חזרנו! אחרי חודשים ארוכים, סוף סוף יש לי זמן לחזור לכתוב :-) לרגל החזרה, נטפל ב-feature request שמספר קוראים ביקשו: האם כדאי לכתוב את קורות החיים בעברית או באנגלית?
משום מה מסתבר שהנושא נוטה לעורר אמוציות באנשים, אז אביא מראש את עיקרי הדברים: כששואלים אנשי היי-טק העוסקים בגיוס, שומעים דעות לכאן ולכאן. אני אישית ממליץ על עברית, מסיבות שתיכף נסביר.
בערב אני כותב את הבלוג, וביום דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת תל אביב ■ במצבים בהם חברי הסגל לא מוגנים על ידי הסכמים שנחתמו עם ארגון הסגל הזוטר, האוניברסיטה פשוט תפר את זכויותיהם החוקיות
היי חבר'ה, הפעם ניקח הפסקה מנושאי הקריירה שלכם, ונדבר קצת על הקריירה שלי :-)
ביום אני דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ת"א, ובערב כותב את הבלוג הזה. ארגון הסגל הזוטר של אוניברסיטת ת"א, בו אני חבר, הכריז על שביתה. אני מכבד את השביתה ואת פועלו של הארגון, ובפוסט זה הייתי רוצה להסביר למה.
הפעם נלך בכיוון ההפוך, ובמקום לחשוב איך לכתוב באופן מיטבי את קורות החיים, נדבר על איך להסתכל עליהן במבט ביקורתי
מזמן לא דיברנו פה על קורות חיים :-) אנסה לתת זווית יותר אופרטיבית מהרגיל לדיון שלנו בנושא.
כזכור, המגייס מרפרף על קורות החיים במשך כ-30 שניות, ובזמן הזה צריך להחליט: לזמן לראיון - כן או לא. בזמן הקצר הזה המגייס לא קורא את כל הטקסט שמופיע בקורות החיים. ככל שסעיף מופיע יותר למעלה, או יותר בהדגשה, יש סיכוי גבוה יותר שהמגייס יטרח בכלל לקרוא אותו. מסיבה זו, ככל שסעיף מעיד יותר לטובה עלייך ועל ההתאמה שלך למשרה, עדיף שהוא יהיה יותר למעלה ויותר מודגש.
אם אין לך ממוצע סביר ממוסד אוניברסיטאי נחשב, פרופיל הגיטהאב שלך יכול להיות מאוד משמעותי בשביל לצלוח ראיונות עבודה ■ מהן הדרישות הבסיסיות שיש לעמוד בהן בהעלאת הפרויקט לאתר, איך לשפר את נראות הקוד והעמוד ואילו דברים ירשימו את המראיין או המראיינת שלכן
שוב שלום לך. בפוסט הזה הזכרנו בקצרה את היתרונות בהעלאת הפרויקטים המרכזיים שלך לאתרים בסגנון GitHub. כזכור, GitHub הוא אתר המאפשר לכל דיכפין להעלות קוד, כך שיהיה זמין לציבור הרחב. יש הגיון מסוים בלהעלות את הקוד של הפרויקטים המרכזיים שלך לאתר, ולתת לינק לקוד בקורות החיים. הפעם ניכנס קצת יותר לעומק, ונסביר איך לעשות את זה באופן כמה שיותר מרשים.
לפני שנסביר איך עושים את זה, נדבר שניה על למה וכמה זה תורם. בגדול, אם את סטודנטית עם ממוצע סביר במוסד מהעשירייה הראשונה, סביר להניח כי תקבלי הזמנות לראיונות, וזה כנראה לא יתרום המון. למעשה, לרוב המראיינות אין זמן וכח להיכנס לעמודי GitHub של מועמדים ולהתרשם, כך שאם את גם ככה מקבלת זימונים ראיונות, אולי זה אפילו לא שווה את הזמן שלך.
גם אם אינכם בוגרי 8200 או תואר אקדמי בתחום מדעי המחשב, קיימות לא מעט משרות טכניות שלא דורשות ידע מוקדם, משרות עסקיות ומשרות מטה שיאפשרו לכם להתניע את המסלול שלכם בתעשייה ■ טליה ביקסון ריכזה את התפקידים, התחומים והעצות לגבי איך לחפש עבודה, מה לרשום בקו"ח ובאילו תנאים בכל זאת תצטרכו לעמוד
שוב שלום :-) הפעם בבלוג, ננסה משהו חדש: אני מתכבד לתת את הבמה לטליה ביקסון, שכתבה פוסט אורח עבורכם. טליה היא הד הנטרית עצמאית בתחום התוכנה ועובדת עם סטארט-אפים מובילים באזור המרכז. בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית וכן שירות צבאי ב-8200. לתגובות או הערות ניתן לפנות אליה בכתובת talya@trinityrec.com. טליה, הבמה שלך...
