תיאטרון החדשנות: ההבדל בין אימוץ אמיתי של חדשנות בארגונים - לבין מצג שווא - צביה ברון - הבלוג של צביה ברון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תיאטרון החדשנות: ההבדל בין אימוץ אמיתי של חדשנות בארגונים - לבין מצג שווא

יצירת תאטרון של חדשנות לגיטימי, כל עוד השימוש בשחקנים השונים (האקתונים, מיט-אפים ועוד) לא מחליף את העבודה הקשה שבין רעיון ובין מוצר אמיתי שנמכר בשוק

"שורת המקהלה"
רונן אקרמן / תיאטרון הקאמרי

בפוסט הקודם, דנו בדרך בה תעשיה מסורתית, עתירת מו"פ, אך לא משאבים מתמודדת עם התחרות בין מעבדות החדשנות והאקסלרטורים הרבים, בנסיון לזקק ערך אמיתי עבור סטארט-אפים, על מנת להשיג את הטכנולוגיות הטובות ביותר עבור חטיבת התעופה.

בטור זה נתעכב על המושג "תאטרון החדשנות" ונבין מתי ואיך כדאי להשתמש בכלי זה ולאילו צרכים. את המושג "תאטרון החדשנות" (Innovation theatre) טבע סטיב בלנק בתחילת שנות האלפיים. משמעותו הינה כשיחידים או ארגונים עושים את ה"קולות" הנכונים ובונים מערכת חדשנות מבלי באמת לעשות חדשנות; להיות מאוהבים בחדשנות, לייצר פעילות חדשנית, אך למרבה הצער לא להצליח לייצר ערך אמיתי לארגון שמצידו לאחר זמן מה סוגר את הפעילות.

כך הדוגמות עבור יזמים יחידים הינן: לדבר על הרעיון כל הזמן, ללכת ל-meetups, לכנסים, להשתתף בתחרויות, חתימה על NDA לפני שבכלל מדברים על הרעיון - כל זאת מבלי לעשות את הדבר החשוב באמת – לבנות את המוצר ולהציע אותו ללקוחות.

כשארגונים מייצרים תאטרון חדשנות, נבנה כר פורה לעשיה: האקתונים, תחרויות, סדנות רעיונאות (ideation), קניית תוכנות או בנייתן לניהול החדשנות, שימוש בז'רגון סטארט-אפי ועוד ועוד. בארגונים רמת המעורבות גדולה יותר, המשאבים שמושקעים רבים יותר, אך למרבה הצער כך ביחס הפוך, במקרים רבים התוצאות עגומות באותה מידה.

משרדי חברת היי־טק בתל אביב
עופר וקנין

הסיבות לכך מתחלקות לדעתי לשני תחומים עיקריים. הראשון והחשוב הינו העובדה שחלק גדול מפעילויות תאטרון החדשנות מנסות לחקות את עולם הסטארט-אפים באופן שטחי. המכנה המשותף לכל הפעילויות המוצגות למעלה הוא שהן מטפלות בשלב הראשוני של המצאת מוצרים – רעיונות והמשגה (קונספטואליזציה). אלא שתחרויות, האקתונים ומחנות חדשנות מגניבים ומלהיבים ככל שיהיו, מהווים רק את השלב הראשון גם בעולם הסטארט-אפים.

תאטרון חדשנות כזה, מתחיל תהליך ולא מסיים בו. רעיונות פורצי דרך ככל שיהיו, שווים כקליפת השום באם אינם מוצגים לשוק ונמכרים בו. כך ניתן דגש גדול לתחום הרעיונאות במקום לתחום המוצרים.

לפיכך, מתן חשיבות יתר לשלב המגניבות מבלי לתכנן מתודולוגיה שלמה, סדורה ותובעת משאבים יתחיל ויסתיים בשלב המגניבות. גם סטארט-אפים, אחרי שאור הזרקורים כבה, חייבים להפשיל שרוולים ולעבוד על אמת.

ההסבר השני נעוץ בעובדה שהחשיבה הרווחת אינה מקשרת פעילות חדשנות עם העובדה ששאר היחידות מתנהלות בדרך בה הן תמיד התנהלו. רק מה? זה לא מצליח! על מנת שקבוצת חדשנות תוכל לשגשג בארגון, הארגון צריך לשנות את אופי פעילותו, החל מהשיח בו, דרך ההטמעה שהבנה טכנולוגית והבנה עסקית חשובות באותה מידה וכרוכות זו בזו.

אז האם כדאי להשתמש בפעילויות "תאטרון החדשנות"?

חד משמעית כן!

האם זה לא סותר את האמור מעלה?

לא! או, לא באמת. זאת אם זוכרים שתאטרון החדשנות, כשמו כן הוא. תאטרון. המטרות לשימוש בו רבות: החל ממיתוג חדשנות כמוצר בארגון, עבור ליחסי ציבור על מנת שחברות חיצוניות ישמעו על תכניות החדשנות ויגשו אליהן וכלה בהצפת נושאים על סדר היום של יחידים וארגונים כבעלי פוטנציאל עסקי.

כל המטרות הללו הן לגיטימיות והשימוש בכלים שנסקרו אפשרי, כל עוד נזכור שהן לא מחליפות את העבודה הקשה שבין רעיון ובין מוצר אמיתי שנמכר בשוק.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#