כך תקימו מרכז חדשנות עם קריצה לסטארט-אפים - צביה ברון - הבלוג של צביה ברון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תקימו מרכז חדשנות עם קריצה לסטארט-אפים

בחמש השנים האחרונות, אין כמעט חברה, תאגיד או מדינה שלא הקימה חטיבת חדשנות ואף מרכזי פיתוח כאלה או אחרים, מתוך הבנה שזו קריטית לצמיחה ואף להישרדות ■ אלו עשר הדברות להקמה ולניהול מוצלח של מרכז חדשנות

בנייני משרדים מוארים בלילה

אם הטרנד המוביל של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היה מנהיגות, הרי שבחמש השנים האחרונות, אולי קצת יותר, חדשנות מובילה בראש רשימת הבאזז. כמעט לא עובר יום מבלי שחברה מקומית או זרה, איגוד, מגזר או ענף, מכריזים על הקמה של מרכז חדשנות. פולקסווגן, רכבת ישראל, תגלית, איירבוס, עמותת מחשבה טובה, ויזה, הטכניון, AT&T, MindCET,  קוקפיט, מרק ואפילו מדינת ישראל - אלה רק חלק מן התוצאות שעולות בעמוד הראשון בגוגל כאשר מקישים את מילות החיפוש 'מרכז חדשנות', ורק חלק קטן מ-361 מיליון התוצאות שהחיפוש מניב בכלל.

חדשנות נהפכה למלה שכל ארגון מתהדר בה. תהליך ההקמה של מרכז חדשנות בארגון גדול הוא פשוט באופן יחסי, והאתגר הגדול טמון בניהול ובהפעלה מוצלחת של המרכז. צריך לזכור כי מטרת מרכז החדשנות איננה לשנות חברה באופן גורף, אלא להזריק לה זריקת חדשנות כמענה לכאבים שהיא חווה ולשפר באופן משמעותי את השורה התחתונה, הן באמצעות התייעלות וחיסכון והן באמצעות ערך מוסף ומוצרים חדשים. האתגר מורכב אף יותר כאשר מדובר בחברה גלובלית, לה תחומי פעילות מגוונים, קהלי יעד שונים ומפעלים באזורים שונים בעולם, שבאופן טבעי מביאים עימם תרבות ארגונית שונה.

עשר הדברות להקמה ולניהול מוצלח של מרכז חדשנות

1. לרתום את הנהלת הארגון כך שתתמוך באופן גורף, מובהק ופרו-אקטיבי במרכז החדשנות. ההצלחה של כל משימה או יעד שנרצה לקדם בארגון תלויה, בראש וראשונה, בגיבוי מלא של שכבת ההנהלה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במרכז חדשנות המבקש להציע אלטרנטיבה לפרדיגמות המקובלות.

אנשים מביעים הסכמה על משימה משותפת
ללא קרדיט

2. להגדיר את מרכז החדשנות כיחידת רוחב, ולא כיחידת משנה בהיררכיה הארגונית. זאת במטרה לאפשר נקודת מבט מערכתית, וקביעת סדרי עדיפות הגיוניים, הלוקחים בחשבון את כל ההיבטים הרלוונטיים, הן ברמה העסקית והן ברמה הטכנולוגית. אחרת, מרכז החדשנות יישאר הבייבי של המנהל והעובדים שלו בלבד, וככזה בהדרגה ידלדלו התקציבים, תאבד תשומת הלב הארגונית והוא יתאדה כאילו לא היה.

3. להגדיר מראש תזרים תקציבי מתאים לשנתיים לפחות. תקציב ראוי יאפשר עשייה פרו-אקטיבית, יזמות, שיתופי פעולה ושלל פעולות שיביאו לצמיחה.  

4. להכיר מראש בעובדה כי הארגון יראה החזר על ההשקעה תוך שנתיים ויותר. לכן, כדאי ללמוד ליהנות מרווחים מיידים אחרים, כמו תמריץ ופיתוח מוטיבציה לעובדים, שילוב של טכנולוגיות חדשות, צורת חשיבה חדשנית ועוד.

5. לחתור לנראות ולכימות של ההישגים, בפרק זמן שאינו גדול משנה. השאיפה להגיע להישגים מהירים (Quick Wins) נועדה לייצר רצף של הצלחות מהירות, גם אם חלקיות, על מנת להוכיח היתכנות של מרכז החדשנות והתועלות שלו, וגם לסחוף את הארגון כולו עם תחושת ההצלחה.

פגישת סטראט אפ
Dreamstime

6. לטפח רשת של סוכני שינוי בתוך הארגון. אלה יפעלו למען מיצוב מרכז החדשנות ברמה הפנים-ארגונית ויסייעו להתמודד עם אתגר ה- NIH (Not Invented Here), שעלול לצוץ בשלב זה או אחר. הסוכנים אף יסייעו בחיבור הטכנולוגיות החדשניות לעבודה בשטח, בתוך הארגון ומחוצה לו, למשל בקרב הלקוחות. 

7. בהשאלה מעולם אומנויות הלחימה - להשתמש בעוצמה, באנרגיות ובקצב של השותפים לדרך. אם בעולם של אומנויות הלחימה מציעים ללוחם לתפוס מומנטום תוך ניצול כוחו של היריב, בעולם שלנו אני מציעה להשתמש בכוח, במשאבים וביכולות של העמיתים, השותפים לדרך ואפילו הסטארט-אפים בהם החלטנו להשקיע. מעבר להזרמת דם חדש ואנרגיות חדשות יש כאן הזדמנות אמיתית לייעל תהליכים ובירוקרטיה.  

8. להבין את הצרכים והאתגרים העומדים בפני הארגון בטווח הקצר, הבינוני והארוך ולתרגם אותם לפתרונות יצירתיים מבוססי טכנולוגיה. היכולת של המרכז למפות מגמות עתידיות בתעשייה, ולהתמקד ב'חשוב' ולא ב'דחוף', תאפשר לו להכניס לארגון טכנולוגיות משבשות (disrupt) שוק, לייצר פתרונות ומוצרים חדשים או לפתח שווקים חדשים.

9. לדברר את הרעיונות החדשניים בצורה שונה לכל גורם בארגון, בהתאמה לצרכים ולתחומי העניין שלו (Talk Tongues). למשל, לדבר באופן פרקטי עם המהנדסים, להציג את הבידול והערכים המוספים של הפתרון לאנשי השיווק, להראות פוטנציאל תעסוקתי עתידי למנהלי משאבי אנוש וכן הלאה.

10. ולבסוף, לייצר הצעת ערך גבוהה לשותפים הפוטנציאליים. בישראל קיימים מעל 215 אקסלרטורים ומעל ל-300 תכניות אקסלרציה. עובדה זו מעידה על כך שמעבר להשקעה כספית, סטארט-אפים מחפשים שותף אסטרטגי לדרך, כזה שיעניק להם ערך מוסף ויסייע להם בהתפתחות החברה והמוצרים החדשים, יתמוך ויזרז את ה-Go to Market, יחשוף אותם בפני לקוחות פוטנציאליים ובעיקר בפני לקוחות משלמים ועוד. מרכז חדשנות שיציע win-win אמיתי, תוך  הבנה עמוקה של הצרכים של שני הצדדים יקרוץ לסטארט-אפיסטים יותר מכל.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#