על שימוש במתודולוגיה אקדמית למציאת רעיון, גיוס סיד של חמישה מיליון דולר עם מצגת בלבד, גיוס עובדים ובניית צוות
לאחר טיול לתאילנד כשהיא מצוידת בתואר כפול מאוניברסיטת תל אביב במתמטיקה ומדעי המחשב וניסיון קצר כעובדת בגוגל, החליטה נועה שפיר להצטרף לבן זוגה וחבר ילדותו ולהקים יחד סטארט-אפ.
האזינו לפרק >>>
על מיזם בוטסטראפ שתוך 4 שנים חדר ל-85% ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
לפני ארבע שנים ענבל באומר ניהלה צוות עורכי דין והיתה על המסלול המהיר לשותפות באחד ממשרדי עורכי הדין הידועים בישראל. אך לאחר עשור במקצוע ואין ספור פעמים בהם חזרה ותיקנה למתמחים את אותן השגיאות החליטה שהגיע הזמן לשבש את התחום עם טכנולוגיה וכך נולד המיזם שלה - ליגל-אפ.
לחצו על הנגן להאזנה לפרק >>>
איריס ומאיה עבדו בסטארט-אפ שנמכר לחברה גדולה, ובמקום לשבת בנוחות בכסא השכירות, החליטו לבחור במסלול היזמות ■: הן הקימו מיזם שמשתמש בבינה מלאכותית לטובת ניהול נכסי נדל"ן, גייסו סבב סיד ומשרתות 20 לקוחות בישראל ובארה"ב
איריס צידון ומאיה גל הכירו בחברת גילות שנמכרה לנס טכנולוגיות. המעבר מסטארט-אפ לחברת ענק בירוקרטית נתן להן את התחושה כי כנפיהן קוצצו ואיתה גם המוטיבציה והאמונה ביכולת להשפיע ולהזיז מהלכים גדולים נעלמה.
האזינו לפרק >>>
אנה ליפשיץ אגמון, מאיה כספי ואינה שינדרמן הן יזמיות שהקימו סטארט-אפ - וסגרו אותו ■ שלושתן גייסו כסף, צוות, השיקו מוצר והגיעו לכמות מכובדת של לקוחות משלמים ■ מה היו הדגלים האדומים שהן מזהות בדיעבד ואיך משלימים עם העובדה הקשה שצריך לסגור את החלום?
אנה, אינה ומאיה מגיעות כל אחת מרקע אחר. אינה הקימה סטארט-אפ משלה וחלמה לעשות את זה בגדול, וכמו יותר מ-95 אחוזים מרוכבי ורוכבות רכבת ההרים, גם זמנן הגיע, והן בחרו לעצור ולרדת.
האזינו לפרק>>>
על מוצר שהקדים את זמנו, נהיה שותף השקה של פייסבוק ומשרת לקוחות קטנים, בינוניים, וענקיים
לפני שבע שנים ישבה עדי ביתן בהרצאה טכנית בסטנפורד ליד מי שהפך לשותפה ואחד המשקיעים הידועים בסיליקון ואלי, אורן ברונסקי הידוע בכינוי אורן חומוס.
זמן קצר לאחר אותה הרצאה, החלו לחשוב על רעיונות שונים למיזם תוך ישיבה והתבוננות במתרחש בחומוסייה. במקום בו עסקים קמים ונופלים על ביקורת ב-Yelp, הם ניסו לפצח כיצד לעודד את הלקוח לבקש עזרה במקום להתלונן וכך נולד המיזם - OwnerListens.
על בניית סטודיו למשחקי מחשב שמעצים יצירתיות, חשיבה אסטרטגית וכישורי חברה אצל ילדות
לפני כעשור ענת שפרלינג ויפעת אנזלביץ נפגשו בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים אותו ענת הקימה ויפעת עיצבה ומאז השתיים נהיו חברות ושיתפו פעולה.
להאזנה לחצו על הנגן
דפנה ניסנבאום, המייסדת של טיפה, המיזם ששם לו למטרה להוציא משימוש את בקבוקי הפלסטיק שמזהמים את הסביבה, מספרת בפרק זה על שאיבת השראה מן הטבע, התמודדות עם אתגרים והבאת פגרדיגמות חדשות לשוק
ב-1907 הומצא הפלסטיק ומאז 1950 ועד היום יוצרו ממנו מעל 9 מיליארד טון שׁרק 9% ממנו ניתנים למחזור. את השאר מטמינים באדמה ובים ונזקי המגפה כבר מתחילים לבצבץ.
