ביג דאטה בשירות הנאצים: השימוש האפל במאגרי מידע

שיטות עיבוד נתונים וביג-דאטה עלולים לשרת גם את האיומים שבמעשים ■ לציון יום הקדיש הכללי לנרצחי השואה שחל השבוע - פוסט אישי על יישומים של מתודות לעיבוד וניהול נתונים ששירתו את הנאצים ואיפשרו להם לייעל את מכונת ההשמדה

יעקב רימר
ד"ר יעקב רימר

פוסט זה נכתב לציון יום הקדיש הכללי לנרצחי השואה שחל השבוע. הפוסט שונה מהאחרים ובנימה אישית. בפוסט קודם כבר עסקתי באחד הצדדים האפלים של עולם הביג-דאטה – אובדן הפרטיות. אך כנראה שהשימוש הנורא מכל שנעשה בעיבוד נתונים ממוכן הינו מערכות הנתונים של הנאצים בתקופת השואה. 

התוודעתי לנושא בעקבות מחקר אישי שערכתי אודות קורותיו של אבי זלמן רימר ז"ל כנער בשואה. הוא עבר מספר מחנות החל מאביב 1944 ועד לשחרור מחנה טֶרֶזְיֶינְשְטָט באביב 1945. להפתעתי, גיליתי כי ניתן לאתר תיעוד אישי ממחנות הנאצים וכעת בידי כ-15 מסמכים מארבעה מחנות שונים. התיעוד המרגש ביותר הוא כרטיס האסיר האישי של אבי ממחנה בוכנוואלד שמכיל את תמונתו בעת הגיעו למחנה (תמונה 1). אין מילים שמסוגלות לתאר את ההתרגשות שחוויתי כשקיבלתי לידי את המסמך הזה.

תמונה 1: כרטיס האסיר של אבי זלמן רימר ז"ל מבוכנוואלד
תמונה 1: כרטיס האסיר של אבי זלמן רימר ז"ל מבוכנוואלד

זוהי רק אחת מכעשר תעודות של אבי ממחנה בוכנוואלד, שהארכיון שלו נותר בשלמותו. תרגמתי וחקרתי את כל המלל שהופיע בכל התיעוד שהגיע לידי. יש בתעודות דברים מעניינים שלא אתאר כאן. אזכיר רק את הפרט המצמרר ביותר. בתעודות שונות נכתב כי "מקום המגורים הנוכחי" של ההורים של אבי (סבי וסבתי ז"ל) הוא מחנה אושוויץ. זאת כשבועיים לאחר שנרצחו בתאי הגזים יחד עם כל יתר בני המשפחה.

אתמקד כאן בשני דברים מעניינים שמשכו את תשומת ליבי. הראשון הוא שיש עוד כרטיס אישי, זהה לראשון, אבל ממולא בכתב יד (תמונה 2). זאת להבדיל מהכרטיס בתמונה 1 שרוב המלל שבו הודפס במכונת כתיבה. מדוע יש שני כרטיסים כמעט זהים? הפרט השני הוא החותמת באדום בראש הכרטיס בתמונה 1, שכתוב בה  "Hollerith erfasst". המשמעות של החותמת היא שפרטיו של אבי הוזנו למכונת הולרית' (Hollerith), כלומר למערכת ה"מחשב" של מחנה המעצר בוכנוואלד.

תמונה 2: כרטיס האסיר של אבי – ממולא בכתב יד ולא מודפס כמו הכרטיס הקודם
תמונה 2: כרטיס האסיר של אבי – ממולא בכתב יד ולא מודפס כמו הכרטיס הקודם

לא מדובר במחשב אלקטרוני כפי שאנו מכירים אותו כיום. מכונות הולרית' נקראו מכונות טבולציה, והומצאו על ידי הרמן הולרית' לקראת מפקד האוכלוסין של ארה"ב ב-1890. מכונות הולרית' היו יעילות ביותר לאחסון, מיון ועיבוד סטטיסטי של נתונים. הן עשו זאת תוך שימוש בכרטיסים מנוקבים. כרטיסים כאלו שימשו בהמשך גם את הדורות הראשונים של המחשבים האלקטרונים. חברת IBM שאנו מכירים כיום הוקמה ב-1911 במיזוג של החברה של הולרית' עם שלוש חברות נוספות.

