חדשנות וה"קורפורייט" – היילכו השניים יחדיו?

החדשנות התבטאה בתחומים שונים ומגוונים בהסטוריה האנושית והתפתחה מתוך צרכים דוחקים והרצון להתקדם קדימה ■ ואולם, כלי החדשנות הם בחלק גדול כעצם בגרונו של כל ארגון משום שהם חותרים תחת התרבות הקיימת ותחת המוסדות הקיימים שבו בהציעם אלטרנטיבה

צביה ברון
צביה ברון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יין ויאנג, שני כוחות מנוגדיםצילום: © Boarding1now | Dreamstime.com - Yin And Yang Photo

לפני 15 אלף שנה התחוללה אחת המהפכות המכוננות בחיי המין האנושי. זאת היתה מהפכה תרבותית, חברתית ובסופו של דבר טכנולוגית באופן שלא הוכר עד אותו רגע. הכוונה כמובן היא למהפכה החקלאית שבישרה ברוב החברות את המעבר מכלכלת ציידים ומלקטים לכלכלת חקלאות.

המעבר היה חד ומהיר (באופן יחסי כמובן) והשינוי באורח החיים - אבסולוטי. כלכלת חקלאות חייבה מגורים קבועים במקום אחד, עבודה רבה, שגרתית ומאומצת ושינוי מוחלט באורח החיים. היא שינתה את התזונה הבסיסית שהפכה למרובת פחמימות, את היחסים החברתיים ואת המאזן הדמוגרפי, שהרי חקלאות מאפשרת להזין יותר בני אדם בפחות מאמץ. זאת ועוד, המהפכה החקלאית פיתחה את המסחר, את הדת וכמובן יצרה חדשנות טכנולוגית בהמציאה כלים ודרכים לניצול מקסימלי של המשאבים ושל התפוקות. יתרה מזו, המהפכה החקלאית הביאה לידי ביטוי יחסי כוחות חדשים ותכונות מומלצות חדשות, שהרי המעבר לאורח חיים קודם לא התאים לתכונות החשובות של העידן הקודם כגון מהירות התגובה ודיוק בקליעה וכוח; לפתע נדרשו אסטרטגיות חיים, הומצאו כלים, הומצא המסחר, קרי המתמטיקה ובעקבותיו הכסף והומצא הכתב - כל אלה דרשו כישורים שונים בתכלית.

שבט של לקטים ציידים בברזילצילום: רויטרס

כאמור, החדשנות התבטאה בתחומים שונים ומגוונים והתפתחה מתוך צרכים דוחקים והרצון להתקדם קדימה. רמת שיתוף הפעולה עלתה וגברה ובעקבותיה גם הצרות החולות.  הצטופפות של הרבה אנשים ביחד מביאה לאלימות מוגברת, לבריאות מעורערת ולהופעתן של מחלות חדשות ושל זיהומים. המצאת החוק והשלטון מנווטות את ה"עשה ואל תעשה" ומחברתות אנשים לקונפורמיזם ולציות לחוקים. המהפכה התעשייתית שהגיעה אלפי שנים אחרי, בסך הכל שכללה וייעלה את התהליך וחיפצנה אנשים בדרך להמצאת הקפיטליזם (והתאוריה המנחמת כי כל אחד יכול להצליח אם רק יעבוד קשה מספיק, ואם לא הצלחת הרי שלא היית אחד מהנבחרים - אבל זה עניין לבלוג מסוג אחר).  

אפשר להמשיל את הדרך בה שינתה המהפכה החקלאית את פני החברה האנושית לתהליכי הקמת חברה ובמיוחד חברה טכנולוגית. בתחילת הדרך התכונות המובילות להצלחה, מלבד מזל כמובן, הן תושייה, אומץ, מהירות, גמישות ונחישות. ככל שחברה גדלה, כך היא מייצרת לעצמה כלי ניהול ושליטה על מספר הולך וגדל של אנשים באמצעות חוקים, נהלי עבודה ותרבות ארגונית. כך עולה רמת הקונפורמיזם הנדרשת ותכונות כמו הסתגלות, ציות והיכולת לבצע את העבודה בדרך הנדרשת הופכות חשובות.