איך להיכנס לעולם ההיי-טק בלי רקע טכני?
איך תגיעו למצב בו המראיין מעריך שהוא ישמח לאכול איתכם צהריים כל יום? בתקציר הנ"ל נפרט את הגורמים בעלי ההשפעה על תוצאת הראיון ואיך ניתן להתכונן אליו בצורה המיטבית
שוב שלום, וברוכות הבאות לתקציר המנהלות התקופתי שלנו. תקצירי המנהלות הן הזדמנות טובה לחזור קצת על החומר לקוראות הוותיקות של הבלוג. הפעם נחזור על החומר משלושת הפוסטים בנושא התנהלות בין אישית בראיון. חדשה בבלוג ולא בטוחה מה קורה פה? כדאי להתחיל מההתחלה.
למה בכלל ההתנהגות הבין אישית בראיון משנה? כי אנשים הם חיות חברתיות שפיתחו במשך שנים אינסטינקטים של תקשורת לא ורבאלית, וכמו שההתנהגות האנושית הזו באה לידי ביטוי בכל סיטואציה אחרת בחיים, היא תבוא לידי ביטוי גם פה (ובגדול).
זו הרשימה של טכנולוגיות שנמצאות היום בשימוש בתעשייה, ולאו דווקא נלמדות בכל התארים ■ ממש לא כדאי להשהות את חיפוש העבודה וללמוד את כולן מא'-ת' במשך שבועות, אלא לדחות את הראיונות בכמה ימים וללמוד רק מה שאת מספיקה
שלום לך. עד עכשיו, התייחסנו לקורות החיים כאילו הפרויקטים, ובמיוחד הטכנולוגיות שאת מציגה נגזרו משמיים, ועכשיו נשאר רק לכתוב את קורות החיים כך שהן יציגו את הפרויקטים והטכנולוגיות באופן אופטימלי.
כמובן שזה לא בדיוק המצב - הפרויקטים והטכנולוגיות בהן רוב הסטודנטיות משתמשות נקבעים לרוב על ידי סגל ההוראה. מכיוון שכך, הם הרבה פעמים נקבעים באופן לאו-דווקא אופטימלי להשתלבות בתעשיה: עם כל הרצון הטוב, באקדמיה קשה לעדכן חומרי לימוד כל כמה סמסטרים לפי הקצב של התעשיה.
חלק א' - האוניברסיטה הפתוחה ■ אני נמרוד, בוגר תואר ראשון דו חוגי במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת ת"א, ואני שונא מתמטיקה ■ על אף שהיא משמשת ככלי סינון עיקרי לסטודנטים מתארים במדעי המחשב (ו-20% מהם פורשים באמצע התואר), מתמטיקה היא לא בסיס נדרש עבור קורסים תכנותיים, ואפילו האוניברסיטאות יודעות את זה
שלום לכן. יש לי וידוי: אני נמרוד, בוגר תואר ראשון דו חוגי במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת ת"א, בהצטיינות בשני החוגים. למדתי את הקורס המתמטי הראשון שלי באוניברסיטה, חדו"א 1 למתמטיקאים, בגיל 16. ואני שונא מתמטיקה.
או יותר נכון, אני שונא מתמטיקה בשבתה בתור כלי נשק שמאפשר לפרופסורים 'לסנן' אנשים מתארים במדעי המחשב (קרי: שמאפשר לאנשים שהתברגו בעמדת כח בחברה, ושניתן לחשוד שחלקם מגיעים מרקע שכלל פריבילגיה או שתיים, למנוע מאנשים אחרים לעשות מה שעושה להם טוב).
כיצד מפגינים ידע בסוגי התכנות השונים ועד כמה זה נורא אם פספסתם באג בקטע הקוד שהוצג לפניכם בראיון ■ כך תבואו מוכנים (כמעט) לכל בעיה שתוצג בפניכן
שוב שלום, וברוכות הבאות לתקציר המנהלים התקופתי שלנו. תקצירי המנהלים הן הזדמנות טובה לחזור קצת על החומר לקוראות הותיקות של הבלוג. הפעם נחזור על החומר משני הפוסטים בנושא הכנה טכנית לראיונות. חדשה בבלוג ולא בטוחה מה קורה פה? כדאי להתחיל מההתחלה.
הכנה טכנית לראיונות
וגם: אלו שאלות כדאי לשאול כדאי לשאול על החברה
את אולי חושבת שאת סטודנטית לקראת שנה ג', שנכנסת לחוצה לראיון עבודה, ולכן אולי זה לא הזמן להתנהגות מוחצנת. אבל משום מה, יש מראיינים שמצפים ממך להפגין רגשות עזים בראיון - בעיקר ביטחון עצמי ו-passion. כן כן, אני רציני לגמרי.
