היזמת עדי רונן אלמגור מספרת על פיבוטים ופיילוטים עם חברות בינלאומיות, מיתוג מחדש והפעלת מנגנוני וסטינג וקליף עם עזיבת שותף
מי מאיתנו לא מכיר את הדילמת ה"לקנות או לא לקנות?" או בגרסתה האחרת: "את הכחולה או האדומה?" רגע לפני שמוציאים את הארנק ורוכשים את הפריט בקופה. ידוע שאם יש לצידך חבר או חברה, גם אם טלפוני, הסיכוי לבצע רכישה גבוהה בהרבה.
להאזנה לפרק לחצו על הנגן
בתיה התחילה את המסלול שלה בהיי-טק בקורס מפתחי תוכנה בממר"ם ב-1978 והתנסתה במגוון תפקידים בתעשייה ■ המיזם שהקימה, פיטפולי, פותר את הבעיה של אי התאמה במידות והחזרי מוצרים, שנוצרת בעקבות הזמנות נעליים במרשתת
לא רבים מאיתנו גדלים להגשים את החלומות שלנו בתור ילדים, אך בתיה מך שפרד עשתה בדיוק את זה. היא חלמה בתור ילדה להיות מנהלת חברות, גדלה והגשימה. האזינו לפרק בלחיצה על הנגן:
ב-1978 סיימה קורס מפתחי תוכנה בממר"ם ולאחר שירותה הצבאי עבדה במגוון תפקידים החל ממנהלת מוצר, מנהלת חשבונות לקוח, מנהלת פיתוח, וב-2004 ניהלה את החברה הראשונה שלה - סקוראל (שילוב של סקוטלנד ישראל).
על פתרון בעיות אבטחה באתרים מבוססי קוד פתוח ומה משותף להם ולאפל באסטרטגיית השיווק
מיריים שוואב עלתה מקנדה עם משפחתה בכיתה ח' ישר לתוך מלחמת המפרץ. בעקבות הבדלי התרבות וחוסר ההשתלבות בבית הספר, החליטה לחזור לבדה לקנדה ולסיים שם את לימודי התיכון. עם סיום לימודיה חזרה לישראל, והפעם למרות הקשיים בחרה להישאר.
לחצו על הנגן להאזנה לפרק
ישראל וארה"ב השקיעו דרך קרן בירד, שהוקמה כבר ב-1977, בכאלף סטארט-אפים ■ לימור נקר וינסנט, שהיתה נספחת ישראל בארה"ב, היא סמנכ"ל פיתוח עסקי בבירד ואחראית על התכנית שמחפשת מיזמים בתחומים האנרגיה
לימור נקר וינסנט היתה נספחת ישראל בארה"ב, שם גם לראשונה התחילה לעבוד בקרן בירד ולפני 8 שנים התמנתה לסמנכ"ל פיתוח עסקי של הקרן והאחראית על אחת מתוכניות הדגל שלה, בירד אנרגיה.
קרן בירד הוקמה ב-1977 כשיתוף בין ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב במטרה לקדם מחקר ופיתוח תוך יצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות. כל ממשלה השקיעה בקרן 55 מיליון דולר. עד היום הקרן השקיעה בקרוב ל-970 חברות סכום כולל של מעל 350 מיליון דולר.
היזמת יוליה לרנר מספרת על מימון המונים שהצליח פי 10 מהמצופה, שימש ככלי לאימות הצורך, שינה את המוצר וגילה שווקים ולקוחות חדשים
יוליה לרנר הגיעה ליזמות לאחר שניסתה לעבור ביקורת גבולות בשדה התעופה בן גוריון - ללא דרכון. לה זה לא הצליח והיא נדרשה לשלם 1,500 שקלים עבור הנפקת דרכון חדש. בחדר המלון כשפתחה את המזוודה גילתה להפתעתה את הדרכון הישן.