מה לזה ולחדשנות? חדשנות הרי בוחנת תהליכים ומודלים עסקיים, כבר אמרנו, במטרה לייצר דרכים חדשות לתרומה לשורה התחתונה. האנשים המגיעים ליחידות החדשנות הם קצת אחרים- חושבים אחרת ועם נפש יזמית. זאת משום שהם חייבים להטיל ספק מחד אבל באותה מידה נדרשים לספק פתרונות יצירתיים מאידך ודרכי פעולה חדשות.

הקונפליקט המובנה ברור למדי - יחידת החדשנות וכלי החדשנות הם בחלק גדול כעצם בגרונו של כל ארגון משום שהם חותרים תחת התרבות הקיימת ותחת המוסדות הקיימים שבו בהציעם אלטרנטיבה. יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת, קשורה לטבע האנושי והחיפוש אחרי אזור הנוחות והנטייה שלא לזוז ממנו בשום אופן. הסיבה השנייה הינה שכמו בכל צורת שלטון השואבת את כוחה מהלגיטימציה שלה בעיני חבריה, כל חלופה או תוספת מייצרים התנגדות בסיסית מחשש לזעזועים.

נוקיה 3310 מודל 2017
נוקיה 3310 מודל 2017צילום: גד גניר

לפיכך בשנה האחרונה, אנחנו עדים ליותר ויותר ניסיונות להפוך את החדשנות לדיסציפלינה מוסדרת בארגונים גלובליים רבים ולכנס אותה תחת כללי התנהגות קבועים. היתרונות ברורים, היכולת למדוד הישגים עולה, המיקוד במאמצים משותפים משתפר והלגיטימציה של החדשנות מתגברת.

האתגר הגדול הינו כיצד משמרים את הרוח היזמית כשמנרמלים את החדשנות? כיצד משמרים את האנשים המוכשרים שרגילים לרוץ, לקחת סיכונים, לקפוץ לבריכה גם כשהיא חצי מלאה – הכל בראיית הסיכוי הקיים והצורך הן של הארגון והן של השוק (כזה שאף הוא לא יודע עליו).

אשור, בבל, מצרים, אתונה או רומא – ערים שכל אחת ייצגה את הגדולה של זמנה  – שכל אחת בתורה יצרה ציוויליזציה אדירה. כולן בסופו של דבר התנוונו, נכבשו ונהרסו. קודאק, נוקיה, דיגיטל – גם הן חברות ענקיות בזמנן. כולן החמיצו את הסימנים המוקדמים, כולן חששו להסתכן, כולן קידשו את הארגון ואת הדרך שלהן, זאת שתמיד הצליחה, לעשות עסקים. גם הן, כולן, ספגו את מחיר הגאווה.

שומה על כל העוסקים בחדשנות למצוא את שביל הזהב - בין צרכי הארגון והנהלים לבין הצורך המתמיד בחדשנות ובהתחדשות על מנת להמציא את הארגון כל פעם מחדש.

תגיות:

צביה ברון

צביה ברון | |צביה ברון

צביה ברון היא בעלת ניסיון של כ-25 שנים בקידום חדשנות בתפקידים שונים באקוסיסטם הישראלי. המטרה שלה היא לעזור למדינות, ארגונים וחברות לייצר חדשנות באופן טבעי ללא התנגדויות ועם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר.

ב-12 השנים האחרונות שימשה כיועצת לאסטרטגיה וכלי חדשנות עבור משרדי ממשלה, ארגונים גדולים וסטארט אפים. כיום היא מנהלת מעבדת החדשנות (HANGAR) במרכז הנדסה ופיתוח בחטיבת תעופה בתעשייה האווירית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker