הצד האפל של הבחירות הקרובות. בדיוק מה שהיה חסר לנו בקיץ הישראלי - מיסטר ביג ומר דאטה - הבלוג של ד"ר יעקב רימר - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצד האפל של הבחירות הקרובות. בדיוק מה שהיה חסר לנו בקיץ הישראלי

שיטות למידת מכונה משמשות ליצירת "פייק ניוז" להטיית בחירות, בעוד יישומי למידת מכונה אחרים מפותחים כאמצעי נגד

קלפי בחירות
גדי ימפל / דובר צה"ל

שוב בחירות, פילוגים, מיזוגים ושאר ירקות. בדיוק מה שהיה חסר לנו בקיץ הישראלי. אבל מועד ב' מספק הזדמנות לשוב ולכתוב על תפקיד הביג-דאטה בבחירות. והפעם לא בהקשר של חיזוי תוצאות הבחירות, אלא על התחום האפל של הטיית בחירות.

לא אחזור על ההסבר מהפוסט הקודם מדוע השיטות לחיזוי תוצאות הבחירות בישראל הן הבל. לצערי, כאילו לא למדנו דבר מהתוצאות המביכות של סקרי ומדגמי הבחירות רק לפני חודשים ספורים, שוב אנחנו מוצפים בסקרי בחירות. לכאורה מה הבעיה? יש אנשים שרוצים לקרוא בקפה ויש כאלו שרוצים לקרוא סקרי בחירות. זכותם, זו מדינה דמוקרטית.

אין כל בעיה לקרוא בקפה או לבצע סקרים פרטיים. פרסום נרחב של "תוצאות" הוא הבעיה. אנשים רבים מקבלים תוצאות סקרים כ"תורה מסיני". אחרים זהירים יותר ו"לא לוקחים לריאות", אבל אלו גם אלו מושפעים ממבול הנתונים ועלולים להסיק מסקנות שגויות, בניגוד לרצונם האמיתי. למשל, שאין טעם להצביע למפלגה קטנה כי "כולם אומרים" שהיא לא תעבור את אחוז החסימה. לחילופין, שעדיף להצביע למפלגה קטנה, כי הסקרים "מראים" שהמפלגה הגדולה תקבל הרבה מנדטים גם בלי הקול שלי. יש דוגמות נוספות לשיקולים מהסוג הזה ואין שום דרך לדעת את מידת השפעתם. התוצאה היא שסקרי בחירות אינם מתארים מציאות, אלא מטים ויוצרים אותה.

לאחרונה רווח המינוח "פיק ניוז" (חדשות מזויפות). בדרך כלל הכוונה לידיעות או שמועות שקריות שכל מטרתן מלכתחילה הוא להסיט את תשומת הלב (ספין), או להשפיע על קהל הבוחרים לכיוון מסוים. כאמור, פרסום סקרי בחירות גורם בפועל לאפקט דומה, גם ללא כוונת זדון. פרסום כזה משתלב בתופעת ה"פייק ניוז" הכללית, שהייתה בעבר ולצערנו תהיה גם בעתיד. עידן האינטרנט ושיטות ביג-דאטה שונות רק מעצימות את התופעה הבעייתית הזו. מצד שני, יש גם יישומי ביג דאטה שמנסים להילחם בתופעה. אסקור בקצרה מספר דוגמאות.

חלומו הרטוב של כל מפרסם הוא לפלח את האוכלוסייה ולהתאים את המסר השיווקי לכל קהל. המידע הרב ברשתות החברתיות שאנשים מוסרים על עצמם מרצון, מגשים היטב את החלום הזה. כל עוד נמשיך להנות משירותים חינמיים, אנחנו והנתונים שלנו נהיה מוצרים של החברות שמחזיקות בנתונים האלו. יהיו אנשים שינצלו אותם כדי למכור לנו מוצרים ושירותים. אחרים יפעילו שיטות ביג-דאטה כדי לזהות את הקהל שהם רוצים להשפיע עליו פוליטית. לגיטימי? נשאיר את הדיון לפורום אחר.

מערכת אבטחת סייבר X-Force של IBM
בלומברג

ידוע שקשה לשכנע את המשוכנעים. מערכות בחירות מוכרעות בדרך כלל באמצעות פניה אל המתלבטים. אחרי שאלה אותרו כאמור, אפשר לשלוח אליהם מסרי תעמולה "רגילים". ואפשר גם (לנסות) להפעיל עליהם שיטות של השפעה. גם כאן שיטות של ביג-דאטה עשוית לסייע (או עלולות, תלוי בעיני המתבונן). אם על ידי איתור מובילי דעת קהל שיכולים להשפיע על המתלבטים, או על ידי הפעלה של ישויות אוטומטיות (בוטים) שיפיצו מסרים ממוקדים לאוכלוסייה הזו וכן הלאה. לאחרונה התפרסמו מספר אירועי השפעה על מערכות בחירות, והמתעניינים מוזמנים לאתר אותם.

מתוחכם עוד יותר הוא השימוש בטכניקות למידה (ביחוד למידה עמוקה) לצורך יצירת סרטונים מזויפים. התופעה נקראת "דיפ פייק" ובאמצעותה ניתן לייצר סרט כך שהאדם שנבחר יאמר בקולו כל מה שנשים בפיו. יש כאן שילוב של מספר טכנולוגיות, חלקן ותיקות. טכנולוגיה אחת מסייעת לזיוף של קולות, אחרת להנעת השפתיים כך שיתאימו לדברים שנאמרים (נוצרה במקור כדי לסייע ללקוי שמיעה לשוחח בטלפון על ידי קריאת "שפתיים מכניות"). שיפור של הטכנולוגיות האלו, בשילוב טכנולוגיה ליצירת תמונות מסונתזות מתוך אוסף תמונות אמיתיות של אותו האדם, יוצרת סרטים אמינים למדי.

אבל לא אמינים לגמרי. דווקא בגלל שמכונה יצרה את הסרטים האלו, מכונה אחרת, שמשתמשת אף היא בלמידה מלאכותית, עשויה לזהות את הזיוף על ידי זיהוי ה"חתימה" של המכונה המזייפת. באופן דומה (אבל במאמץ רב יותר), ניתן לנסות ולבנות מכונות לומדות שיזהו ידיעות "פייק ניוז" ויסננו אותן, או יזהירו את הציבור כי מדובר בשקרים. התחום הזה עדיין בחיתוליו, אבל לדוגמא מחקרים הראו שידיעות שקריות מתפשטות ברשתות חברתיות באופן שונה מאשר חדשות אמת.

לסיכום, כמו לכל טכנולוגיה, גם לשיטות ביג-דאטה יש שימושים חיוביים ושלילים. זה נכון גם כאשר מדובר במערכות בחירות. נותר רק לקוות שיעברו כמה שנים לפני מערכת הבחירות הבאה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#