להאזנה לחצו על הנגן
במשך כ-3 עשורים צפתה שנהוד במטופליה במרפאה לריפוי בעיסוק סובלים מהשלכות הישיבה הקבועה בכסא הגלגלים ■ פוסט בפייסבוק שכנע אותה להגיש פתרון חדשני לאנשים עם מוגבלות ומאותה נקודה נסללה הדרך להקמת המיזם ReSymmetry
אפרת שנהוד הגיע ליזמות לאחר 26 שנות ניסיון כמרפאה בעיסוק של ילדים ומבוגרים הסובלים ממוגבלות תנועה בשל מחלה, שיתוק מוחין ואף זקנה.
במשך שנים ראתה את מטופליה, כמו רבים אחרים, סובלים מהשפעות ושינויים במבנה גופם כגון עקמת, התקשחות מפרקים, פצעי לחץ ועוד הנגרמים כתוצאה מישיבה קבועה בכסא הגלגלים. הרפואה כיום יודעת להציע להם ניתוחים והתערבות פולשנית או התערבות שמרנית שמטרתה שמירה על אקטיביות ותמיכה במנחי הגוף על ידי מכשירים שונים. כל אלו הם פתרונות נקודתיים בלבד.
הפעם מרואיינת נטלי רודריג וורטר שמספרת על צוות שבחר רעיון אקראי, יצא לדרך, גייס 6.7 מליון דולר וחדר ל-200 מדינות כולל סין
נטלי רודריג וורטר סיימה בשנקר תואר בעיצוב מדיה אינטרטיבית ותואר שני בעיצוב משולב ב-HIT.
לאחר 8 שנים בתעשייה ותחושת מיצוי, הגיעה הצעה מחבר ילדות להצטרף אליו להרפתקה חדשה עליה קפצה בשתי ידיים. ניר צמח, שמכר בעבר חברה לגוגל גיבש סביבו בנוסף לנטלי עוד שני חבר'ה ולכל אחד היה תחום התמחות ואחריות מוגדר.
אנסטסיה הקימה מיזם עם בן זוגה ושותפה נוספת, בעקבות האקתון מוצלח בו השתתפו ■ בפרק זה, בין השאר, היזמת אנסטסיה מסבירה על השימוש שעשו בקהילות פייסבוק וואטסאפ כמנוע לגיוס לקוחות ומדוע בניית תוכנית עסקית 5 שנים קדימה אינה מתאימה למיזם צעיר
מאז שהיתה ילדה אהבה אנסטסיה לנסות ולחוות הרבה תחומים: מדעים, ספורט וציור. אותה מולטי-דיסיפלינריות ליוותה אותה עד לטכניון, שם למדה תואר בהנדסת חשמל, הצטרפה לקבוצות דיבייט ואילתור והשתתפה עם בן זוגה טל יהב בהאקתונים רבים.
לפני שנה וחצי, לאחר שחזרה מחודש ביפן בה יצאה להמון טיולים ספונטניים, השתתפו השניים בהאקתון 3DS. שם הם פגשו את טלי בונדר, שלמדה לתואר שלישי בהנדסת אנוש, ויחד החליטו לרוץ על הרעיון של פיתוח אפליקציית טיולים ספונטניים. באמצעות אלגוריתם חכם שמנטר מקום, תאריך, שעה, מזג אוויר ופרמטרים רבים נוספים, הפתרון שלהם הציע את הטיול האולטימטיבי שמתאים לכאן ועכשיו. בסיום ההאקתון לצד משובים חיוביים צורפה גם המלצה חמה לעבור למודל B2B.
גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה
גילי גולנדר תמיד חלמה לשלב עיצוב וטכנולוגיה. היא למדה מדעי המחשב וניהול והחלה את דרכה כמתכנתת, וכאשר ההצעות להתקדם באפיק ניהולי לא קסמו לה, היא בחרה להתפתח בצורה רוחבית ולעסוק באינטראקציית אדם מחשב.
היא למדה לתואר שני בהנדסת גורמי אנוש עם התמחות בטרנדים בעיצוב אתרי אינטרנט ועסקה בתחום מספר שנים. ב-2012, גילי כתבה בלוג אופנה ובמקביל ערכה את מדור האופנה בעיתון אינטרנטי, אך מפגש אחד עם שלושה יזמים שבאו עם רעיון שנשמע כמו התגשמות חלומה, העלה אותה על רכבת ההרים של עולם היזמות.