העניין פה הוא לא להפגין בצורה מוחצנת רגשות מופרזים - את לא שחקנית בטלנובלה. גם לא כדאי לקחת מילולית את הקריטריון מהמאמר הנ"ל, ולדבר בכוונה מהר ובצורה נלהבת. אבל כן כדאי להסביר, קודם כל לעצמך, ואח"כ בראיון, למה את מתעניינת דווקא בקורסי הבחירה/פרויקטים שבחרת לעשות. גם אם התשובה היא "זה הקורס בחירה שהסתדר הכי טוב במערכת", נסי למצוא דברים שאהבת בו, ונסי להימנע מתשובות לקוניות בסגנון "זרמתי עם מה שהוצע לי" - זה פתח לאובדן נקודות מיותר.
מה ההסתברות יכולה ללמד אותנו על סיכויי ההצלחה שלנו בחיים
אהלן חברים, היום נדבר על עובדה מרתקת שכולנו כמובן נתקלים בה בחיי היומיום, ונוגעת לחיים של כולנו, והיא: 10% מהאנשים יצטרכו לעבוד פי שניים יותר קשה, סתם בגלל שהיה להם מזל רע.
נסביר: יהי קסי משתנה מקרי מתפלג גיאומטרית עם פרמטר p, ותהי פסי התוחלת שלו. אזי..סתאאאם, צוחק איתכם. כאילו, בפוסט יש קצת מתמטיקה, אבל גם אם מדברים על מתמטיקה, אפשר לעשות את זה כמו בני אדם. התאמצתי ממש שהפוסט יהיה כמה שיותר נגיש לכם אוכלוסיית הקוראים שלי. אז בואו הישארו איתי גם כשאני חופר על הסתברויות, בסוף מגיעים לתובנה עמוקה על החיים.
הדרך בה תציגו את עצמכם בתחילת הראיון, באופן מילולי ולא-מילולי, תקבע את הרושם הראשוני שתותירו אצל המראיינת
שוב שלום :-) זהו פוסט 2 מתוך N בנושא התנהלות בין-אישית בראיונות. בפוסט הקודם דיברנו על שפת גוף בראיון, והסברנו למה ההתנהלות שלכם בנושאים בין-אישיים בזמן הראיון בכלל משחקת תפקיד. הפעם נדבר על הרושם ראשוני שאתם יוצרים.
הדרך בה תציגו את עצמכם בתחילת הראיון, באופן מילולי ולא-מילולי, תקבע את הרושם הראשוני שתותירו אצל המראיינת. אני מניח שבמהלך חייכם חפרו לכם מספיק שכדאי ליצור רושם ראשוני חיובי, אז אסתפק בשני משפטים: אנשים הם חיות חברתיות שפיתחו במשך שנים אינסטינקטים של שיפוט ותפיסה של אנשים אחרים, על בסיס מילולי ולא-מילולי. תחילת הראיון היא הזדמנות להציג את עצמכם באופן ש"בא בטוב" לאינסטינקטים הללו של המראיינת, ו"להרוויח נקודות בחינם".
הרושם הראשוני מתחלק לשני חלקים: הרושם הלא-ורבאלי ששפת הגוף שלכם יוצרת, והרושם המילולי שנוצר ע"י הדרך בה תציגו את עצמכם בתחילת הראיון. על החלק הלא-מילולי דיברנו בפוסט הקודם, ועכשיו נדבר על החלק המילולי.
שוב שלום 🙂 כמובטח, הגיע הזמן לדבר על התנהלות בראיון סביב נושאים לא טכניים, כמו שפת גוף וההצגה הראשונית שלכם. חשוב לי להבהיר שאני לא מומחה לתקשורת או שפת גוף, ומבחינתי מטרת הפוסטים בנושא היא בעיקר יישור קו סביב הבייסיקס, וכיסוי טעויות בסיסיות שלא כדאי לעשות. הפוסט הזה מתמקד בשפת גוף, ובפוסטים הקרובים נכסה נושאים דומים נוספים.
לפני שאנחנו צוללים לכללי עשו-ואל-תעשו, כדאי לשאול את עצמנו: למה בכלל ההתנהגות בראיון משנה? לכאורה, היא משנה כי המראיינת רוצה להעריך במידה סבירה שיהיה נחמד לעבוד עם המועמד, וחשוב מכך, שהוא לא יצור תקריות בין-אישיות שמחרבות את הפרודוקטיביות במקום העבודה. אבל את הניפוי הזה אפשר להעביר למכון אבחון חיצוני שמתמחה בזה, ולא צריך להקדיש עבורו את הזמן היקר של ראשת צוות פיתוח. גם ככה רוב המועמדים הם אנשים נורמטיביים, שמסוגלים להעביר ראיון בלי ליצור אנטגוניזם עז אצל המראיין, אז בשביל מה בכלל צריך את הטקס הזה? שימרו על קשר עין, הפגינו שפת גוף כזו וכזו… מה זה פה, תהליך עסקי לשכירת מתכנתים, או סטודיו למשחק?
