נעם ענבר

"תומכי הלחימה" של הסטארט-אפים הישראליים: למה לא לעשות מיקור חוץ לכרמיאל במקום לפיליפינים?

כשעוסקים בשיתוף חלק גדול יותר מהאוכלוסייה בתעשיית ההיי-טק, זה לא צריך להסתיים בהרחבת המקורות לכוח אדם טכנולוגי ■ אחד החסמים להשתלבות במקצועות לא טכנולוגיים בהיי-טק הוא שליטה באנגלית

2018 היתה שנה טובה להיי-טק הישראלי, שהמשיך גם השנה לשגשג ולהוות רכיב חיוני בכלכלה המקומית.

אך האם הגענו למקום שבו אנו רוצים להיות? ההיקף הממוצע של עסקת אקזיט בודדת נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות. על פי דו"ח שבחן את מצב ההיי-טק במחצית הראשונה של 2018, ההיקף הממוצע של עסקת אקזיט עמד על סכום לא גדול של כ-32 מיליון דולר - אם לא מביאים בחשבון עסקות ענק בודדות וחריגות. תעשיית הסטארט-אפים הולכת ומבשילה, קרנות הון סיכון חדשות צצות כפטריות אחרי הגשם, חברות ענק מקימות כאן מרכזי חדשנות ועדיין עושה רושם שהתעשייה ממשיכה להיות מונעת מחלום האקזיט המהיר ולא חותרת לבניית חברות גדולות שיצמחו ויבשילו כאן בישראל. 

נשים וגברים עובדים מול מחשבים ניידים במתחם של האקסלרטור מאס צ'לנג'
להמשך הפוסט

עתיד מתוק: האם הטכנולוגיה תנצח את המלחמה בסוכרת?

נקודת האור העיקרית של הסוכרתיים, שסובלים מהמחלה שמשנה את שגרת החיים מקצה לקצה, היא ההיי-טק ■ בגלל גודל השוק (למעלה מ-400 מיליון איש), קרנות הון סיכון רבות משקיעות בתחום זה וחברות רבות שוקדות על מחקרים ופיתוחים שיובילו למציאת מרפא

החודש הוא חודש המודעות העולמי לסוכרת, וחשבתי שזו הזדמנות טובה לשתף בסיפור בנימה אישית יותר.

לפני מספר חודשיםֿ אובחנה אצלי סוכרת סוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים, וחיי השתנו מקצה לקצה. רוב האנשים בסביבתי הקרובה חשבו שסוכרת היא מחלה של אנשים בגיל הזהב שאכלו הרבה ממתקים, והדרך לרפא אותה היא להפסיק לאכול ממתקים. אך למעשה, סוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית ונכון להיום בלתי ניתנת לריפוי, שבה הגוף תוקף את תאי הלבלב עד לכדי רמה שהוא מפסיק להפריש אינסולין – הורמון חיוני האחראי להכנסת הסוכר מהדם לתאים ויצירת אנרגיה.

Mario Anzuoni/רויטרס/ מר
להמשך הפוסט

מתלבטים אם לעבוד בתאגיד ענק או בסטארט-אפ? כדאי שתחשבו גם על האופציות

כיום, המכשיר העיקרי למשוך עובדים לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים הוא אופציות ■ עובדים רבים מסכימים להתפשר במשכורת תמורת אותו חלום שהענקת האופציות שקיבלו תהפוך אותם לעשירים יום אחד - אולם המציאות רחוקה בהרבה

מייסד של חברת סטארט-אפ בישראל הוא סטטוס נחשק המקנה מקום של כבוד בקבוצת השתייכות אקסקלוסיבית, שבה רוב המייסדים מגלים סולידריות כלפי אחיהם המייסדים. הם מוזמנים לאירועים מפנקים, מחוזרים על ידי מגוון ספקי שירותים וחלקם הופכים בן רגע למרואיינים מבוקשים במדורי הטכנולוגיה של ערוצי התקשורת השונים.

אבל כדי שהסטארט-אפים שלהם יצליחו, הם אינם יכולים לעשות את זה לבד. מרגע שיזם מגייס הון משמעותי, מתחיל תהליך של גיוס עובדים, בניית מבנה ארגוני ותרבות ארגונית, גם אם לא תמיד במודע. הסטארט-אפים תלויים בצורה דרמטית בעובדים השכירים שמצטרפים אליהם, חלקם בעלי שנים רבות של ניסיון ניהולי ומקצועי, אף שאותם עובדים שכירים לא תמיד זוכים כותרות.