אין חולק כי הנאצים השתמשו במכונות הולרית', אשר שימשו למפקדי אוכלוסין של הנאצים. האם מכונות אלו ניהלו את מחנה אושוויץ? על כך יש מחלוקת עזה. ברם, עיניכם הרואות כי הן היו בשימוש במחנה בוכנוואלד. ככל הנראה כשאסיר חדש נקלט למחנה, נפתח לו בתחילה כרטיס אסיר בכתב יד, בדומה לתמונה 2. בהמשך פרטים שלו הוזנו ל"מחשב" (מכונת הולרית') והוכן כרטיס אישי עם כיתוב מודפס, אליו גם הוצמדה תמונת האסיר (תמונה 1).

והנה לפניכם ראיה נוספת לשימוש במכונות הולרית' במחנה, כרטיס ה"עובד" של אבי (תמונה 3). הנאצים נהגו למחזר את כרטיסי הניקוב וניתן לראות כי הכרטיס נכתב על גבו של כרטיס ניקוב גזור. זהו כרטיס "עובד" במחנה עבודת הכפייה Wille (על יד טרוגליץ/ריימסדורף בגרמניה), אליו נשלח אבי מבוכנוואלד. מחנה הריכוז בוכנוואלד שימש כמחנה מעבר שסיפק עובדי כפיה למפעלים ולמחנות עבודה רבים ברחבי גרמניה. קשה מאוד לנהל לוגיסטיקה בהיקף של מאות אלפי אנשים ללא עיבוד נתונים "ממוחשב", ויתכן שלכך סייעו מכונות ההולרית'.

תמונה 3: כרטיס "העובד" של אבי ממחנה העבודה Wille שנמצא על יד טרוגליץ/ריימסדורף בגרמניה.  בצד ימין של התמונה מוצג גבו של הכרטיס. קל לזהות כי מדובר בכרטיס ניקוב
תמונה 3: כרטיס "העובד" של אבי ממחנה העבודה Wille שנמצא על יד טרוגליץ/ריימסדורף בגרמניה. בצד ימין של התמונה מוצג גבו של הכרטיס. קל לזהות כי מדובר בכרטיס ניקוב

אם כן, מכונות הולרית' סייעו לנאצים במפקדי אוכלוסין ויתכן שתרמו לאיתור של יהודים. הן גם סייעו לניהול מספר מחנות ריכוז. מה היה חלקן המלא של מכונות הולרית' בשואה? האם השמדה המונית לא היתה מתאפשרת בלעדיהן? אני לא יודע.

Replica of early w:Hollerith punched card tabulator and sorting box
Replica of early w:Hollerith punched card tabulator and sorting boxצילום: ויקיפדיה

התפעול השוטף של המכונות בזמן המלחמה, כנראה כולל התכנון של מאגרי המידע הנדרשים לניהול מחנות הריכוז, בוצע על ידי חברת Dehomag שהיתה חברת בת גרמנית של IBM. בזמן המלחמה נותק הקשר בין החברה הגרמנית לחברת האם בארה"ב, ואפשר להעריך שאלפי הגרמנים שעבדו בחברה הגרמנית לא היו שונים בדעותיהם משאר האוכלוסייה.

ברב מכר מ-2001 של הסופר והעיתונאי אדווין בלאק (Edwin Black) מועלות טענות קשות לגבי מעורבותה של IBM העולמית בשואה. האם הן מבוססות? כל אחד מוזמן לקרוא את הספר והתגובות אליו ולהחליט בעצמו. אני לא חושב שחברת IBM אנטישמית או סייעה במודע להשמדת יהודים. עבדתי בעבר בחברת IBM ואני לא נמנע מלעבוד עמה כיום. אבל דבר אחד ברור. עיבוד נתונים וביג-דאטה עלולים לשרת גם את האיומים שבמעשים.

יעקב רימר

ד"ר יעקב רימר | |מיסטר ביג ומר דאטה

יועץ בכיר ומרצה בנושאי סייבר, ביג דאטה ומדעים, בעל דוקטורט ממכון ויצמן למדע. עוסק בעשור האחרון במחקר מדעי במקביל לייעוץ לחברות היי-טק ומשרדי ממשלה. בעבר שימש בתפקידים בכירים בהיי-טק ובמשרד ראש הממשלה. מרצה משופשף ומנוסה, שמתמחה בהמחשת נושאי מדע וטכנולוגיה "קשים לעיכול" בגובה העיניים. משלב בכתיבתו והרצאותיו את הניסיון ארוך השנים בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה, יחד עם העברת מסרים ברורה והומור.

הבלוג ינסה להמחיש לקורא המתעניין (וגם הלא-מקצועי) מה כוחם האמיתי של ניתוח נתונים, למידת מכונה או ביג דאטה. מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות אלו ואיך כל זה נוגע לפרטיות שלנו.

LinkedIn 

Home Page

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker