המיזם שהקימה ענת יחד עם משה מירון פועל באחד התחומים החמים - קלינטק ■ כשמאחוריה נסיון רב בפיתוח עסקי וניהול בתחום המים, עשתה ענת צעד לעבר היזמות כדי לאתר ולהטמיע פתרון שישפר את התפוקה בגידולים חקלאיים
הסטארטאפיסטיות
ב-1959 צוות של אב ובן בישראל המציא את הטפטפות לשיפור תהליך ההשקיה. 60 שנה אחרי, חוברת ענת סולומון הלגוע למשה מירון ויחד הם פותחים את חברת סטורס עם החידוש הבא בתחום.
מיכל צור למדה לדוקטורט במשפטים באוניברסיטת ניו יורק כשקיבלה טלפון מחבר ותיק עם הצעה להקים סטארט-אפ שמגן מפני הונאות באשראי, יחד עם נפתלי בנט ואחרים ■ לאחר מכירת סיוטיה, היא ייסדה את קלטורה ובפרק זה היא מספרת על האתגרים, הרכבת הצוות ועוד
הסטארטאפיסטיות
מיכל צור למדה משפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית, התמחתה בבית המשפט העליון אצל השופט גבריאל בך, המשיכה לדוקטורט במשפטים באוניברסיטת ניו יורק, ואז - הגיע טלפון מחבר ילדות שאומר לה "תחזרי לארץ פותחים סטארט-אפ".
עילית רז היתה במסלול המהיר להיי-טק: שירות ב-8200 וניסיון רב בתפקידים מגוונים בסטארט-אפים ■ יחד עם שותפיה, היא פיתחה כלי שיאפשר לנשים ומיעוטים להגיע לתפקידי מפתח בתעשייה, וייצר מצב של win-win עבור המעסיקים
הסטארטאפיסטיות
מאז שירותה הצבאי ביחידת 8200 ועד כניסתה לעולם היזמות הקפידה עילית רז לשדרג את ארגז הכלים שלה ביכולות מגוונות. החל מבדיקת תוכנה, חוויית משתמש, מוצר ועד ניהול ארגון ללא מטרות רווח עם תקציב של מיליוני שקלים שמתחתיה 10 עובדים, כולם בגיל של הוריה.
על הקמת מעבדת החלב הראשונה בישראל, מנכ״לות משותפת ודילמות יזמיות ■ MyMilk מאפשרת לנטר ולאבחן את שלושת התופעות העיקריות מהן נשים רבות לאחר לידה סובלות: כמות החלב והתבססות ההנקה, כאבים בהנקה ודלקות שד והרכב תזונתי של חלב האם
הסטארטאפיסטיות
לפני שבע שנים, לאחר ששתיהן קיבלו את הדוקרטורט ממכון ויצמן וסיימו חופשת לידה במקביל, החליטו שרון הרמתי ורביד שכטר להקים את הסטארטאפ שלהן, MyMilk.
על שימוש במתודולוגיה אקדמית למציאת רעיון, גיוס סיד של חמישה מיליון דולר עם מצגת בלבד, גיוס עובדים ובניית צוות
הסטארטאפיסטיות
לאחר טיול לניו זילנד כשהיא מצוידת בתואר כפול מאוניברסיטת תל אביב במתמטיקה ומדעי המחשב וניסיון קצר כעובדת בגוגל, החליטה נועה שפיר להצטרף לבן זוגה וחבר ילדותו ולהקים יחד סטארט-אפ.
על מיזם בוטסטראפ שתוך 4 שנים חדר ל-85% ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
הסטארטאפיסטיות
לפני ארבע שנים ענבל באומר ניהלה צוות עורכי דין והיתה על המסלול המהיר לשותפות באחד ממשרדי עורכי הדין הידועים בישראל. אך לאחר עשור במקצוע ואין ספור פעמים בהם חזרה ותיקנה למתמחים את אותן השגיאות החליטה שהגיע הזמן לשבש את התחום עם טכנולוגיה וכך נולד המיזם שלה - ליגל-אפ.