האם יש מישהו שחושב שגם בחורים עם נתונים דומים מקבלים תגובות דומות כשהם אומרים שהם מתכננים ללמוד מדעי המחשב?
הפוסט הפעם לא מיועד לסטודנטיות לקראת סוף התואר, אלא לאלו שמתלבטות מה ללמוד. נחזור להתעסק בראיונות עבודה וכו' בפוסט הבא.
תשמעו סיפור: השנים הן שנות השבעים העליזות, ואמא שלי, בחורה צעירה שאוהבת מתמטיקה, תוהה במה לעשות תואר. באותם שנים לא כל כך היו לימודי מדעי המחשב, ולכן הציעו לה ללמוד הנדסה.
מה שמים קודם בקורות החיים, את הממוצע או את הפרויקטים?
חדשה בבלוג? אם את מתכוונת להתחיל לחפש עבודה, יש הרבה היגיון בלהשקיע שעה-שעתיים ולקרוא את המדריך באופן מסודר. את ממילא תשקיעי כמה שעות בכל ראיון, ויהיו הרבה כאלה…
ותיקה בבלוג ורוצה תקציר של מה שכבר כיסינו? הגעת למקום הנכון.
חדשה בבלוג? אם את מתחילה לחפש עבודה, יש הרבה הגיון בלהשקיע שעה-שעתיים ולקרוא את המדריך באופן מסודר. את ממילא תשקיעי כמה שעות בכל ראיון, ויהיו הרבה כאלה…
ותיקה בבלוג ורוצה תקציר של הפוסטים מאז תקציר המנהלים הקודם? הגעת למקום הנכון.
אז אחרי שהצגתי את עצמי, בואי נתחיל ביחד לחפש עבודה! אבל עוד לפני שנתחיל, חשוב שנברר: האם יש לך את הזמן והפניות הנפשית שתהליך חיפוש העבודה ידרוש ממך? התהליך לרוב דורש לא רק השקעה של כמה שעות בכתיבת קורות חיים, אלא גם זמן פנוי לראיונות. אם את סטודנטית עם ממוצע סביר ומעלה, את יכולה לצפות להזמנה לראיונות מכמה חברות. כל חברה תזמין אותך לראיון ראשוני שיקח בין שעה לשעתיים, לא כולל הנסיעות (ולפעמים תצטרכי להקדיש זמן נוסף בבית להכנה לראיון). בהנחה שהראיון הראשוני הלך טוב, חברות יזמינו אותך לראיונות נוספים, כשלרוב יהיו כשלושה ראיונות לפני שהן יתנו לך הצעת עבודה. וכל ראיון לרוב לוקח פוקוס של חצי יום, ולפעמים ראיון יתיש אותך מנטלית ולמעשה "יגמור" לך את כל היום.
לאור זאת, ניתן לצפות שהתהליך יקח לפחות כמה שבועות אם לא יותר, ויצריך ממך משאבים בצורת זמן ופניות מנטלית. כלומר אם את סטודנטית ועומדת בפני תקופת בחינות, אולי זה לא זמן טוב להתחיל את התהליך.
זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות הייטק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.
אוקיי, אז בדקנו שיש לך זמן ומרץ לחפש עבודה, ואפשר להתחיל לכתוב את קורות החיים! בואי נחשוב ביחד מה חברות רוצות: לחברות כמובן הכי חשוב שקורות החיים יהיו מסודרים באופן הסטנדרטי, יתחילו בהשכלה, ימשיכו בנסיון התעסוקתי שיש לך כאחמ"שית במסעדה לפני התואר, ואז תכונות האישיות שמבדילות אותך…
חשוב: הפוסט מניח שקראת את הפוסט הקודם, שמפרט את הרציונל שילווה אותנו לכל אורך כתיבת קורות החיים. אם לא קראת אותו, קחי כמה דקות וקיראי אותו בעיון לפני שאת ניגשת לכתוב את קורות החיים עצמם. למעשה, עדיף לפנות עוד כמה דקות, ולקרוא את המדריך באופן מסודר. אני אחכה.
אחרי שלל מבואות והקדמות, אפשר סוף סוף לגשת ולכתוב את קורות החיים שלך!
זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות היי-טק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.
ההתעסקות סביב הפרויקטים לא נגמרה ברגע שרשמנו אותם בקורות החיים. כמו שאמרנו קודם, נקווה שבראיון עצמו המראיין יבקש ממך להסביר יותר על הפרויקט, וכדאי מאוד להיות ערוכה לזה ולא לאלתר על המקום.