האוזז נולד לאחר שעדי ואלון הרגישו את חוסר היעילות שבתהליך שיפוץ הבית שרכשו בפאלו אלטו ■ עד היום האוזז גייסה 614 מיליון דולר, מחזיקה כ-2,000 עובדים והפלטפורמה משרתת 40 מיליון משתמשים חודשיים ■ איך הגיעו לנקודה הזו ומה היו האתגרים בדרך?
עדי ואלון טטרקו הכירו במהלך טיול בתאילנד. לאחר חזרתם ארצה, עדי למדה יחסים בינלאומיים בירושלים ואלון למד מנהל עסקים בתל אביב. עוד כשהיו חברים הם הקימו יחד מיזם טכנולוגי, חברת תוכנה בשם Promise. הם נישאו, קיבלו הצעה לעבוד בחברת היי-טק אמריקאית בניו יורק, קפצו על ההזדמנות וכך נחתו באמריקה.
לאחר כשנה בניו-יורק, הם הרגישו שהעבודה שם לא מתאימה להם ואלון, שהוא טכנולוג, שיכנע את עדי לעבור לסיליקון וואלי לתקופת ניסיון למרות שהשנה היתה 2001, אחרי התפוצצות בועת הדוט קום, תקופה לא פשוטה בה אנשים בעיקר עזבו את האזור. בסופו של דבר אלון קיבל מספר הצעות ובחר באיביי, עדי למדה תכנון פיננסי והחלה לעבוד בחברת ניהול השקעות. נולד להם ילד ראשון, והם קנו בית ישן אך בעל פוטנציאל בפאלו אלטו. במהלך ההכנות לפרויקט שיפוץ ביתם, הם חוו קשיים בתיווך של רצונותיהם לבעלי המקצוע, וקיבלו לאחר שנה תוכניות שלא התאימו לטעמם ולתקציבם ונאלצו לזרוק אותן לפח ולהתחיל מחדש.
מה משקיעים מחפשים ומה לא, כמה ניתן לגייס ובאיזה שלב, מודל החממה ומסלולי הרשות לחדשנות ועוד - שיחה עם ארבעה סוגים של משקיעות
רוב היזמים מגיעים די מהר לשלב בו הם צריכים לגייס כסף כדי לממן את המיזם שלהם. הרבה יזמים, ובמיוחד יזמים מתחילים, לא יודעים איך לדבר עם משקיעים, מה הם מחפשים, למי כדאי לפנות ובאיזה שלב.
בפרק זה תכירו ארבע משקיעות מסוגים שונים המיועדים לשלבים המוקדמים של סטארט-אפים: קרן קופילוב מחממת TheTime, קרינה רובינשטיין מרשות החדשנות, אירית ישראלי כהנא מקבוצת המשקיעים הפרטיים Afterdox ומיכל צרפתי-אפרת שהיא משקיעה פרטית (אנג'לית).
על מציאת שותף טכנולוגי, פיתוח במיקור חוץ, stealth mode וחדשנות בתעשייה מסורתית מאוד
הגר וליאנו ריפס היא יזמת סדרתית שמכרה את המיזם הראשון שלה בגיל 25 ורות ריינר, השותפה שלה במיזם, צברה מעל 15 שנות ניסיון בניהול ופיתוח עסקי וכיהנה כסמנכ"לית מכירות ושיווק בחברת ננו-טכנולוגיה.
הן הכירו דרך הילדים שלהן שלמדו בגן יחד והקימו בינואר 2018 יחד עם גיא לוי, שותף טכנולוגי שהכירו דרך מכר משותף, את לדינגו. לדינגו מאפשר מסחר אינטרנטי בדברים גדולים כגון רהיטים, שכיום לא ניתן להזמין מחנויות אונליין מחו"ל.