איריס ומאיה עבדו בסטארט-אפ שנמכר לחברה גדולה, ובמקום לשבת בנוחות בכסא השכירות, החליטו לבחור במסלול היזמות ■: הן הקימו מיזם שמשתמש בבינה מלאכותית לטובת ניהול נכסי נדל"ן, גייסו סבב סיד ומשרתות 20 לקוחות בישראל ובארה"ב
הסטארטאפיסטיות
איריס צידון ומאיה גל הכירו בחברת גילות שנמכרה לנס טכנולוגיות. המעבר מסטארט-אפ לחברת ענק בירוקרטית נתן להן את התחושה כי כנפיהן קוצצו ואיתה גם המוטיבציה והאמונה ביכולת להשפיע ולהזיז מהלכים גדולים נעלמה.
האזינו לפרק >>>
מייסדות אוקפי: איריס צידון ומאיה גל ללא קרדיטלהמשך הפוסט
אנה ליפשיץ אגמון, מאיה כספי ואינה שינדרמן הן יזמיות שהקימו סטארט-אפ - וסגרו אותו ■ שלושתן גייסו כסף, צוות, השיקו מוצר והגיעו לכמות מכובדת של לקוחות משלמים ■ מה היו הדגלים האדומים שהן מזהות בדיעבד ואיך משלימים עם העובדה הקשה שצריך לסגור את החלום?
הסטארטאפיסטיות
אנה, אינה ומאיה מגיעות כל אחת מרקע אחר. אינה הקימה סטארט-אפ משלה וחלמה לעשות את זה בגדול, וכמו יותר מ-95 אחוזים מרוכבי ורוכבות רכבת ההרים, גם זמנן הגיע, והן בחרו לעצור ולרדת.
על מוצר שהקדים את זמנו, נהיה שותף השקה של פייסבוק ומשרת לקוחות קטנים, בינוניים, וענקיים
הסטארטאפיסטיות
לפני שבע שנים ישבה עדי ביתן בהרצאה טכנית בסטנפורד ליד מי שהפך לשותפה ואחד המשקיעים הידועים בסיליקון ואלי, אורן ברונסקי הידוע בכינוי אורן חומוס.
זמן קצר לאחר אותה הרצאה, החלו לחשוב על רעיונות שונים למיזם תוך ישיבה והתבוננות במתרחש בחומוסייה. במקום בו עסקים קמים ונופלים על ביקורת ב-Yelp, הם ניסו לפצח כיצד לעודד את הלקוח לבקש עזרה במקום להתלונן וכך נולד המיזם - OwnerListens.
דפנה ניסנבאום, המייסדת של טיפה, המיזם ששם לו למטרה להוציא משימוש את בקבוקי הפלסטיק שמזהמים את הסביבה, מספרת בפרק זה על שאיבת השראה מן הטבע, התמודדות עם אתגרים והבאת פגרדיגמות חדשות לשוק
הסטארטאפיסטיות
ב-1907 הומצא הפלסטיק ומאז 1950 ועד היום יוצרו ממנו מעל 9 מיליארד טון שׁרק 9% ממנו ניתנים למחזור. את השאר מטמינים באדמה ובים ונזקי המגפה כבר מתחילים לבצבץ.
היזמת עדי רונן אלמגור מספרת על פיבוטים ופיילוטים עם חברות בינלאומיות, מיתוג מחדש והפעלת מנגנוני וסטינג וקליף עם עזיבת שותף
הסטארטאפיסטיות
מי מאיתנו לא מכיר את הדילמת ה"לקנות או לא לקנות?" או בגרסתה האחרת: "את הכחולה או האדומה?" רגע לפני שמוציאים את הארנק ורוכשים את הפריט בקופה. ידוע שאם יש לצידך חבר או חברה, גם אם טלפוני, הסיכוי לבצע רכישה גבוהה בהרבה.