ב-2010 לאחר דיון עם ילדיה על החזרת בקבוקי הפלסטיק מבית הספר, יצאה דפנה לריצה במהלכה הבינה כי הרעיון אותו חיפשה היה שם כל הזמן מתחת לאף. מארזי מים מתכלים שיכולים להיזרק לפח האורגני ולעבור תהליך קומפוסט רגיל שמפרק אותם לדשן. ההשראה לרעיון ולעיצובים הגיעה מפירות בטבע ובמיוחד מהתפוח והתפוז.
היזמת עדי רונן אלמגור מספרת על פיבוטים ופיילוטים עם חברות בינלאומיות, מיתוג מחדש והפעלת מנגנוני וסטינג וקליף עם עזיבת שותף
מי מאיתנו לא מכיר את הדילמת ה"לקנות או לא לקנות?" או בגרסתה האחרת: "את הכחולה או האדומה?" רגע לפני שמוציאים את הארנק ורוכשים את הפריט בקופה. ידוע שאם יש לצידך חבר או חברה, גם אם טלפוני, הסיכוי לבצע רכישה גבוהה בהרבה.
להאזנה לפרק לחצו על הנגן
בתיה התחילה את המסלול שלה בהיי-טק בקורס מפתחי תוכנה בממר"ם ב-1978 והתנסתה במגוון תפקידים בתעשייה ■ המיזם שהקימה, פיטפולי, פותר את הבעיה של אי התאמה במידות והחזרי מוצרים, שנוצרת בעקבות הזמנות נעליים במרשתת
לא רבים מאיתנו גדלים להגשים את החלומות שלנו בתור ילדים, אך בתיה מך שפרד עשתה בדיוק את זה. היא חלמה בתור ילדה להיות מנהלת חברות, גדלה והגשימה. האזינו לפרק בלחיצה על הנגן:
ב-1978 סיימה קורס מפתחי תוכנה בממר"ם ולאחר שירותה הצבאי עבדה במגוון תפקידים החל ממנהלת מוצר, מנהלת חשבונות לקוח, מנהלת פיתוח, וב-2004 ניהלה את החברה הראשונה שלה - סקוראל (שילוב של סקוטלנד ישראל).
על פתרון בעיות אבטחה באתרים מבוססי קוד פתוח ומה משותף להם ולאפל באסטרטגיית השיווק
מיריים שוואב עלתה מקנדה עם משפחתה בכיתה ח' ישר לתוך מלחמת המפרץ. בעקבות הבדלי התרבות וחוסר ההשתלבות בבית הספר, החליטה לחזור לבדה לקנדה ולסיים שם את לימודי התיכון. עם סיום לימודיה חזרה לישראל, והפעם למרות הקשיים בחרה להישאר.
לחצו על הנגן להאזנה לפרק
ישראל וארה"ב השקיעו דרך קרן בירד, שהוקמה כבר ב-1977, בכאלף סטארט-אפים ■ לימור נקר וינסנט, שהיתה נספחת ישראל בארה"ב, היא סמנכ"ל פיתוח עסקי בבירד ואחראית על התכנית שמחפשת מיזמים בתחומים האנרגיה
לימור נקר וינסנט היתה נספחת ישראל בארה"ב, שם גם לראשונה התחילה לעבוד בקרן בירד ולפני 8 שנים התמנתה לסמנכ"ל פיתוח עסקי של הקרן והאחראית על אחת מתוכניות הדגל שלה, בירד אנרגיה.
קרן בירד הוקמה ב-1977 כשיתוף בין ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב במטרה לקדם מחקר ופיתוח תוך יצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות. כל ממשלה השקיעה בקרן 55 מיליון דולר. עד היום הקרן השקיעה בקרוב ל-970 חברות סכום כולל של מעל 350 מיליון דולר.
היזמת יוליה לרנר מספרת על מימון המונים שהצליח פי 10 מהמצופה, שימש ככלי לאימות הצורך, שינה את המוצר וגילה שווקים ולקוחות חדשים
יוליה לרנר הגיעה ליזמות לאחר שניסתה לעבור ביקורת גבולות בשדה התעופה בן גוריון - ללא דרכון. לה זה לא הצליח והיא נדרשה לשלם 1,500 שקלים עבור הנפקת דרכון חדש. בחדר המלון כשפתחה את המזוודה גילתה להפתעתה את הדרכון הישן.