ראיון עם ארבע מנהלות אקסלרטורים על ארבע תוכניות אקסלרטור מסוגים שונים - תאגידי, חברתי, עסקי ולנשים בלבד
בשבע השנים האחרונות, אקסלרטורים, תוכניות להאצת סטארט-אפים, הלכו ותפסו מקום יותר מרכזי באקוסיסטם היזמי. כיום יש 356 מהם בישראל ומיזמים רבים בוחרים להשתתף באחד או יותר מהם.
בפרק מיוחד זה תכירו ארבע מנהלות אקסלרטורים מסוגים שונים, מהמובילים בישראל: עומרי בורל מ-tech for good ,שירה ויינברג הראל מ-Wix Leadwith ,יעל וינרייך מ-Citi ומור ברק לשעבר מה-Junction.
עם קרן צוקרמן על זיהוי בעיה לפני הפתרון, מימון המונים באקזיט וואלי ותוכנית ישראל דיגיטלית של רשות החדשנות
לקרן צוקרמן היתה קריירה משגשגת בעריכת דין, אך היא רצתה להקים משהו חדש ובעל משמעות בעולם. היא הקימה את הסטארט-אפ הראשון שלה vocalera ,שעסק בזיהוי דיבור וגילתה שהיא אוהבת טכנולוגיה ואת תהליך היצירה.
קרן שמה לב שלאנשים קשה להבין את המורכבות של העולם הפיננסי אבל הם רוצים להתנהל בו באופן יותר חכם. ב-2016 ,היא הקימה עם שותפיה אור שרף ואור פלס את Feezback ,מיזם שמסייע לאנשים לגלות מהן עמלות הבנק שמשלמים לקוחות הדומים להם, מנחה כיצד לנהל משא ומתן על העמלות מול הבנק ומאפשר לחסוך כסף רב.
עם יסמין לוקץ׳ על ארגון ICON ,תוכנית SV101 וטיפים להתנהלות נכונה בסיליקון וואלי
יסמין לוקץ' עם רגל אחת בישראל ורגל שנייה בסיליקון וואלי. לאחר תואר שני במנהל עסקים בסטנפורד היא נשארה בארה"ב ורכשה ניסיון רב בעסקים, בין השאר בתפקיד בכיר בתאגיד האמריקאי לאס ווגאס סאנדס, בהקמת עיתון ישראל היום ובסטארט-אפ איבו.
ב-2014 יסמין הקימה את Network Collaboration Israeli - ICON, עמותה ללא כוונות רווח שמטרתה לעזור ליזמי היי-טק ישראליים בארה"ב, ולהוות גשר בין האקוסיסטם היזמי בישראל לסיליקון וואלי.
דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים
מיכל רויזמן השתתפה בתוכנית Beyond IDC של המרכז הבינתחומי שמטרתה למצוא פתרונות לבעיות הגדולות של המאה ה-21. שם היא הכירה את איתי כנות, שהוא דור שני לדבוראים בישראל, ויחד עם עומר דוידי הם החליטו לנסות לפתור יחד את בעיית היעלמות הדבורים.
בעשור האחרון יש הכחדת דבורים כתוצאה מתופעה המכונה ״התמוטטות המושבה״, הנגרמת מטפילים החודרים לכוורות, מריסוס השדות ומגידול של סוג צמח יחיד על פני שטחים גדולים. התופעה גורמת לכך שכ-40-50 אחוז מהכוורות מתות מדי שנה וזה קריטי מכיוון שדבורים, מעבר לייצור דבש, אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית.
ליאת קיבלה הצעה להוביל סטארט-אפ שמייסדיו פרשו ולקחה את ההזדמנות בשתי ידיים - שוחחנו עמה על פיבוטים, השוק היפני, עבודה מול אמנים, תערוכת CES ועוד
חברת פיוזיק נוסדה ב-2011 על ידי ארבעה מייסדים מנוסים כשהרעיון המקורי היה לבנות פלטפורמה אינטרנטית לאודישנים המיועדת לשוק B2B.