בתיה התחילה את המסלול שלה בהיי-טק בקורס מפתחי תוכנה בממר"ם ב-1978 והתנסתה במגוון תפקידים בתעשייה ■ המיזם שהקימה, פיטפולי, פותר את הבעיה של אי התאמה במידות והחזרי מוצרים, שנוצרת בעקבות הזמנות נעליים במרשתת
הסטארטאפיסטיות
לא רבים מאיתנו גדלים להגשים את החלומות שלנו בתור ילדים, אך בתיה מך שפרד עשתה בדיוק את זה. היא חלמה בתור ילדה להיות מנהלת חברות, גדלה והגשימה. האזינו לפרק בלחיצה על הנגן:
ב-1978 סיימה קורס מפתחי תוכנה בממר"ם ולאחר שירותה הצבאי עבדה במגוון תפקידים החל ממנהלת מוצר, מנהלת חשבונות לקוח, מנהלת פיתוח, וב-2004 ניהלה את החברה הראשונה שלה - סקוראל (שילוב של סקוטלנד ישראל).
על פתרון בעיות אבטחה באתרים מבוססי קוד פתוח ומה משותף להם ולאפל באסטרטגיית השיווק
הסטארטאפיסטיות
מיריים שוואב עלתה מקנדה עם משפחתה בכיתה ח' ישר לתוך מלחמת המפרץ. בעקבות הבדלי התרבות וחוסר ההשתלבות בבית הספר, החליטה לחזור לבדה לקנדה ולסיים שם את לימודי התיכון. עם סיום לימודיה חזרה לישראל, והפעם למרות הקשיים בחרה להישאר.
ישראל וארה"ב השקיעו דרך קרן בירד, שהוקמה כבר ב-1977, בכאלף סטארט-אפים ■ לימור נקר וינסנט, שהיתה נספחת ישראל בארה"ב, היא סמנכ"ל פיתוח עסקי בבירד ואחראית על התכנית שמחפשת מיזמים בתחומים האנרגיה
הסטארטאפיסטיות
לימור נקר וינסנט היתה נספחת ישראל בארה"ב, שם גם לראשונה התחילה לעבוד בקרן בירד ולפני 8 שנים התמנתה לסמנכ"ל פיתוח עסקי של הקרן והאחראית על אחת מתוכניות הדגל שלה, בירד אנרגיה.
קרן בירד הוקמה ב-1977 כשיתוף בין ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב במטרה לקדם מחקר ופיתוח תוך יצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות. כל ממשלה השקיעה בקרן 55 מיליון דולר. עד היום הקרן השקיעה בקרוב ל-970 חברות סכום כולל של מעל 350 מיליון דולר.
היזמת יוליה לרנר מספרת על מימון המונים שהצליח פי 10 מהמצופה, שימש ככלי לאימות הצורך, שינה את המוצר וגילה שווקים ולקוחות חדשים
הסטארטאפיסטיות
יוליה לרנר הגיעה ליזמות לאחר שניסתה לעבור ביקורת גבולות בשדה התעופה בן גוריון - ללא דרכון. לה זה לא הצליח והיא נדרשה לשלם 1,500 שקלים עבור הנפקת דרכון חדש. בחדר המלון כשפתחה את המזוודה גילתה להפתעתה את הדרכון הישן.
במשך כ-3 עשורים צפתה שנהוד במטופליה במרפאה לריפוי בעיסוק סובלים מהשלכות הישיבה הקבועה בכסא הגלגלים ■ פוסט בפייסבוק שכנע אותה להגיש פתרון חדשני לאנשים עם מוגבלות ומאותה נקודה נסללה הדרך להקמת המיזם ReSymmetry
הסטארטאפיסטיות
אפרת שנהוד הגיע ליזמות לאחר 26 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק של ילדים ומבוגרים הסובלים ממוגבלות תנועה בשל מחלה, שיתוק מוחין ואף זקנה.
במשך שנים ראתה את מטופליה, כמו רבים אחרים, סובלים מהשפעות ושינויים במבנה גופם כגון עקמת, התקשחות מפרקים, פצעי לחץ ועוד הנגרמים כתוצאה מישיבה קבועה בכסא הגלגלים. הרפואה כיום יודעת להציע להם ניתוחים והתערבות פולשנית או התערבות שמרנית שמטרתה שמירה על אקטיביות ותמיכה במנחי הגוף על ידי מכשירים שונים. כל אלו הם פתרונות נקודתיים בלבד.