחותה ממה שלפחות אני ציפיתי כשניגשתי לנושא. בפוסט הזה נתייחס לשאר הגורמים, ונראה מה עשרות שנות מחקר העלו לגביהם.

אולימפיאקוס
אי־פי
להמשך הפוסט

יתרון הביתיות בספורט: האם הקהל הוא הגורם המשמעותי ביותר?

אף מחקר לא הצליח למצוא הבדלים בין ביצועי קבוצות שונות באותה הליגה כתלות בגודל הקהל

יתרון הביתיות בספורט הוא פקטור שרובנו לוקחים כמובן מאליו. כל-כך מובן מאליו, שברוב ענפי הספורט הוא נלקח בחשבון בחוקי המשחק. למשל, בגמר פלייאוף ה-NBA יתרון הביתיות יינתן כפרס לקבוצה שסיימה את העונה הסדירה עם מאזן טוב יותר (וכך, בתקווה, לשפוך מעט עניין לעונה הארוכה והמייגעת). אולם, לא מעט מהדברים שרובנו לוקחים כמובן מאליו מתבררים, בעדינות, כלא מדוייקים עד הסוף. למרות מה שאבא או סבתא אומרים, לקנות דירה זו לא תמיד ההשקעה הטובה ביותר. ובניגוד למיתוס, אנחנו משתמשים בהרבה יותר מ-10% מהמוח שלנו. למעשה, בשנים האחרונות למדתי שהמקרים בהם החכמה המקובלת שגויה רבים כל כך, שהספקנות שלי כמעט והפכה לניהיליזם מוחלט.

בניגוד למיתוסים רבים, יתרון הביתיות הוא חדשות רעות לספקנים – מדובר בתופעה מובהקת ומתועדת היטב. יחד עם זאת, אף פעם לא הצלחתי להבין עד הסוף למה. כששחקן NBA שמקבל 20 מליון דולר בשנה בעונה העשירית שלו משחק בחוץ בפעם המי יודע כמה, במגרש שמימדיו זהים לחלוטין למגרש האימונים שלו, ניגש לקו העונשין – באמת אכפת לו מהילד ששורק בוז? הוא מועד כי הוא לא מכיר את הבליטה על קו הבסיס? לא מעט חוקרים ניסו לענות על השאלה הזו. ברשומה הזו אנסה לתת כמה תשובות משלי, בהתאם למה שהנתונים יראו.

יתרון ביתיות ב-NBA
להמשך הפוסט