הטכנולוגיה פותחה אך המוצר לא הגיע לשוק, המייסדים פרשו, ונותרו בחברה ארבעה עובדים בלבד. ב-2014 ,ליאת שדה-שטרנברג, אשת שיווק דיגיטלי, נפגשה לקפה עם משקיע שביקש את עצתה לגבי החברה. משם היא הגיעה לדיון עם הדירקטוריון של החברה על הטכנולוגיה והחזון, קיבלה הצעה להוביל אותה ולקחה את ההזדמנות בשתי ידיים עם חלום להפוך אותה לחברת B2C גדולה המשרתת עשרות מיליוני משתמשים.
ליאור ורמי בנו חברה מצליחה ורווחית אשר משרתת עשרות אלפי לקוחות בישראל באמצעות המוצר שלה להפקת חשבוניות און-ליין ■ איך הם מתמודדים עם המתחרים המקומיים, מהו המודל העסקי שלהם ואיך הם מגדירים סביבת עבודה גמישה?
ליאור וילצ'ינסקי למדה מדעי המחשב ועבדה כמפתחת תוכנה, עד שרמי גבאי, חבר ותיק, שיתף אותה בתסכול שחש סביב חוסר היעילות של מערכת החשבוניות בה השתמש. כך התגבש הרעיון לבנות מערכת טובה יותר, שתשים את המשתמש במרכז, וב-2010 הם החלו לעבוד יחד על חשבונית ירוקה.
ליאור ורמי באו מרקע טכנולוגי, וכדי ללמוד את התחום התייעצו רבות עם אנשי מקצוע בתחום החשבונאות, ובנוסף שמו דגש רב על הקשבה למשתמשים הפוטנציאליים, דהיינו עצמאיים ועסקים קטנים. תחילה, הם המשיכו לעבוד במקביל כפרילנסרים כדי לאפשר לעצמם לפעול ללא גיוס כסף וב-2011 הם הוציאו פיילוט ראשוני לחברים, בחינם. לאחר כמה חודשים הם השיקו את המערכת במודל של מנוי שנתי בתשלום עם חודש ניסיון חינם והתקבלו מאד יפה בשוק.
עם מירי ברגר על מעבר מעוסק מורשה לחברה, ייצור ביתי במדפסת תלת-מימד והשתתפות במספר אקסלרטורים
מירי ברגר היא מעצבת רב-תחומית שבמהלך התואר השני שלה בעיצוב תעשייתי בניו-יורק, פגשה במרצה לאנימציה שהיה כרות-יד ובעל פרוטזה, שלא יכול היה להשתמש בעכבר לצורך עבודתו, פשוט כי לא היה כזה.
בעקבות אותו מפגש, מירי ובעלה אריה כץ, מהנדס חומרה, פיתחו ב-2013 קונספט ראשוני לעכבר לפרוטזה, הגישו אותו לתחרות בניו-יורק ואף הגיעו לגמר. כשחזרו לארץ ב-2015 החלו לפגוש נכי צה"ל עם קטיעות, והבינו עד כמה פציעה כזו יכולה להרחיק אדם מעיסוקו ומחבריו בשל חוסר היכולת להפעיל מכשירי תקשורת ועבודה.
גליה בכר ומעיין רפואה מספרות על מיזם משאבי אנוש, פיתוח במיקור חוץ וקבלת החלטות בצוות
החיבור בין גליה בכר ומעין רפואה החל בחברת מטומי, שם גליה עבדה שנים רבות כסמנכ"לית משאבי אנוש, קלטה את מעיין כעובדת צעירה וליוותה אותה בהתקדמות המקצועית שלה עד לתפקיד מנהלת מחלקת המדיה.
מנטש החלה להתגלגל ב-2016 כאשר חגי שוורץ, יזם ומשקיע היושב בארה"ב, פנה לגליה עם הרעיון ליצור מערכת לניהול משאבי אנוש. גליה התלהבה מהרעיון כי ידעה מניסיונה שאין פיתרון מספיק טוב לתחום המתאים לארגונים קטנים ובינוניים, שם רוב העבודה עדיין מתנהלת ידנית באמצעות גיליונות אלקטרוניים, וזאת למרות שלרוב 70-80 אחוז מהוצאות החברה הן על כוח האדם. חגי השקיע את הסיד וב-2017 החברה, כשגליה בראשה כמנכ"לית, יצאה לדרך.