להאזנה לחצו על הנגן
במשך כ-3 עשורים צפתה שנהוד במטופליה במרפאה לריפוי בעיסוק סובלים מהשלכות הישיבה הקבועה בכסא הגלגלים ■ פוסט בפייסבוק שכנע אותה להגיש פתרון חדשני לאנשים עם מוגבלות ומאותה נקודה נסללה הדרך להקמת המיזם ReSymmetry
אפרת שנהוד הגיע ליזמות לאחר 26 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק של ילדים ומבוגרים הסובלים ממוגבלות תנועה בשל מחלה, שיתוק מוחין ואף זקנה.
במשך שנים ראתה את מטופליה, כמו רבים אחרים, סובלים מהשפעות ושינויים במבנה גופם כגון עקמת, התקשחות מפרקים, פצעי לחץ ועוד הנגרמים כתוצאה מישיבה קבועה בכסא הגלגלים. הרפואה כיום יודעת להציע להם ניתוחים והתערבות פולשנית או התערבות שמרנית שמטרתה שמירה על אקטיביות ותמיכה במנחי הגוף על ידי מכשירים שונים. כל אלו הם פתרונות נקודתיים בלבד.
הפעם מרואיינת נטלי רודריג וורטר שמספרת על צוות שבחר רעיון אקראי, יצא לדרך, גייס 6.7 מליון דולר וחדר ל-200 מדינות כולל סין
נטלי רודריג וורטר סיימה בשנקר תואר בעיצוב מדיה אינטרטיבית ותואר שני בעיצוב משולב ב-HIT.
לאחר 8 שנים בתעשייה ותחושת מיצוי, הגיעה הצעה מחבר ילדות להצטרף אליו להרפתקה חדשה עליה קפצה בשתי ידיים. ניר צמח, שמכר בעבר חברה לגוגל גיבש סביבו בנוסף לנטלי עוד שני חבר'ה ולכל אחד היה תחום התמחות ואחריות מוגדר.
אנסטסיה הקימה מיזם עם בן זוגה ושותפה נוספת, בעקבות האקתון מוצלח בו השתתפו ■ בפרק זה, בין השאר, היזמת אנסטסיה מסבירה על השימוש שעשו בקהילות פייסבוק וואטסאפ כמנוע לגיוס לקוחות ומדוע בניית תוכנית עסקית 5 שנים קדימה אינה מתאימה למיזם צעיר
מאז שהיתה ילדה אהבה אנסטסיה לנסות ולחוות הרבה תחומים: מדעים, ספורט וציור. אותה מולטי-דיסיפלינריות ליוותה אותה עד לטכניון, שם למדה תואר בהנדסת חשמל, הצטרפה לקבוצות דיבייט ואילתור והשתתפה עם בן זוגה טל יהב בהאקתונים רבים.
לפני שנה וחצי, לאחר שחזרה מחודש ביפן בה יצאה להמון טיולים ספונטניים, השתתפו השניים בהאקתון 3DS. שם הם פגשו את טלי בונדר, שלמדה לתואר שלישי בהנדסת אנוש, ויחד החליטו לרוץ על הרעיון של פיתוח אפליקציית טיולים ספונטניים. באמצעות אלגוריתם חכם שמנטר מקום, תאריך, שעה, מזג אוויר ופרמטרים רבים נוספים, הפתרון שלהם הציע את הטיול האולטימטיבי שמתאים לכאן ועכשיו. בסיום ההאקתון לצד משובים חיוביים צורפה גם המלצה חמה לעבור למודל B2B.
גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה
גילי גולנדר תמיד חלמה לשלב עיצוב וטכנולוגיה. היא למדה מדעי המחשב וניהול והחלה את דרכה כמתכנתת, וכאשר ההצעות להתקדם באפיק ניהולי לא קסמו לה, היא בחרה להתפתח בצורה רוחבית ולעסוק באינטראקציית אדם מחשב.
היא למדה לתואר שני בהנדסת גורמי אנוש עם התמחות בטרנדים בעיצוב אתרי אינטרנט ועסקה בתחום מספר שנים. ב-2012, גילי כתבה בלוג אופנה ובמקביל ערכה את מדור האופנה בעיתון אינטרנטי, אך מפגש אחד עם שלושה יזמים שבאו עם רעיון שנשמע כמו התגשמות חלומה, העלה אותה על רכבת ההרים של עולם היזמות.