חממת היי-טק בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
עמית גרון
להמשך הפוסט

לא רק בוגרי 8200 יכולים להקים סטארט-אפים

בענף ההון סיכון כבר הבינו שגיוון יחזק את הקרנות ■ כעת הגיע תורה של תעשיית הסטארט-אפים, שמבוססת על חשיבה מקורית וצמאה לריבוי דעות, להיפתח לקהלים נוספים מלבד בוגרי יחידות טכנולוגיות מובחרות

בשבוע שעבר פורסם דו״ח בנק ישראל והתריע מפני האטה בצמיחה של ההיי-טק הישראלי. הדו"ח חשף כיווץ של 4.7% בתוצר של חברות סטארט-אפ בשנה החולפת, והצביע גם על העסקה הומוגנית בענף מבחינת דת, מין, השכלה וגיל. בבנק ישראל כתבו כך על ההיי-טק: "כדי ליצור צמיחה מכלילה, יש לפעול לשוויון הזדמנויות". זו היתה עדות נוספת לכך שחברות הסטארט-אפ הישראליות מתבססות על קבוצה מצומצמת מאוד באוכלוסייה, באופן שמסכן את יכולת הצמיחה של הענף לאורך זמן. 

באחרונה גם עלה לכותרות נושא הגיוון בקרנות ההון סיכון, ובארה״ב יותר מ-500 יזמים חתמו על הצהרה ביוזמת תנועת Founders for Change, הקוראת לשינוי מאזן הכוחות בתעשיית ההון סיכון. גם בישראל נשמעים קולות רבים של יזמים הקוראים לקרנות לשלב בתפקידי מפתח נשים וקהלים אחרים – ובצדק. אולם לעתים נדמה שכשזה מגיע לגיוון בתעשיית הסטארט-אפים הישראלית, הסנדלר הולך יחף, ואותם יזמים שקוראים לשינוי - ממשיכים לנהל צוותים הומוגניים על טהרת יוצאי יחידת 8200 ודומותיה.

כנס עמותת בוגרי 8200
דודו בכר
להמשך הפוסט

האם זה תמיד אסטרטגי לקבל השקעה ממשקיע אסטרטגי?

500 מילים על כסף ואסטרטגיה

מה יכול להיות יותר טוב מאשר לקבל השקעה? אם תשאלו יזמים רבים, התשובה היא - לקבל השקעה ממשקיע אסטרטגי. כל כך הרבה קסם טמון במילה אסטרטגיה, קסם שנותן לגיטימציה לדחות למועד לא מוגדר את שלב ההוכחות. תוצאות זה לאנשים טקטיים של כאן ועכשיו בעוד אסטרטגיה היא אמנות הפוטנציאל של הטווח הארוך. השילוב של אסטרטגיה וכסף נשמע כמעט חלומי, אך האם זה באמת הדבר הנכון לכל סטארט-אפ? לא בהכרח.

משקיעים אסטרטגים הם תאגידים גדולים המשקיעים בסטארט-אפים למטרת צמיחה עתידית ולא רווח פיננסי בלבד. ההנחה הרווחת היא שמשקיעים אלה מביאים עימם ערך מוסף. אבל האם באמת יש יחס ישר בין קבלת השקעה ממשקיע אסטרטגי לבין רכישה על ידי אותו תאגיד? האם בהכרח משקיע אסטרטגי יבטיח שותפות מסחרית משמעותית - שתשפיע על היכולת לייצר הכנסות? לרוב לא ממש.

אקסל שפרינגר סטארט אפ
Bloomberg
להמשך הפוסט

תואר ביזמות: האם האקדמיה יכולה ואמורה להכשיר סטארט-אפיסטים?

נדמה לעיתים שהיזמות הפכה מטרה, ולא אמצעי לייצר שינוי או לפתור בעיה שהיזם נתקל בה במסגרת חייו המקצועיים

השבוע תיפתח במוסדות להשכלה גבוהה שנת הלימודים האקדמית עבור כ-310 אלף סטודנטים. מספר זה גדל בשנים האחרונות בשיעור מזערי ונותר כמעט ללא שינוי בין 2016-2017.

הנגישות לידע משנה את צורתה בשנים האחרונות, וכיום ישנן מגוון רחב של אופציות, פורמטים וערוצים לאנשים שרוצים לרכוש ידע או מיומנויות. שוק הלמידה המקוונת גדל בקצב ומסחרר וצפוי לעמוד ב-2023 על מעל 65 מיליארד דולר, מגמה שעשויה להוות אתגר עבור המוסדות האקדמיים המסורתיים, בעיקר במקצועות שאינם מסמיכים למקצוע.

משרד היי-טק
SFIO CRACHO
להמשך הפוסט