האוזז נולד לאחר שעדי ואלון הרגישו את חוסר היעילות שבתהליך שיפוץ הבית שרכשו בפאלו אלטו ■ עד היום האוזז גייסה 614 מיליון דולר, מחזיקה כ-2,000 עובדים והפלטפורמה משרתת 40 מיליון משתמשים חודשיים ■ איך הגיעו לנקודה הזו ומה היו האתגרים בדרך?
עדי ואלון טטרקו הכירו במהלך טיול בתאילנד. לאחר חזרתם ארצה, עדי למדה יחסים בינלאומיים בירושלים ואלון למד מנהל עסקים בתל אביב. עוד כשהיו חברים הם הקימו יחד מיזם טכנולוגי, חברת תוכנה בשם Promise. הם נישאו, קיבלו הצעה לעבוד בחברת היי-טק אמריקאית בניו יורק, קפצו על ההזדמנות וכך נחתו באמריקה.
לאחר כשנה בניו-יורק, הם הרגישו שהעבודה שם לא מתאימה להם ואלון, שהוא טכנולוג, שיכנע את עדי לעבור לסיליקון וואלי לתקופת ניסיון למרות שהשנה היתה 2001, אחרי התפוצצות בועת הדוט קום, תקופה לא פשוטה בה אנשים בעיקר עזבו את האזור. בסופו של דבר אלון קיבל מספר הצעות ובחר באיביי, עדי למדה תכנון פיננסי והחלה לעבוד בחברת ניהול השקעות. נולד להם ילד ראשון, והם קנו בית ישן אך בעל פוטנציאל בפאלו אלטו. במהלך ההכנות לפרויקט שיפוץ ביתם, הם חוו קשיים בתיווך של רצונותיהם לבעלי המקצוע, וקיבלו לאחר שנה תוכניות שלא התאימו לטעמם ולתקציבם ונאלצו לזרוק אותן לפח ולהתחיל מחדש.
מה משקיעים מחפשים ומה לא, כמה ניתן לגייס ובאיזה שלב, מודל החממה ומסלולי הרשות לחדשנות ועוד - שיחה עם ארבעה סוגים של משקיעות
רוב היזמים מגיעים די מהר לשלב בו הם צריכים לגייס כסף כדי לממן את המיזם שלהם. הרבה יזמים, ובמיוחד יזמים מתחילים, לא יודעים איך לדבר עם משקיעים, מה הם מחפשים, למי כדאי לפנות ובאיזה שלב.
בפרק זה תכירו ארבע משקיעות מסוגים שונים המיועדים לשלבים המוקדמים של סטארט-אפים: קרן קופילוב מחממת TheTime, קרינה רובינשטיין מרשות החדשנות, אירית ישראלי כהנא מקבוצת המשקיעים הפרטיים Afterdox ומיכל צרפתי-אפרת שהיא משקיעה פרטית (אנג'לית).
על מציאת שותף טכנולוגי, פיתוח במיקור חוץ, stealth mode וחדשנות בתעשייה מסורתית מאוד
הגר וליאנו ריפס היא יזמת סדרתית שמכרה את המיזם הראשון שלה בגיל 25 ורות ריינר, השותפה שלה במיזם, צברה מעל 15 שנות ניסיון בניהול ופיתוח עסקי וכיהנה כסמנכ"לית מכירות ושיווק בחברת ננו-טכנולוגיה.
הן הכירו דרך הילדים שלהן שלמדו בגן יחד והקימו בינואר 2018 יחד עם גיא לוי, שותף טכנולוגי שהכירו דרך מכר משותף, את לדינגו. לדינגו מאפשר מסחר אינטרנטי בדברים גדולים כגון רהיטים, שכיום לא ניתן להזמין מחנויות אונליין מחו"ל.
ראיון עם ארבע מנהלות אקסלרטורים על ארבע תוכניות אקסלרטור מסוגים שונים - תאגידי, חברתי, עסקי ולנשים בלבד
בשבע השנים האחרונות, אקסלרטורים, תוכניות להאצת סטארט-אפים, הלכו ותפסו מקום יותר מרכזי באקוסיסטם היזמי. כיום יש 356 מהם בישראל ומיזמים רבים בוחרים להשתתף באחד או יותר מהם.
בפרק מיוחד זה תכירו ארבע מנהלות אקסלרטורים מסוגים שונים, מהמובילים בישראל: עומרי בורל מ-tech for good ,שירה ויינברג הראל מ-Wix Leadwith ,יעל וינרייך מ-Citi ומור ברק לשעבר מה-Junction.
